"יש תעלול שאני אוהב לעשות בתחילת כל סמסטר", מספר ד"ר רון עדני. "לפני שהשיעור הראשון מתחיל, אני מתיישב בין הסטודנטים, מחכה איתם למרצה, וכשמגיע הזמן להתחיל את השיעור, אני קם ממקומי ומגלה לתלמידים שאני המרצה".
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
התלמידים מופתעים, ובצדק: עדני נראה כמו סטודנט מן המניין, אבל הוא ממש לא. הצעיר בן ה-29 החל להרצות באקדמיה כבר בגיל 21, וארבע שנים לאחר מכן, כשהיה בן 25 בלבד, קיבל דוקטורט במדעי המחשב. "בהתחלה זה היה לי מוזר להרצות בגיל כל כך צעיר", הוא אומר. "אני מרצה בדרך כלל בפני חבר'ה צעירים ממני, אבל יש גם סטודנטים שמבוגרים יותר, ובאחד הקורסים יצא לי ללמד סטודנט שהיה חבר שלי בבית הספר. הבהרתי לו שאני לא אבדוק את המבחנים שלו, וכל הסיטואציה הייתה משונה, אבל אני מאוד נהנה ללמד ותמיד מתייחס לתלמידים שלי בכבוד. לפני חמש שנים נבחרתי למרצה מצטיין באוניברסיטת בר אילן, שם לימדתי באותה תקופה, וזה מאוד חימם לי את הלב".
המורה ללשון לא סולחת
הפוטנציאל הנדיר של עדני התגלה כבר בילדותו, כשבתום מבחנים רבים נבחר ללמוד בחטיבת הביניים המדעית של כפר הנוער החקלאי מקווה ישראל. מדי יום נסע לשם מביתו שבראשון לציון, ובמהלך הלימודים נחשף לפרויקט מיוחד של האוניברסיטה הפתוחה, המאפשר לתלמידים מצטיינים ללמוד לתואר ראשון במדעי המחשב במקביל ללימודיהם בחטיבה. הרעיון מצא חן בעיניו, והוא הצטרף לתוכנית.
"אחרי שעות הלימודים היה מגיע אלינו מרצה מהאוניברסיטה הפתוחה ומעביר לנו קורסים", הוא מספר. "בהתחלה היינו כיתה של 30 תלמידים, וככל שהלימודים נמשכו, פרשו עוד ועוד תלמידים עד שבסוף נשארו רק חצי. אני נשארתי כי התאהבתי בתחום הזה. מאז שהייתי ילד נמשכתי לעולם הטכנולוגיה, וכבר בגיל שלוש שיחקתי במחשב. הלימודים עניינו אותי, ולכן החלטתי להישאר ולסיים את התואר".
הסמסטר הראשון לא היה פשוט עבורו. באחד הקורסים קיבל ציון נמוך, אבל הוא המשיך ללמוד עד ששיפר את הממוצע והשיג ציונים טובים במקביל להצטיינותו בלימודים הרגילים. בשלב מסוים כרע תחת העומס, ובסוף כיתה י' החליט לפרוש מהתיכון ולהתמקד בהשכלתו הגבוהה. "מאוד אהבתי את בית הספר והייתי תלמיד מצטיין, אבל הבנתי שהתיכון מעכב אותי בדרך למטרה שהצבתי לעצמי - להספיק לסיים את התואר לפני שאתגייס, כדי שאוכל למלא בצבא תפקיד משמעותי".
ההחלטה לעזוב את התיכון עוררה מחלוקת בבית: אביו יאיר, מהנדס מערכות, תמך, אבל לאמו לי, אשת שיווק, היו חששות. "כשהייתי בן 12 והתקבלתי לכיתה של מחוננים, היא התנגדה שאצא מהכיתה הרגילה, וגם הפעם היא חשבה שאני צריך להישאר במסגרת. מעבר לכך, היה בזה סיכון, כי אם לא הייתי מספיק לסיים את התואר עד הגיוס, הייתי נשאר בלי תואר ובלי תעודת בגרות ויוצא קירח מכאן ומכאן. בסופו של דבר, כשאמא שלי הבינה שיש מפגשי הנחיה באוניברסיטה הפתוחה, כך שתהיה לי מסגרת, היא השתכנעה".
ומה המורים חשבו?
"בהתחלה הם כעסו, אבל אחרי כמה שיחות הבהרה רובם הבינו שזה לטובתי. המורה ללשון לא הבינה למה אני לא מוכן לגשת לבחינת הבגרות. אחרי שנים פגשתי אותה במקרה, ולמרות כל ההישגים שלי היא המשיכה להגיד שהייתי צריך לגשת לבחינה".
וכך, בזמן שחבריו שקדו על לימודים לבגרויות, עדני הפסיק להגיע לבית הספר והתמודד עם חומר לימוד שונה לגמרי. "אומרים, יש בעולם נעורים", כתב ביאליק, "היכן נעוריי?" אבל עדני לא מרגיש שפספס את נעוריו. "המשכתי להיות בקשר עם החברים שלי ולהיפגש איתם. היה לי אפילו יותר זמן פנוי מאשר להם. אמנם לא יצאתי לטיולים שנתיים ולא רקדתי במסיבת סיום, אבל היו לי חוויות אחרות, ואני לא מתחרט על ההחלטה שלי".
רגע לפני שהתגייס לצה"ל, סיים בהצטיינות תואר ראשון במדעי המחשב, שבזכותו שירת בצבא כמפתח תוכנה. "אלה היו שלוש שנים מדהימות", אומר עדני. "השירות היה אינטנסיבי, אבל תרם לי המון. הצבא היה למעשה חברת ההייטק הראשונה שבה עבדתי". במקביל, המשיך ללמוד. מכיוון שכבר היה לו תואר ראשון, נחסך ממנו הצורך לעבור בחינה פסיכומטרית, והוא התקבל בקלות ללימודי תואר שני במדעי המחשב בבר אילן. אחרי השחרור סיים את התואר והחל לעבוד כמרצה למדעי המחשב במכללת רמת גן. לאחר מכן עבד בבר אילן, וכיום הוא מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה.
אם היה לך ילד, היית ממליץ לו לפרוש מבית הספר לטובת תואר ראשון?
"זה לא מתאים לכל אחד, אבל כדאי לנסות. חשוב שכל אחד יממש את הפוטנציאל שטמון בו. יש אנשים שמוותרים לעצמם, אבל אני מאמין שכדאי להתאמץ, כי ההשכלה פותחת דלתות".
עוד לא עשיתי את האקזיט הגדול
מיד לאחר שקיבל את התואר השני, המשיך ללימודי דוקטורט בבר אילן בהנחיית פרופ' שרית קראוס. באחד ממחקריו עסק בנושא הפרסומות בטלוויזיה ובחן דרכים להתאים אותן לקהלים השונים. מחקר אחר, שנערך בשיתוף פרופסורים מישראל, מארצות הברית ומצ'ילה, בדק אפשרויות לשיפורן של רשתות התחבורה העירוניות. "הדוקטורט היה תקופה מרתקת, שונה מאוד מהלימודים האקדמיים", הוא אומר. "היא הגשימה לי את התשוקה לעסוק ביזמות".
והוא אכן נכנס לתחום הזה: ב-2009 הקים סטארט-אפ ראשון, "Auto Traider" - חברה שביצעה מסחר אוטומטי בבורסה על בסיס אלגוריתמים שפיתח; ארבע שנים לאחר מכן הקים את "Pricence", המסייעת לתמחר מוצרים ושירותים; והשנה ייסד את "Book Escape Room" - אתר לחיפוש חדרי בריחה. זוגתו בשנה וחצי האחרונות עוסקת גם היא ביזמות. "נדיר לראות נשים ביזמות ובהייטק", אומר עדני. "יכול להיות שלנשים יש חשש מהתחום האנליטי. אני מאמין שאם היו מדרבנים אותן מגיל צעיר לפנות לתחומים האלה, היינו רואים בהם יותר נשים".
מה דחף אותך לתחום הזה? הרצון להתעשר?
"לא. כסף הוא לא הגורם היחיד שמניע אותי. אני נהנה מתהליך היצירה: אוהב לקחת רעיון שחשבתי עליו ולהפוך אותו למוצר או לשירות שעוזר לאנשים. עוד לא עשיתי את האקזיט הגדול, אבל אני לא מאמין ב'זבנג וגמרנו'. יזמות היא תהליך ארוך וממושך. תמיד אני לומד ומשתפר, וכל כישלון מקרב אותי להצלחה".
_______________________________________________________
לד"ר אפרת יציב-פתיחה יש סיפור הצלחה לא פחות מרגש. הקליקו על תמונתה:
