אדריכלות
ערוצים

איפה תמוקם השגרירות האמריקאית בירושלים? 6 האפשרויות המובילות

אם הנשיא טראמפ יעמוד במלתו ויעתיק את השגרירות לבירה, היא תזדקק למבנה עצום ומאובטח. ממחנה אלנבי עד בית יתומים דיסקין - מיפוי האופציות הבולטות

אופציה ראשונה: זה השטח שרכשה ארה''ב מממשלת ישראל להקמת שגרירותה, כבר ב-1988, ומשלמת עליו דולר בשנה מאז ועד היום (צילום: אוהד צויגנברג)
אופציה ראשונה: זה השטח שרכשה ארה''ב מממשלת ישראל להקמת שגרירותה, כבר ב-1988, ומשלמת עליו דולר בשנה מאז ועד היום (צילום: אוהד צויגנברג)
אופציה 2: בית היתומים דיסקין בכניסה לבירה. המראה המלכותי והמרשים יכול להתאים לשגרירות; השכונה החרדית - פחות (צילום: עמית שאבי)
אופציה 3: הקונסוליה המערב-ירושלמית ברחוב אגרון. היא קרובה לביתו המיועד של השגריר החדש, דיוויד פרידמן (צילום: עמית שאבי)
אופציה 4: הקונסוליה הריקה במזרח העיר. נראה מופרך על פניו, ומצד שני - אין לדעת (צילום: עמית שאבי)
אופציה 5: הקונסוליה החדשה של מזרח ירושלים, ברחוב פלוסנר. מגרש של 24 דונם עם שטח בנוי קטן לפי שעה, כך שיש פוטנציאל למבנה חדש וגדול (צילום: אוהד צויגנברג)
אופציה 6: מלון דיפלומט, שהפך לבית אבות, כבר מוחכר לאמריקאים כיום והם אינם משתמשים בו. המיקום המבודד עשוי להתאים (צילום: אוהד צויגנברג)
השגרירות ברחוב הירקון בת''א. דווקא אחרי ההצהרה של טראמפ, נפתחו כאן שיפוצים מאסיביים (צילום: מיכאל קרמר)

לפני כשבועיים החלה כהונתו של הנשיא ה-45 של ארצות הברית, דונלד טראמפ. כמו קודמיו בבית הלבן - רונלד רייגן, ביל קלינטון או ג'ורג' וו. בוש - גם הנשיא הנוכחי הצהיר בקמפיין הבחירות כי יפעל להעתקת השגרירות האמריקאית בישראל ממשכנה הנוכחי בתל אביב לבירת ישראל, ירושלים.

 

מאז שהרעיון של העברת השגרירות האמריקאית לירושלים נולד,  עם ההצהרה של רייגן כי השגרירות תיפתח בירושלים ב-1999, הוא נשאר במגירה, מתאוורר מדי פעם וחוזר לאפסון. בעידן של טראמפ זה עשוי להיראות אחרת.

 

האדריכל כבר הגיע לסיור

 

בספטמבר האחרון נפגש טראמפ עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והכריז בנוכחותו כי "ירושלים הינה בירתה הנצחית של העם היהודי כבר 3,000 שנה, וארצות הברית תחת ממשל טראמפ תממש את המנדט של הקונגרס להכיר בירושלים המאוחדת כבירתה". לפני כחודשיים הבהירה קליאן קונוויי, מנהלת קמפיין הבחירות של טראמפ ויועצת אסטרטגית בכירה שלו, כי "העברת השגרירות לירושלים נמצאת בעדיפות עליונה של טראמפ. טראמפ הבהיר זאת היטב במערכת הבחירות, וכנשיא-נבחר שמעתי אותו אומר זאת כמה פעמים גם בשיחות פרטיות, גם אם לא בפומבי".

 

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ. ההצהרה הפסקנית שלו על העברת השגרירות עומדת כעת למבחן (צילום: Gettyimages)
    נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ. ההצהרה הפסקנית שלו על העברת השגרירות עומדת כעת למבחן(צילום: Gettyimages)

     

    מאז השבעתו בחודש שעבר, טראמפ נשמע נחרץ פחות. כשבוע לאחר כניסתו לבית הלבן אמר הנשיא הטרי, בראיון לרשת "פוקס ניוז", כי מוקדם מדי לדבר על הנושא. בעקבותיו יצא דובר הבית הלבן, שון ספייסר, בהצהרה כי "אין עדיין החלטה בנושא, אנחנו בשלב ראשוני של הדיונים".

     

    נתניהו, שכהונתו הראשונה ראתה ניסיון רפובליקאי (ניוט גינגריץ' היה יו"ר בית הנבחרים) להעתיק את השגרירות לירושלים, פתח בשבוע שעבר את ישיבת הממשלה בהכרזה כי "עמדת ישראל הייתה מאז ומעולם ששגרירות ארה"ב צריכה להיות כאן, בירושלים". האדריכל שממונה על בניית השגרירויות האמריקאיות בעולם, כבר הגיע לסיור בבירה ובחן את האפשרויות העומדות לרשותם.

     

    אז אילו מיקומים חלופיים ממתינים לשגרירות, אם וכאשר תעלה לבירה? הנה המיקומים שנראים כסבירים ביותר.

     

    1. המגרש הענק בבקעה | החלום הלא ממומש של רייגן

     

    כמה שנים אחרי שאחרונות השגרירויות נטשו את ירושלים לתל אביב, בעקבות "חוק ירושלים" שהתקבל בכנסת, החל הנשיא רונלד רייגן לבחון אפשרות למהלך הפוך של עזיבת תל אביב לטובת ירושלים. ב-1988, השנה האחרונה לכהונתו, חכר הממשל קרקע בשטח של 31 דונם בירושילם לתקופה של 99 שנה. המשא והמתן התנהל בחשאיות מול ממשלת ישראל, ותוך כדי דיונים לא הוסגר מיקומו של המגרש, שהיה בעבר "מחנה אלנבי" הבריטי ובסיס צה"לי, עד שננטש.

     

    שימוש הקרקע בהסכם החכירה נשאר תחת השם המעורפל "מבנה דיפלומטי", עד שהתברר כי בכוונת ממשלת ארה"ב להקים באתר את השגרירות בירושלים. מאז 1989, מעבירה מדי שנה ארה"ב דולר אחד לממשלת ישראל, בעבור חכירת הקרקע.

     

    31 דונם עומדים כאבן שאין לה הופכין. הבניינים הסמוכים מושפעים מהאופציה שזו תהיה שגרירות מאובטחת (צילום: אוהד צויגנברג)
      31 דונם עומדים כאבן שאין לה הופכין. הבניינים הסמוכים מושפעים מהאופציה שזו תהיה שגרירות מאובטחת(צילום: אוהד צויגנברג)

      החלקה הריקה, שחלקים ממנה מיוערים, נראית כמועמדת מובילה לאכלס את השגרירות (צילום: אוהד צויגנברג)
        החלקה הריקה, שחלקים ממנה מיוערים, נראית כמועמדת מובילה לאכלס את השגרירות(צילום: אוהד צויגנברג)

         

        אלא שלאחר הסכם החכירה, הוחלט בממשל האמריקאי שלא להקים על המגרש מבנה לשגרירות, והוא נשאר כאדמת טרשים מיוערת בחלקה. תחת זאת, הוחלט דווקא לשפץ את בניין השגרירות בתל אביב - מבנה ברוטליסטי מבטון חשוף שיושב על הפרשי הקרקע בין רחוב הירקון לבין רציף הרברט סמואל.

         

        המגרש שממוקם במזרח שכונת בקעה, בקרן הרחובות דרך חברון ודניאל ינובסקי, נראה כמו מתמודד מוביל בתחרות על המשכן החדש של השגרירות. ההיסטוריה חוזרת על עצמה: כמו לפני 30 שנה, במקביל לבחינת האתר בירושלים, התחיל בימים אלה שיפוץ מקיף במבנה הנוכחי בתל אביב. השיפוץ אמור להימשך כשנה, ועלותו מוערכת במיליוני דולרים.

         

        ההתלבטות הממושכת גובה מחיר מהאזור הסמוך לשטח הנטוש. הדרישות הביטחוניות העתידיות של האמריקאים משפיעות על הסביבה, גם כשהבניין מעולם לא נבנה: הגבלת גובה של הבניינים הסמוכים, למשל. עיריית ירושלים הייתה יכולה לפתח בינתיים את האזור, במקום להשאירו מוזנח, לפעילויות ספורט, גינת כלבים ואפילו גינה קהילתית עם שוק חקלאי קבוע.

         

        מבלי להיות פרשן מדיני רם-דרג, אפשר להעריך כי הקמת המבנה במגרש הזה לא תהיה פשוטה, בלשון המעטה. התהליך הממושך של אישורים, ואחריו הבנייה עצמה, יגרמו לכך שטראמפ עצמו לא יראה את השגרירות עוברת לירושלים. האם הוא יסכים לעבוד קשה, לקחת את הסיכון ולהמר על כך שנשיא אחר יגזור את הסרט במקומו?

         

        2. בית היתומים דיסקין | חרד לגורלו של הבניין

         

        בכניסה לירושלים, במרומי גבעת שאול, נמצאת אחת היצירות המפוארות של האדריכל י"צ טבצ'ניק, חלוץ הבנייה העברית בישראל. בית היתומים דיסקין, ברחוב הרב ריינס, הוקם ב-1880 (בנייתו הסתיימה רק ב-1927, אחרי שטבצ'ניק עזב כבר את הארץ) והיה לאחד המוסדות שהקים בירושלים הרב יהושע לייב דיסקין.

         

        בית היתומים תוכנן כמבנה חצר גדול מאבן, שאורכו כ-80 מטר, והוא מתנשא לגובה ארבע קומות. על שלל הפיתוחים שתכנן במבנה האקלקטי, כתב האדריכל לפרופ' בוריס ש"ץ, מייסד האקדמיה לאומנות ועיצוב בצלאל, כי "הסגנון העברי צריך להיות מצורף מהרוח העמוק האוריגינילי, המקורי, העתיק של העם העברי עם כל הטכניקה החדשה של המאה העשרים. משני צדדים של המבנה הראשי אנו רואים שני מגדלים, שמסתיימים במעקה בסגנון של מגדלים עברים עתיקים עם גגות של יד אבשלום (בצורת חרוט) על המקום היותר גבוה של המגדלים, עומדים מנורות, שהם סמל היהדות וסמל אור חדש על ציון תאיר".

         

        המבנה עתיר העיטורים והקישוטים של טבצ'ניק נעשה תוך חיפוש אחר סגנון עברי מקומי. בית היתומים דיסקין (צילום: עמית שאבי)
          המבנה עתיר העיטורים והקישוטים של טבצ'ניק נעשה תוך חיפוש אחר סגנון עברי מקומי. בית היתומים דיסקין(צילום: עמית שאבי)

           

          המון פואטיקה הכניס טבצ'ניק לתכנון בחיפושיו אחר סגנון עברי מקומי, והוא ספג על כך לעג, גם מצדו של שותפו למקצוע, האדריכל יוסף ברלין, שהיה מאופק יותר בתכנונו. לבסוף, מסיבות של תקציב, לא כל הפרטים שדמיין האדריכל יושמו במבנה, אך עדיין ניתן לזהות את חלקם כגון עצי הדקל המאובניםן שמעטרים את פינות המבנה.

           

          כיום משמש המבנה המרהיב כפנימייה לנערים חרדים, ומסיבות של צניעות ובטיחות נחסמה הכניסה במבנה זכוכית. המיקום האסטרטגי הצופה על שערי העיר החדשה, יחד עם המבנה המרשים ומראהו המלכותי המשדר יציבות ושליטה, מביאים את השגרירות לבחון את המבנה כאופציה חלופית.

           

          נקודת התורפה: לשכונת גבעת שאול יש אופי חרדי מובהק (והמבנה עצמו מכיל שלל סממנים יהודיים). בהתחשב בעובדה שהמעבר יצריך פינויי של אזרחים חרדים לטובת כניסת עובדים מוסלמים, נוצרים וגם יהודים אל המבנה, ייתכן שהאמריקאים ירצו להימנע מתקרית דיפלומטית.

           

          3. הקונסוליה ברחוב אגרון | קרוב לביתו של השגריר

           

          דיוויד פרידמן, המיועד לכהן כשגריר ארה"ב בישראל, כבר הצהיר בראיון ל"ניו יורק טיימס" כי הוא מצפה למלא את תפקידו מבירתו הנצחית של העם היהודי. פרידמן, עורך דין יהודי, אינו מתכוון להיכנס לבית השגריר ברחוב גלי תכלת בהרצליה פיתוח – בניגוד לקודמיו – ונראה כי יתגורר בדירה שנמצאת בבעלותו ברחוב פינסקר בשכונת טלביה הירושלמית, או בבית הקונסול האמריקאי ברחוב אגרון במרכז העיר.

           

          המיקום המרכזי מכולם: הקונסוליה ברחוב אגרון. הממשל חכר גם את הבניין הסמוך, שהיה מנזר (צילום: עמית שאבי)
            המיקום המרכזי מכולם: הקונסוליה ברחוב אגרון. הממשל חכר גם את הבניין הסמוך, שהיה מנזר(צילום: עמית שאבי)

             

            את הבניין ברחוב אגרון הקים ב-1868 מיסיונר גרמני, כאחד המבנים הראשונים שקמו מחוץ לחומות ירושלים. הוא נבנה בסגנון ערבי, מחופה באבן סלאייב בעיבוד עדין (שהייתה בשימוש נפוץ באותן שנים), עם אבנים בולטות בעיבוד גס שמעטרות את הפתחים ופינות הבניין. בנוסף להיותו מקום משכנו של הקונסול הכללי, משתכנים בו גם חלק ממשרדי הקונסוליה, מה שהופך אותו - מעבר לרצונו של השגריר לעבוד ולגור באותה עיר (שלא לומר באותו בניין) - ליעד מוביל שיכול לאכלס אותו ואת צוות המשרד.

             

            לא כל מחלקות השגרירות יוכלו להיכנס לבניין ברחוב אגרון, אך הוא כבר לא לבד. ב-2006 חכר הממשל האמריקאי את הבניין הסמוך, כדי להרחיב את השירותים הקונסולריים. מה שהיה מנזר שנבנה בשנות ה-60 של המאה ה-19 משמש כיום את משרדי הדיפלומטיה הציבורית.

             

            מלבד המיקום הנוח ותפארת הבנייה של שני הבניינים, תיתכן סיבה נוספת שבעטיה יעדיף השגריר החדש להתמקם כאן: הקונסוליה בירושלים מייצגת את ארה"ב בירושלים, בגדה המערבית וברצועת עזה. פרידמן, תומך נלהב במפעל ההתנחלויות, עשוי לראות בכך משמעות פוליטיות נוספות שאינן קיימות בבניין השגרירות התל אביבי.

             

            4. הקונסוליה הריקה במזרח העיר | האופציה המוגזמת

             

            טרום איחוד ירושלים, ישבה הקונסוליה האמריקאית בשני מבנים. האחד במערב העיר, והוא המבנה ברחוב אגרון המוזכר למעלה, והשני בדרך שכם שבמושבה האמריקאית, מחוץ לתחומי הקו הירוק.

             

            המבנה בדרך שכם מוחכר לאמריקאים גם היום, אף שכמעט ואינו מספק שירותים מאז ההעברה לארנונה ב-2010 (צילום: עמית שאבי)
              המבנה בדרך שכם מוחכר לאמריקאים גם היום, אף שכמעט ואינו מספק שירותים מאז ההעברה לארנונה ב-2010(צילום: עמית שאבי)

               

              אחרי 1967 החליט הממשל האמריקאי להמשיך ולהפעיל את המבנה במזרח ירושלים, שמא העתקת הפעילות למערב העיר תתפרש כתמיכה באיחוד ירושלים בריבונות ישראל. את המבנה בדרך שכם חוכר הממשל מאז 1951, והוא ממשיך להחזיק בו גם היום, למרות העובדה שאינו מספק שירותים רבים מאז 2010. הסבירות לכך שהנשיא החדש ירצה למקם את השגרירות דווקא במזרח העיר – נראית נמוכה מאוד. מצד שני, טראמפ.

               

              5. הקונסוליה החדשה במזרח העיר | שטח יש

               

              כשפינתה הקונסוליה המזרח-ירושלמית את משכנה בדרך שכם ב-2010, היא העתיקה את רוב פעילותה (המחלקה הקונסולרית שמספקת ויזות ושירותים לאזרחים אמריקאים) למבנה חדש שהקימה ברחוב דוד פלוסר בקצה שכונת ארנונה, גם הוא פולש לתחומי הקו הירוק.

               

              מאז 2010, נמצאת כאן הקונסוליה המזרח ירושלמית, שתכננו ''מן שנער אדריכלים''. רוב המגרש אינו מנוצל עדיין כשטח בנוי (צילום: אוהד צויגנברג)
                מאז 2010, נמצאת כאן הקונסוליה המזרח ירושלמית, שתכננו ''מן שנער אדריכלים''. רוב המגרש אינו מנוצל עדיין כשטח בנוי(צילום: אוהד צויגנברג)

                 

                הקונסוליה תוכננה במשרד "מן שנער אדריכלים" כאוסף מבננים, העוקבים אחרי תוואי השטח והטופוגרפיה התלולה. בהיותו מפורק לאגפים, גם שלל החזיתות מורכבות מחיפויי אבן מרובים; קיר אבן סלעית ופראית נפגש עם קיר אבן בעיבוד חלק ועכשווי, שמדגיש בעזרת מרווחים רחבים של רובה כהה את המימד האופקי של המבנה הבהיר. קיר שבנוי מאבנים קטנות מסותתות לגודל של לבני בנייה, ומורכבות לכדי צורה גראפית של שתי וערב לצד קיר זכוכית. בין המבננים מקשרים אוסף של שטחים ציבוריים פתוחים, שתכננה אדריכלית הנוף ברברה אהרונסון.  

                המגרש של הקונסוליה החדשה משתרע על פני 24 דונם, ובנויים עליו רק כ-1000 מטר רבוע. השטח הנדיב סביב הבניין מגונן בחלקו, אך רובו מרוצף, והוא יכול בקלות להכיל את תוספות הבנייה שיידרשו כדי לאכלס את שגרירות ארה"ב.

                 

                6. מלון דיפלומט | הם כבר משלמים עליו

                 

                ליד בניין הקונסוליה החדש נמצא מלון "דיפלומט" ההיסטורי, ברחוב כפר עציון. כיום חיים בו כ-500 קשישים, יוצאי ברית המועצות לשעבר, והבניין מנוהל בשיתוף פעולה בין המינהל הקהילתי של שכונת ארנונה למשרד הקליטה.

                 

                500 הקשישים אמורים לגור כאן עד 2020. מלון דיפלומט ברחוב כפר עציון, היום בית אבות (צילום: אוהד צויגנברג)
                  500 הקשישים אמורים לגור כאן עד 2020. מלון דיפלומט ברחוב כפר עציון, היום בית אבות(צילום: אוהד צויגנברג)

                   

                  משפחת שיף, המחזיקה ברוב כיכר אתרים בתל אביב, מחזיקה בבעלותה את הבניין הזה ומחכירה אותו לממשל האמריקאי גם כיום – אף שפעילותו כבית אבות אמורה להימשך עד 2020. אם תועתק לכאן השגרירות קודם לכן, יהיה צורך למצוא מקום חלופי לדיירים הנוכחיים, ולהעביר את הבניין שיפוץ נרחב כדי להסב אותו ממבנה מגורים לבית משרדים. 

                   

                  ואיך נראה הבית של ברק ומישל אובמה, אחרי הפרישה? לחצו על התצלום

                   

                  כאן גרים ברק ומישל אובמה מעכשיו. לחצו על התמונה (צילום: EPA)

                   

                   

                   
                  הצג:
                  כל התגובות לכתבה "איפה תמוקם השגרירות האמריקאית בירושלים? 6 האפשרויות המובילות"
                  אזהרה:
                  פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
                  RUNY