הבייביסיטר היה התיאטרון ו"קרובים קרובים", אבל הוא בחר בבטהובן

המוזיקאי שאול בסר הוציא לאחרונה אלבום משלו, אבל אין לו בעיה לדבר על האמא לאורה ריבלין והאבא גדליה בסר וגם לעבוד איתם לפעמים. התפוח נפל קרוב-קרוב

מאיה בניטה

|

28.04.16 | 14:15

שאול בסר. "בעבר היו לי ספקות אם אני מספיק טוב או שאני מצליח רק כי אני בן-של, אבל בסופו של דבר אני מאמין שאנשים רוצים לעבוד איתי בגלל מי שאני. הם לא ייקחו סיכון וישתפו איתי פעולה רק בגלל שאני בן של שחקנים מפורסמים" (צילום: ענבל  מרמרי)
שאול בסר. "בעבר היו לי ספקות אם אני מספיק טוב או שאני מצליח רק כי אני בן-של, אבל בסופו של דבר אני מאמין שאנשים רוצים לעבוד איתי בגלל מי שאני. הם לא ייקחו סיכון וישתפו איתי פעולה רק בגלל שאני בן של שחקנים מפורסמים" (צילום: ענבל מרמרי)
 

"אני לא ממש אוהב לשים את עצמי במרכז", אומר שאול בסר. "לא מזמן הייתה לי הופעה עם החומר מאלבום הג'אז שלי, והתרגשתי בטירוף. כשאני עולה לבמה, אני מנסה לא להילחם בפחד הזה, כי ברגע שנלחמים במשהו, זה רק מתעצם, כמו כלבים שתוקפים ברגע שהם מריחים את הפחד. פעם מישהו אמר לי שבכל דבר יש ניגודים. ובאמת, מצד אחד אני רוצה לשיר, ומצד שני אני לא רוצה להיות בפרונט. זה גורם לסערה בתוכי שמוציאה ממני בהופעה משהו אחר".

 

>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

 

קצת מפתיע לשמוע אמירות כאלה ממי שגדל עם שני אנשים שנמצאים בפרונט ועולים לבמה כל חייהם: בסר (36) - נשוי ללירון, העובדת עם נוער בסיכון, ואב למיכאל (5) ולרפאל (3) - הוא בנם של השחקנים הוותיקים לאורה ריבלין וגדליה בסר, וגם במקרה הזה, מתברר, הגנים עבדו. "אין ספק שהמקצוע של ההורים השפיע עליי", הוא אומר. "מגיל קטן ביליתי בתיאטרון בזמן שהוריי היו בחזרות להצגות. התיאטרון היה הבייביסיטר שלי, והשיח בבית תמיד נע סביב תרבות. אבל בשונה מהם, אני לא נמשכתי למשחק אלא למוזיקה. ההורים שלי מספרים שבתור תינוק האזנתי לסטיבי וונדר, ובגיל ארבע שמעתי יצירות של בטהובן. כשהייתי בן שש התחלתי לנגן בפסנתר, וכל השנים התלבטתי אם להפוך את החלום הזה למקצוע. לבסוף החלטתי להגשים את החלום; ב-2001 טסתי לניו יורק ללמוד מוזיקה, הייתי שם שש שנים וחזרתי לארץ".

 

מאז הוא הספיק להשתתף במספר הפקות, שבחלקן נטלו חלק בני משפחתו. אין ספק שהתפוח בגינה הזו נפל קרוב מאוד לעץ.

 

ההורים, לאורה ריבלין וגדליה בסר. "המקצוע שלהם השפיע עליי" (צילום: עידו ארז)
    ההורים, לאורה ריבלין וגדליה בסר. "המקצוע שלהם השפיע עליי"(צילום: עידו ארז)

     

    שמחה וגם כעס

     

    בסר רגיל לשאלות על הוריו, ובניגוד לבנים-של רבים אחרים, נדמה שהוא לא מנסה להתנער מהייחוס המשפחתי, ואין לו בעיה להתייחס לכך. הוא מספר, לדוגמה, ובגאווה לא מוסתרת, שעד היום באים אליו אנשים ומספרים לו עד כמה הם נהנים לצפות בשידורים החוזרים של "קרובים קרובים", סדרת הטלוויזיה המיתולוגית שבה השתתפה אמו. בסר עצמו היה בן ארבע כשהדיירים מרחוב ויטק 9 נראו על המסך לראשונה, והוא זוכר שגם הוא נהג לצפות בהם ולצחוק.

     

    אבל החומרים שבהם הוא עוסק רחוקים מצחוקים. כבר כשחזר לישראל והחל להשתלב במוזיקה המקומית, פנה אליו הפרופסור לספרות ניסים קלדרון והציע לו פרויקט כבד למדי - להלחין את ספרו של עמוס עוז "אותו הים". כך נולדו האלבום והמופע המוזיקלי "הים לקח הים נתן". "זה היה מאתגר, משום שמעולם לא עשיתי דבר כזה", אומר בסר. "עבדתי בקדחתנות עד שהייתי מרוצה מהתוצאה. גם עמוס עוז היה מבסוט והתארח בארבע הופעות". אורחת נוספת במופע הייתה אמו של בסר, לאורה ריבלין, שביצעה איתו דואט בשם "ריקו צועק":

     

     

    שיתוף הפעולה בין השניים לא נגמר כאן. במשך שנים ניהלה ריבלין יומן שבו כתבה על אנשים דמיוניים שונים, בהם בעל שבוגד באשתו ושעוסק בתפירת צעיפי משי, ושחקנית צעירה שכותבת מכתב התאבדות שמח. בסר הלחין את הטקסטים הללו ויצר עם אמו את המופע "אישה נוסעת", שרץ כבר חצי שנה ובקרוב יונצח בדיסק.

     

    איך היה לעבוד עם אמא שלך?

    "זה היה תהליך בריא, שחוויתי בו כל מיני דברים - שמחה וגם כעס. היחסים בינינו קרובים, אבל יש גם משקעים, כמו בכל המשפחות. יצא לי לעבוד גם עם אבא שלי והלחנתי מוזיקה להצגות 'מסיבת יום הולדת' ו'בעלת הארמון' ולסרט 'נחמה' בהשתתפותו. אני מייחל לתהליכים כאלה כל הזמן, כי הם מובילים אותי למקומות שלא תמיד נוחים לי אבל מוציאים ממני דברים חדשים".

     

    אתה לא מרגיש שאתה נמצא בצל של ההורים שלך?

    "בעבר היו לי ספקות אם אני מספיק טוב או שאני מצליח רק כי אני בן-של, אבל בסופו של דבר אני מאמין שאנשים רוצים לעבוד איתי בגלל מי שאני. הם לא ייקחו סיכון וישתפו איתי פעולה רק בגלל שאני בן של שחקנים מפורסמים".

     

    בסר ואמו. "זה היה תהליך בריא" (צילום: שאול גולן)
      בסר ואמו. "זה היה תהליך בריא"(צילום: שאול גולן)

       

      עוד אמנית ידועה שבסר עבד איתה היא אהובה עוזרי. השניים נפגשו במקרה בחזרות לפסטיבל הפסנתר 2008, שבו הופיעו בנפרד, וההיכרות הובילה לשיתוף פעולה. "אחרי ההופעה היא שאלה אותי אם אני עושה הפקות מוזיקליות לאלבומים", הוא נזכר. "לא היה לי ניסיון בזה, אבל הרגשתי שאני מוכן לכך". בעקבות זאת הפיק בסר את האלבום "מעליי דממה", שיצא לפני שלוש שנים וכלל שירים מאת עוזרי בביצוע אמנים שונים, בהם חוה אלברשטיין, אהוד בנאי, ברי סחרוף, רונה קינן, דנה ברגר וקובי אפללו.

       

      עוזרי מזוהה עם מוזיקה מזרחית, ואילו אתה מגיע מג'אז. החיבור היה טבעי?

      "המזרחי של היום הוא לא המזרחי של פעם, וכמו הג'אז, גם הוא מושפע ממוזיקת עולם. באלבום שהפקתי נוצר חיבור מיוחד בין הז׳אנרים, ובכלל נוצר חיבור גדול ביני לבין אהובה. היא החברה הכי טובה שלי אחרי אשתי. מאוד ריגש אותי שהיא הזכירה אותי בנאום הזכייה שלה בפרס אקו"ם למפעל חיים. היא אישה מדהימה, ולמדתי ממנה המון".

       

      צפו בעוזרי ובבסר מבצעים יחד את "עץ נורבגי" של הביטלס:

       

      חזק בעיר הגדולה הזאת

       

      אחרי כל שיתופי הפעולה האלה החליט בסר להוציא אלבום שכולו שלו. הוא נקרא "סתיו 2012" ומכיל חומרים ג'אזיים שכתב לתיאטרון ולקולנוע במהלך השנים. "הם היו קיימים זמן רב, אבל אף פעם לא היה לי אומץ לעשות איתם משהו, עד שחברי זיו רביץ עודד אותי לטוס לניו יורק ולהקליט אותם. הגעתי לשם לפני ארבע שנים עם אשתי ובני הגדול, ופתאום הרגשתי אחרת מאשר בפעם הקודמת. כשלמדתי בניו יורק הרגשתי שאני תלוש, כאילו שהבית שלי הוא לא שם ולא בישראל, אבל בפעם השנייה חזרתי אליה עם השורשים שבניתי, והרגשתי חזק בעיר הגדולה הזאת".

       

      "אני מסכים עם עודד קוטלר לגבי מה שמירי רגב עושה לתרבות. אני חושב שהיא מדרדרת את השיח למשהו שלא קשור לתרבות, ועושה זאת תוך התעלמות מהרבה מגזרים. לדעתי, היא צריכה פשוט לא להפריע"

      האלבום, שרובו אינסטרומנטלי - מלבד שיר אחד שכתבה והקליטה זמרת אמריקאית בשם בקה סטיבנס - יצא לאחרונה בעקבות גיוס כסף בהדסטארט. "חבר שלי הוציא אלבום באותה צורה", מספר בסר, "ונדלקתי על הרעיון. הקמפיין היה חוויה מעולה, אבל אני לא יודע אם אעשה את זה עוד פעם, כי אלה היו 20 ימים אינטנסיביים שבהם אתה צריך לשווק את עצמך, והיו ימים שפחדתי שזה לא יילך. למזלי, זה הצליח. אני לא יודע מה הייתי עושה אם זה לא היה מצליח. רוב המוזיקאים בישראל לא מקבלים תמיכה כספית מהמדינה, ואני חושב שהחלוקה צריכה להיות יותר הוגנת".

       

      >> לראיון עם משוררת שנעזרה בהדסטארט לצורך הוצאת ספר

       

      אתה מסכים עם הביקורת שמתח בעלה הראשון של אמך, עודד קוטלר, על שרת התרבות מירי רגב?

      "לא הסכמתי עם האמירה שלו שמצביעי הליכוד הם בהמות. יש לי חברים שתומכים בליכוד; אני אמנם לא מסכים עם דעותיהם, אבל ממש לא חושב שהם בהמות. לדעתי זאת הייתה פליטת פה שנאמרה בלהט הרגע. אבל אני מסכים עם עודד לגבי מה שמירי רגב עושה לתרבות. אני חושב שהיא מדרדרת את השיח למשהו שלא קשור לתרבות, ועושה זאת תוך התעלמות מהרבה מגזרים. לדעתי, היא צריכה פשוט לא להפריע".

       

      >> לראיון עם אמן אחר שמתנגד למירי רגב

       

      עודד קוטלר. "לא הסכמתי שמצביעי הליכוד הם בהמות" (צילום: יריב כץ)
        עודד קוטלר. "לא הסכמתי שמצביעי הליכוד הם בהמות"(צילום: יריב כץ)

         

        בימים אלה עובד בסר על אלבום נוסף, הפעם כפול, וגם הוא ג'אזי. "בג׳אז יש יכולת לבטא הכי הרבה יצירתיות", הוא מסביר את חיבתו לסגנון הזה. "הכל קורה באותו רגע, באותה שנייה, ואם אתה לא מתעד את הצלילים, זה כבר לא יחזור".

         

        אבל עם כל הכבוד וההערכה, אין לזה קהל גדול בארץ. אתה לא רוצה לפנות לכיוון פופולרי יותר?

        "למזלי, הגעתי למקום שבו אני יכול לשמור על האינטגריטי שלי בתור אמן, ולהפסיק לעשות דברים רק בשביל כסף. החלום הכי גדול שלי הוא להמשיך לעשות רק את מה שאני אוהב, להישאר נאמן לעצמי וליצור כל הזמן".

         

        גם השניים האלה בנים-של. הקליקו על התמונה ותגלו מיהי אמם המפורסמת:

        הם תאומים, ואתם מכירים את אמם אבל לא את אביהם. הקליקו על התמונה ותדעו (כמעט) הכל (צילום: נמרוד גליקמן)
        הם תאומים, ואתם מכירים את אמם אבל לא את אביהם. הקליקו על התמונה ותדעו (כמעט) הכל (צילום: נמרוד גליקמן)

         

         

         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד