עיריית תל אביב-יפו נאבקת, בכמה דרכים במקביל, כדי להבטיח את הגשמת המהלך של היזם ישראל לוי: העברתה של תחנת המשטרה הוותיקה מרחוב דיזנגוף (שאותה קנה לוי כדי להקים בה בית מלון) למרכזייה הישנה של "בזק" בפינת הרחובות יהודה הלוי ולינקולן בלב העיר (שאותה קנה לוי גם כן). העסקה הסיבובית הזו אמנם סופגת התנגדות עזה של תושבים, חברי מועצה ובעיקר פסילה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה – אך העירייה בשלה.
מאז חודש אוגוסט, אז התקבלה ההחלטה בוועדה המחוזית, פועל היזם – בתמיכת העירייה – במסלול מאבק מקביל שיבטיח את התממשותה של העסקה הסיבובית. מה שמטריד בה, היא העבודה שמדובר ב"שטח חום" (כמו שאר המרכזיות של בזק) שמיועד לטובת הציבור. העירייה, עם זאת, לא חשבה שצריך לפתוח שם גן ילדים, מתנ"ס או אולם ספורט לשימוש התושבים בשכונה המצטופפת – ונותנת גיבוי מלא לקבלן. אגב, כשהיא הבינה לאחרונה את מצוקת הגנים בלב העיר, היא ניסתה לפנות לקבלן ולשכנע אותו להקצות שטח לטובת העניין - אך נתקלה בדחייה.
משטרת הג'קוזי בתל אביב: כל הכתבות
תאי חקירות למטה, ג'קוזי למעלה| העירייה בחרה לא להפקיע את המרכזייה לפני שתועבר ליזם | ניצחון זמני למתנגדי הפרויקט: נבלם בוועדה המחוזית | עיריית ת"א נגד התושבים: מתעקשת על משטרת הג'קוזי
בשבוע האחרון פרסמה הוועדה לתכנון ובנייה של העירייה מודעה קטנה בעיתונות, ולפיה הוגש במגרש "היתר לשימוש חורג מתוכנית": הקמת תחנת משטרה לתקופה של חמש שנים.
הפרסום הזה נעשה במסגרת הליך סטטוטורי, שמאפשר לבעלי קרקע או בניין או המחזיק בהם להגיש התנגדות בתוך 14 יום מפרסום התוכנית, אם הוא רואים עצמם נפגעים ממנה. בהליך של בקשה לשימוש חורג במבנה, מבקשים לא פעם "להכשיר את השרץ": יזם מבקש להשתמש במבנה שברשותו באופן שאינו תואם את דרישות התוכנית (התב"ע), והוא פונה לוועדה המקומית כדי שתתיר לו שימוש חורג לתקופה מוגבלת.
היזם והעירייה כבר ניסו זאת בעבר
זו לא הפעם הראשונה שהעירייה וישראל לוי מנסים כאן את הערוץ הזה. היזם כבר ניסה בעבר לעבור באותו הליך סטטוטורי, כבר עם תחילת ההתקשרות עם העירייה. בתוכנית הראשונה, שהגיש מטעמו משרד בר-אוריין אדריכלים, הייתה בקשה ל"שימוש חורג לצמיתות" (מושג שסותר את עצמו, משום ש"שימוש חורג" ניתן לתקופה מוגבלת בלבד).
לוי אינו יכול להרשות לעצמו לאשר את השימוש לזמן מוגבל (חמש שנים הן התקופה המקובלת), משום שהסכם ההשכרה שלו במבנה תקף ל-20 שנה. ולכן, אם יקבל אישור לשימוש חורג זמני, יהיה עליו לפנות את השימושים המבוקשים שלו אחרי חמש שנים – מה שאינו משתלם לו, כמובן, ולכן ניסה נוסח שיאפשר לו שימוש חורג לצמיתות.
כשהוא ביקש לקבל היתר להסב את מרכזיית בזק לתחנת משטרה גדולה, בקרקע שמיועדת לשימושים ציבוריים, הוא קיבל את האישור מהוועדה המקומית (כלומר העירייה) – אך נתקל בהתנגדויות עזות יחד עם חשיפת Xnet על המהלך הבלתי תקין. מכאן התעוררו התנגדויות, ובוועדת הערר המחוזית נבלמה התוכנית, ונהדפה עקב שני טיעונים מרכזיים:
1. כשל אתי שנמצא בהליך ההצבעה בוועדה המקומית. חבר המועצה אלון סולר, מסיעת "רוב העיר", הצביע בעד הסבתה של מרכזיית בזק לתחנת משטרה. מה שהוא לא סיפר, היה שאשתו אדריכלית במשרד בר אוריין, שמתכנן את הפרויקט של ישראל לוי.
2. השימושים שהציע היזם, בגיבוי העירייה. זהו הנימוק המהותי יותר בעיני המערערים (חברות מועצת העיר - שלי דביר, ציפי ברנד-פרנק, יעל בן יפת וגבי לסקי - בשיתוף עמותת התושבים "ירוק וגם בטון", בהגשת עו"ד דוד שוב). הוועדה המחוזית מצאה, כי השימושים שהיזם חפץ בהם אינם תואמים את הגדרת התב"ע, שקובעת כי השטח מיועד למבנה ציבור – וזאת ללא כל היתר לשימוש חורג במבנה.
העירייה פועלת למען היזם
מכאן חזר הכדור לנקודת ההתחלה, אל הוועדה המקומית, והעבודות בבניין הושעו. בפני היזם עמדו שתי חלופות: לחזור לוועדה המקומית, או לעתור לבית המשפט נגד החלטת הוועדה המחוזית – שתי ברירות שיגזלו ממנו זמן יקר, משום שעליו לפנות את תחנת המשטרה ברחוב דיזנגוף כבר בחודש פברואר הקרוב, וכך הוא עלול להיתקע עם שני נכסים בלתי שמישים ובלתי מניבים.
העירייה התנדבה לסייע לו, כאשר החליטה לעתור בעצמה נגד ההחלטה של ועדת הערר. העירייה, ולא היזם, תתייצב בקרוב בבית המשפט כדי להגן על האינטרסים שלו. אך גם המהלך הזה השתנה לפתע, השבוע, כאשר היזם (בגיבוי העירייה) חזר במקביל אל מסלול הגשת ההיתר, שכולל בקשה לשימוש חורג לחמש שנים.
המהלך הזה מעורר תמיהה. הסבת המבנה לתחנת משטרה? הוועדה המחוזית כבר פסלה את המהלך. היתר לחמש שנים בלבד? לא הגיוני, משום ששתי תחנות של הרכבת הקלה (אלנבי וקרליבך) חוסמות את דרכי הגישה למבנה בדיוק בשנים הללו.
ניסוח הדרישה: רק לוי יכול?
ובינתיים התפרסמה בעיתונים מודעה נוספת, מטעם מינהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר, שמחפש משכן חלופי למשטרת "לב תל אביב" (דיזנגוף). כלומר, במקביל למאמצים של היזם והעירייה להכשיר את הבניין במגרש המריבה, פועלת המדינה לאתר שטח חלופי לתחנה, מאחר שאינה רואה את עצמה מחויבת להתקשרות עם לוי.
ובכן, המדינה הגדירה דרישה של כ-4,200 מטרים רבועים (שטח בנוי ברוטו) לדיור וכ- 1,600 מ"ר שטחים חיצוניים. כמה יזמים מחזיקים שטחים כה גדולים ופנויים בעיר? ספק אם עוד יזם מלבד לוי. לכן, פרסום המכרז בתקופה זו עשוי להיראות כמו תירוץ-בדיעבד של העירייה על הבחירה שלה בלוי, ללא מכרז. זאת, בהתאם לתנאי ההתקשרות שנקבעו בוועדת הפטור ממכרז בנובמבר 2013.
עיריית תל אביב-יפו ורשות מקרקעי ישראל יכלו להציע שלל מתחמים חלופיים לתחנת המשטרה המרכזית של העיר, ובראשם בית הלוויות הנטוש במתחם רדינג, ובית "בני ברית" בצומת קפלן ולסקוב – שניהם בבעלות העירייה. התמקמות המשטרה באחד מהם תבלום את הזנחתם, תוביל לשימורם ותאפשר את השמשתם המיידית. שניהם אינם נמצאים בבעלות פרטית, ולכן המשטרה תוכל להשתכן בהם לטווח ארוך – בניגוד למה שלוי יכול להציע.
מה העירייה יכולה לעשות - ולא עושה בינתיים
העירייה יכולה הייתה, בכל שלב, לרכוש את המבנה או להפקיע אותו. מאחר ששטחו מוגדר בתב"ע כשטח ציבורי חום, פעולה כזו היא מהלך מתבקש. האם ישראל לוי יהיה מוכן למכור את הבניין, שאותו רכש בשעתו מאיש הנדל"ן הרצל חבס תמורת כ-46 מיליון שקל? לוי סירב גם הפעם להגיב לשאלות Xnet.
אולי, אבל העירייה כלל לא בוחנת את האפשרות הזו כרגע, כפי שזה נראה, אלא מעדיפה לפעול במישור המשפטי, תוך שרשרת דיונים בוועדות ובזבוז כספי ציבור על המהלכים הנוכחיים.
בתוך כך, חברת מועצת העיר, עו"ד גבי לסקי (מרצ), הגישה השבוע דרישה מהיועץ המשפטי של הוועדה המקומית לבטל את העתירה של העירייה בנושא זה. לטענת לסקי, "הגשת עתירה מינהלית נגד החלטת מוסד תכנוני היא עניין חריג (...) זו החלטה הנמצאת בתחום סמכותה של מליאת הוועדה המקומית, רק לה הייתה הסמכות להכריע בשאלה זו, ולכן העתירה הוגשה בהליך לא תקין". לסקי מבקשת להבין מהו המניע של העירייה להתערב: "לא סביר כי גורמי המקצוע בעירייה יבחרו על דעת עצמם לסייע דווקא ליזם הפרטי, ויחליטו להשתמש במשאבי הציבור על מנת לעתור נגד נבחריו ".
