דרושה חשיפה מבוקרת וקבועה:
דברים שחשוב שתדעו על ויטמין D

מוכנה להתערב שחסר לכם אור שמש. לא התבלבלתי, אנחנו בישראל, מדינה עם קיץ אינסופי אבל אצל רוב המטופלים שלי יש מחסור חמור בוויטמין D, שמקורו כידוע באור השמש. יותר מכך, רובם מודעים למחסור אך אינם מקפידים לקחת תוסף, בגלל שזה לא נראה להם כל כך חשוב. התפיסה הרווחת היא שלוויטמינים אין באמת השפעה על ההרגשה הכללית ונטילתם היא בגדר המלצה בלבד, בניגוד לתרופות למשל שאין ויכוח על השפעתן.

ההנחה היא שבמדינה שמשית כמו שלנו, לא יכול להיות מחסור במשהו זמין כל כך. אולם זאת טעות כי בעוד שאור שמש יש בשפע, אך אנחנו לא נחשפים אליו במידה מספקת. לרוב, אנחנו עוברים ממקום סגור אחד למקום אחר וממעטים לשהות בחוץ, במיוחד בימים החמים. כדי לקבל ויטמין D, אנחנו צריכים להיות חשופים לאור באמצע היום, ללא משקפי שמש, כדי לתת לה לחדור לעור ולעיניים שלנו. כבונוס נקבל גם עלייה ברמות הסרוטונין בגוף, מה שהוכח כיעיל יותר מתרופות נוגדות דיכאון.

חשיפה לחומר פעיל נגד דיכאון(צילום: Shutterstock)

רובנו אם כבר יצאנו לשמש, משתמשים במסנן קרינה וממגנים את עצמנו בכובע, משקפיים וביגוד ארוך. אלה, מיותר לציין, מונעים את היווצרות הוויטמין, למרות שלכאורה אנחנו אמורים לקבל מנה הגונה שלו. אחת ההמלצות שלי היא חשיפה מבוקרת לשמש לכמה דקות ביום, ללא קרם הגנה או משקפיים, אם כי בדרך כלל זה לבדו אינו מספיק כדי להחזיר את רמת הוויטמין לטווח הרצוי.

גם כאשר הרופאים רואים שלמטופל שלהם חסר ויטמין D בבדיקות הדם, הם לא תמיד מסבירים את חשיבות נטילתו באופן קבוע. במידה והם כבר ממליצים על תוסף, מינונו נמוך למדי (4-2 טיפות, כ-400 יחידות בינ"ל) ומספיק רק כדי לשמור על רמת הויטמין אך לא להשלמת חוסרים.

עייפה ללא סיבה? יכול להיות שדווקא יש אחת(צילום: Shutterstock)

סימנים שיכולים להעיד על מחסור בוויטמין D:

• כאבים בעצמות ובמפרקים
• אוסטאופורוזיס
• מחלות תקופות - מערכת חיסון חלשה
• סוכרת
• עייפות וחולשה
• מצבי רוח משתנים - דיכאון
• מחלות של בלוטת התריס
• אי סדרים בחילוף חומרים - השמנה
  

מי צריך להקפיד במיוחד? 

בני 40 ומעלה, בעלי עור כהה, מעשנים, בעלי עודף משקל (הוויטמין נספג ברקמות השומן ולכן הגוף זקוק למינונים גבוהים יותר), סובלים ממחלות כליות וכבד, נשים בהריון, תינוקות וילדים.

מקדם הגנה - מגן גם מפני ספיגת ויטמין D(צילום: Shutterstock)

בבדיקת דם התגלה כי רמת הוויטמין היא בטווח התקין (בין הסוגריים), להפסיק לדאוג?

חשוב לדעת: רמת הוויטמין צריכה להיות בחצי העליון של הגרף. נבדקים רבים המגלים שהתוצאה בתוך הסוגריים, מתרצים ובטוחים שהכול במצב מצויין, כאשר המציאות היא שרמת הוויטמין אינה מספקת ויש ליטול תוסף.

במקביל, מטופלים שמקבלים תוסף ומצליחים להעלות את רמת הוויטמין, אך אז מפסיקים לקחת אותו מתוך מחשבה שהגיעו ליעדם, טועים גם הם, שכן רמתו צונחת בחזרה. הדבר הנכון יותר לעשות הוא להמשיך לקחת את התוסף, אם כי במינון נמוך יותר, לשמירת הרמה.

מקור טבעי לויטמין D? גם שם, זה רק תוסף(צילום: Shutterstock)

נטילת יתר של ויטמין D עלולה ליצור הרעלה בגוף, לא?

אם תגזימו בנטילתו אכן עלולה להיות הרעלה. אבל ( וזה אבל חשוב מאוד), סביר להניח שלא תגיעו לשם. הוויטמין מצטבר בגוף, אך יקח לכם שנים לצבור כמות גבוהה, שלא לדבר על רמה רעילה.

חייבים תוסף? יש מקורות טבעיים ומזונות שמכילים את הוויטמין הזה!

חשיפה לשמש היא אחת ההמלצות הטבעיות ביותר שיש. אולם, ברור שהצעה לחשיפה לא ממוגנת וקבועה היא בעייתית.

מזונות המכילים ויטמין זה הם מעטים ופופולאריים פחות (למשל: שמן כבד דג קוד, דג חרב, סלמון, כבד בקר ועוד). רמות הויטמין היא לא מהגבוהות (חוץ מהשמן של הקוד) ויש לקחת בחשבון שרוב הדגים אינם חיים באזורים טבעיים להם ולכן גם איכותם התזונתית היא נמוכה יותר.

מזונות "מחוזקים" בויטמין כגון מוצרי חלב, מיצים, מרגרינה, דגני בוקר ועוד - אומנם מכילים את הויטמין, אך אתם חייבים לשאול את עצמכם למה מפריע לכם לצרוך תוסף מזון בעוד שאתם מוכנים לקבל אותו במזון (שהוא לא תמיד טוב עבורכם- כגון מוצרי חלב למשל).

ורד לוביץ' היא נטורופתית ומטפלת בצמחי מרפא ופרחי באך