המבטא הצרפתי של דינה שרון מתמזג ומצטלצל בטבעיות בדירתה החדשה מצפון לתל אביב, שאותה עיצבה עם מגע אירופי. המטבח מזכיר ביסטרו, על השולחנות הקטנים מסודרים תותים ומיני מאפים, והאווירה הכללית משרה רוגע. בני הזוג שרון עברו לדירה לאחרונה: היא מעצבת פנים שעזבה לפני 12 שנה קריירה ארוכה בעיצוב טקסטיל וכיום מתמחה בתכנון ובעיצוב של בתים לבני הגיל השלישי, והוא, יואל שרון, במאי קולנוע ("הלם קרב") ונכה צה"ל בעקבות פציעה במלחמת יום כיפור. בני הזוג גרו 35 שנה בבית פרטי בשכונת תל ברוך, שם גידלו שלושה ילדים, ואחרי שילדיהם בגרו ועזבו החליטו למכור ולעבור.
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
"אהבנו את הבית מאוד", אומרת דינה. "בנינו אותו אחרי טיול באיטליה בקווים עגולים ורכים. אחרי שהוא התיישן התלבטנו אם לעשות שיפוץ מסיבי או לעבור לדירה, ולבסוף החלטנו שאנחנו זקוקים להתחדש ולשנות מקום. יואל רצה דירה שקרובה לסינמטק בתל אביב, כי תיכנן לבלות שם את רוב זמנו. הוא נדלק על המגדלים בשרונה, אבל אחרי שראיתי את גודל הדירות שם, משכתי לכיוון אחר".
בתום חיפושים נקנתה דירה במרומי בניין חדש בשכונת תל ברוך צפון, שבין רמת השרון לתל אביב. כדי להמתיק את אכזבתו של יואל ביררה מהו החלום שלו בנוגע לעיצוב החלל והחליטה להגשים אותו. "יואל ביקש לתכנן דירה בהשראת בית קפה, ואני החלטתי ללכת איתו ולתת לבית אווירה של ביסטרו, עם קירות לבנים ומטבח מעץ ממוחזר. חיפשתי טאץ' בוהמייני, ויואל אהב את הרעיון. זה היה הקונספט שהוביל אותנו, וסביבו בנינו את הסיפור. במהלך העבודה סיירנו בבתי קפה וחיפשנו חומרים והשראה".
הדירה החדשה מתפרשת על פני 150 מ"ר ועוד 100 מ"ר מרפסות. בתוכנית המקורית היו בה שבעה חדרים, אבל דינה תיכננה אותה מחדש: היא ביטלה מסדרונות, הרחיבה דלתות, ומספר החדרים הצטמצם לחמישה. ההחלטה על ביטול שני חדרים התבקשה מהעובדה שהדירה מיועדת לזוג, ואין להם צורך בכל כך הרבה חללים סגורים, וגם משום שהיה צורך לבטל מסדרונות ארוכים וצרים. כדי להעצים את תחושת המרחב כוסו המרצפות במשטח מיקרוטופינג (ציפוי דק שמבוסס על מלט) ללא חלוקות וחריצים, והקיר שמלווה את הכניסה לדירה הודגש באמצעות חיפוי של לבנים. המבואה כוללת ארונית נמוכה ומנורת קיר עם חוט מלופף בבד שחור ("בילונגינג").
למטבח ביקשה דינה לשוות מראה תעשייתי ואווירה בוהמיינית. "מאסתי במטבחים הלבנים הפלסטיים, אבל גם לא רציתי מטבח מעץ אלון", היא מסבירה. את התיכנון התחילה בחומרים, והבחירה נפלה על יריעות פח, נירוסטה, פליז ועץ ממוחזר.
הקיר המרכזי נצבע בטורקיז עמוק, שמופיע בגוונים שונים בחלקים נוספים בדירה, בשל אהבתה של דינה למים. הארונות ניצבים על בסיס מברזל שחור והחזיתות עשויות מעץ ששולבו בו יריעות פח או זכוכית, ופינות מפליז. מעל משטח עבודה מנירוסטה נתלו מדף מזכוכית ומברזל, צינור חשוף של קולט אדים ומַראָה מעל הכיור, שמעניקה מבט לעומק הדירה גם למי ששוטף כלים. הכיריים תוכננו בגובה נמוך במיוחד כדי שיתאימו ליואל, שמרבה לבשל. בקיר הניצב תוכננו ארונות גבוהים ומדף למכונת קפה ומים.
מול פס הארונות הנמוכים הוצב אי עבודה עם משטח עץ. בצדו השני מוקם ספסל על גלגלים עם מזרן מרופד, ומולו שני שולחנות מברזל עם משטח בטון ודי מקום תחתם לכיסא גלגלים. זהו בית הקפה הפרטי של בני הזוג.
הסלון תוכנן על שטח לא גדול. כשמגיעים אורחים פורשים המארחים פינות ישיבה בכל המרחב הציבורי. הקיר המרכזי, שעליו נתלה מסך הטלוויזיה, נצבע בגוון גרייז' (אפור-בז') ומשמש כגב לשידה בגוון טורקיז מימי. לצד הספה אפשר לשבת על שני כסאות במאים, ואת שני שולחנות הקפה העגולים עיצבה דינה מרגלי ברזל ומחלקן העליון של חביות יין, שמשמשות כעציצי ענק במרפסת. מעל מאירה מנורת פליז, שנייה לזו שמעל שולחן האוכל.
שני החדרים שבוטלו יצרו מרחב משותף במרכז הדירה, שבו הוצבו פינת האוכל ופינת העבודה של דינה. שולחן האוכל הוא אחד משורה של רהיטים שלרגליהם יש גלגלים. השולחן הובא מהבית הקודם ונפתח לאורך שלושה מטרים. "אנחנו מארחים הרבה", אומרת דינה, "אז כשצריך פותחים את השולחן ומסובבים אותו לכיוון הסלון". מנורת הפליז שמעליו מסתובבת גם היא בשעת הצורך. הקיר המרכזי חופה בלבנים מפירוק; על שידה לבנה הוצב ציור גדול של אברהם פסו, שציוריו מעטרים כמה מקירות הדירה, לצד עבודות קראפט (מלאכה ואומנות יד), שנאספו במהלך טיוליהם של בני הזוג באירופה.
פינת האוכל סמוכה לשני חדרים שהושארו כפי שהיו בחלוקה המקורית של הדירה – האחד הפך לחדרם של הנכדים והאחר משמש כחדר העבודה של יואל ומקושט בכרזות של סרטים וסדרות שביים. מכיוון שהוא זקוק לשקט מירבי כשהוא עובד הוחלט שהחדר שלו יהיה סגור, בניגוד לפינת העבודה של דינה, שניצבת כחלק מהמרחב המשותף הפתוח. לשני החדרים הסגורים הותקנו דלתות זכוכית ממוסגרות בברזל בלגי, ועליהן נתלה וילון תחרה בהיר.
שולחן העבודה של דינה עומד באלכסון ומאפשר לה לראות את נוף השדות הניבט מהמרפסת.
קיר זכוכית בין החדר למרפסת
על הקיר שמוביל לחדר השינה נתלתה עבודת עץ שהובאה מאחד הטיולים באיטליה, ותחתיה מדף נמוך מעץ מלא, נתמך בערימות של מגזינים. בחדר השינה, הפונה למרפסת פרטית, ביקשה המעצבת להעמיק את תחושת המרחב והחליפה את הקיר המפריד בינו לבין המרפסת בקיר זכוכית. בפינה המוארת שנוצרה מוקמו שז-לונג לקריאה ושולחן עבודה קטן שמשמש את דינה בעבודות קראפט.
הממ"ד הפך לחדר ארונות והוא חלק מיחידת ההורים. חדר הרחצה הצמוד מונגש כולו לנוחותו של בעל הבית. תחת ארון הכיור, שעשוי מגזע עץ אקליפטוס, יש מקום לכיסא גלגלים.
דינה משתמשת בחדר הרחצה השני, שעוצב בסגנון החם והרגוע האופייני לה. רצפתם של שני חדרי הרחצה כבכל הדירה, ועל הקירות נמרח טיח מיוחד לחדרים רטובים, שמדמה מראה של בטון.
- קבלן: אורי סייג
- נגרות מטבח וחדרי רחצה: שלמה זיוקראן, י.א. באובב
- רצפת בטון מוחלק: מיכאל כהן
- פרגולות: נחי ברמן, עבודות עץ ואלומיניום
- דק ואדניות: מדקדקים
- פרקט: חזי בנק
- לבנים: קרן סטון
- דלתות בלגיות: Iron Design
- גינון ובריכת דגי נוי: גינה קסומה
- כיור אמבטיה מעץ: טיראן, אומנות בעץ
- מחיצות זכוכית באמבטיות: חנן גלאס
- וילונות: צנובר
- תאורה: לסרי תאורה
- שולחנות קפה: נועם אנגל
- פריטים דקורטיביים: תמה, טורקיז
הקליקו על התמונה ותגיעו לדירה מרהיבה נוספת, אבל בסגנון שונה לגמרי:
