בשנים האחרונות הוצף שוק התיירות המקומי במלונות בוטיק. הם נוטים להתמקם באזורי הביקוש היקרים, בתוך מבנים היסטוריים שהשתמרו בקפידה והוסבו למפלטי יוקרה עבור המעטים שיכולים להרשות לעצמם את התענוג. אחרים, שהפרוטה בכיסם, מתאכסנים במלונות היוקרה הגדולים.
אך בשנים האחרונות, לצד פלטפורמות כמו Airbnb שמאפשרות להשכיר דירות על בסיס יומי, מבצבצות חלופות זולות יותר. קהל היעד הוא תרמילאים ותיירים, שמבקשים לבקר בישראל מבלי לשבור תוכנית חיסכון, והתוצאה היא אכסניות והוסטלים. במקום מסעדות שף - מטבח משותף; במקום בריכה על הגג - חדרי כביסה ומתלים לייבוש; במקום חניון עם שוער - עמדות להשכרת אופניים ושאטלים משותפים למוקדי תיירות.
זה התחיל ביריד המזרח
שחקן חיזוק למגמה הזו יתמקם בצפון תל אביב: "ארמון תוצרת חוץ", הוא ביתן מספר 4 (היום האנגר 4) במתחם "יריד המזרח" שעל גדות הירקון. המבנה הזה היה הגוש הבנוי הגדול ביותר במתחם "חצי האי הירקוני", שתכנן האדריכל המהולל ריכארד קאופמן. הוא נפתח ב-1934, לרגל חגיגות חצי היובל לעיר תל אביב, ומשך את מרכז הכובד של העיר הצעירה צפונה, לעבר קצה רחוב דיזנגוף, תוך שהוא מקבץ יצרנים, צרכנים וסוחרים מכל העולם - החל בבריטניה ובברית המועצות, וכלה בלבנון ובטורקיה.
את ביתן 4 תכנן האדריכל הנודע אריה אלחנני, שהעניק ליריד גם את סמל "הגמל המעופף" שהפך למזוהה איתו. בביתן, שנקרא גם "ארמון תוצרת חוץ", היו ביריד הביתן האיטלקי, הביתן הצרפתי ו"ביתן הארצות" (או "הביתן הזר"). כמו יתר המתחם, הביתן תוכנן בסגנון הבינלאומי, שרוחו נשבה מבית הספר הגרמני "באוהאוס". נפח מרכזי וביתנים סימטריים משני צדדיו משווים לביתן מראה של נפחיות מאופקת וסדורה, חזיתות הביתן נקיות מחלונות, והאור חודר פנימה דרך חלונות-סרט צרים וארוכים לאורך הגג. כשנתיים לאחר הקמתו, הפך הביתן הגדול לאולם הבית של התזמורת הפילהרמונית. במרוצת השנים היא יצאה ממנו, ושימושיו התחלפו עד שננטש. חלק ממנו הפך למחסן.
חלקו הצפוני והמזרחי של המבנה יוסב להוסטל (אכסנייה) עירוני. העירייה הוציאה את המהלך לדרך באמצעות חברת "אתרים", ולרשותם של המתמודדים במכרז עמדו כ-1,780 מטרים רבועים של שטח בנוי, כ-400 מ"ר שטחי גלריה וכ-200 מ"ר של שטחי חוץ מרוצפים. האכסניה צריכה להכיל לפחות 100 מיטות, לצד אזורים משותפים לשימושם של האורחים, מטבח, בר, מסעדה, פינות מחשב, חדרי כביסה וחללים נוספים שהמתמודדים הוזמנו להציע בעצמם.
הפעלה לחמש שנים + אופציית הארכה
בתקנון המכרז הופיעו הגבלות על תעריף היעד של החדרים, כדי לוודא שהאכסנייה תהיה חלופה זולה ולא כסות למלון במחירים גבוהים. מיטה בודדת בחדר משותף (Dorm) לא תעלה יותר מ-30 דולר ללילה (ללא מע"מ), ומיטה בחדר נפרד מכל סוג תעלה עד 50 דולר ללילה לאדם (בתוספת מע"מ). לפחות מחצית מהחדרים חייבים להיות משותפים (4 מיטות ויותר).
המכרז התנהל בפומבי ובשני שלבים, והיה אמור להינעל בפברואר האחרון, כשהזוכה מקבל לרשותו את הפעלת ההוסטל לחמש שנים – עם אופציית הארכה עד 20 שנה לכל היותר. שקלול הציון במכרז התבסס על שני פרמטרים: איכות תכנונית (50% מהציון) והצעת מחיר (50%). במלים אחרות: האדריכלות וההכנסה לעירייה מטעם המפעיל היו שוות ערך, מבחינת "אתרים".
כ-25 צוותים (אדריכלים בשיתוף מפעילים) רכשו את מסמכי המכרז, אבל רק שישה ניגשו אליו. שניים מהם – של "אופיר טורס" ו"מלונות מטיילים אירוח כפרי" – נפסלו בגלל ערבות בנקאית לא מספקת, וכך נותרו רק ארבעה. לשלב הסופי עלו שלושה, והזוכה במכרז היא הצעתם של BOX-ES אדריכלות ועיצוב פנים (האדריכליות עינת לשם ושמרית פלורסהיים-פאנק), בשיתוף "תולי ניהול ואחזקות" ו"שלמה אליה".
הם הציעו כ-200 מיטות, שכמחציתן בחדרים משותפים לפי תנאי הסף של המכרז, במגוון צירופים: חדרים משותפים, בודדים, זוגיים ומשפחתיים. קהל היעד, נאמר בהצעה, הוא תיירים, צעירים, משפחות ואפילו אנשי עסקים. האכסנייה, שתיקרא Tel Aviv Port Hostel, תציע לאורחיה אזור קבלה, חדר קולנוע מצומצם של 50-60 מ"ר, בר, מטבחון משותף לשימוש עצמי, פינות ישיבה, במה קטנה, מרחב ציבורי שיתאים גם להתכנסות, אזור משחקים עם שולחן ביליארד מתבקש, חדר כביסה, עמדת מחשבים, עמדת ייעוץ תיירותי ועמדת אופניים חיצונית.
האדריכלות הציעו להשתמש במכולות, שבהן משולבות "קפסולות שינה". כך, למשל, מכולת השינה sleeping box מחולקת במחיצה בצורת S, כך שחלקה התחתון משמש כדרגש שינה של החדר התחתון וחלקה העליון כדרגש שינה מוגבה בחדר השני. כך אפשר לחסוך שטח רב, בדומה למיטת קומתיים, מבלי להפר את פרטיותם של האורחים שרוצים שקט. בעוד שהחדרים מאופיינים בצבעוניות עזה, החללים הציבורים אמורים להיצבע בסקלה כהה של שחור-אפור עם כתמי צבע עזים בריהוט.
"תולי" הציעה כ-1.742 מיליון שקל (לא כולל מע"מ), הרבה יותר משתי ההצעות שחלקו איתה את שלב הגמר: 726 אלף שקל, ו-1.11 מיליון שקל. לכן היא קיבלה את מירב הניקוד על כדאיות כלכלית, מבחינת "אתרים". אלא שהציון האדריכלי שלה נמוך משמעותית מההצעות האחרות, ובכל זאת היא זכתה.
מסר קיבל כמעט את המקסימום על האדריכלות - והפסיד
ההצעה הזוכה קיבלה בשלב הגמר רק 36 נקודות על התכנון האדריכלי, בעוד שההצעה הזולה (726 אלף שקל) קיבלה 47.9 נקודות מתוך 50 אפשריות. זו הצעתם של האדריכל יואב מסר וגדי חסין, לשעבר מנכ"ל "ריץ קרלטון ישראל", והציון הגבוה יכול להיחשב כהישג מרשים מבחינה אדריכלית. מסר וחסין הציעו מחיר גבוה במעט מבחינת האורחים: 112 שקל ללילה למיטה הזולה, לעומת 96 שקל ללילה בחלופה הזוכה.
בסופו של דבר, ההצעה שקיבלה את הניקוד הגבוה ביותר על האיכות האדריכלות הפסידה לזו שהציעה מיליון שקל יותר ממנה בעבור הזכות להפעיל את ההוסטל. האדריכלות הפסידה לכסף. מסר, מי שמזוהה עםמלונות יוקרה כמו "נורמן" והסבת קולנוע "עדן" ההיסטורי למלון פאר נוסף, אומר ל-Xnet כי "ראיתי את הפרויקט כמחויבות אישית שלי. רציתי לתת מענה, במציאות האדריכלות הישראלית, גם לתיירות לואו-קוסט".
לדבריו, הוא ביקש לתכנן כאן יותר מאכסניה: מקום נוכחות עירונית וחברתית, שיציע אטרקציות כמו מרכז ספורט ימי, פינות עבודה ומפגש, ספרייה, מסעדה ובר קטן. "לאורך גדות הירקון אין אירועים מיוחדים ואין ציבור ששוהה לאורכו", אומר מסר. "חשבנו שהקרבה של המבנה לנחל יכולה לתת מענה תיירותי. עיצבנו לאורך הגדה טיילת, והפנינו את הבר והמסעדה אל המים. דמיינתי שאפשר יהיה לשכור סאפ או קאיאק, ולשוט לאורך הירקון לים".
תחת המיתוג Levant Fair Hostel, במחווה ליריד המזרח, היו אמורים להידחס כאן 245 מיטות (גבוה בכ-25% מהזוכים) ב-55 חדרים במגוון אפשרויות לינה, לרבות חדרי גלריה דו-קומתיים: חדרים זוגיים ל-4 או ל-6-8 איש, וללא חדרים אישיים. כדי לשמר את האיכות האדריכלית של המבנה, למד מסר את תיק התיעוד והחליט לשחזר את החזיתות ההיסטוריות עם הפתחים שנאטמו במרוצת השנים, לשמר את העמודים והקורות המקוריים, ולתחזק את עצי הוושינגטוניה שנשתלו כאן בשנות ה-30 של המאה הקודמת. מאחר שהמבנה "יודע" להישאר כ"תוכנית פתוחה" ולא להתחלק לחללים פנימיים, כמות החלונות לא הספיקה כדי להאיר את כל עומק המבנה עם חלוקתו החדשה לחדרים. מסר החליט לפעור לרווחה שני מקורות אור עיליים מעל פטיואים, כדי להחדיר את אור השמש פנימה ולמשוך את האורחים לשבת בהם.
גם ההצעה השלישית דגלה במכולות
בניגוד למסר, שביקש להתערב ככל הפחות באדריכלות המקורית של אלחנני, הזוכות מעדיפות שפה חדשה ולשתול את המכולות בפנים. כך עשו גם האדריכלים יעלה ודקל גודוביץ (שהוא מכותבי ערוץ האדריכלות של Xnet), שבדומה לזוכים מצאו שהמכולות יכולות להיות פתרון אדריכלי ראוי. הם חיפשו מפעיל שייגש איתם למכרז, ומצאו את רשת מלונות "רימונים".
"המכולות מתאימות לסיפור הנמל הסמוך, וגם מצאנו שזה יעיל בלוחות הזמנים הקצרים ויכול להיות פתרון טוב לחלל הגדול שיש בו רק מעט חלונות", מספר גודוביץ. "יצרנו עיר של מכולות. המכולות שלא יכולות להיפתח החוצה ייפתחו אל החלל המרכזי המשותף, שחשוב שיהיה מעניין". מכיוון שתקרת הביתן גבוהה בהרבה מגובה המכולות, המכולות יוצרות בתוך החלל "גג חדש" יציב למדי. עליו תכננו האדריכלים דק עץ עם שלל פעילויות - ספרייה עם אזורי עבודה, שולחנות משחק, ביליארד וכדומה.
בחלופתם הצליחו בני הזוג גודוביץ להכניס הרבה יותר מיטות מהמתמודדים האחרים: כ-325 מיטות בשלל אפשרויות - חדרים זוגיים, חדרים משותפים של 4-6-8 איש, וגם Dorms עם 10 ו-12 מיטות כפי שאפשר למצוא באכסניות שונות בעולם.
עו"ד דן מנשה, מנהל יריד המזרח וצפון הנמל, הודיע: "חברת אתרים מאמינה כי הקמת מיזם המלונאות האלטרנטיבית בנמל ימשוך אלפי תיירים , חוץ ופנים לעיר. ישנה חשיבות רבה בהוספת היצע חדרים לעיר ברמת מחירים סבירה ובשונה מרמת המחירים היקרה המאפיינת את ענף המלונאות בישראל. בין המתמודדים במכרז היו גם גורמים בין לאומיים מובילים מהעולם , כאשר בסופו של דבר יזם ישראלי , הוא זה שזכה ויהיה זה שיפעיל את המיזם הייחודי. אני בטוח כי המיזם יתרום רבות לנמל ת"א שהינו ממתחמי הבילוי המובילים בישראל".
מי יגור במלון ורסנו בנוה צדק? לחצו על התצלום
