האם הייתן מצליחות לגזור על עצמכן תענית שופינג של בגדים למשך שנה? לעבור דרך חלונות הראווה בדרך מהעבודה, ולא להיכנס לאחד הבוטיקים הפזורים ברחוב אפילו כדי למדוד חולצה שקרצה לכן? האם תשרדו את תקופת סוף העונה, כשתעברו מול שלטים של מבצעי חיסול מפתים, שלוש במאה או 70 אחוז הנחה, ולא תעצרו? עדי באום טמיר וענבר מיטל הוכיחו שזה אפשרי, כשלאורך 2016 הן התנזרו מקניות ולבשו אך ורק בגדים שתפרו בעצמן ולעצמן. באום טמיר, אדריכלית נוף, ומיטל האדריכלית, חברות טובות בנות 32 מתל אביב, שהכירו במסגרת לימודיהן בטכניון, והחליטו לאתגר את עצמן ולתעד את התהליך כולו בבלוג שפתחו לטובת המשימה, BARAD.
מדי מספר שבועות בשנה החולפת פרסמו השתיים פוסט, ובו תיארו את הבגדים שלבשו ואת תהליך ההכנה שלהם, שכלל רכישת גזרה מתאימה באינטרנט, בחירת חומרים בחנויות הבדים בנחלת בנימין, ותפירה במכונה ביתית. התוצאה, כפי שתוכלו להתרשם בעצמכם בווידאו שלמעלה, היא אוסף פריטי לבוש בסגנון אישי, שאין לאף אחת אחרת.
עוד בערוץ האופנה
- עקבו אחרינו באינסטגרם
- הבת של מייקל ג'קסון פוצחת בקריירת דוגמנות
- נפרדים מברק אובמה: רגעי הסטייל הגדולים
- מי הישראלים שחרכו את מסלולי שבוע האופנה לגברים?
"האתגר נולד משתי סיבות מרכזיות", מסבירה מיטל, "הרצון להתחיל לתפור באופן קבוע, וההבנה שהארון שלנו מלא בבגדים שאנחנו רוכשות ללא הבחנה. בכל יציאה שלי לשופינג התפשרתי על הגזרה, הצבע, איכות הבד, עד שבשלב מסוים החלטתי שנמאס לי להתפשר. התפירה פתחה לנו המון אפשרויות חדשות".
הפריטים הראשונים שיצרו השתיים היו שדרוגי קסטומייזינג לפריטי לבוש קיימים, כמו חולצה גברית מכופתרת שהפכה לשמלה, אבל עם הזמן הן החלו לתפור גם פריטים מורכבים יותר, כמו שמלות ומכנסיים, ולקראת החורף אפילו יצרו לעצמן מעיל. "בהתחלה חששנו, אבל מהר מאוד גילינו שאנחנו יכולות לתפור כל דבר, מכריות ועד מעילים", מוסיפה באום טמיר.
את תענית השופינג של השתיים ניתן להשוות להליך של ניקוי רעלים או גמילה שעוברים מכורים לאלכוהול, או לדיאטת הדיטוקס הפופולארית, המנקה את הגוף מגלוטן וסוכרים. מיטל, הגבוהה מבין השתיים, מספרת כי ככל שעובר הזמן, תחושת ההקלה גדלה. "אם בעבר הייתי מתפתה להיכנס להציץ מה חדש בזארה או מנגו, ויוצאת עם 10 פריטים חדשים שלא אלבש - היום אני כבר לא מסתכלת אפילו בחלון הראווה. זה הרבה יותר פשוט ממה שדמיינתי", היא אומרת.
לא היו רגעי משבר? גם אנשים בדיאטת כאסח חוטאים בקוביית שוקולד.
"אם היה משהו שממש רציתי, פשוט תפרתי אותו לעצמי".
העבודה של השתיים על פריטי לבוש חדשים התבצעה בקצב נוח של אחת לשבועיים. הגזרות עלו להן כ-30 שקל בממוצע לגזרה ברכישה באינטרנט, והבדים נבחרו בקפידה על פי טעמן האישי ("אני אוהבת צבעוני, עדי יותר מונוכרומטית"). למלאכת התפירה עצמה נדרשו להן כשש שעות עבודה לדגם. בדומה לתנועת הסלואו-פוד היקרה יותר בהשוואה לאוכל מעובד, גם כאן, מודות השתיים, כי אם משקללים את שעות העבודה, מחיר הגזרה והבד - זול יותר לרכוש בגד מוכן מרשת אופנה מאשר לתפור אותו.
"התוצר הסופי לא בהכרח זול יותר, אבל הוא חוסך קניות מיותרות. בשורה התחתונה, אני מרוויחה יותר", אומרת באום טמיר. "זול וקל יותר להיכנס ל-H&M ולקנות חולצה ב-50 שקל, אבל יש משהו משחרר בלא להיות במעגל הזה. את כבר לא בחיפוש אחר הפריט המושלם הבא, שאולי יעשה אותך יפה ומאושרת. זה לא בהכרח זול יותר, אבל זה מאפשר לך טווח אפשרויות רחב יותר. קשה להיות זולים מ-H&M או Forever21, כי קשה להתחרות במחיר של תופרת סינית".
עד כמה אפשר לשמור על טרנדיות כשתופרים את הבגדים בעצמך?
ענבר: "כשיש לנו רעיון, מהירות התגובה שלנו מיידית".
עדי: "הטרנדיות נחלשה כי לפעמים, עד שאתה מייצר את הבגד, הטרנד נעלם, אבל היו לנו לא מעט פריטים טרנדיים שיצרנו".
איזה תגובות אתן מקבלות מחברים לעבודה?
עדי: "התגובות מפרגנות מאוד. למשל, פנתה אליי מישהי ברחוב ושאלה מהיכן שמלה שלבשתי. זה היה רגע מרגש, פידבק ספונטני שמחזק אותך".
ענבר: "אני שומעת הרבה, זה לא מסחרי, אז למה להשקיע? אבל לצד הקולות האלה יש אנשים שרוצים לקנות מאיתנו".
זה עושה חשק לפנות לעיצוב בגדים בצורה מקצועית, או אולי להקים מותג?
ענבר: "כרגע יש מחשבות, אבל אנחנו עוד לא יודעות לאן לקחת את זה".
עדי: "תמיד יש את השאלה, מה קורה כשהתחביב הופך לעסק".
עד כמה תהליך התפירה חידד את הסגנון האישי של כל אחת מכן?
עדי: "לגמרי. אני יודעת היום מה מחמיא לי יותר, מה אני אוהבת. הכוח שיש בידיים שלי לתפור לעצמי מכוון אותי לדברים שאני רוצה וצריכה, ולא לפי ההיצע בחנויות".
קנית כבר משהו ב-2017?
עדי: "קניתי מספר פריטים של מוג'י בחו"ל, אבל זה לא נחשב, כי הפריטים של מוג'י נצחיים. המגמה היא להמשיך עם התפירה של הבגדים ולהרכיב לעצמי מלתחה שלמה לאורך הזמן".
ענבר: "חזרתי לאחרונה מניו יורק, ולא קניתי דבר. יותר מזה, אפילו לא הרגשתי צורך לקנות".
______________________________________________________
ולמה מעצבי האופנה ברחוב דיזנגוף סוגרים את החנויות?
