בלב רמת גן יש מקום מיוחד: שיפוץ דירה בת מאה, במאה אלף שקלים

"כשהייתי ילד", נזכר אדריכל עופר קורין, "הגן היה פחות או יותר כפי שהוא היום, קצת מוזנח, המון עצים והנוף נשקף לכל הכיוונים. אבל אז ראו הרבה יותר, כי לא הייתה בנייה גבוהה שהסתירה, ואפשר היה אפילו לראות את הים". עד כמה שזה ישמע מפתיע, קורין מתאר את הנוף סביב ביתו ברמת גן. הוא, אשתו קטיה, גם היא אדריכלית, ושתי בנותיהן, בנות שש ושנתיים, מתגוררים במרכז רמת גן בדירה בת 80 מטרים רבועים, בבניין השייך למשפחת קורין כמעט מאה שנה.

סבא רבא של קורין רכש את המגרש ב-1924 והקים עליו בית פרטי, שהיה הבית הראשון על הגבעה (אחת מארבע הגבעות של רמת גן). סבתו של קורין, אם אביו, נולדה כאן. בשנות ה-30 של המאה הקודמת בנתה המשפחה מאחורי הבית הפרטי בניין שני, בן שתי קומות - דירה בכל קומה. כשהסבתא נישאה היא עברה להתגורר בקומת הקרקע של הבניין הדו-קומתי, שבה נולד וגדל אביו של קורין, האדריכל חיליק קורין. הסבים המשיכו לגור באותה הדירה כל חייהם, ואת הדירה בקומה העליונה והבית הפרטי השכירו.

מבט ביום חורפי מהחצר האחורית אל הבניין הדו-קומתי, שנבנה בשנות ה-30 של המאה שעברה. מדרגות הברזל מובילות אל הדירה של עופר וקטיה קורין(צילום: קורין אדריכלים)

עופר קורין, הנכד, גדל בהרצליה, אך בית סביו היה מגרש המשחקים של ילדותו. בעקבות אביו הוא הלך ללמוד אדריכלות באוניברסיטת תל אביב, שם פגש את קטיה, בת זוגו. לאחר שסיימו את הלימודים גרו בני הזוג בדירה שכורה במרכז תל אביב, וכשנולדה בתם הבכורה "היה צורך בדירה יותר גדולה", מספר קורין. "הבנו שלא נוכל להרשות לעצמנו בתל אביב, אז פתאום חשבתי, למה שלא נעבור לחיות ליד סבא שלי, שהיה כבר מאוד מבוגר. מה גם שבאותה תקופה משרד האדריכלות המשפחתי, ששנינו עובדים בו, עבר להשתכן כאן, בבית הקרקע".

כך החליטו בני הזוג לשפץ את הקומה העליונה בבניין הדו-קומתי, כדי שתתאים למשפחתם הצעירה. "התקציב שלנו היה מאוד קשיח", הם נזכרים, "כ-100 אלף שקל. עבדנו בתוך מגבלות התקציב וניסינו לחסוך בכל דבר אפשרי".

החלוקה חדשה, הריצוף מקורי

הדרך אל הדירה מתחילה ברחוב רמת גני רגיל ומסתיימת בנקודת תצפית ירוקה ויוצאת דופן באמצע העיר. מהרחוב הראשי עולים לעבר גן שאול (שנקרא גם "גן הקופים", על שם פינת החי שהיתה כאן בעבר). כיום מוקף הגן הגדול בשכונות מגורים. שביל גישה בירכתי הגן מוביל לרחוב קטן, מוצל בעצים וותיקים, וממנו נכנסים בשער ברזל ישן ולא נעול, לשטח הפרטי.

ראשון בשטח ניצב בית הקרקע הקטן, מוקף דשא ובעל גג רעפים, שבו פועל, כאמור, משרד האדריכלים המשפחתי. שביל האבן הצר שלצדו מוביל לעבר הבניין הדו-קומתי, שגם לו גג רעפים אדום. הבניין ממוקם בקצה המגרש, על סף המדרון, ומשקיף מזרחה לעבר שכונות העיר הפרושות למרגלות הגבעה, ועד להרי ירושלים שנראים באופק.

גרם של מדרגות ברזל מוביל מרחבת החוץ המרוצפת אל הדירה בקומה השנייה. מכאן נכנסים אל מבואת כניסה מוקפת חלונות, ונחשפים בבת אחת לנוף אורבני של בנייני מגורים צפופים המגיעים עד האופק. מבואת הכניסה היתה בעבר מרפסת כניסה חיצונית לדירה, וכיום היא משמשת כמעין אתנחתא בין חוץ ופנים וכפינת עבודה ביתית, המרוצפת באריחי בטון של גלוסקא בגוון חרדל. לאורך הקיר הותקנו שולחן עבודה ויחידת מדפים מלוחות של עץ ליבנה פשוט.

בדירה המקורית הסלון והמטבח היו סגורים בחדרים נפרדים, ופסי העץ בין המרצפות מסמנות את העבר(צילום: אליה קיטוב)

רצפה בדוגמה בהירה מובילה מהמבואה לעבר לב הבית. בדירה המקורית היה מסדרון שהוביל לסלון ולמטבח שהיו בחדרים נפרדים וסגורים, ולשני חדרי שינה, מקלחת ושירותים נפרדים גם הם. בתכנון החדש הרסו האדריכלים את הקיר המרכזי שהפריד בין המטבח והסלון וחיברו ביניהם, וגם בין חדר הרחצה והשירותים.

למרות ששינו את תכנון החדרים, הם השאירו בכל הדירה את רצפת האריחים המקוריים, המצוירים, שהשתמרו היטב בדוגמאות שונות בכל חדר. את מקומם של הקירות שנהרסו מילאו בלוחות רחבים של פרקט אלון טבעי, המשמשים תזכורת לתוכנית המקורית של הדירה, ומגדירים את החלוקה החדשה של החללים הציבוריים, שנשארו למעשה באותם המיקומים.

המרפסת פעילה ומועדפת על בני המשפחה

פס פרקט מסמן לאורך הרצפה הבהירה את הקיר הארוך שנהרס לטובת מטבח וסלון גדולים יותר. מכיוון שהקיר היה קיר תומך, הריסתו חייבה תמיכה חדשה לגג - קורה עם שני עמודים. הקונסטרוקציה החדשה אפשרה להגדיל את החלל, אך יצרה קיר עבה במיוחד ומעליו תקרה מונמכת. מהאילוץ הזה נולד האלמנט האדריכלי שמארגן את הדירה - קיר מעובה שמפריד בין הפונקציות הציבוריות לחדרי השינה, שלתוכו יצקו האדריכלים פונקציות שפונות לשני הכיוונים.

בני הזוג תיכננו את ארון המתכת האדום(צילום: אליה קיטוב)

על מנת להדגיש את האלמנט המרכזי הזה, הם חיפו את הפתחים שבו בלוחות של עץ ליבנה, וכך הגדירו את ההמשכיות שלו לאורך החלל. חיפוי הליבנה מתחיל בתקרה המונמכת, שיוצאת מחלל הכניסה וממשיך לעבר הסלון, עוטף ומגדיר נישה בקיר הארוך. על רקע הקיר הלבן של הנישה ניצבת ספריית ברזל אדומה בשילוב פרספקס שקוף, שעיצבו בני הזוג, ובה מדפים פתוחים וסגורים הפונים לשלושה כיוונים. בהמשך מחפה הליבנה את הפתח שמוביל אל דלת חדר הילדים, ובסופו של הקיר עוטפים הלוחות גומחת ישיבה פינתית, שנוצרה בין הסלון לחדר. "הפינה הזו היא הכי מוצלחת בבית", מודים בני הזוג. "היא מקשרת בין חדר הילדים לסלון ויוצרת ביניהם אזור משחקי. לקוחות שלנו מבקשים מאתנו לעשות להם כזו".

שני פתחים לחדר הילדים(צילום: אליה קיטוב)

הפינה הנעימה מרופדת במזרונים וכריות, על הקיר תלויים מדפי ספרים צבעוניים ובתקרת לוחות הליבנה הותקנה תאורה שקועה. חלון שנפער בקיר מחבר את הפינה לחדר הילדים, וחלון נוסף, שפונה לכיוון המרפסת, מכניס אור. את החלל הריק מתחת לפינת הישיבה ניצלו האדריכלים לאחסון עם פתח עילי מתחת למזרונים.

מבט מחלון לחלון(צילום: אליה קיטוב)

על הקיר ליד פינת המשחק הותקנה טלוויזיה ומתחתיה נחפרה נישה קטנה נוספת לאחסון, שבעתיד תשמש אולי לקמין. ממול יש סלון צנוע עם ספה, כורסא משופצת ושולחן עץ קטן.

בהמשך לסלון מוגדר המטבח על ידי דוגמת הריצוף השונה. דלפק ישיבה גבוה, גם הוא עשוי מלוחות ליבנה, משמש כשולחן האוכל המשפחתי - החלטה לא טרוויאלית בבית שיש בו ילדים קטנים. "הגובה שלו מאפשר אחסון נייד מתחתיו", מסבירים האדריכלים, "והוא גם יוצר הרגשה של הפרדה מסוימת מהסלון".

את המטבח קנו באיקאה (9,000 שקלים, לא כולל מוצרי חשמל). לארונות הלבנים הפשוטים הוסיפו שני מדפי ליבנה, ואת הקיר האחורי חיפו באריחים לבנים בדוגמת חומה. את אזור העבודה במטבח תוחמת תקרה מונמכת עם חיפוי תחתון מליבנה, שמגדירה אותו כחלק מהאלמנט המבני המרכזי בבית. העומק והגובה של התקרה המונמכת מנוצלים גם הם לאחסון גבוה ארוך טווח. 

השטח שמעל התקרה המונמכת מנוצל לאחסון ארוך טווח(צילום: אליה קיטוב)

האזור הציבורי אינו גדול, אך הוא ממשיך עם מרפסת מרווחת שאליה יוצאים מהסלון. "למרות שהתבקש לעשות כאן על כל הקיר ויטרינה שמקשרת את הסלון עם החוץ, זה לא התאפשר כלכלית", אומר קורין. בינתיים נשארו כאן, כמו בכל הבית, דלת העץ המקורית עם החלון הקטן לצדה. זה לא מונע מהמרפסת להיות אזור פעיל ומועדף על כל בני המשפחה. היא מוקפת בעצי אקליפטוס וותיקים שמצלים עליה, ופונה צפונה לעבר גן הקופים ומערבה כלפי החצר הפנימית במגרש הפרטי. "ההרגשה שם", אומר קורין, "היא כמו בית על העץ. שומעים את התוכים וצופים בפיסת טבע ירוקה במרכז העיר".

חדרי השינה פונים אל הנוף

מצדו השני של הקיר המרכזי נמצאים שני חדרי השינה, שנשארו גם הם במיקומם המקורי, על החזית שפונה למדרון. החלון בחדר ההורים נפתח עכשיו אל פינת העבודה, והותקנו בו מדפים קטנים שאינם מפריעים לסגירתו בעת הצורך. גם ארון הבגדים המקורי נשאר במקומו רק נוספה לו הרחבה. מחדר השינה מובילה דלת למרפסת קטנה, שמקשרת בין חדר ההורים לחדר הילדים.

מחדר הילדות יש יציאה למרפסת צמודה המרחיבה את אזור המשחק החוצה. במקום שתי מיטות חולקות הבנות מיטת חבר שנפתחת מדי ערב(צילום: אליה קיטוב)

הקירות בחדר הרחצה חופו באריחים לבנים פשוטים. דוגמת האריחים הכתומים מוסיפה צבע ואווירה(צילום: אליה קיטוב)

חדר הילדים הוקטן בשיפוץ. שני חלונות מכניסים אליו שפע של אור, והמרפסת הצמודה מאפשרת להרחיב את אזור המשחק החוצה. כדי להשאיר את חלל החדר פנוי עד כמה שניתן, הוטמע ארון בגדים משותף בקיר העבה. במקום שתי מיטות חולקות הבנות מיטת חבר, שנפתחת מדי ערב. את נקודות הצבע מוסיפים וילונות קלילים, יחידת מדפים אדומה ומדבקות קיר בגוונים בהירים.

את הקירות בחדר הרחצה והשירותים המרווח מחפים, עד חצי הגובה, אריחים לבנים פשוטים בדוגמת חומה, עם תוספות צבע של אריחים כתומים.

תוכנית הדירה לפני השיפוץ(תוכנית: קורין אדריכלים)

תוכנית הדירה אחרי השיפוץ(תוכנית: קורין אדריכלים)

• קבלן: טוביה בן שבת
• קונסטרוקציה: רוטברט ניסים
• נגרות: אלון בראהם
• השלמות ריצוף: גלוסקא, הרקולס פרקטים
• ספריית ברזל: אייל פרידלנדר חרש ברזל
• הום סטיילינג ואקססוריז: קטיה קורין, גליה גימפלמן
• ריהוט ופריטי עיצוב: RETR0-TLV
• מדפי נישת ילדים: דרא
• כסאות בר: Pick up
• מטבח: איקאה