אופנה
ערוצים

תיכוניסטים? קוטוריסטים: עוד לא בני 18, וכבר הקימו מותג אופנה

הפגשנו על סט צילומים ארבעה מתבגרים, שבזמן שחבריהם לומדים לבגרויות, הם כבר מגשימים את החלום להיות מעצבים. מי הלקוחות וכמה עולה שמלה? צפו בהם בפעולה

צפו ברביעיית המעצבים הצעירים על סט הצילומים
צילום : ירון שרון, עריכה : דפנה פלד איצקוביץ
הגיל הצעיר לא מהווה מכשול. מימין: ג'ון מוריש, מתן טביב, אורי מינקובסקי ואיתמר מזרחי (צילום: ענבל מרמרי)
הגיל הצעיר לא מהווה מכשול. מימין: ג'ון מוריש, מתן טביב, אורי מינקובסקי ואיתמר מזרחי (צילום: ענבל מרמרי)
"השמלות שלי לא פרקטיות, אלא יותר לשואו, אבל כשאני צריך להתמסחר אני יודע איך לעשות את זה". עיצוב של איתמר מזרחי (צילום: ענבל מרמרי)
"הבגדים שלי יחסית יקרים, אני מודעת לזה. אמרתי לאבא שבתור נערה, אני לא חושבת שזה המחיר שאמור לעלות בגד, אבל אז הוא הסביר לי על עלות הבד, תהליך הייצור הידני, והבנתי מאיפה זה מגיע". עיצוב של אורי מינקובסקי (צילום: ענבל מרמרי)
"המסגרת התיכונית די קשה לאמן. התלמידים מציקים, המורים לא מבינים אותך. אתה מתחנן לתפור ואומרים לך לא". עיצוב של ג'ון מוריש (צילום: ענבל מרמרי)
"אני לא באמת מתעסק באופנה עלית, אבל בחרתי בשם מתן קוטור כי הוא מסמן יוקרתיות. כמו מעצבי קוטור, גם אני שם דגש על הפרטים הקטנים, עם אהבה וקפדנות, כך שהשם מייצג את הבגדים שלי". עיצוב של מתן טביב (צילום: ענבל מרמרי)

ארבעה תיכוניסטים נפגשים בשעת צהריים בווילה בכפר שמריהו. לא מדובר בקבוצת למידה לבגרות, אלא במעצבי אופנה בגיל ההתבגרות, שבמקום לפתור יחד שיעורי בית, עסוקים בלהלביש דוגמניות על הסט ולתת הנחיות לאיפור-שיער. סט הצילומים שמפגיש את ארבעתם מתקיים בביתו הפוטוגני של מעצב האופנה ירון מינקובסקי, אביה של המעצבת-תיכוניסטית אורי, ששמח לארח בביתו את צילומי האופנה הראשונים של חבורת הצעירים המיוחדת הזו, שמתקיימים במיוחד לכתבה ב-Xnet. צפו ברביעייה בפעולה בכתבת הווידאו שלמעלה.

 

"לפעמים אני מקבל תגובות של 'איכס, מגעיל', אבל התשובה שלי היא פשוטה - לא בא לך, אל תסתכל ואל תלבש". איתמר מזרחי (צילום: ענבל מרמרי)
    "לפעמים אני מקבל תגובות של 'איכס, מגעיל', אבל התשובה שלי היא פשוטה - לא בא לך, אל תסתכל ואל תלבש". איתמר מזרחי(צילום: ענבל מרמרי)

     

    כל אחד מהם הוא סיפור בפני עצמו, עם רקע שונה, סגנון אישי מובחן ואמירה עיצובית אחרת, אבל כולם חלק מדור שנושם אינסטגרם, מתקשר עם העולם הגדול, ויודע בדיוק מה הוא רוצה להעביר בצילום. איתמר מזרחי בן ה-17, למשל, החליט שהדוגמנית שלו הכי יפה כשהיא מחוברת לטבע שלה, ולכן הוא מתעקש שהיא תצטלם בבגד שלו כשהיא ללא איפור, יחפה, בשיער פזור וסתור על פניה – מראה שמשקף את ההשראה שהוא שואב בעבודתו מהטבע. "אני גר ברעים, קיבוץ בעוטף עזה, והאופנה שלי חיה ונושמת את הקיבוץ", הוא אומר. "יש סביבי המון נחלים, ואדיות וחורשות, ומשם אני מקבל השראה, וגם חומרי גלם".

     

    עוד בערוץ האופנה

      

    מזרחי משלב בבגדיו חומרים לא שגרתיים, כמו קליפות עץ ועצמות בעלי חיים. "המוות הוא תחום שמאוד מסקרן ומושך אותי, והקולקציה החדשה שלי עוסקת בגוף העירום ובמרקמים של הגוף המת. לפעמים אני מקבל תגובות של 'איכס, מגעיל', אבל התשובה שלי היא פשוטה - לא בא לך, אל תסתכל ואל תלבש".

     

    "הבגדים שלי נמכרים בחנות של אבא שלי בתל אביב. כשנכנסים אליה רואים את הבגדים הקלאסיים שלו, ואז עולים לקומה העליונה ומקבלים פצצת צבע". אורי מינקובסקי (צילום: ענבל מרמרי)
      "הבגדים שלי נמכרים בחנות של אבא שלי בתל אביב. כשנכנסים אליה רואים את הבגדים הקלאסיים שלו, ואז עולים לקומה העליונה ומקבלים פצצת צבע". אורי מינקובסקי(צילום: ענבל מרמרי)

       

      בניגוד מוחלט לקו הקודר של מזרחי, נדמה שבראשה של אורי מינקובסקי בת ה-15 מתחוללת מסיבת פופ פסיכדלית ומלאה בקונפטי. "הקולקציה החדשה שלי משקפת את טרנד חוברות הצביעה והמנדלות, והצבעים ממלאים לי את היומן, וכמובן את הבגדים שאני מעצבת", אומרת המעצבת הצעירה. "אני נערה, וההשראה שלי מגיעה מהעולם הזה. הבגדים שלי נמכרים בחנות של אבא שלי בתל אביב. כשנכנסים אליה רואים את הבגדים הקלאסיים שלו, ואז עולים לקומה העליונה ומקבלים פצצת צבע".

        

      גם ג'ון מוריש בן ה-17 חולם לפתוח חנות ביום מן הימים, אבל בחלומות שלו היא תמוקם בפריז, ותכלול הפרדה ברורה בין אגף החליפות לאגף השמלות. "אני חייט אמן. רק לפני שבועיים גיליתי שאני דור שישי של חייטים, ואני עדיין בהלם, גיליתי שסבתא שלי תפרה שמלות כלה לאלפיון העליון. אני מוכר בעיקר בחו"ל, בפריז, כי הבגדים שלי מאוד יקרים".

        

      לשם שלך יש ניחוח בינלאומי. מה המקור שלו?

      "זה שם שאני חשבתי עליו. ג'ון הוא שם שתמיד אהבתי, בתעודת הזהות רשום השם שההורים נתנו לי אבל אני לא משתמש בו. שם המשפחה הקודם שלי היה בטש, אבל החלטתי למחוק אותו. אני חובב דגים, אז החלטתי ששם המשפחה מוריש יהיה על שם דג שאני אוהב, המוריש איידול".

       

      "כשהתחלתי לתפור מכרתי פריטים פשוטים לחברות שלי ב-200 שקל, אבל הפריט הראשון הרציני שמכרתי היה לאיש עסקים, שקנה ממני מכנסיים ליומיום ב-3,000 יורו". ג'ון מוריש (צילום: ענבל מרמרי)
        "כשהתחלתי לתפור מכרתי פריטים פשוטים לחברות שלי ב-200 שקל, אבל הפריט הראשון הרציני שמכרתי היה לאיש עסקים, שקנה ממני מכנסיים ליומיום ב-3,000 יורו". ג'ון מוריש(צילום: ענבל מרמרי)

         

        המוריש איידול מספר שעבד בעבר בחנויות בגדים כמו זארה, אך ככל שהתבגר החל להתמקד בתחום החייטות, שאותו הוא מוצא כמתגמל במיוחד. "כשהתחלתי לתפור מכרתי פריטים פשוטים לחברות שלי ב-200 שקל, אבל הפריט הראשון הרציני שמכרתי היה לאיש עסקים, שקנה ממני מכנסיים ליומיום ב-3,000 יורו. אני תופר ידנית, כמעט בלי מכונות תפירה, לכן הבגדים מיועדים למי שיכול להרשות לעצמו".

         

        איך מגיעים ללקוחות שיכולים להרשות לעצמם מכנסיים במחיר כזה?

        "הוא הגיע אליי. הייתי כל כך עסוק בלשמוח שהוא מצא אותי, שאני באמת לא יודע איך זה קרה. זו היתה הפתעה. יום אחד הטלפון צלצל וזה היה הוא, אדם עשיר בעל ממון גדול. אין לי אתר, אז בינתיים אפשר למצוא את העיצובים שלי באינסטגרם ובטוויטר, ולפנות אליי אם רוצים לרכוש אותם".

         

        ועל איזה בסיס אתה מתמחר מכנסיים ב-3,000 יורו, שזה בערך פי שלוש ממכנסיים מחויטים בבתי אופנה מובילים באירופה?

        "אני מתמחר לפי בתי האופנה הגדולים. כשוולנטינו או דיור תופרים שמלות מעל אלף שעות, הם כותבים מה מספר השעות ומה המחיר. ככה אפשר לעשות תרגיל חילוק פשוט ולהבין איך לתמחר שעת עבודה. לקח לי שבוע ליצור את הגזרה וחודש לתפור, כך שבסך הכול עבדתי על המכנסיים 163 שעות".

         

        "מחר יש לי מבחן במתמטיקה, והנה אני פה נותן את כל כולי". מתן טביב (צילום: ענבל מרמרי)
          "מחר יש לי מבחן במתמטיקה, והנה אני פה נותן את כל כולי". מתן טביב(צילום: ענבל מרמרי)

           

          לעומת האג'נדה המחויטת של מוריש, מתן טביב , גם הוא בן 17 בלבד, מאמין שאופנה אפשר למצוא גם בפריטים כמו טי שירט, ושעיצוב אופנה הוא לא בהכרח תפירה ובניית גזרות, אלא גם קסטומייזינג של פריטים קיימים. למותג שלו הוא אומנם קורא "מתן קוטור", אבל מבחינתו זה רק שם סימבולי. "אני לא באמת מתעסק באופנה עלית, אבל בחרתי בשם מתן קוטור כי הוא מסמן יוקרתיות", הוא מודה. "כמו מעצבי קוטור, גם אני שם דגש על הפרטים הקטנים, עם אהבה וקפדנות, כך שהשם מייצג את הבגדים שלי".

           

          את ההשראה ליצירת הבגדים מצא טביב כשהתמודד לפני חצי שנה עם פטירתה של אמו, שנאבקה כשנתיים במחלת הסרטן. "תמיד עסקתי באופנה, אבל התחלתי ליצור בגדים ולהרים תצוגות קצת אחרי שאמא שלי נפטרה", הוא מספר. "הרגשתי שאני חייב תעסוקה, כי אחרת אשקע למטה. חשבתי איך לפרוץ החוצה ולשמור על עצמי שלא אתפרק, והתחלתי לקנות בגדי בייסיק לגברים ונשים, בצבעים חלקים וניטרליים, ואז הוספתי להם גימורים, צביעה, פרנזים וחיתוכים. אני לוקח חולצה ב-15 שקל ועושה ממנה וואו. גם מצאתי פריטים שישבו אצלי בבית בארון, כאלה שחשבתי שהם משעממים וכבר לא בא לי עליהם, וניסיתי להבין מה יגרום לי להתאהב בהם מחדש".

           

          יומיים בשבוע במתפרה בקיבוץ, והשאר בסטודיו

          בזמן שמזרחי ומוריש החליטו לוותר על בית הספר ולהתרכז באופנה, מינקובסקי וטביב ממשיכים לשלב בין השניים. "במהלך השבוע אני תלמידת כתה י' בתיכון 'הראשונים' בהרצליה", אומרת מינקובסקי. "החלטתי להרחיב את המקצועות פיזיקה וקולנוע, ואני משקיעה מאוד בלימודים. אחר הצהריים אני מגיעה לאימוני אתלטיקה בשביל הכיף ושחרור האנרגיות, ואת יום שישי אני מקדישה ל-OM, המותג שלי".

           

          "אני נערה, וההשראה שלי מגיעה מהעולם הזה". עיצוב של אורי מינקובסקי (צילום: ענבל מרמרי)
            "אני נערה, וההשראה שלי מגיעה מהעולם הזה". עיצוב של אורי מינקובסקי(צילום: ענבל מרמרי)

             

            "אני תלמיד כתה י"ב בתיכון 'יגאל אלון' בראשון לציון, ומרחיב 10 יחידות תקשורת. במקביל אני מנהל בלוג אופנה, עם הפקות וראיונות שאני עושה", מספר טביב. "ההורים שלי מאוד תמכו בי ופרגנו לי, אבל לפעמים היה להם קשה כי האופנה באה על חשבון דברים אחרים. מחר, למשל, יש לי מבחן במתמטיקה, והנה אני פה נותן את כל כולי".

             

            מוריש, שמתגורר בכפר סבא, החליט לעזוב את התיכון בסוף כיתה י', ולהשלים את הבגרויות במסלול אקסטרני. "המסגרת התיכונית די קשה לאמן", הוא אומר. "התלמידים מציקים, המורים לא מבינים אותך. אתה מתחנן לתפור ואומרים לך לא. מאז שעזבתי אני לומד בבקרים, מתחיל לתפור בצהריים, ולקראת עשר בלילה אני כבר ממש נכנס לקצב ועובד לפעמים עד ארבע לפנות בוקר. לא אכפת לי משעות שינה, זו האהבה שלי".

             

            "אני גר ברעים, קיבוץ בעוטף עזה, והאופנה שלי חיה ונושמת את הקיבוץ". עיצוב של איתמר מזרחי (צילום: ענבל מרמרי)
              "אני גר ברעים, קיבוץ בעוטף עזה, והאופנה שלי חיה ונושמת את הקיבוץ". עיצוב של איתמר מזרחי(צילום: ענבל מרמרי)
               

               

              כשמזרחי החליט לנשור מבית הספר, לעומת זאת, חייב אותו הקיבוץ לתרום מדי שבוע ימי עבודה לטובת המשק. אך גם הוא מצא כיצד לשלב בין העבודה לתשוקה. "יומיים בשבוע אני עובד במכבסה ובמתפרה, בתיקונים ובעבודה השוטפת. החיים בקיבוץ די טובים, בגיל 16 עוברים לגור לבד, אז החדר בבית של ההורים הפך לסטודיו שלי, שבו אני נמצא בשאר השבוע. אני גם מתחזק אתר אינטרנט וחשבון אינסטגרם, שדרכם אפשר לראות את הקולקציות".

               

              A photo posted by 陳又又 (@cn_yoyo) on

               

              מזרחי אומנם חי ופועל על קו עוטף עזה-תל אביב, אך לדבריו השמלות שלו הגיעו גם אל מעבר לים. "היו אנשים שעקבתי אחריהם הרבה זמן באינסטגרם, ואז החלטתי לפנות אליהם, הצגתי את עצמי ואת העבודות שלי והיו כמה שמאוד התלהבו. הבלוגרית הסינית סי-אן יויו לבשה את השמלה ששלחתי לה ופרסמה תמונה, וגם הדוגמנית האוסטרלית טלה קוקו קיבלה שמלה שעיצבתי מהקולקציה הקודמת. יש בחור בשם פרינס אנדרו באינסטגרם, שגר בלוס אנג'לס ולובש רק שמלות של מותגים נחשבים, שעיצבתי עבורו שמלה במיוחד. אתמול שלחתי לו חבילה עם השמלה, ומרוב שהוא היה נחמד והתלהב, שלחתי לו על הדרך גם שמלה וחצאית מקולקציות קודמות. השמלות שלי לא פרקטיות, אלא יותר לשואו, אבל כשאני צריך להתמסחר אני יודע איך לעשות את זה. לא מזמן שיתפתי פעולה עם המעצבת יעל שטרנברג, בנינו קולקציית קפסולה שבה שילבנו בין ההדפסים והאוברסייז שלה לשמלות האפלות והדיכאוניות שלי".

               

               

              מינקובסקי, שעובדת כעת על הקולקציה השלישית שלה, כבר מכירה היטב את העולם המסחרי. "לאבא שלי יש המון ידע, הוא חי בתעשייה, אז מעבר לקשר הקרוב של אבא ובת, אנחנו גם מתייעצים המון. אני מביאה את הדגמים הראשוניים לסטודיו ומראה לו, הוא מודד עליי דגמים שלו, ואנחנו גם יוצאים למסעות חיפושים חוצי גבולות אחרי הבד המושלם לכל בגד, עד ניו יורק ובחזרה".

               

              איך את מתמחרת את הבגדים?

              "אבא עוזר לי. הבגדים שלי יחסית יקרים, אני מודעת לזה. אמרתי לאבא שבתור נערה, אני לא חושבת שזה המחיר שאמור לעלות בגד, אבל אז הוא הסביר לי על עלות הבד, תהליך הייצור הידני, והבנתי מאיפה זה מגיע".

               

              החלום שלי הוא להלביש את סנדרה רינגלר

              אחרי שהלבישה את נועה קירל, עדי ביטי וכוכבות רשת נוספות, מינקובסקי מכוונת גבוה. "הייתי רוצה להלביש את קיארה פראני", היא אומרת, "אני אוהבת אותה ואת הסטייל שלה".

               

              A photo posted by OM (@om_oriminkowski) on

               

               

              גם טביב כבר הלביש סלבס מקומיות, כמו הבלוגרית דניאלה אלטר ומאמנת הכושר אירה דולפין. מבחינתו, השיא יהיה להלביש את סנדרה רינגלר. "היא אושיית אופנה בעיניי. אני לא למדתי אופנה, אבל אולי אלמד בעתיד באחד המוסדות האירופאיים".

               

              A photo posted by MATAN COUTURE (@matantabib) on

               

              למוריש, לעומת זאת, כבר יש תוכנית אקדמית ברורה בראש, עם ניחוח בינלאומי כמובן. בעוד כשנתיים הוא מתכוון לטוס לפריז ללימודי הוט קוטור. "אני אלמד באיגוד שנוסד לפני 500 שנה על ידי הפילגשים של לואי ה-14", הוא נשמע ספק אומר, ספק מפנטז. "בגיל שמונה ההורים קנו לי מכונת תפירה ראשונה, אמא הראתה לי תפר בסיסי, ומשם שיחקתי עם הבדים. מאז, הבגדים שאני יוצר תמיד יהיו מדויקים על הגוף".

               

              "אני לוקח חולצה ב-15 שקל ועושה ממנה וואו". עיצובים של מתן טביב (צילום: ענבל מרמרי)
                "אני לוקח חולצה ב-15 שקל ועושה ממנה וואו". עיצובים של מתן טביב(צילום: ענבל מרמרי)

                 

                כל הארבעה מסכימים כי גילם הצעיר לא מהווה מכשול עבורם, ואף עשוי להיות יתרון, למעט חריגות קטנות. "לפעמים אני נתקל בזלזול", אומר מזרחי, "אבל יש גם אנשים שמאוד אוהבים, ומבינים אותי ואת הדרך שלי". ומינקובסקי מוסיפה: "החברים שלי הם הלקוחות שלי, אז אני יודעת מה הקהל שלי רוצה. אני מייצרת בגדים לפאשניסטות, בנות שמבינות באופנה ולא מפחדות להתלבש איך שבא להן, ולהוציא את שמחת החיים שלהן לעולם. באופן מפתיע, לבגדים צבעוניים יש ביקוש".

                 

                "אני תופר ידנית, כמעט בלי מכונות תפירה, לכן הבגדים מיועדים למי שיכול להרשות לעצמו". עיצוב של ג'ון מוריש (צילום: ענבל מרמרי)
                  "אני תופר ידנית, כמעט בלי מכונות תפירה, לכן הבגדים מיועדים למי שיכול להרשות לעצמו". עיצוב של ג'ון מוריש(צילום: ענבל מרמרי)

                   

                  השפה העיצובית השונה של כל אחד מהארבעה בולטת גם בסגנונות הלבוש השונים שלהם. לרגל הצילומים, שהתקיימו בביתה של מינקובסקי, לבשו מוריש ומינקובסקי חולצות שעיצבו בעצמם, בזמן שטביב הצטייד בכובע, משקפיים עבי מסגרת, ונעלי לואי ויטון. מזרחי נשאר נאמן לסטייל הרגיל שלו, שכולל טרנינגים ומשקפי שמש קטנים וצנועים למראה. "אבל התקעקעתי לכבוד האירוע", הוא מתגאה, וחושף את הכיתוב bellatrix על צווארו. "בלטריקס זו הדמות שהכי אהבתי ב'הארי פוטר'. היא מייצרת מוות ונאמנה לעצמה ולמטרה שלה, בדיוק כמוני".

                   

                  דוגמנים: עומר מילר, ולריה צירקין ומאשה סורוקינה לסוכנות רוברטו

                  איפור ושיער: מור גלאם

                  ______________________________________________________

                   

                  ובפריז: הסינדרלה הישראלית בת ה-16 ממשיכה לככב על המסלול

                  איך הגיעה סופיה מצטנר לתצוגת ההוט קוטור של שאנל? לחצו על התמונה כדי לגלות (צילום: Gettyimages)

                   

                   

                   
                  הצג:
                  כל התגובות לכתבה "תיכוניסטים? קוטוריסטים: עוד לא בני 18, וכבר הקימו מותג אופנה"
                  אזהרה:
                  פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
                  RUNY