כשלאונטה פנדי היתה ילדה, שם המשפחה המחייב של בית האופנה האיטלקי היה מבחינתה דווקא נקודת תורפה. "חברים לכיתה היו שואלים אותי אם אביא להם במתנה ליום ההולדת תיק של המותג", סיפרה השבוע פנדי, 20, בראיון נרחב לדיילי טלגרף הבריטי, "התחלתי לחשוב, מדוע הם שואלים אותי את זה? האם הם רוצים להיות חברים שלי רק כדי שאביא להם תיקים?"
לאונטה (מאיטלקית: אריה קטן) – בתה של סילביה ונטוריני פנדי, בעלים משותפים ומעצבת המותג – אינה יורשת האופנה הטיפוסית. בניגוד לנכדים של מיסוני, לא תראו אותה מתרועעת במסיבות אופנה או בשורה הראשונה של תצוגות שאינן קשורות למשפחתה או לחבריה הקרובים. היא גם לא מנסה להוביל את החברה המשפחתית כמו מרתה אורטגה מקבוצת אינדיטקס או מנהלת מערכות יחסים מתוקשרות ע"ע קלואי גרין וג'רמי מיקס שביקרו לאחרונה בישראל. ביום חמישי האחרון היא התייצבה בשורה הראשונה לתצוגת אביב-קיץ 2018 של בית האופנה המשפחתי, כשהיא מצוידת, כמו כמה פאשניסטות נוספות לידה, במגפיים האדומים של פנדי בגובה הירכיים, שסומנו כלהיט כבר כשהוצגו בעונה הקודמת, להם ציוותה ז'קט משובץ וטרנדי.
צפו בקולקציה של פנדי, שתגיע לקראת הקיץ גם לבוטיק אמור בכיכר המדינה בתל אביב:
עוד בערוץ האופנה
- עקבו אחרינו באינסטגרם
- קלאודיה שיפר מסכמת 30 שנה בטופ
- חמולת הדוגמניות מישראל כובשת את ניו יורק
- מובילות דעה של מתבגרות ממליצות על כדורי הרזיה
עם תואר ראשון בפוליטיקה וחדשנות מ-SOAS, בית הספר ללימודי המזרח ואפריקה של אוניברסיטת לונדון, פנדי רוצה לשנות את העולם, או לפחות להפוך אותו למקום טוב יותר לחיות בו. "אופנה מאוד מהנה, אבל לאחר שנחשפתי לעוולות שיש בעולם, החלטתי שאני רוצה לעזור", אמרה בראיון למגזין W לפני כשלוש שנים. בתום לימודיה באפריל השנה היא קצצה את שיערה השטני הארוך כאות לשחרור והתחלה חדשה, וסיפרה כי היא מחפשת להשתלב בעבודה באו"ם או בארגונים ללא מטרות רווח לסיוע עבור פליטים באירופה או לפעילות התנדבותית באפריקה, תוך חיבור לעולם האופנה שאותו היא רואה כחלק בלתי נפרד מהחיים. בכל זאת, ככה זה כשאופנה ועיצוב זורמים בדם כבר ארבעה דורות.
בחופשות האחרונות מהלימודים, למשל, במקום לבלות על יאכטות כפי שהיה מצופה מיורשת למשפחה שמוכרת מעיל פרווה בתפירה עילית במחיר של מיליון יורו, התנדבה פנדי הצעירה במחנות לפליטים סורים ביוון ("הבאנו להם בגדים ושקי שינה, וביתר הזמן בישלתי במטבח") ובמחנה הפליטים שבעיר הנמל הצרפתית קאלה, שהפכה בעשור החולף לתחנת מעבר מרכזית עבור מבקשי מקלט מאפגניסטן, דארפור, סוריה, עיראק ואריתריאה. "ביקרתי שם ארבע או חמש פעמים כמתנדבת במחנה. הפעם הראשונה היתה קשה מאוד, במיוחד אם את לא יודעת למה לצפות", סיפרה לטלגרף, "נחשפתי לסיטואציות נוראיות, אבל הבונוס הוא שפגשתי אנשים נפלאים שאיתם אני בקשר עד היום".
"כמו רוב הנשים במשפחה שלי, אמא שלי היא גם האישה וגם הגבר"
היא נולדה ב-1996 וגדלה ברומא לסילביה ונטוריני פנדי ואב שזהותו לא פורסמה. יש לה אחות גדולה, מעצבת התכשיטים דלפינה דלטרז פנדי, ואח גדול, ג'יוליו סזאר, שניהם ממערכת יחסים שניהלה האם עם אמן ברזילאי, איתו חיה בברזיל עד שובה לרומא ב-1996. את אמה היא מתארת כאשת קריירה שהיתה עסוקה בניהול בית האופנה, בעוד תפקודה כאם היה לוקה בחסר. הצד החיובי היה לבלות בסטודיו כילדה, שם צייר לה קרל לגרפלד ציורים, ולעבוד מאחורי הקלעים של תצוגות האופנה המשפחתיות כבר מגיל 10.
"כמו רוב הנשים במשפחה שלי, אמא שלי היא גם האישה וגם הגבר", סיפרה פנדי הצעירה, "בעוד כל האמהות היו באות לאסוף את הילדים בתום יום הלימודים, אמא שלי היתה בעבודה. תמיד שאלתי את עצמי למה היא עושה את זה? היום אני רואה בזה בונוס, כי היא חינכה אותנו לעצמאות והעצמה. אני מרגישה היום חזקה מאוד, ושיש לי את היכולת לעשות כל מה שאני רוצה לעשות ולטפל בעצמי בלי הצורך שמישהו אחר יטפל בי".
"הייתי נבוכה להזמין את חבריי מהאוניברסיטה הביתה"
בית האופנה המשפחתי פנדי הוא אחד הוותיקים באיטליה. הוא הוקם ב-1925 על ידי בני הזוג אדל ואדוארדו פנדי כחנות לפרוות ומוצרי עור, והמשיך לפעול תחת ניהולן של חמש בנותיהם – פאולה, אנה, פרנקה, קרלה ואלדה – המכונות "האחיות פנדי". עם חזרתה לאיטליה של סילביה, בתה של אנה, היא השתלבה בעסק המשפחתי ומונתה למעצבת האביזרים וקו בגדי הגברים, והפכה ליד ימינו של קרל לגרפלד, מעצב הבית ב-52 השנים האחרונות. בשנת 1997 היא עיצבה את תיק הבאגט המפורסם של פנדי, שהפך לרב מכר בינלאומי ובישר את גל תיקי היוקרה של סוף שנות ה-90.
כיום סילביה היא היחידה מבין בנותיהן של "האחיות פנדי" העובדת בעסק, כשלצדה מאיישות בו תפקידים גם בנותיה שלה. דלפינה מעצבת תכשיטים למותג, בעוד לאונטה עובדת עבור F is For, הפלטפורמה האינטרנטית של החברה המשמשת כמעין בלוג הפונה לבני דור המילניום. "אני אובססיביות לאותנטיות ולמדיה חברתית. אני מקבלת את כל החדשות שלי באמצעות פייסבוק ואינסטגרם", הסבירה פנדי, שרואה בתפקיד גם הזדמנות להשפיע פוליטית וחברתית על בני דורה. "אני מאמינה שאם רוצים לשנות דברים לטובה, אנחנו זקוקים לתמיכה של כולם. אי אפשר לעשות את זה לבד. צריך בעיקר לנהל דיאלוג עם האנשים שנמצאים בשלטון, ולא לחכות להיות בשלטון כדי לשנות דברים".
על אף שנולדה לאחת המשפחות העשירות באיטליה, עם הון של 900 מיליון יורו, היורשת הצעירה מספרת כי למדה בבית ספר ציבורי וכי היתה מהאחרונות בכיתה להגיע ללימודים עם תיק של פנדי. בזמן לימודיה בלונדון התגוררה בבית המשפחה בשכונת היוקרה נייטסברידג'. "הייתי נבוכה להזמין את חבריי מהאוניברסיטה הביתה", הודתה, "כולם גרו במזרח העיר (החלק האופנתי והצעיר, וגם הזול יותר של לונדון, א"י), עד שבשנה השנייה עברתי לדלסטון בצפון-מזרח לונדון. אני מרגישה שיש לי את היכולת להסתגל לכל דבר. למרות שאני חברה במועדון לולו במייפאר (מועדון חברים יוקרתי, א"י), אני יכולה גם לשבת עם חברים בברים במזרח העיר וליהנות מכל העולמות".
______________________________________________________
אינסטגרם או החיים עצמם?
