אופנה

    בארון של דלידה: 30 שנה להתאבדותה של חיית הבמה

    תערוכה בפריז שופכת אור זרקורים על מלתחתה של הזמרת שידעה "לדפוק הופעה" בציבור, אבל הסתירה חיים טראגיים של אלמנה שחורה, שמאהביה שמו קץ לחייהם

    איתי יעקב

    |

    04.08.17 | 14:02

    דלידה, 1969. חיה על קו דק שבין הזוהר שבחוץ לאפלה שבפנים (צילום: AP)
    דלידה, 1969. חיה על קו דק שבין הזוהר שבחוץ לאפלה שבפנים (צילום: AP)
    במקביל להתפתחותה המוזיקלית, הבינה דלידה כי עליה לעדכן גם את המלתחה. בהופעות מהשנים 1980-1977 (צילום: AP)
    תערוכה מרהיבה מציגה את האופן בו השתנתה המלתחה שלה לאורך הקריירה (צילום: Paris Musées Photos Benoit Fougeirol)

    שש מילים על נייר מכתבים לבן השאירה דלידה לצד מיטתה, בווילה בה התגוררה בשכונת מונמארט ברובע ה-18 פריז - "החיים הפכו לבלתי נסבלים, סלחו לי". אלו היו מילותיה האחרונות, שכתבה לפני ששמה קץ לחייה ב-3 במאי 1987. כמי ששכלה בעל ושני מאהבים ששמו קץ לחייהם, ניהלה הזמרת והשחקנית מערכת יחסים צמודה עם המוות. בפברואר 1967 היא ניסתה לראשונה לשים קץ לחייה, חודש לאחר שבן זוגה הצעיר, המוזיקאי לואיג'י טנקו, 29, התאבד ביריית אקדח בחדרו במלון בסן רמו, לאחר ששירו לא העפיל לגמר של תחרות המוזיקה. הוא הותיר אחריו מכתב התאבדות מאשים נגד שופטי הפסטיבל והצבעת הקהל. דלידה, שמצאה את גופתו, נפלה לצער גדול, עד שלא יכלה עוד.

     

    היא שבה אל מלון היוקרה Prince of Wales בפריז, בו נפגשו השניים לראשונה, וביקשה מצוות המלון לא להפריע לה. למחרת החליטה חדרנית נחושה וחשדנית לפרוץ את דלת חדרה, שם מצאה את הזמרת גוססת, כשלצדה צנצנת גלולות שינה ריקה ושלושה מכתבי פרידה: אחד לאמה, שני לידידה לוסיאן מוריס, והאחרון לקהל המעריצים שלה. לאחר חמישה ימים בקומה ושמונה חודשי התאוששות, חזרה דלידה אל הבמה, והמשיכה לנהל את חייה על קו דק שבין הזוהר שבחוץ לאפלה שבפנים.

     

    דלידה עם איב מונטאן, 1959 (צילום: AP)
      דלידה עם איב מונטאן, 1959(צילום: AP)

       

      סרט חדש על חייה של כוכבת השאנסונים והפופ הגדולה, שעלה לאקרנים בצרפת ב-11 בינואר השנה, ותערוכה מרהיבה המוצגת בימים אלו במוזיאון לאופנה

      "פאלה גליארה" בפריז (נעילה: 13 באוגוסט 2017), מפיחים חיים חדשים בדמותה של דלידה, שמתה בנסיבות טראגיות לפני 30 שנה. דלידה השאירה אחריה מורשת מוזיקלית עשירה, עם אינספור להיטים ובראשם "במבינו", "פרולה פרולה" (עם אלן דלון), "סאלמה יא סאלמה" ו"לסה מואה דנסה". התערוכה בפריז, המתפרשת על פני חמישה חדרים במוזיאון היפהפה, מציגה פן נוסף בקריירה של דלידה - האופן בו השתנתה המלתחה שלה לאורך הקריירה, וכל הפריטים שהפכו אותה לאחת מאיקונות האופנה הגדולות שידע עולם המוזיקה בצרפת. "המלתחה של דלידה תמיד עקבה אחר מגמות האופנה המתחלפות", הסבירה אוצרת התערוכה סנדרין טינטורייה, "אבל היא גם שיקפה גם את ההתפתחות שלה כאמנית".

       

      נישאו, התגרשו ושמרו על יחסי ידידות עד שהתאבד בשנת 1970. דלידה עם לוסיאן מוריס (צילום: AP)
        נישאו, התגרשו ושמרו על יחסי ידידות עד שהתאבד בשנת 1970. דלידה עם לוסיאן מוריס(צילום: AP)

         

        עוד בערוץ האופנה

         

         

        דלידה, בת 54 במותה, נולדה וגדלה בקהיר כיולנדה כריסטינה ג'יליוטי, למשפחה ממוצא איטלקי שהיגרה כדי לעבוד בעיר. אביה היה כנר ואמה היתה זמרת באופרה הנודעת של קהיר. לאחר שזכתה בשנת 1954 בתואר מלכת היופי של מצרים, עזבה יולנדה לפריז והמציאה את עצמה מחדש. משנאמר לה כי היא דומה לשחקנית הדי לאמאר, שגילמה את דלילה בסרט "שמשון ודלילה" משנת 1949, בחרה לעצמה הצעירה בת ה-22 את שם הבמה דלידה (במקום דלילה), והחלה לנסות את מזלה במשחק, רק כדי לגלות שהכישרון האמיתי שלה נמצא בשירה. היא החלה לשיר בקברטים של פריז ומתגלה מאוחר יותר בתחרות כישרונות צעירים. בשנת 1956 התפרסמה עם השיר במבינו, שהופך ללהיט גדול ומסמן אותה אחד הקולות הבולטים בצרפת ובעולם כולו.

         

        הגיעה לפריז לאחר שזכתה בתואר מלכת היופי של מצרים (צילום: rex/asap creative)
          הגיעה לפריז לאחר שזכתה בתואר מלכת היופי של מצרים(צילום: rex/asap creative)

           

           

          "במבינו" הוא גם נקודת מוצא בולטת בתערוכה בפריז, שבכניסה אליה ניצבת שמלת בוסטייה אדומה מקטיפה של המעצב ז'אן דסה, אותה לבשה הזמרת להופעתה הראשונה באולם האולימפיה בפריז ב-1958, בעקבות אותו שיר. 23 שנים לאחר מכן תסגור דלידה מעגל, עם אותה השמלה ובאותו המקום, לקבלת אות כבוד על מכירת 85 מיליון אלבומים. בניגוד לתערוכות מהשנים האחרונות העוסקות בקשר בין אופנה ומוזיקאים, כמו קיילי מינו, דייויד בואי או להקת הרולינג סטונס, התערוכה על דלידה מתמקדת בלבוש בלבד. לא תמצאו בה עטיפות אלבומים, תקליטי זהב או מזכרות מסיבובי ההופעות. לכאורה זו החלטה שמצמצמת את נושא התערוכה לאופנה בלבד, אך בפועל בכך טמון דווקא כוחה – בהצגת אוסף התלבושות העצום באופן ליניארי, על פי התקופות בקריירה של הזמרת, הנפרשת באסתטיקה רבה לעיני המבקרים.

           

          תלבושות של דלידה בתערוכה בפריז (צילום: Collection Palais Galliera  © Julien Vidal / Galliera / Roger-Viollet)
            תלבושות של דלידה בתערוכה בפריז(צילום: Collection Palais Galliera © Julien Vidal / Galliera / Roger-Viollet)

             

            התערוכה נפתחת בסדרה של שמלות קלוש צבעוניות שהודקו במותניים באמצעות חגורות ושרוכים, בהתאם לאופנת שנות ה-50 וה-60. אלה היו השנים בהן דלידה הכוכבת ודלידה האישיות הפרטית התלבשו בסגנון דומה. רק מאוחר יותר, החל מ-1966 ואילך, חל מפנה במלתחה של דלידה על הבמה, והיא פנתה למעצבים פריזאיים בולטים כמו פייר בלמן ואיב סן לורן, שיעצבו עבורה לבוש מסוגנן וגדול מהחיים. החיבור עם בלמן זוכה לקיר שלם בתערוכה, כולו על טהרת הלבן: בהופעה באולימפיה בשנת 1974, למשל, עלתה לבמה בשמלה לבנה ללא שרוולים עם מכפלת מעוטרת פונפונים, ולהופעת טלוויזיה שנה קודם לכן, עיצב עבורה שמלת קרפ עם כתפיות רחבות ומחשוף מרובע, רקומה בחוטי כסף וזהב. לאורך השנים עבדה דלידה בצמוד לבתי אופנה מובילים כמו כריסטיאן דיור, קשארל, ז'יבנשי, גי לארוש, ז'אק אסטרל, קנזו, פאקו רבאן ואחרים.

             

            אחת מאיקונות האופנה הגדולות שידע עולם המוזיקה בצרפת (צילום: © Bridgeman Images / United Archives / Roba Archive / Max Schweigmann)
              אחת מאיקונות האופנה הגדולות שידע עולם המוזיקה בצרפת(צילום: © Bridgeman Images / United Archives / Roba Archive / Max Schweigmann)

               

               

              במקביל להתפתחותה המוזיקלית, הבינה דלידה כי עליה לעדכן גם את המלתחה. באמצע שנות ה-70, כשפנתה אל סגנון הדיסקו, עלתה להופיע בתוכנית טלוויזיה בשמלת פאייטים כסופה בעיצובו של לוריס אזארו, ששלוש שנים מאוחר יותר ב-1979 עיצב לה שמלת ערב שחורה ונוצצת להופעה עם השיר בסמה מוצ'ו. עם עליית הגל האתני באירופה מאוחר יותר, אימצה דלידה לוקים רכים יותר בסגנון אוריינטליסטי, כמו שמלת גלבייה עם מטפחת צבעונית שנכרכה סביב מותניה, להופעה בשיר סלאמה יא סלאמה בעל הניחוח הערבי. באחד החדרים הגדושים בתערוכה, עומדת על במה מסתובבת תלבושת מרהיבה הכוללת בגד גוף שחור וגלימת שיפון ורודה, שלבשה בשנת 1980 לתוכנית הטלוויזיה Stars בה הציגה ארבעה שירים.

               

              מלתחה שזהרה מעל לכל כוכבת במעמדה. דלידה, 1980 (צילום: © Keystone-France/Gamma-Rapho Dalida à Bobino, 1958 © Studio Lipnitzki/Roger-Viollet)
                מלתחה שזהרה מעל לכל כוכבת במעמדה. דלידה, 1980(צילום: © Keystone-France/Gamma-Rapho Dalida à Bobino, 1958 © Studio Lipnitzki/Roger-Viollet)

                 

                 

                 

                המלתחה של דלידה זהרה מעל לכל כוכבת במעמדה באותן שנים, אך בחייה האישיים סבלה משברון לב, טרגדיות ודיכאונות. בתחילת הקריירה המקצועית הכירה את לוסיאן מוריס, מנהל אמנותי בתחנת הרדיו הפופולארית רדיו אירופה 1, שהתגרש מאשתו כדי לשאת אותה לאישה. הנישואים עלו על שרטון חודשים ספורים לאחר מכן, והשניים התגרשו ושמרו על יחסי ידידות. ב-1970, שלוש שנים לאחר שאהובה טנקו התאבד בירייה, דלידה מצאה את עצמה בתסריט חוזר: מוריס ירה לעצמו כדור בראש בחדר מלון בפריז, ושם קץ לחייו.

                 

                בהופעה בפריז, 1980 (צילום: AP)
                  בהופעה בפריז, 1980(צילום: AP)

                   

                   

                  בשנות ה-70 ניהלה דלידה רומנים עם גברים בעלי עמדת כוח, כמו נשיא צרפת פרנסואה מיטרן והשחקן אלן דלון. בין השנים 1981-1972 היתה במערכת יחסים עם ריצ'ארד צ'נפרי, שבשנת 1983 שם גם הוא קץ לחייו, באמצעות שאיפת גז ברכבו. שמונה שנים קודם לכן, שם קץ לחייו חברה הקרוב, הזמר הישראלי מייק ברנט, שקפץ אל מותו מדירה ברובע ה-16 בעיר. השניים היו מיודדים מאוד, ובשנת 1971 ברנט אף פתח את סיבוב ההופעות שלה בפריז. שורת הטרגדיות האלה הביאו אותה בסופו של דבר לשים קץ לחייה.

                   

                  מתה לבדה בביתה, ללא בן זוג וללא ילדים. ארון הקבורה של דלידה (צילום: AP)
                    מתה לבדה בביתה, ללא בן זוג וללא ילדים. ארון הקבורה של דלידה(צילום: AP)

                     

                    דלידה מתה לבדה בביתה, ללא בן זוג וללא ילדים. בשנת 1967 נכנסה להיריון מרומן עם סטודנט איטלקי לפילוסופיה בן 22, אך בחרה לבצע הפלה שהשאירה אותה עקרה. על קברה במונמארט ניצב פסל בדמותה בגודל טבעי, ומאחוריו זורחת השמש באופן תמידי, ועד היום עולים אליו מעריציה. יש האומרים שמי שנוגע בפסל זוכה במזל – המזל שלא היה לדלידה בחייה.

                     

                     
                    הצג:
                    כל התגובות לכתבה "בארון של דלידה: 30 שנה להתאבדותה של חיית הבמה "
                    אזהרה:
                    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד