האיש בעל תוספת הסיכון הפעם עדיין משרת במילואים בחיל האוויר, ולכן הוא מוצג כאן בשמו הפרטי בלבד – אודי. במהלך שירותו הצבאי עבר סכנות רבות, וגם העיסוק האזרחי שלו לא מאפשר לאשתו ולשלושת ילדיו לישון בלילה בשקט: אודי (38), המתגורר באחד מקיבוצי השרון, הוא טייס מסוקים בחברת כים-ניר, ובמסגרת עבודתו הוא מרחף בגובה נמוך בין העמודים והכבלים של חברת החשמל.
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
"זו עבודה שבמהלכה אני מרחף בתוך גרף המוות", הוא אומר. "אני טס במהירויות ובגבהים שבהם אין לטייס יכולת לבצע תמרון המאפשר לנחות בשלום במקרה של תקלה. רוב העבודה בחברת החשמל היא כזו. אם יש מצב חירום שמצריך נחיתה מיידית, ואתה לא מיומן, יש לך בעיה".
החלק המרכזי בעבודה, מסביר אודי, הוא שטיפת המבודדים של קווי המתח: מדובר בדסקיות שחורות מקרמיקה שנמצאות על עמודי החשמל ועשויות מחומר מבודד. "אם הדסקיות צוברות אבק, הן הופכות למוליכות חשמל, אז צריך לנקות אותן", הוא אומר. "הדרך המהירה ביותר היא לרחף עם מסוק בין העמודים ולשטוף אותן. את השטיפה עצמה מבצע עובד של חברת החשמל, שיושב בחלק האחורי של המסוק, ועושה זאת באמצעות מוט עם צינור המחובר למשאבת מים".
תראו איך זה עובד:
המסוק הוא כמו ג'יפ שהרימו אותו
אודי מספר שלא היה מהילדים שחלמו להיות טייסים. "בילדותי בכלל לא חשבתי על זה", הוא אומר. "יש אנשים שבאו לקורס טיס עם חלומות, שהכירו סוגי מטוסים, אבל אני הייתי משוכנע שאתגייס לשייטת. מה שקרה זה שביום שבו התקיימו המיונים לטיס היה לי מבחן בתנ"ך, אז החלטתי ללכת למיון כדי לא להגיע למבחן. אחר כך עברתי את כל השלבים וסיימתי כטייס של מסוקי קרב. את העבודה בכים-ניר התחלתי לפני שנה, כשחיפשתי עיסוק אזרחי שיתקשר לעולם הטיסה לצד העבודה שלי בחברת אלביט".
אודי יודע שהריחוף ליד עמודי החשמל הוא החלק שמצטייר כמסוכן ביותר בעבודתו, אבל לדעתו, הסיכון הגדול באמת טמון בנטייה לפתח שאננות בזמן התדלוק. "אנחנו מתדלקים לעיתים תכופות", הוא אומר. "אחרי כל חמישה-שישה עמודים שנשטפים צריך לנחות כדי למלא את מכלי הדלק והמים באמצעות משאית שמלווה אותנו על הקרקע. לפעמים יש עצים בשטח שבו צריך לנחות, או שיש רוח שמפריעה, ואחרי שעושים את זה הרבה, אפשר להיכנס לשאננות, וזה מסוכן. אנחנו שוטפים את העמודים בחודשי הקיץ, והמסוק פתוח, כך שמאוד חם. כבר קרה שאנשים המריאו לפני שהתנתקו כמו שצריך מצינור התדלוק, או שמסוק התהפך כי המגלש נתפס במשאית. צריך להקפיד לשמור על הכללים. הרי העמודים תמיד יהיו שם ויחכו לך בסבלנות".
איזה תגובות אתה מקבל מהסביבה?
"מי שלא בקי בנושא, לא יכול להבין את רמת המסוכנות כאן לעומת טיסות אחרות. מי שכן מבין, אומר לי: 'למה אתה צריך את זה? עזוב את זה'. אני מקווה שאשתי לא תקרא את זה".
אתה פוחד?
"לא. אני משתדל להיזהר. סומך על עצמי שלא אעשה טעויות גדולות ומקווה שגם המסוק יתפקד כמו שצריך. יש לי חברים שלא רצו לעבוד בתחום הזה בגלל הסיכון, ויש כאלה שהתחילו והפסיקו. תקלות קורות, אבל בגלל זה לא נעבוד ולא נטוס? מבחינתי, לא".
הסיטואציה המסוכנת ביותר שאליה נקלע התרחשה במסגרת שירותו בחיל האוויר. "טסנו בשטחים, ופתאום התברר לנו שיש לנו בעיה של נפילת סל"ד (סיבובים לדקה). כבר היה חושך, וכל טיסה בלילה היא הרבה יותר מסובכת מאשר ביום, במיוחד במסוקים, וכשלא יודעים מה הסיבה לתקלה, המשמעות היא שיש בעיה במנוע שמחייבת נחיתה מיידית. זה מה שעשינו. נחתנו באחת ההתנחלויות; אנשים יצאו אלינו מהבתים עם פיצות, וילדים באו להצטלם איתנו. האירוע הסתיים בצורה טובה, אבל היה לו פוטנציאל לתקלה די חמורה".
מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך?
"אני מוצא את עצמי באזורים מדהימים בארץ - מעל המכתשים בדרום, באזורים מדהימים בצפון. מבחינתי זה טיול. המסוק מבחינתי הוא כמו ג'יפ שהרימו אותו עשרה מטרים מהקרקע, ואני מטייל איתו. מצד שני, אני פחות אוהב להיות כל היום בשמש. העבודה מתבצעת בקיץ, אז תמיד חם מאוד, ומזיעים".
מה אנשים צריכים לדעת לפני כניסה למקצוע הזה?
"הם צריכים לדעת שזו עבודה מסוכנת. מי שמטיס מסוקים 20 שנה בצבא, בדרך כלל יתאים לזה, אבל השאלה היא אם הוא ירצה. כשנכנסים לעבודה הזו, מדברים עם הטייסים על הסיכון בצורה גלויה. מבקשים מכל מועמד להתייעץ עם בני המשפחה שלו ולהחליט אם זה מתאים. לא לכולם זה מתאים".
______________________________________________________
האיש הזה כבר הרגיש כמה פעמים את הסכנה הטמונה במקצוע המיוחד שלו. הקליקו על התמונה:
