ריו 2016 לא תשאיר אייקון לאנושות, אבל תחסוך לברזילאים הרבה כסף

ברזיל, המדינה הגדולה בשטחה בדרום אמריקה והמאוכלסת ביותר ביבשת, נושאת את הלפיד בתכנון אירועים אדריכליים מרהיבים ויחודיים. היא גם זכורה כבית גידול לאדריכלים נודעים כמו לוסיו קוסטה, שהיה שותפו של לה קורבוזיה, ואוסקר נימאייר, שתכנן בין השאר את הקונגרס הלאומי, בית הנשיא והקתדרלה בבירה ברזיליה, וזכה בפרס פריצקר ב-1988.

אבל המדינה שקידשה במשך עשורים מונומנטים אדריכליים, לא תוכל להתגאות באולימפיאדת ריו 2016 במבנה אייקוני. לא אצטדיון "קן הציפור" של בייג'ין 2008, שתכנן משרד האדריכלים הרצוג ודה מרון עם האמן הסיני איי וואי וואי, ולא בריכת השחייה של לונדון 2012, שתכננה זאהה חדיד. זאת, למרות חריגה עצומה בתקציב האולימפי לעומת התוכניות המקוריות - דבר שאין בו שום תקדים, אחרי הפצעים הכספיים שליקקו תושבי מונטריאול, בייג'ין וערים אולימפיות רבות אחרות. עם תקציב מוערך של 4.6 מיליארד דולר, האולימפיאדה הנוכחית זולה בצורה ניכרת מקודמותיה (15 מיליארד דולר בלונדון).

מרכז אימונים לאולימפיאדת הנכים, שתיפתח כאשר קודמתה תינעל(צילום: CC, brasil2016.gov.br)

יוצא שריו דה ז'נירו, עתירת הניסיון באירוח תחרויות ספורט בינלאומיות כמו המונדיאל ב-2014 והמשחקים הפאן-אמריקאיים ("האולימפיאדה של מדינות אמריקה") ב-2007, מציעה ב-5 באוגוסט אפשרות ירוקה ומקיימת. כזו שעושה שימוש במתקנים קיימים, תוך עדכונם והתאמתם לצרכי האירוע. ולא רק זאת, אלא שהרשויות בברזיל ויתרו על ראווה בהווה לטובת העתיד, כך שהפארק האולימפי והמתחמים הנוספים לא יהפכו בתום המשחקים ל"פילים לבנים". הלפיד האולימפי יוצת באצטדיון המרקאנה, והמשחקים ייערכו בארבעה מוקדים עיקריים:

מתחם בארה: הפארק האולימפי, מרכז האירועים

הפארק האולימפי בארה הוא המוקד החשוב של המשחקים. הוא נבנה על שטח משולש המשתרע על פני כ-120 דונם, בין ההרים לאגם גדול.  החברה האמריקאית AECOM, שתכננה את הפארק האולימפי בלונדון 2012, הופקדה על הפרויקט גם בריו לאחר שזכתה בתחרות בינלאומית. יש בו תשעה מוקדי תחרויות ושלושה מוקדי מגורים, פנאי וחינוך, שישרתו יותר מ-10,000 ספורטאים שישתתפו במשחקים.

הפארק האולימפי יהפוך לשכונה(צילום: Renato Sette Câmara, brasil2016.gov.br)

המיקום נבחר כדי להכיל את שלל האצטדיונים שנדרשים למשחקים. בין  המבנים קיימים, שנבנו ב-2007 לקראת המשחקים הפאן-אמריקאיים, לצד מסלול מירוצי הפורמולה החוצה את המתחם מאז 1970, מצטופפים מבנים חדשים כך שנוצר מתחם אינטנסיבי, שבצלעותיו רצועה היקפית ירוקה, ששיאה בקדקוד עם אלמנט מים המשתלב עם מי האגם. 

לאחר אירוח המשחקים, יוסב הפארק האולימפי לשכונה שתכלול מגורים, תעסוקה ומוקדי פנאי. בלב השכונה יעמוד מרכז גדול למצוינות בספורט, שישתמש במבנים הקבועים. גריד המגורים בשכונה יעקוב אחר צורתו המקורית של המשולש, ויכיל שטחים ירוקים ופתוחים במפגשי הרחובות. 

מתחם Barra בשלב ההדמיות. כל זה יהיה שכונה, למעט הבניינים שיפורקו(הדמיה: AECOM)

המחשבה על עתיד המתחם מגולמת במיוחד ב"ארנת העתיד" של משחקי הכדוריד, מבנה חדש עם 12 אלף מושבים הסמוך לקודקוד המשולש. זהו מבנה מרובע מחופה עץ כהה בצפיפות גבוהה, שבדפנותיו פתחי כניסת אור ואוויר. בתום האירוע הוא יפורק, ומהחלקים שלו ייבנו ארבעה בתי ספר ציבוריים בעיר.

עודכנו או נבנו מחדש

ארבעה מבנים במתחם הפארק, שהוקמו ב-2007, לא אושרו לשימוש חוזר. הוחלט לעדכן אותם או לבנות אותם מחדש. הוולודרום, שיארח את מירוצי האופניים באולם, שופץ. בתום האולימפיאדה, הוא ישמש כמתקן אימונים לאתלטים מצטיינים.

משפצים את הוולדרום. אחרי המשחקים הוא יוסרב למתקן אתלטיקה(צילום: Gabriel Heusi, brasil2016.gov.br)

סמוכות אליו שלוש ארנות חדשות, שיוצרות לאורך המשולש רצף של טבעות, שדפנותיהן מחופות פסי עץ גליים. את הארנות האובליות תכנן המשרד המקומי ויגלייקה (שהיה אמון גם על שיפוץ מרכז הירי האולימפי, תכנון מרכז החתירה בקאנו ושיפוץ מתחם ההוקי שדה). הן שואבות השראתה מאדריכלות מודרניסטית, שהייתה שפתם של אדריכלים ברזילאים רבים, ואף נדמות כמחווה לבית הנשיא, בתכנונו של נימאייר.

משחקי הכדורסל יתקיימו כאן, ואחר כך מרכז אימונים לתריסר ענפים שונים(צילום: Gettyimages)

"קריוקה ארנה 1", שתארח את משחקי הכדורסל, תציע כ-5,800 מקומות ישיבה, שליש מהם זמניים. בתום המשחקים היא תשמש כמרכז אימונים עם מתקנים שישרתו 12 ענפי ספורט שונים. "קריוקה ארנה 2" תארח את תחרויות הג'ודו וההיאבקות, ובתום המשחקים תשמש גם היא כמתקן אימונים. "קריוקה ארנה 3", שתארח את תחרויות הסיוף והטקוואנדו, תהפוך בתום התחרויות לבית ספר מקצועי לספורט, המיועד ל-850 תלמידים.

סמוך לקודקוד הפארק, בולט מרכז המים, שיארח את תחרויות השחייה והכדורמים. זהו מבנה חדש, שההקמה שלו נמשכה כשנתיים, אך גם הוא זמני ויפורק אחרי נעילת המשחקים. הוא מחופה בעבודה של האמנית הברזילאית אדריאנה ורחו. משיכות הצבע שלה בגווני מים, המדמות תנועת גלים, הופכות את הקופסה הפשוטה והסטטית לאלמנט דינמי ומשוות לה זהות מקומית ייחודית. שתי בריכות שחייה נמצאות בפנים – אחת לתחרויות ואחת לחימום.

מרכז המים. שתי בריכות שחייה בפנים(צילום: Andre Motta, brasil2016.gov.br)

החשיבה החסכונית והמקיימת ממשיכה בשני מבנים נוספים, שהוקמו ב-2007 וחודשו לקראת האולימפיאדה. הראשון הוא מרכז המים "מריה לנק" - מבנה פתוח דמוי פרפר עם כ-5,000 מושבים, שיארח את תחרויות השחייה הצורנית, הקפיצה למים ואת שלב הבתים בתחרויות הכדורמים; השני הוא הארנה האולימפית, מבנה עם תקרה קלה שבו ייערכו תחרויות ההתעמלות, ההתעמלות האמנותית והקפיצות על טרמפולינה לעיני 12 אלף צופים.

מכאן, אגב, יעבירו העיתונאים את הדיווחים. מרכז התקשורת(צילום: Gettyimages)

הגולף חוזר

לאחר הפסקה בת כמאה שנים (רוב עידן האולימפיאדות המודרני), תחרויות הגולף חוזרות לאולימפיאדה. מרכז הגולף מרוחק כשלושה קילומטרים מהפארק האולימפי, בתכנונו של המשרד המקומי "רואה", שזכה בתחרות האדריכלים. צמחייה מקומית נותנת אפיון ייחודי למדשאות הגולף, ולנוכח האקלים הטרופי, המתחם תוכנן כשדה של חופות מבדים דוחי-מים. החופות ינקזו את מי הגשם לבורות כדי להבטיח את קיום התחרות, ויעניקו הצללה סביב חצר הצפייה המרכזית.  המים שייאגרו בבורות ישמשו להשקיית המדשאה, בעלת 18 החורים. לאחר האולימפיאדה ייפתח מגרש הגולף לשימוש הציבור הרחב.

מדשאות הגולף. חוזרות לאולימפיאדה אחרי הפוגה ארוכה במיוחד(צילום: Renato Sette Câmara, brasil2016.gov.br)

סמוך לכאן נמצאים ארבעת אולמות ה"ריוצ'נטרו", שנבנו ב-1977, שופצו ב-2007, הוסבו ב-2014 למרכז השידורים של המונדיאל, ויארחו כעת את תחרויות הרמת המשקולות, טניס שולחן, אגרוף ובדמינטון. ארבעת האולמות פונים זה לזה, בתצורה שמזכירה סימן +,  כשבנקודת המפגש ביניהם יש שטח פתוח ירוק. בתום התחרויות, יפנו את 30 אלף המושבים הזמניים בארבעתם, כדי להשמיש את האולמות לכנסים ולתערוכות.

מתחם דיאדורו: אתלטיקה, מטווחים, ספורט אתגרי

המתחם השני בגודלו ובחשיבותו הוא "דיאודורו". רוב המתקנים בו הוקמו ב-2007, והבולט בהם הוא מרכז המטווחים האולימפי. משרד האדריכלים המקומי BCMF תכנן את המתחם, עם מטווחים פנימיים ופתוחים; האחרונים הוקמו בקירוי חלקי של קורות על עמודי עץ, המסמנות נתיבי ירי ברורים בשטח הפתוח. המרכז, שעלות בנייתו הוערכה בכ-53 מיליון דולר, נשאר כפי שנבנה לפני עשור, מלבד התאמות לצרכי הנגישות של אולימפיאדת הנכים, שתיפתח ב-7 בספטמבר.

תחרויות אופני השטח יתקיימו כאן. מתחם דיאודורו(צילום: Andre Motta, brasil2016.gov.br)

תחרויות האתלטיקה וחלק מתחרויות הכדורגל יתקיימו באצטדיון האולימפי שהוקם ב-2007, וכעת נוספו לו מושבים זמניים כדי להגדיל את מספר הצופים. מסלולי הריצה והמתקנים האחרים באצטדיון חודשו.

מושבים זמניים יגדילו את מספר הצופים בתחרויות האתלטיקה, באצטדיון שנבנה כבר בעשור שעבר(צילום: Andre Motta, brasil2016.gov.br)

"ארנת הצעירים" היא מבנה חדש, שהוקם בשדרות ברזיל ההומות. שורות של עמודים בהיקף המבנה תומכות בגג הקל, שמציע אוורור טבעי באמצעות פתחים אורכיים בגג, כך שהאוויר החם נפלט ממנו בקלות. הארנה תארח את שלב הבתים בתחרויות הכדורסל לנשים ואת תחרויות הסיוף בקרב חמש (תחרות הכוללת גם ריצת 200 מטר, ירי, שחייה בסגנון חופשי ורכיבת ראווה). לטובת הענף הזה שופצה כאן בריכת שחייה קיימת והותקנו בה טריבונות לצופים. על מגרש פולו קיים הוקם אצטדיון אחר, שיארח גם את תחרויות הרוגבי, ויפורק בתום התחרויות.

מרכז ההוקי כולל שני מגרשי הוקי שדה, שהוקמו ב-2007 ושופצו כעת, לצד חדרי מלתחות ושטח מנהלתי. בתום התחרויות ישמש המרכז כביתה הקבוע של נבחרת ברזיל בהוקי. בסמוך למתחם דיאודורו הוקם פארק אתגרי, הכולל את מרכז ה-BMX האולימפי, שנבנה בשטח של כ-4,000 מטרים רבועים, ומציע מגוון מסלולי רכיבה בעלי פניות חדות ורמפות לקפיצות; מרכז רכיבה לאופני הרים עם מסלולי רכיבה באורך כ-5,400 מטרים, הבנויים בהתאמה לטופוגרפיה המקומית; ואצטדיון White Water, ש-25 מיליון ליטר של מים מתוקים ממלאים בו שני מסלולי מכשולים לחתירת סלאלום בקאנו. המתחם כולו, שחלק ממושביו זמניים, עתיד להישאר בתום המשחקים ולשרת את תושבי הפרוורים הסמוכים כמרכז לפעילות פנאי.

מתחם המרקאנה: כדורגל, כדורעף וקליעה בחץ וקשת

אצטדיון הכדורגל "מריו פיליו", הידוע בכל העולם בכינויו "המרקאנה" ונחשב למקדש הכדורגל של ברזיל, יארח את טקס הפתיחה והנעילה של האולימפיאדה וכמה ממשחקי הכדורגל שייערכו בה. מאז שנחנך ב-1950 אירח האצטדיון שלושה אירועים בינלאומיים גדולים: שני מונדיאלים (ב-1950 וב-2014) ואת טורניר הכדורגל במשחקים הפאן-אמריקאים (ב-2007). ביתה של נבחרת הכדורגל הלאומית תוכנן על ידי שישה אדריכלים ברזילאים, ובמונדיאל 1950 נרשם בו שיא הצפייה של כל הזמנים -200 אלף צופים במשחק, בישיבה ובעמידה. ב-2007 שופץ האצטדיון ומאז יש בו מקומות ישיבה ל-80 אלף איש. מעל היציעים נוסף קירוי חלקי, והכסאות נצבעו בצהוב, בכחול ובלבן, כשצבעו הירוק של הדשא משלים את צבעי דגל ברזיל.

שני אייקונים של ריו דה ז'נירו: המרקאנה ופסל ישו הגואל(צילום: Gettyimages)

בצמוד לאצטדיון הגדול נבנה ב-1954 המרקנז'ינו ("המרקנה הקטן"), כמבנה סגור עם טריבונות לכ-12 אלף צופים, המיועד לתחרויות כדורעף. גם המבנה הקטן שופץ ב-2007, וישמש את האולימפיאדה השנה. במתחם המרקאנה נמצא גם ה"סמבודרומו" המפורסם של הקרנבל: אוסקר נימאייר תכנן שתי טריבונות מקבילות לאורך שדרות מרקס דה ספוקאי. המבנה הוקם ב-1985 בשיטה טרומית - תבניות הבטון נוצקות במפעל ומורכבות באתר עצמו - ומאז ומדי שנה מארח המתקן, שיכול להכיל עד 72 אלף צופים, את הקרנבל של ריו. הפעם, לשם שינוי, הוא יארח את תחרות הקליעה בחץ וקשת ואת קו הסיום של ריצת המרתון.

מתחם קופקבנה: כדורעף חופים, אופני כביש ושיט

התחרויות באוויר הפתוח – הליכה למרחקים ארוכים, כדורעף חופים, רכיבה על אופני כביש, מרתון השחייה, השיט והטריאתלון  - ייערכו במתחם קופקבנה, על חופיה המפורסמים של העיר. מסלולי התחרויות שופצו והותאמו לשימוש אולימפי, והמבנה הקבוע היחיד נבנה בשטח מרינה "דה גלוריה", כהאנגר פלדה ארוך וצר, המכיל כ-10,000 מקומות ישיבה, להנאת הצופים בתחרויות השיט.

סלאלום בקאנו, לא רחוק מקופקבאנה(צילום: Gettyimages)

האדריכלות אולי לא תזכה במדליה הכי נוצצת באולימפיאדת ריו, אבל העיר רושמת הישג לא קטן בהימנעותה מפשעי תקציב ובנייה, שהותירו מרוששות את חלק מהערים שאירחו אולימפיאדות בעבר. על פניו, ובטרם נפתחו המשחקים האולימפיים, נראה שריו דה ז'נירו השכילה להביט אל עברה, כדי לזהות את מחצבי הספורט הקיימים בה, ובו-בזמן אל עתידה - כשהביאה בחשבון כיצד המתקנים הללו יוכלו לשמש אותה כשהלפיד האולימפי יעשה את דרכו הלאה לטוקיו 2020.

• מחר ב-Xnet: האייקונים האדריכליים הגדולים של האולימפיאדות הקודמות
  

וכאן ילונו ויבלו הספורטאים עצמם(צילום: Gettyimages)