בחודש נובמבר האחרון הודיע מעצב האופנה מתן שקד מבאר שבע על סגירת הסטודיו שלו לעיצוב שמלות כלה וערב בעיר העתיקה בבאר שבע, שלוש שנים וחצי לאחר שפתח אותו בגיל 16. שקד נקלע לקשיים כלכליים, או כפי שאמא שלו, מורה למתמטיקה בתיכון, הסבירה לו לא פעם: "אתה אולי אדם ומעצב בוגר, אבל כל הדבר הזה לא השתכלל לכדי עסק". חודש לאחר מכן, בתמיכה מוראלית של הלקוחות שהשאיר אחריו בבירת הנגב, הוא פתח סטודיו חדש בתל אביב, לא רחוק ממעצבים מבוססים בתחום כמו ליהי הוד ויניב פרסי, והחליט להמציא את עצמו מחדש בעיר הגדולה. "באר שבע היתה נכונה לי לאותה תקופה, בהתחשב בתקציבים שעמדו בפניי בגיל 16", הוא אומר. "אם הייתי מגיע לתל אביב בלי הגב הדרומי, זה היה קשה. הלקוחות מהדרום מביאות איתן את הדודה והסבתא, והחברה, ונוצרת בינינו חברות אמיתית. 50 אחוז מהלקוחות בסטודיו היום הן מבאר שבע והסביבה, שמגיעות אחריי לתל אביב".
מה ההבדל בין לקוחה מבאר שבע ללקוחה מתל אביב?
"ההבדל הוא שהיא לא מתל אביב. הלקוחה מבאר שבע תתאמץ להגיע אליך, הלקוחה מתל אביב תעלה מהרכב עם המפתחות ביד".
המעבר מבאר שבע לתל אביב אינו רק מרחק גיאוגרפי של שעה ברכבת, אלא גם הפער בין סצנת אופנה קטנה בפריפריה, לחזית שדה הקרב של ענף הכלות בישראל. אם בבאר שבע הצליח שקד להקיף את עצמו בקהל מעריצות, שלדבריו "היו מגיעות ערומות, והייתי מעצב להן את הפנטזיות שלי", בתל אביב התחרות על כל לקוחה קשה ואגרסיבית יותר. כרגע מסתמן שהמזל האיר לשקד את פניו. חצי שנה בלבד לאחר המעבר לתל אביב הוא קיבל שיחת טלפון מאשת יחסי הציבור שחף סגל, שקיבלה פנייה ממעצבת התכשיטים ענבר שחק, שקיבלה פנייה ממפיקת האופנה טובי רובינשטיין, רבנית ניו יורקית והמנהלת האמנותית של קבוצת Tahor המתמחה באירועי אופנה בניו יורק.
הטלפון השבור הזה מגיע עד ל"תנועת אור" שפועלת ליישוב ופיתוח הנגב והגליל, שפנתה לרובינשטיין להפקת אירוע עבור התורמים שלהם בארצות הברית. רובינשטיין הציעה להם לקיים אירוע בווליום גבוה בניו יורק, במקביל לשבוע האופנה, ויצאה לדרך בחיפוש אחר מעצב אופנה ישראלי מאזור הנגב והדרום בלבד, שיתאים לרוח העמותה. בסופו של דבר, ביום שלישי הקרוב, ערב פתיחת שבוע האופנה בניו יורק, תתקיים תצוגת האופנה של מתן שקד ושל מעצב ישראלי נוסף, אביעד אריק הרמן, שגדל באופקים, וזכור כמי שיצר את שמלת ירושלים של שרת התרבות והספורט מירי רגב.
עוד בערוץ האופנה
- עקבו אחרינו באינסטגרם
- "דוגמניות כן אוכלות": מאי תגר מדגמנת מסביב לעולם
- נעמי קמפבל נגד ווג הבריטי: "מצפה לצוות רבגוני יותר"
- מותג המשקפיים שקם לתחייה וכבש את הסלבס בעולם
באותו זמן ממש, במקום אחר בעיר, יציג מעצב האופנה הכוכב טום פורד. שתי התצוגות אינן רשומות כחלק מלוח הזמנים הרשמי של NYFW, וספק אם יתחרו על אותו קהל. אצל פורד ישבו הפאשניסטות ועורכת ווג אמריקה אנה ווינטור, ולתצוגה של שקד יגיעו יהודים שקנו כרטיס ב-500 דולר לשורה הראשונה, כדי לתמוך בפעילות העמותה. על אף שמדובר באירוע לאיסוף כספים למען פיתוח הנגב, שקד טוען כי הוא נדרש לעבור ועדת קבלה של שבוע האופנה בניו יורק. "הרגשתי שמביאים אותי לאירוע צדקה ליהודים והתמרמרתי מזה", הוא אומר בראיון, "נרגעתי רק כשקיבלתי מסמך עם אישור מוועדת הקבלה של NYFW". "לאירוע מטרה כפולה: לקדם דימוי חיובי על ישראל באמצעות אופנה ויופי, ולהעלות את המודעות לעבודה של תנועת אור", אמרה רובינשטיין ל-Xnet. "יש בי אמונה במתן שקד על אף גילו הצעיר".
כך או כך, שקד בן ה-21 לא עצם עין כבר שלושה ימים, בשל לחץ ההכנות האחרונות לתצוגה הראשונה בקריירה שלו, בישראל ומחוצה לה. ביום שלישי בבוקר הוא עוד צילם את 40 מערכות הלבוש שיצר, כולן עשויות בדי משי ושיפון בצבעי אדמה, מקושטות בפרחים שנתפרו לבגד בעבודת יד, בהתאמה לתמה של התצוגה: פרח המדבר. את קולקציית האופנה המדברית ישלימו תכשיטים ומסיכות פנים קוצניות שעיצבה במיוחד עבור התצוגה קרן וולף. בזמן הקצוב שהתאפשר לו לעבוד על הקולקציה, שלושה חודשים בסך הכול, הוא חיפש אחר פתרון מהיר ורציונלי לרעיון של שמלות מתוכשטות, כמו שמלת מקסי בצבע בז' עם שסע קדמי ושרוולים קצרים שצופו בפרחים, או אוברול בגזרת גלבייה בצבע פודרה עם שתי שורות של פרחים תלויים בקו המחשוף. על סט הצילומים הוא מספר כי באר שבע תזכה לייצוג על המסלול לא רק בבגדים, אלא גם בפסקול שילווה את התצוגה, שיחל בסאונד של רוחות מדבריות ויסתיים בשיר הפרח בגני של זהר ארגוב. "גדלתי בבית שביום שישי אבא מבשל על רקע מוזיקה הארדקור של ערוץ 24", הוא אומר. "אלה השורשים שלי".
עוד זיכרונות ילדות שלו מהעיר הדרומית כוללים ילד שהיה מייבש מגבונים לחים כדי ליצור שמלות לבובות ברבי שהיה רוכש בחנות "הכול בשקל", או את תקופתו כרקדן בלהקת בת דור בבאר שבע מגיל 5 עד גיל 14, אז החליט לשבור לאמו את הלב ולעזוב הכול לטובת אופנה. הוא קיבל במתנה מסבתו סוזן מכונת תפירה של חברת בראדר והחל לתפור ולעצב בביתו. בגיל 16, כאמור, כבר השיק חנות משלו בבאר שבע, כשאת הכסף לפתיחתה חסך מבגדים שתפר ומכר בביתו ללקוחות פרטיות. באותה שנה גם קעקע על זרועו הימנית את אחד מציטוטיה הידועים של גבריאל (קוקו) שאנל: I don't do Fashion, I am Fashion.
בהתחלה הגיעו לקוחות עם תמונה ורעיון וביקשו עיצוב דומה. אבל האינסטינקטים של שקד היו בריאים, והוא סירב להפוך לתופרת. עם השנים גיבש חוג לקוחות שהולכות אחריו בעיניים עצומות. על לימודי אופנה מסודרים החליט לוותר. "אני לא אדם של מסגרות. אני לא רואה את עצמי לומד ארבע שנים, הרגשתי שלימודים אקדמאיים יעכבו אותי".
אולי דווקא ישכללו אותך?
"הלכתי תקופה ארוכה עם תחושה שזה חסר בי, ושאולי כן הייתי צריך ללמוד, אבל משיחות עם חברים שלמדו הבנתי שזה לא בהכרח יעזור לי".
למרות גילו הצעיר, שקד הוא בולדוזר עם אמביציה שיכולה למלא את השדרה השביעית במנהטן. הוא דעתן ומפוקס בנוגע לעתידו, ועם ההספק של עסק שקם ונסגר, ונפתח מחדש, הוא פיתח גם בטן מלאה על אופנה בישראל. "אנחנו נמצאים במדינה שלא נותנת מקום לתרבות ואופנה", הוא אומר. "הקניונים כאן מאוכלסים רק ברשתות אופנה, בוטיקים נסגרים ואין תמיכה ממשלתית במעצבים שרוצים לצאת מכאן החוצה. פניתי למכון הייצוא בבקשה שיעזרו לי לממן חלק מהתצוגה, אבל לא קיבלתי כלום. גם לא אלף דולר מזורגגים לכרטיס טיסה לניו יורק. סיבת הסירוב היתה שהם בונים תקציב שנה מראש, והבקשה שלנו היתה שלושה חודשים מראש בלבד".
התצוגה ממומנת על ידי העמותה. למה היית צריך לבקש תקציב ממכון הייצוא בישראל?
"אחד התנאים היה שאתה מקבל את התצוגה, אבל כל יתר ההוצאות עליך. אני הייתי צריך לייצר את הקולקציה על חשבוני ולנסוע איתה".
ועדיין, בחרת לפנות לתחום הרווחי של עיצוב שמלות כלה, אז אני מניח שאתה מתפרנס יפה.
"אני מתפרנס יפה וכלות הן קהל מקסים, אבל לא חלמתי לעשות שמלות כלה. להגיד לך שאני מאוהב בכלות? חד משמעית, לא. הלקוחה בארץ מעדיפה לקנות ב-H&M ומבחינתה אופנה זה שמלות כלה, אז אני מתפשר. פייר, לא בא לי לעשות את האמא של הכלה. אני שואף לעשות הוט קוטור ועיצובים אוונגרדיים, אבל מסטודיו קטן עם תופרת אחת שמייצרת את החלומות שלי, אי אפשר יהיה להתפרנס".
______________________________________________________
ואיך הפכו יורשת המיליארדים והדוגמן העבריין לזוג החם באופנה?
