טורבן כחול-לבן: המעצבת הדתייה שגם נשים מוסלמיות אוהבות
רונה ליברמן-סבח גדלה בצפון ת"א, למדה במרכז הבינתחומי ובגיל 27 כבר גרה במגדל יוקרתי ועסקה ביזמות נדל"ן. אז למה היא עזבה את הכול ועברה לעצב כיסויי ראש?
כשרונה ליברמן-סבח יצאה לדייט ראשון עם מיכאל, מי שלימים נישאה לו, היא הודיעה לו מיד כי היא רוצה לנהל חיים כדת וכדין, אך אין לה כוונה לכסות את ראשה. "היה לי מאוד קשה עם הרעיון הזה", היא אומרת, "כל החיים הייתי אצל ספרי צמרת ומעצבי השיער הכי שווים, קניתי את מוצרי השיער הכי יקרים וגידלתי שיער בלונדיני ארוך שהיה סימן ההיכר שלי. מיכאל היה מספיק חכם כדי להרפות ולא לפוצץ על זה את העסקה". למרות ההצהרות, עד החתונה היא התחילה להתאהב ברעיון של כיסויי ראש, וזמן קצר אחר כך מצאה את עצמה מוכרת טורבנים מעוצבים באתרים בעולם, ובהמשך גם באתר משלה.
זה לא היה המהפך הראשון בחייה של ליברמן-סבח, 30, המתגוררת כעת בירושלים. "גדלתי בצפון תל אביב. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 4, ונשארתי לגור עם אמי", היא מספרת, "למדתי בעירוני ד', הייתי בצופים, מאלו שאוהבות מחנות קיץ. כביכול, עשיתי כל מה שמצופה מבת טובים חילונית: סיימתי בגרויות, הייתי בצבא במשרד הביטחון, לא עניין אותי טיול של אחרי הצבא ולכן מיד פניתי ללימודים אקדמיים".
עוד בערוץ האופנה
- עקבו אחרינו באינסטגרם
- שבוע האופנה פריז שייך לדוגמניות הישראליות
- אבהות והצלחה בחו"ל: הד מיינר מציג סדרת מהפכים
- הגברת הראשונה של האופנה הישראלית: רות דיין בת 100
היא למדה לתואר במשפטים ומנהל עסקים במרכז הבינתחומי וחלמה לעסוק ביזמות נדל"ן, כמו אביה שגר בסביון. לאחר קבלת הרישיון, בהיותה בת 25, החלה לעסוק בתחום. "כשהייתי בת 27 היה לי הכול – תואר, עבודה, רכב, גרתי במגדל יוקרתי והייתי מוקפת בחברים. ובכל זאת, הרגשתי שחסר לי משהו. לפעמים אנשים חוזרים בתשובה מתוך מצוקה או תקופה קשה. אצלי זה היה דווקא מהטוב שה' הרעיף עליי, כי באמת היה לי הכול ועדיין הרגשתי שאין לי שום דבר להיאחז בו. החברות שגדלו איתי בהלם עד היום. הייתי הכי חילונית שיש".
לסביבה לקח זמן לעכל את השינוי שעברה. "התחלתי לבד, לא היתה לי הדרכה. לשמור שבת לבד ולהתחיל ללכת בצניעות בסביבה לא תומכת, זה משהו שצריך בשבילו רק עזרה משמיים. הרגשתי שהקדוש ברוך הוא מחזיק אותי על הכתפיים, כי זה לא בטבע לעשות כזה שינוי".
את בעלה מיכאל סבח, שגדל בבית מסורתי והתחזק עם השנים, הכירה לה חברה. "היה בינינו פער רוחני גדול. הוא היה, ועודנו, חזק ממני בדת. אם כשהכירו בינינו הוא היה יודע היכן הייתי מבחינה רוחנית ושרק כמה חודשים קודם לכן התחלתי לשמור שבת, הוא לא היה בא לפגישה בכלל. החברה שלחה לנו תמונות אחד של השני, זה זרם יפה בינינו ואנחנו נשואים מזה שנתיים".
לאחר הנישואים נולד גם המותג רונה – טורבנים בעבודת יד. "אומנם היה לי חלום שכמו שיש בניינים שכתוב עליהם 'גינדי' יהיה כתוב 'רונה ליברמן', אבל עם החזרה בתשובה השתנו המון דברים וגם החלומות. לפני שהחלטתי לחבוש כיסוי ראש באופן גורף, היתה לי מחשבה לעשות זאת רק בשישי-שבת. התחלתי לברר מה יש בשוק והבנתי שמה שהולך זה מטפחות שצריך לקשור. רציתי משהו שאין בו התעסקות, משהו מוכן. באותו זמן, לא מצאתי פריט שענה על דרישותיי ברמה האופנתית כאוהבת סטייל. רציתי כובע מוכן שהוא טורבן יפהפה".
האהבה לנדל"ן נדחקה לטובת פיתוח העסק החדש, שצמח במהרה וכעת מציע טורבנים מעוצבים לנשים וגם לתינוקות. "מעבר לשיווק, רציתי לייצג את הדת בצורה אלגנטית ושלא יגידו 'הדתיות הללו עם הסמרטוטים'. העליתי תמונות לפייסבוק, לאינסטגרם ולפלטפורמות כמו אטסי ומודלי, והתחילו לפנות אליי בלוגריות מכל העולם – לאו דווקא דתיות. הן ביקשו לייצג אותי במדינות שלהן, למשל בארצות הברית, באנגליה ובאוסטריה. זה הביא לחשיפה עולמית והגיע גם למוסלמיות, שממש עפות על הסגנון.
"זה מדבר גם לצרפתיות הכי אלגנטיות שגרות בארץ וגם לנשים בארצות ערב. מה שמקשר זו לא הדת, אלא האופנה – הטורבן הוא אביזר אופנתי לכל דבר ועניין. אומנם התחלתי את העסק שלי כאישה דתייה שצריכה לכסות את ראשה, אבל מהר מאוד הבנתי שנכנסתי לנישה שהיא טרנדית ולא בהכרח בהקשר של צניעות ודת. עובדה שסלבריטאיות בעולם אוהבות את הטרנד – רק עכשיו ראינו בטקס האוסקר את ליידי גאגא עם שמלה בצבע כחול רויאל וטורבן תואם. בעבר עוצב טורבן מיוחד גם לקייט מוס. לטורבן יש אמירה אופנתית שמסמלת אישה עם כבוד ויוקרה".
הקהל המוסלמי יודע שמאחורי המותג עומדת יהודייה דתייה?
"אני מניחה שכן. לא כולם יודעים איך לאכול את זה, אבל ככל שזה יותר מעורר פליאה, כך הבאז יותר גדול. לפני שנה ומשהו פרסמה אותי ברשתות החברתיות בלוגרית מצליחה מלונדון, שידעה שאני יהודייה. באחת התגובות כתבו לה משהו כמו 'כזה פרגון לישראלית אחרי כל מה שהישראלים עושים?' מאוד פחדתי, עד שהבנתי שבעצם זה יוצר באז והפרסום רק גדל. אני לא רואה את הסחר עם מדינות ערב כניהול עסקים איתם, אני רואה בזה מכירה. יש שתי אחיות יהודיות מברוקלין שעושות ליין בגדים צנועים עבור מוסלמיות בלבד, והן מתפרנסות מזה יפה מאוד. גם לאסוס יש קו רק למוסלמיות. אל תשכחי שגם הנשים באירופה הן לקוחות טובות ונאמנות שלי, כך שזה לא מטריד אותי. זה חלק מהעבודה ואני מזהה בהן נתח שוק חזק".
