והוא היה לאגדה: ביקור נדיר בבית ובגן המרהיב של יצחק שדה ביפו

הרצון לבקר בגן המיוחד התעורר בי לפני הרבה שנים, אלא שחומה גבוהה ושער חוסמים את המעבר מהסמטה. לאחרונה יזמה עיריית תל אביב-יפו סקר תיעוד נופי שלו, מה שמסמן תחילתה של הכרה ציבורית בחשיבותו התרבותית, וזו הייתה סיבה טובה ללכת ולבקר. יורם שדה קיבל את פניי בשמחה.

יצחק שדה עם בנו יורם. עימות עם בן-גוריון הרחיק אותו מפעילות ציבורית(צילום רפרודוקציה: צביקה טישלר)

להקת הנח"ל 1972 מבצעת את "בלדה על יצחק שדה" מאת חיים גורי ויאיר רוזנבלום. הבית ביפו מוזכר בבית האחרון:

חוש אסתטי מפותח ואהבה ליופי

יצחק שדה הגיע לבית ברחוב זיכרון קדושים 3 ביפו ב-1949, אחרי שהספיק ליטול חלק במלחמת קרים ברוסיה, להיות הרמטכ"ל בפועל של ההגנה במלחמת העולם השנייה ולהנהיג את תנועות המרי העברי בימים שקדמו להקמת המדינה. במלחמת השחרור קיבל דרגת אלוף ופיקד על הקרב הידוע במשטרת עיראק-סווידאן, שאיימה למחוק את קיבוץ נגבה. לימים, עימות שפרץ בינו לבין אנשי מפא"י, ובראשם דוד בן-גוריון, הביא להרחקתו מפעילות ציבורית, ולקראת סוף העשור השישי לחייו הוא עבר לגור ביפו. אשתו השלישית, מרגוט, שהייתה צעירה ממנו בכ-20 שנה, הלכה לעולמה בבית הזה ב-1949, בגיל 41, והוא הלך לעולמו שלוש שנים אחריה, בגיל 62. יורם שדה היה בן שמונה כשאביו מת. הוא המשיך לגור בבית עם תמר מאיר, אחותה של אמו, כך שלא עזב את המקום מעולם.

ברחובות האלה, בגבול יפו ובת ים, נבנו ב-1944 בתים צנועים, צמודי קרקע, לקצינים בצבא הבריטי. אחרי קום המדינה הם עברו לידיהם של עולים חדשים מבולגריה, תושבי ירושלים הנצורה שנמלטו, חברי קיבוץ דורות שנאלצו לעזוב את המשק בגלל הקרבות שהשתוללו בנגב וגם אישים מקושרים כמו המשורר היידי יצחק פרלוב והמהנדס דב פטישי. גם יצחק שדה קיבל כאן בית: אחרי שנים של נדודים, מסתור ולחימה, היה זה בית-הקבע הראשון שלו.

ספסלי מנוחה ברחבי הגן(צילום: איתי סיקולסקי)

שדה הבן מספר, כי בניגוד למה שנהוג לחשוב על אנשי צבא בכירים, לאביו היו חוש אסתטי מפותח ואהבה ליופי. יצחק שדה גם אהב שירה וספרות ואף ניסה כוחו בכתיבת מחזות. מאחר שהיה לו הרבה זמן פנוי, הוא השקיע שעות רבות בעיצוב הבית ובהקמת גן בשטח שמתחתיו. עוד מספר הבן, כי הגן נועד, בין היתר, לשמח את אמו שחלתה בסרטן. מי שסייע למפקד הפלמ"ח בהקמתו היה אברהם קרוון, הגנן הנודע של עיריית תל אביב (יצירתו המפורסמת והאהובה ביותר היא גן יעקב, צמוד להיכל התרבות), שנתן עצות, שתל שיחי מלוח ואלת מסטיק, הקיף את השטח בגדר וחצב מדרגות שהובילו ישירות לחוף הים. 

בגן אפשר ליהנות מכמה פינות ישיבה, ולפגוש בפינת הנצחה צנועה למכבי מוצרי, בן טיפוחיו של שדה, שנהרג בקרב ליד לטרון. בפאתי הגן עומד קרון רכבת ששימש את מפקד הפלמ"ח במלחמת השחרור, ועל אחד מקירותיו תלויים צילומים ממוסגרים של משוחררי הפלמ"ח ואנשי הבוהמה המקומית שבאו לבקר את שדה והתארחו בגן. בין המצולמים: חיים חפר, נעמי פולני וחברי הצ'יזבטרון, חנה רובינא, נתן אלתרמן, יגאל אלון וגם ישראל בר, שלאחר מכן הורשע בריגול למען ברית המועצות.

באמצע שנות ה-70 של המאה הקודמת הוסיף יורם שדה קומה נוספת לבית הקטן ושיפץ את המבנה. את החלל ששימש את אביו כסלון, שימר כפי שהיה.

תמונתו של יצחק שדה (במרכז) על הקיר בבית(צילום: איתי סיקולסקי)

יוצאי פלמ"ח התייחסו לבית כאל עוגן(צילום: איתי סיקולסקי)

הכל נשאר כשהיה (צילום: איתי סיקולסקי)

הגן המשקיף לים מטופח במסירות ובאהבה בידי זיוה יריב, שעובדת בו לפעמים גם בלילות כשהיא מצוידת בפנס-מצח. הצמחייה, שבצילומים ישנים נראית צעירה וראשונית, התבססה זה מכבר, והמבקר משוטט בשבילים צרים שתחומים בשיחי מלוח גבוהים וגזומים. לאורך השבילים מפוזרים שברי עתיקות וכדי חרס עם סוקולנטים וקקטוסים, שהופכים את המרחב המגונן למושקע במיוחד. כשברקע ים הטורקיז וטבלאות הגידוד של דרום יפו, המבקרים ירגישו כאן במקום אחר - אולי באחוזת סן מיקלה באי קאפרי.

הרגליים ביפו, ההרגשה בקאפרי(צילום: איתי סיקולסקי)

השקיעה בשדה

ב-30 השנים האחרונות נלחמת משפחת שדה במינהל מקרקעי ישראל, בגורמים בעירייה  ובעיקר בשכנים. כולם טוענים שהמשפחה תפסה את השטח באופן בלתי חוקי, ומסבירים שגם אם הגן הוקם על ידי אחד מבני המשפחה שהיה לאגדה - הרי שהוא שייך לציבור. יורם שדה מעיד על עצמו שהוא "ותרן, עצלן ושונא ויכוחים וחיכוכים", אבל ההתנהלות שלו בשנים האחרונות מעידה כי התמכר למאבקים. עדות לכך נמצאת בספר שכתב ב-2009, "התחתונים - סיור מודרך בערכאות התחתונות", העוסק בהרפתקאותיו המשפטיות. אפשר לקרוא אותו באינטרנט.

לדבריו, מי שהחלה במפעל ההנצחה של אביו היתה דודתו, תמר מאיר, שפתחה את הבית לפני יוצאי הפלמ"ח; אלה היו זקוקים למקום מפגש אחרי קום המדינה, וראו בביתו של מפקדם-לשעבר סוג של עוגן. בשנים האחרונות מספר המתעניינים ביצחק שדה פוחת והולך, אך מדי פעם הבית זוכה לעדנה מצד מדריכי קבוצות שמחפשים אטרקציות. יש גם חוקרים שמשתמשים בארכיון הפרטי של יצחק שדה, שנמצא כאן. יורם שדה מציין שגם אם זה לא נוח לו לפעמים, הוא מקפיד לפתוח את הבית מתוך מחויבות להוריו ותחושת אחריות כלפי הציבור.

אז למי שייך הגן? לציבור

עיון בארכיון תיקי בניין ובדיקה באתר המידע התכנוני (GIS) של העירייה מגלים, כי אזור הגן המערבי בבית משפחת שדה הוא חלק משטח ציבורי פתוח (חוף הים) ונמצא מחוץ למגרש שעליו בנוי הבית. לכאורה, יורשיו של מפקד הפלמ"ח עושים שימוש פרטי בשטח ציבורי; ואולם, יורם שדה אומר במפורש שהוא ובני משפחתו מתחייבים לפתוח את הבית ואת הגן לקהל הרחב - בתיאום מראש. כדאי לנצל את זה: בבית ובגן של משפחת שדה יש צניעות, שקט ומתיקות שאי אפשר למצוא במקומות אחרים. אין יותר גנים כאלה. אם הדלת נפתחת, כדאי להיכנס פנימה.

כתובת המייל של יורם שדה לתיאומים: yoramsade@gmail.com

יורם שדה. "אני ותרן, עצלן ושונא ויכוחים"(צילום: איתי סיקולסקי)