בקצה קיבוץ כפר גליקסון שליד פרדס חנה, בתוך חורש אלונים טבעי, בנו עידית וגבי ברקן את ביתם, אחד מתוך עשרה שהוקמו עד כה עבור בני קיבוץ ממשיכים. הבתים לא נבנו בשכונה חדשה ונפרדת, אלא על מגרשים המפוזרים בין בתי הקיבוץ הוותיקים, תוך ניסיון לשמר את תוואי השטח ומרקם החיים ולהשתלב בתוכם. הבית של הזוג ברקן הוא חצי מדו-משפחתי (החצי השני עדיין לא הוקם), בנוי על מגרש בגודל 400 מ"ר ומתפרש על פני קומה אחת של 130 מ"ר, עם אפשרות להתרחבות עתידית של עוד 40 מ"ר בקומת הגג המשופע.
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
בני הזוג גרו גם קודם בקיבוץ, בבית קטן וישן. גבי, בן כפר גליקסון, עובד בחברה לאנרגיה סולארית, ועידית היא בת קיבוץ שכן ומנהלת את מערכת החינוך לגיל הרך במקום. יש להם בן ובת, בני 13 ועשר, וכשפנו לאדריכלית ליאת בעבור-ברנס, ביקשו ממנה לשלב את הבית בחורש הטבעי שסביבו עם מינימום התערבות ושינוי. מתוך המודעות של גבי לאנרגיה, ביקשו גם שהבית יהיה ידידותי לסביבה ובעל יעילות אנרגטית גבוהה.
שתי הבקשות האחרונות הפכו לקו המניע של התכנון, ולמעשה השלימו זו את זו. הנוף לעבר חורשת האלונים ונחל ברקן בדרום הכתיב את כיווני הבית: החזית הראשית נפתחה לכיוון דרום, ללא חשש לקרינת שמש וחום, שכן עצי האלון הגדולים מספקים צל. שני אלונים ותיקים הועתקו במהלך הבנייה למקום חדש בקרבת הבית, ושניים נוספים, שהושארו במקומם, נושקים לקירות הכניסה ומשתלבים בתוך הדק שמסביב.
>> איך נראית ההרחבה החדשה בקיבוץ שפיים?
לאחר שחקרו שיטות שונות של בנייה ירוקה בחרו בשיטת ESB, המפותחת בקיבוץ עין כרמל ומדגישה בידוד תרמי ושימור אנרגיה. השיטה מתבססת על קיר הבנוי משלוש שכבות: שכבה פנימית של קיר נושא מבטון, בעובי 17 ס"מ, הנוצק בשטח לתוך תבניות פלסטיק שמזכירות לגו ומגיעות מוכנות מהמפעל; שכבה חיצונית ופנימית מתבנית קלקר מבודדת; ובלוק איטונג 7 ס"מ, עם גימור טיח משני הצדדים. עובי הקיר הכללי, כ-30 ס"מ, מאפשר בידוד מעולה, והבנייה בתבניות מספקת התנגדות תרמית אחידה ורציפה בכל מעטפת המבנה.
לשיטת הבנייה בתבניות מודולריות יש יתרונות נוספים: היא מאפשרת דיוק רב בביצוע, והיא גם מהירה ומייצרת אתר בנייה שקט, נקי וידידותי יותר לסביבה. העלות גבוהה יותר בכ-20% מבנייה רגילה, אך התוצאה חסכונית מבחינה אנרגטית וגם יוצרת אווירה נעימה, לדברי בני הזוג ברקן. הם מספרים שגם בחודשים החמים של השנה הם מדליקים מזגן לעיתים רחוקות בלבד, ולעולם לא בלילות. שני מאווררי תקרה גדולים שתלויים בחלל המרכזי עושים את העבודה.
>> עוד בתים ישראליים ירוקים
>> וילה מרשימה שנבנתה מבטון ומקלקר
החשיבה על זרימה פנימית של אוויר נמשכה גם בתכנון של אלמנטים נוספים. פטיו פנימי, פתוח לשמיים, ירחיק מעט את הבית מהקיר הצמוד של הבית השכן, שייבנה בעתיד, ויוצר כיוון נוסף של אור ואוויר וממשק מינימלי עם השכנים. חלון סקיי-לייט שנפתח במרכז הבית נועד לשחרר אוויר חם החוצה. הגישה הירוקה נמשכת גם בחצר, שעליה אחראי גבי: יש בה כבר קומפוסט ביתי, ומתוכננת מערכת השקיה לגינה שתתבסס על מים אפורים. בתחום עיצוב הפנים היה שיתוף פעולה מלא בין עידית לבין האדריכלית ומנהל הבנייה, אסף דוד. ברקן אספה במהלך השנים פריטים, חפצי אמנות ופריטים אישיים, שאותם ביקשה לשלב בבית החדש. פריטים אלה נלקחו בחשבון והכתיבו את אופי החללים ועיצוב הפנים.
ספה חדשה אחת
מדרכה קטנה ומתעקלת, עם מסלעה משני הצדדים, מובילה אל דק עץ שמתוכו בוקע אלון עתיק המצל על הכניסה הראשית לבית:
מול מבואת הכניסה, על קיר בלוקים חשוף, ניצב קמין ברזל מעשה ידיו של אב המשפחה גבי. מימינו נמצאים המטבח והסלון, ומשמאל פינת האוכל, פינת המשפחה וחדרי השינה:
המטבח המרווח כולל ארונות בגוני שמנת ומדפי עץ מאסיבי שעליהם מוצג אוסף כלים צבעוניים. במרכז יש דלפק עץ וסביבו כיסאות בר מסוגים שונים, המשמשים לארוחות משפחתיות באמצע השבוע:
מול המטבח נמצא הסלון, ובו חזית שקופה היוצאת למרפסת דק שפונה אל הנוף. יש בסלון ספה יד שנייה, שתי כורסאות וינטג' שרופדו מחדש, וספה ירוקה מ"איקאה" - הפריט היחיד שנקנה במיוחד עבור הבית החדש. הכריות הצבעוניות הן מעשה ידיה של אם המשפחה. התמונה שתלויה מעל הכורסאות נרכשה בשוק פשפשים בפריז, וזו שמעל הספה הירוקה צולמה בבריכה בקליפורניה בשנות ה-60 ונמצאה בבלוג באינטרנט.
>> עוד על הצבע הירוק שמככב בחורף 2016 ומכניס את היער לבית
פינת האוכל שמשמאל לדלת הכניסה נמצאת באזור מופרד מעט, הפונה לעבר הפטיו הפנימי. היא תוכננה במיוחד עבור שולחן האוכל המשפחתי, שאותו הכין אביה של בעלת הבית, נגר במקצועו. סביב השולחן ניצבים כיסאות ישנים מחדר האוכל הקיבוצי, שעברו שיפוץ ונצבעו מחדש. שתי התמונות התלויות על הקיר נלקחו מתפריט של מסעדת "ספגטים". בהמשך יש פינת משפחה קטנה עם טלוויזיה ועמדת עבודה ומחשב. בני הזוג ברקן מספרים שהאזור הזה הוא המועדף עליהם בבית, למרות פשטותו, וכל המשפחה מתכנסת בו בערבים.
מפינת המשפחה נפתחות הדלתות לשלושת חדרי השינה, וכך נחסך הצורך במסדרון. הכניסה לחדר ההורים ממוקמת מאחורי קיר נמוך שעליו נשענת שידת הטלוויזיה. חדרי הילדים (שאחד מהם משמש גם כממ"ד) וחדר הרחצה ממוקמים בקצה הבית, לאורך החזית הצפונית. בהתאם לעיצוב הכללי, גם חדרי הילדים רוהטו בווינטג', כולל ארונות ישנים מעץ מלא ושולחנות כתיבה ששופצו.
לחבר בין קצוות
בניגוד לסגנון האקלקטי השולט בבית, הרצפה בחלקים הציבוריים מספקת מראה נקי ומודרני משום שהיא עשויה בטון מוחלק. "זה ניגוד מאוד חשוב", אומרת האדריכלית. "לא רצינו ללכת על קיצון אלא לחבר בין קצוות: שיהיה גם וגם". הבטון חולק בכוונה במפתחים גדולים במיוחד, כדי שייווצרו סדקים מקריים שמהווים חלק מיופיו של החומר. בחדרי השינה הרצפה כוסתה בפרקט למינציה:
שכולל גם פינת רחצה (משמאל)(צילום: טל ניסים)
"הקירות בבית הזה נבנו בין הפתחים, ולא להפך", מוסיפה בעבור-ברנס. לדבריה, היא הקפידה שיהיו חלונות רחבים לחצר ולנוף, אך שיהיו ביניהם מספיק קטעי קירות עבור האוספים ועבודות האמנות. אדני החלון הרחבים - יתרון נוסף של הקירות העבים - משמשים גם הם כמדפי תצוגה.
המרפסת הרחבה, המתפרשת על פני כל החזית הדרומית וצופה לעבר עמק ירוק, יכולה להיחשב כחדר נוסף בבית, ואפילו אחד השימושיים שבהם: כאן מבלה המשפחה כל עוד מזג האוויר מאפשר. ומכיוון שהבית נמצא על רכס קטן, מוקף חורש אלונים טבעי שמצל עליו מכל עבריו, הדבר מתאפשר במשך רוב ימות השנה.
לסיור בהרחבה האקולוגית המיוחדת של קיבוץ חוקוק לחצו על התמונה:
