הוא עומד על בימת המרכז לאמנויות הבמה בתל אביב, שר בקול טנור את האופרה של מוצרט "חליל הקסם" מול קהל מעונב ואלגנטי. בעוד שעות אחדות יופיע מול קהל אחר לגמרי, צבעוני ורועש יותר, ויבצע שירי פופ במסיבת גייז כשהוא לבוש בשמלה סקסית, ושפתיו משוחות בליפסטיק.
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
השילוב בין שירה אופראית להופעות דראג אולי נראה משונה לצופים מהצד, אבל מבחינתו של אושר סבג (28) מדובר בחיבור טבעי בהחלט. "האופרה והדראג מאפשרים לי לבטא את עצמי", הוא אומר, "ובשניהם אני מגלם דמויות: באופרה אני יכול לשחק נסיך בממלכה רחוקה, ובמופעי הדראג אני מגלם דמות של אישה. בשני העולמות האלה יש את הדבר שאני הכי אוהב לעשות: לשיר".
צפו בסבג שר בטקס פתיחת המכבייה ה-19, יולי 2013:
ובמשהו שונה לגמרי:
יכול לצחוק על כולם
סבג, כיום תושב תל אביב, נולד וגדל באשדוד, במשפחה מרוקאית מסורתית. הוא למד בבית ספר דתי ונהג לשיר בטקסים שירים מסורתיים, עד שהופעה אחת, בכיתה ה', גרמה לו להפסיק לשיר למשך עשר שנים. "הופעתי בטקס, אחותי הגיעה במיוחד כדי לראות אותי, ואחרי שירדתי מהבמה, אחד הילדים קרא לי הומו. באותה תקופה לא ידעתי שאני הומו, ובבית ספר דתי להיות הומו זה כמו להיות מצורע. זה היה טראומטי, והחלטתי להפסיק לשיר. ילדים אחרים התחילו להופיע בטקסים, ואני הייתי מתפוצץ מקנאה".
כשעלה לחטיבת הביניים, הכיר בזהות המינית שלו, ובתיכון יצא מהארון. "בהתחלה זה לא היה פשוט; גדלתי בחברה מאצ'ואיסטית, שאין בה הרבה מקום לביטוי עצמי, אבל למשפחה זה היה ברור, כי תמיד הייתי נשי. יש לי אח הומו ואחות לסבית, אז להורים לא הייתה בעיה לקבל אותי. האמת היא שגם לא חיכיתי שהסביבה תקבל אותי. גדלתי כבחור עם ביטחון עצמי מופרז, שנהנה מהשונוּת שלו, ולא ביקשתי רשות להיות עצמי. אם יש לך ביטחון, לא מתעסקים איתך גם אם אתה שונה".
לשירה חזר במהלך שירותו הצבאי בחיל הים, שבמסגרתו הכיר פסנתרן בשם ערן זהבי והחל לעבוד איתו: זהבי ניגן בפסנתר, וסבג ביצע שירים של דיוות כמו אריתה פרנקלין ונינה סימון. החיבור הזה, שהתגלה כמוצלח, עורר בסבג רצון להפוך את השירה לקריירה מקצועית, ואחרי השחרור הוא התחיל ללמוד באקדמיה למוזיקה של אוניברסיטת תל אביב, שם ערך היכרות עם סגנון מוזיקלי שאליו לא נחשף עד אז - מוזיקה קלאסית. "לא גדלתי על המוזיקה הזאת, אבל מצאתי בה הרבה ממני", הוא אומר. "זה אמנם סגנון פחות נגיש לקהל הרחב, אבל אני מתחבר אליו".
במקביל ללימודי המוזיקה החל להופיע עם זהבי במופעי דראג במועדונים בתל אביב. סבג הקדים את זוכת האירוויזיון מאוסטריה, קונצ'יטה וורסט, כשיצר דמות שהיא חצי גבר וחצי אישה - גם זקן, גם שמלות - ובניגוד לדראגיסטים רבים אחרים, את השירים הוא מבצע חי, בקולו. השילוב בין גבריות לנשיות מעורר בו הנאה רבה, לדבריו. "זה כיף לי מאוד. הדמות שלי מצחיקה, וכשאני מגלם אותה, אני מרגיש שמותר לי יותר, שאני יכול לצחוק על כולם. זה משחרר".
לאחר סיום התואר הראשון טס לניו יורק והתחיל ללמוד לתואר שני באופרה. הוא לא השלים את הלימודים, משום שכעבור שנה התקבל לאופרה הישראלית וחזר לארץ. "זה היה כבוד גדול בשבילי, אבל גם מלחיץ. הופעה באופרה דורשת הכנה של חודשים, שבהם אתה מתעסק בטכניקה, בשפה ובבניית דמות. יש בזה המון אלמנטים שמתרכזים לרגע אחד שבו אתה צריך לתת את הכל. אני תמיד מנסה להביא ליצירה את הייחוד שלי ולהיות בטוח בעצמי".
בשנים האחרונות הוא הופיע בארץ ובחו"ל באופרות "ריגולטו", "אריאדנה בנקסוס", "בני קפלוט ובני מונטגיו" ועוד. סבג גם חבר במיתר אופרה סטודיו - בית ספר לזמרי אופרה ישראלים. לדבריו, עולם האופרה, הנחשב למעוז אשכנזי, לא תמיד יודע איך לאכול אותו, ורבים נדהמים שהם מגלים ששם המשפחה שלו הוא סבג. "יש אנשים שמרימים גבה כשאני מספר שאני מזרחי", הוא אומר. "לא מבינים איך בחור שאמא שלו נהגה להאזין למוזיקה מרוקאית, מתחבר בכלל לאופרה. אבל אנחנו חיים בעולם גלובאלי, וכל התרבויות מתערבבות זו בזו. בסופו של דבר, זה לא חשוב מאיפה אתה מגיע, אלא עד כמה אתה טוב ומוכשר".
פתאום אני לא ציפור מוזרה
לצד הקריירה שלו כזמר אופרה, סבג לא הזניח את הדראג, והוא ממשיך עם זה במסגרת ליין מסיבות תל-אביבי שהקים לפני שש שנים. הליין, שנקרא דרעק, ובו שותף גיל לוסטיג, פונה בעיקר לגייז. על המוזיקה, מיקס של פופ והאוס, אחראית דלית רצ'סטר.
מה גרם לך להקים ליין מסיבות?
"כשרק עברתי לתל אביב, לפני עשר שנים, חיי הלילה היו הלחם והחמאה שלי. בלילה כל היצורים המוזרים יוצאים, ככה שהשונוּת שלי הופכת ליתרון גדול: פתאום אני כבר לא ציפור מוזרה, ואנשים רוצים להצטלם איתי כשאני לבוש בתלבושת הדראג".
מה חושבים באופרה על הקריירה השנייה שלך?
"מקבלים את זה. באופרה מנסים לפנות לאחרונה לקהל צעיר יותר, והדור החדש של הזמרים הוא הרבה יותר עשיר ורב-גוני מבחינה תרבותית. לא כולם שם חנונים. החבר הכי טוב שלי הוא זמר אופרה הומו".
אם היו מאלצים אותך להתמקד בתחום אחד בלבד, במה היית בוחר?
"קשה לי להגיד. יש ימים שאני לא יכול לסבול את האופרה: זה קורה לי כשאני מופיע עם צוות שאני פחות מתחבר אליו. יש גם מסיבות שאני מרגיש בהן שכל מה שבא לי לעשות זה לחזור הביתה ולהתכרבל עם חתול. אבל שתי העבודות האלה הן האהבות שלי".
ואפרופו אהבות, לסבג אין בן זוג קבוע, וזאת בשל הקריירה התובענית שלו, לדבריו. "אני מרגיש שהקריירה שלי נמצאת עכשיו במקום הראשון, כך שקשה לי לפנות זמן לזוגיות. יש הרבה זמרים טובים, ואני צריך להילחם על המקום שלי".
מלחמה נוספת שבה הוא משתתף היא על זכויות ההומוסקסואלים. סבג הופיע הקיץ במצעד הגאווה בתל אביב, ויש לו כעס גדול על היחס שמקבלת הקהילה הגאה מצד המדינה ובעיקר מכיוונם של החרדים. "יש צביעות מוחלטת ביחס של החרדים אלינו", הוא אומר. "זה נכון שמשכב זכר אסור על פי הדת, אבל אסור גם להתגלח. אני למדתי בבית הספר הדתי שאדם שמעביר תער על פניו, נחשב כאילו שהוא אכל חזיר. בכל זאת, לא תראו חרדים שיוצאים נגד גברים שמתגלחים, וביניהם ראש הממשלה שלנו. אנחנו קהילה שקל להתעמר בה ולומר שאנחנו לא טבעיים, סוטים ומופקרים. זה מכעיס ומקומם".
ומה תגיד לחרדים שטוענים שמצעד הגאווה הוא פרובוקטיבי מדי?
"אם אדם מוצא משהו פוגעני במצעד הגאווה, הוא לא חייב להסתכל. פעם בשנה הוא יכול להזיז את המבט. גם אני מקבל הרבה תגובות על כך שאני פרובוקטיבי: אני מעלה ליוטיוב סרטונים משעשעים שמקדמים את ליין המסיבות שלי, ולפעמים ההומור שלי חוצה את גבולות הפוליטיקלי קורקט. אבל אני לא יודע לצנזר את עצמי ולא מנסה להיות ממלכתי. אין לי פילטרים. מה שאתם רואים, זה מה שאתם מקבלים. זה מי שאני".
______________________________________________________
מיהי הסופרת המפורסמת שהעניקה להומואים את הכינוי "גייז"? הקליקו על התמונה:
