בפריז הוא אולי אלגנטי יותר, במילאנו אולי מסעיר יותר, אך כנראה שאין כמו שבוע האופנה של ניו יורק - שכמו כל דבר בתפוח הגדול, גורם לך לתהות בלי הפסקה האם מדובר בחיים האמיתיים או שמא בגרסה מתוסרטת בקפידה ליצירת אשליה של איך החיים אמורים להיראות. התחושה כי למעשה מדובר במהלך מחוכם שמאחוריו עומד צוות תסריטאים, ניכרת כבר מהנחיתה בניו יורק ולא מפסיקה לרגע. זה מתחיל בעובדי שדה התעופה שידיהם מכוסות בכפפות ניילון שחורות, שנראות כיצירתיות יתר של סטייליסט בסרט מדע בדיוני, ממשיך בכרכרות עם סוסים המשייטות ברחובות לצד צי המוניות הצהובות והאיקוניות, וניבט כמובן מכל גורד שחקים שנצבע בדוגמת השמיים.
כשמגיעים לשבוע האופנה, התחושה כי צעדת בטעות לסט של סרט רק מתעצמת. תוך הליכה מקרית ברחוב מתגלה כי שלוש היפהפיות שמצלמות את עצמן על מדרגות בניין לבנים חומות, הן למעשה המעצבת מאחורי המותג Never Fully Dressed - שהתפרסם בזכות חולצה עם איור של ציצי על החזה, שהתחבבה על פאשניסטות בעולם ובראשן קנדל ג'נר - ושתי חברותיה הטובות, שעובדות איתה בחנות הפופ אפ שפתחה ברחוב בליקר לרגל שבוע האופנה. כמה שעות אחר כך אפשר להיתקל במעצבת התכשיטים הישראלית קרן וולף בלובי של מלון במידטאון מנהטן, ולשמוע חוויות מעיצוב האביזרים לתצוגה של מתן שקד הישראלי, ומשיתוף פעולה שעשתה עם המעצבת קים שוי בשבוע האופנה הניו יורקי.
אפילו שתי בחורות גבוהות במיוחד שהגיעו לתצוגת האופנה האינטימית של ג'ייסון וו בצהרי יום שישי, כשהן לבושות בבגדים מבהיקים וחמושות בנעלי עקב, נראות כמו פארודיה מתוכננת היטב כשהן מתיישבות במקומות שמורים ומודיעות, ממש כמו בישראל: "אמרו לנו לשבת איפה שבא לנו". הקולקציה של וו דווקא ניסתה להימנע מהאווירה הצעקנית, עם שמלות רכות בהדפסי פרחים ונקודות, לצד פריטים מחויטים יותר בדוגמת פסים. אבל כשבלה חדיד צועדת על המסלול וגדוד של צלמי פפראצי ותיירים יפנים מחכה לה מחוץ לאולם – גם מעצב צנוע ושקט מתעטף בהילת הזוהר שהפכה לקוד הלבוש של שבוע האופנה.
יום למחרת, החלל בתחתית העיר שאירח את וו שינה את פניו. סידורי הפרחים הגדולים נעלמו, ואת מקומם תפסו שלל פאשניסטות בתלבושות צבעוניות ויוקרתיות שמילאו את המקום מקצה לקצה. בעוד יושבות השורה הראשונה נראו כמתחרות ביניהן על המראה המנצנץ ביותר, תצוגת האופנה של המותג טיבי בעיצובה של איימי סמילוביץ' התמקדה בבגדים אלגנטיים וקלילים בצבע אחיד לכל אאוטפיט. החליפות הקלילות שפתחו וסגרו את התצוגה הצליחו להפוך את הבגדים המחויטים לנטולי מאמץ, אך השיא היה ללא ספק אוסף של שמלות פליסה בסדרה של צבעים, כולל אחת עם דוגמה בהירה ששברה את רצף הבדים החלקים. בסיום מפתיע לתצוגה המינימליסטית עלו כל הדוגמניות יחד בדילוגים ובחיוכים, לקול תרועות הקהל הנלהב, שהמשיך להריע גם אחרי שהמעצבת עצמה נעלמה שוב מאחורי הקלעים. המטרה שעליה הצהירה סמילוביץ' במכתב בכתב יד שחיכה לאורחים על הכיסאות – "אני מקווה שתיקחו אתכם מהתצוגה את התחושה שטיבי צריך לגרום לך תמיד להרגיש נפלאה, חזקה ושמחה" - הפכה באותו רגע למציאות.
כמה שעות מאוחר יותר, לימד המעצב פיליפ פליין שיעור במה קורה כשהבאז הולך רחוק מדי. תצוגת האופנה והאפטר פארטי שאחריה, שהבטיחו רשימת מופעים נוצצת הכוללת את דיטה פון טיז, ניקי מינאז' ופיוצ'ר, הביאו כאוס לרחוב 34 מערב, שכוסה בתורים שסופם לא נראה לעין. חלק מהאנשים נופפו נואשות בהזמנות, אחרים הסתפקו במראה קרקסי עתיר נוצצים ומחשופים כדי להבטיח את כניסתם.
לעומתם, התושבים המקומיים שניסו ללכת ברחוב במקרה, הגיבו בלקסיקון הקללות הניו יורקי כדי לבטא את הכעס על חסימת האזור הספונטנית. והבגדים? מי בכלל הצליח להיכנס כדי לראות אותם. כפי שאמר ג'ים קארי בראיון הוויראלי והמטורלל ממסיבה בשבוע האופנה בניו יורק לפני כמה ימים: "הכול חסר משמעות, אז חיפשתי את המקום הכי חסר משמעות להיות בו".
האובר-בוקינג והניימדרופינג של פליין עמדו בניגוד מוחלט לתצוגה של מותג אופנת הרחוב המגניב פאבליק סקול, שנערכה בבוקר שאחרי במסדרון צר בין מסעדות בצ'יינטאון, על רקע פוסטרים של דים סאם ונודלס. אחרי שבעונה הקודמת הצעידו על המסלול דוגמניות בחולצות וכובעים עם הכיתוב Make America New York, בפרפראזה על קמפיין הבחירות של דונלד טראמפ, הפעם בחרו המעצבים דאו-יי צ'או ומקסוול אוסבורן להציג על טי שירטס את כתובת ותאריך התצוגה, וברגע שהסתיימה אף פתחו חנות פופ-אפ קטנטנה באותו בניין, שהציעה ליום אחד פריטים ממותגים. את התוספת האדג'ית למראה הספורטיבי השלימו שקיות ניילון שכיסו את נעלי הספורט על המסלול, ונראו כמו הכנה להתמודדות עם הצפות, על רקע הדיווחים השוטפים מהתקדמותו של הוריקן אירמה.
בעוד פאבליק סקול קבעו את טון הלבוש ברחוב, התצוגה של צימרמן נראתה כחלום על פיות שמימיות. התלבושות הפרחוניות הרכות, שילובי התחרה והקפלים, והחיבור בין צווארונים ושרוולים בניחוח ויקטוריאני לשסעים וחיתוכים עכשוויים – כל אלה הפכו את קולקציית הקיץ הבא בעיצובה של ניקי צימרמן לרגע של שקט מסוגנן לעילא. גם השורה הראשונה נראתה כערוגת פרחים אופנתית, כשכמעט כל הנוכחות אימצו בהתלהבות הדפסים פרחוניים בשלל גוונים. בלונדינית גבוהה ויפהפייה אחת אף סיפרה לחברתה איך השקיעה בבחירת השמלה האדומה עם הדפס הפרחים שלבשה, רק כדי להיתקל בכניסה לתצוגה במישהי עם לבוש זהה לחלוטין.
המפץ האופנתי הגדול שבו נתקלים מחוץ לכל תצוגה, עם גדודי הפאשניסטות שמחכות לעוד תמונה, נעלם במהרה כשעוזבים את המתחם ומתחילים לצעוד בעיר. אושיות האופנה הידועות, ועוד יותר מהן – שלל הצעירות שמתלבשות בהגזמה כדי לבלוט – מקפידות לעבור בזריזות בין הלוקיישנים השונים של שבוע האופנה, שמתפרש על שלל מיקומים בעיר, בניסיון של כל מותג לייחד את עצמו. כשהן נעלמות בריצה לתצוגה הבאה (או אולי רק לאזור הכניסה לתצוגה הבאה) נשאר רק הרחוב, מלא באנשים שהפכו את הנורמקור לדרך חיים.
עוד מעט החלום ייגמר, הפאשניסטות יעברו לשבוע האופנה בלונדון והניו יורקרים יקבלו את עירם בחזרה. אנחנו נחזור לארץ עם לב מלא בגאווה על כל הדוגמניות הישראליות שכיכבו בתצוגות, ונחכה בציפייה להגעתן של הקולקציות היפות שראינו על המסלולים לחנויות פקטורי 54 באביב הבא. זה אולי מרגיש כמו ציפייה קצת ארוכה, אבל באווירת החיים בסרט של שבוע האופנה הניו יורקי – אי אפשר שלא להאמין בסוף טוב של אושר, עושר והרבה אופנה.
*הכתבת היתה אורחת חברת פקטורי 54 בשבוע האופנה ניו יורק
ומיהן הדוגמניות הישראליות בחמולה שכבשה את ניו יורק?
