גם פותרים מיומנים של תשבצי היגיון יתקשו לפצח את הקשר בין נתניה, כוכב נגה ועץ בונסאי. התשובה היא "פלנתניה" – פלנטריום שנחנך לפני כשבועיים בצל עצי הדקל בשדרות בן גוריון בעיר החוף. בינתיים הוא סגור לקהל, אך כשייפתח בחודש הקרוב, יציע "פלנתניה" למבקרים - קבוצות ויחידים - להשתתף בהדרכות על חלל ואסטרונומיה, לצפות בסרטים שיוקרנו על כיפת הפלנטריום, להשתעשע מול מצלמות מחקות-תנועה, להשכיל בגן מדע אינטראקטיבי, להירגע בגן זן, לערוך טקס תה, להשתתף במדיטציה על מזרן טטאמי מסורתי, להלך בין בריכות הדגים ולנוח לצד עצי בונסאי.
ביום חנוכתו של המרכז, התבדרו דגלי יפן בבריזה ים תיכונית, כדי לקבל את פני אורח הכבוד: איש עסקים יפני, ריקיהירו מדראמה, שתרם את רוב התקציב (שהצטבר לכדי 28 מיליון שקל בסך הכל) להקמת המרכז הרב-תכליתי, המשתרע על פני 1,200 מטרים רבועים. מה מחפש עשיר יפני בנתניה, מכל המקומות בעולם? הקשר נוצר דרך אלעד לוי, מי שכיהן כנספח הכלכלי של ישראל ביפן, שם הכיר את מדראמה. זה עשה עסקים עם ישראל כבר בשנות ה-70, וביקש להביע את האהדה שלו לעם היהודי באמצעות פלנטריום שיקים בישראל. לוי, שהבת שלו מתגוררת בנתניה, הביא את התורם היפני לביקור בעיר – וראש העירייה מרים פיירברג כבר סגרה את העסקה.
גן מדע וגן זן
הכניסה עוברת בגן מדע אינטראקטיבי מרשים, ובו חמש עמדות למידה מדעיות על אקוסטיקה, גרביטציה, מיחזור, אנרגיה ואופטיקה. בפינות המוצלות יש מתקנים בהפעלה עצמית ששכיח לפגוש במוזיאוני מדע, כגון לווייני-קול, גלגל ריצה מסתובב (בדומה לגלגלי שעשוע בכלובי מכרסמים) ומראות מעוותות. בפינה לפעוטות, יוכלו בני הגיל הרך ללמוד ולהתנסות בחמשת החושים.
הבניין מורם ממפלס הקרקע. נדמה שהוא צומח מתוך גן יפני חפור, המשלב מוטיבים של גן זן מסורתי: משטח חצץ לגריפה, גשרון עץ, אלמנטים של מים מפכפכים ושבעה עצי בונסאי מסודרים בצורת חרמש, לצד פינת ישיבה מאבנים לא מעובדות. "בגן היפני משתמשים בעדינות ובזהירות בחומרים טבעיים", מספר אדריכל הנוף סילבן שטרית, "יש שאיפה להשאיר את החומרים - עץ, אבן ומים – יותר בצורתם המקורית ופחות מעובדים".
המבנה עצמו מתרומם עד שהוא פוגש בכיפת פח עשויה קשקשים בצבע נחושת. גשר מואר בנורות ״כוכבים״, הפזורים עליו באקראיות, מלווה את המבקרים פנימה. גם כאן קשה שלא להבחין בשילוב המוזר בין החלל החיצון למוטיבים יפניים, כשחלון תקרה (סקיילייט) מקושט בכוכבי מערכת השמש (שנתלו בסדר עולה מהמרחק שלהם ממנה) מאיר באור טבעי את המעבר אל שתי בריכות דגים יפניות - אחת פנימית והשנייה חיצונית.
בין שתי הבריכות נתלה מניפסט, שעליו חתומים ראש העירייה פיירברג והתורם מדראמה: ״מי יתן ונשתחרר, אנו בני האדם, מן הסכסוכים בין אומות ודתות לאורך ההיסטוריה, נחזה על עצמנו כמות שאנחנו, ונתבונן על היקום, ונהיה המומים ממסתורין של החיים, ונודה על כך שאנחנו קיימים עכשיו".
קינקט וגרפיקה
האולם הרב-תכליתי בקומה הראשונה ישמש לחוגים ולכנסים. "זה אולם המשלב אמנות תנועה וחלל", מספר שגיא יחזקאל, מנכ"ל חברת בריז, שאחראי למערכות התוכן במרכז. באולם, המיועד ל-180 איש ויכול להתפצל לשני אולמות קטנים, הותקנה מערכת אינטראקטיבית המבוססת על מצלמות "קינקט" של מיקרוסופט - מצלמות שמזהות את תחום הגוף של העומד מולן, ומסוגלות לתרגם ולחקות את תנועותיו. סט של אפקטים, הלקוחים מהעולם הגרפי של החלל, מוקרן על שני מסכים ומציירים את תנועת האדם העומד מולם בהתאמה מלאה. גג האולם מקושת, צבוע בגווני כחול, והתאורה השקועה בו מדמה שמי כוכבים.
לצד האולם נמצאות שלוש כיתות פעילות המוקדשות לאמנויות המזרח. הרצפה של אחת מהן כוסתה במזרוני טטאמי מסורתיים ומוארת בתאורה רכה. בשתי הכיתות האחרות רהיטים מודולריים, המאפשרים מגוון אינטראקציות: שיחה במעגל, שיעור פרונטאלי וכדומה. בקומת הקרקע יש גם עמדות מכירת כרטיסים, חדרי ההנהלה ולובי התכנסות לקראת העלייה אל גולת הכותרת: אולם הפלנטריום.
כדי לבנות במבואה את המתח לקראת הכניסה לפלנטריום, יוקרנו בה על גבי ארבעה מסכים קדימונים לסרטים המוצגים בפלנטריום, ושאלות שונות שהתשובות עליהן יינתנו באולם עצמו. עולים דרך רמפה חשוכה, שלאורכה מוקרנים איורים וקטעי אנימציה המתארים את הקשר בין האדם לחלל על ציר הזמן. "בסרטים", אומר יחזקאל, "משולבים גם הקשרים של ישראל והחלל".
אולם הפלנטריום עצמו דרש תכנון מיוחד. מעטפת הכיפה החיצונית נוצקה בבטון, ואילו הקליפה הפנימית עשויה אלומיניום מחורר בחירור מילימטרי שאינו פוגע באיכות ההקרנה עליו ויעיל לבידוד קולי. הישיבה באולם, המיועד ל-40 צופים, היא פרונטלית ולא היקפית, והכסאות מוטים כלפי התקרה. ״המדריכים יכולים לעשות מערכי שיעור על כל נושא שבעולם וגם מחוצה לו״, צוחק יניב רהב, שותף להרכבת התכנים. "צוות הפלנטריום יכול להחליף את התכנים בלחיצת כפתור, כך שהנושאים יכולים להתעדכן דרך חיבור פשוט לרשת״. ביום הפתיחה ייסובו הסרטים, המאוחסנים בענן, סביב מערכת השמש, מצולות הים, מסע בגוף האדם, סרט ילדים על דגים, סרט שהפיקה נאס״א על היקום, ועוד.
מבנה צנוע, כבוד לתורם
הפלנתניה, שתוכנן במשרדו של האדריכל מרסלו מרטוביסקי והוקם באמצעות החברה לפיתוח נתניה (ח.ל.ת), לא נושא בשורה אדריכלית יוצאת דופן, אך מציע שילוב נעים בין שימושיו השונים. "בניגוד למתנ"ס רגיל", אומרת האדריכלית ארזה הדרן-לטר, שהובילה את הפרויקט במשרדו של מרטוביסקי, "לתכנון הוכנסו גם מאפיינים מתרבות יפן מתוך כבוד גדול לתורם". המבנה בולט בצניעותו בסביבת המרחב המתפתח של מערב נתניה. מעבר לשדרות בן גוריון ועד לקו החוף צומחים מגדלי מגורים גנריים ובתי מלון. ממזרח לו נבנית שכונה חדשה, הגובלת עם קו המגרש של המרכז. אך הפלנתניה לא יהיה מבנה ציבור פתוח לרווחת תושבי השכונה, והגנים היפים והמושקעים שהוקמו בו גודרו, ולכן הציבור לא יוכל לפקוד את המקום כחלק מחיי היומיום בשכונה.
כדי "להגן" על המרחב, נטעו בקרקע, בצפיפות גבוהה, עמודים שחורים בעלי כותרות מוזהבות. ״המבנה עצמו צריך להיות סגור מחוץ לשעות הפעילות", אומרת האדריכלית, "אבל סביבו לא היו מתוכננות גדרות״. העירייה חשש מוונדליזם, ולכן הוסיפו אותן וחסמו את המרכז. "מצד אחד לא טוב לי שיש גדר", מודה שטרית, ״אבל עץ בונסאי בודד עולה כ-5,000 שקלים, ויש בארץ מציאות שצריך לקחת בחשבון. יכול להיות שבעוד 10 שנים, כשישלימו את הטיילת והאוכלוסייה בשכונה תתעבה, הגדר תוסר".
מחיר כרטיס הכניסה לפלנתניה עדיין לא נקבע.
