זמן רב חיפשה ללי גולדשטיין בית. היא גדלה בהרצליה, ונשארה בה כשנישאה והקימה משפחה. שלושה ילדים נולדו, גולדשטיין המשיכה לתור אחר בית החלומות ולמדה עיצוב טקסטיל ב"שנקר". בכל נקודת מפנה בחייה זכתה גם הדרך המקצועית שלה לתפנית רלבנטית: כשלא מצאה מצעים יפים לחדרי השינה של ילדיה, עיצבה קולקציה בעצמה; ספרי זכרונות ייחודיים היא יצרה מבדים והדפסי תמונות; וכשנדרשה לשלב מזוזה בבית, הכינה מזוזות זכוכית במסגרת בדיל, והוסיפה לתוכן כפתורים או בובות משחק.
הכל התחבר בסופו של דבר בעבודתה הנוכחית כמספקת שירותי "הום סטיילינג" (הלבשה לבית), ולאחרונה היא רתמה את הכישורים לטובתה אחרי שמצאה בית בן 60 שנה בשכונה ותיקה, שהזכיר לה את ילדותה. אדריכלית השיפוץ הייתה ענת גולדנברג, וגולדשטיין לקחה על עצמה את הסטיילינג.
200 המטרים הרבועים של הבית, המחולקים לחדרים אינטימיים, ממוקמים במגרש בן 370 מ"ר. החצר האחורית גובלת בשטח ציבורי עתיר עצים וצמחייה, ונדמה שהבית ממוקם בלב יער.
הפסטורליה נמשכת כשפוסעים בשביל הכניסה, הטובל בירק ומוביל למרפסת עץ לבנה עם כיסא נדנדה. בעומק המרפסת חבויה דלת לבנה, שמחדירה את אור השמש פנימה הודות לכנף-זכוכית הקבועה בצדה. כאשר נפתחת הדלת אפשר לחוש בשורשיה האירופיים של בעלת הבית – האם עלתה משווייץ והאב מבריטניה – שמתבטאים ביצירת חדרים תחומים, בניגוד ללופטים ולחללים הפתוחים שמאפיינים את הבתים החדשים שאנו מורגלים לראות בישראל כיום.
מאחורי עמוד תומך, שנחשף בשיפוץ, מסתתר הסלון. בקיר המרכזי שלו נפערו שני חלונות ממוסגרים בברזל לבן, וביניהם מפרידה אח מבוערת שממוסגרת במדף אבן ובמנורות קיר מוזהבות. מול הקיר מוקמה פינת הישיבה, שהגיעה לכאן מהבית הקודם של גולדשטיין כמו שאר פריטי הריהוט. פרטים ונגיעות קטנות יוצרים מראה שובה לב: מגש כסף עם כלי זכוכית ואגרטל עם צבעונים ורודים, שידה עתיקה שמעליה מראה ממוסגרת בזהב בסגנון עתיק, או כריות נוי על ספות לבנות שמותאמות לתמונה התלויה.
בין הסלון לפינת האוכל מפרידה פינה, שגולדשטיין דווקא טרם סיימה לסדר; בינתיים מוקם כאן פסנתר לבן, ולצדו פינת הסבה. שולחן האוכל נמצא במה שהיה מחסן צמוד והפך בשיפוץ לחלק מהבית. כך הוא מנותק מהסלון ומאפשר למארחת לפתוח את השולחן מבלי להזיז רהיטים. חלון גדול מאיר את החלל, ובערב נדלקת כאן מנורה עתיקה שמשתלשלת מתקרת העץ הגבוהה.
בניגוד לרוב הבית המחופה בפרקט, המטבח רוצף באריחי גרניט-פורצלן דמויי בטון. גולדשטיין השאירה אותו סגור בחצי-קיר של בטון חשוף, שמשמש כגב לפינת אוכל עגולה והוא מהווה ניגוד לרוך הרומנטי סביב. ארונות הקיר אמנם מ"איקאה", אך אינם נראים סטנדרטיים משום שבנישה שנפערה במרכזם שובצו משטח עבודה ומדף מנירוסטה. הכיור ממוקם מתחת לחלון עם אדן רחב, שעליו מגובבות קערות באופן חינני; ליד שולחן האוכל העגול בולטת דלת עץ עם חלון זכוכית, שנקנתה בשוק הפשפשים ביפו והורכבה בכניסה לחדר הטלוויזיה – שהושאר סגור ומופרד, בכוונה תחילה.
לקומה השנייה עולים בגרם-המדרגות המקורי, שמעקה העץ החום שלו נצבע בלבן. שלושת חדרי הילדים חולקים חדר רחצה מרווח, שהנוף הירוק נכנס אליו מבעד לחלון גדול מעל האמבטיה.
את הסגנון הרומנטי מספקים אריחים לבנים, שמחפים שליש מגובה הקיר ומסתיימים בקרניז בולט. בארון הרחצה, העומד על רגליים חשופות, שולבו דלתות זכוכית ומגירות סגורות. כלי הזכוכית שהונחו עליו מדגישים את צבעו העדין והמימי של הרהיט.
בחדר השינה של ההורים, שעוצב באופן שימושי ונעים, הורכב מול המיטה ארון-קיר גבוה עם ידיות בצבע זהב. את כתם הטורקיז תורמת השידה, שעליה מונחות מראה עם מסגרת ייחודית ותמונות משפחתיות. הרוך שעוטף את החדר הושג גם הודות לבחירת בדים בגוונים לבנים עם נגיעות כחולות, הן במצעים והן בריפוד הכורסה.
דלת זכוכית מובילה לחדר הרחצה הצמוד, שרוהט בדומה לחדר הרחצה של הילדים, למעט ארון הכיור שהושאר בגוון עץ "בוגר" יותר.
בחדרו של הבן הצעיר נתלה מדף ארוך מסרגלי עץ צבועים בלבן, שמהם נבנה גם שולחן כתיבה. שרפרף שנשטף בצבע (טכניקת ווש) משמש כשידת צד. מחדרו של הבן הבכור יש יציאה למרפסת שהתווספה מעל הפרגולה, ואחד הקירות חופה בבלוקים שהושארו חשופים בכוונה. קונסולת עץ ארוכה הוסבה לשולחן כתיבה צר וארוך, שמאפשר ישיבה לשניים.
- נגרות : פרונס דיזיין
- חלונות בלגים: אורן חרש ברזל
- פרקט: מטרופארק
- רצוף: ויה ארקדיה
- אריחים: חזי בנק
- תכנון ועיצוב גינה: היוגב
