לאחר מאבקים ממושכים מצד התושבים, תביעות ובג"צים של המתכננים ההיסטוריים ובעלי הקרקע, כיכר המדינה בתל אביב עולה לדיון משמעותי – והיא שוב נראית אחרת ביחס לתוכניות הקודמות במרוצת השנים. המעגל הגדול בתל אביב, שאירח פעם קרקסים, מחאת "כיכר הלחם", את אירוע המחאה החברתית הגדול מכולם בקיץ 2011, וכמובן שרשרת חנויות בגדים יקרים במיוחד - עומד להיראות אחרת לחלוטין. כך חושף ערוץ האדריכלות של Xnet.
ביום רביעי הקרוב, ידונו חברי ועדת המשנה לתכנון ובנייה של עיריית תל אביב בעתיד העיצובי של הכיכר העצומה (77 דונם). כל נציגי המחלקות העירוניות יתכנסו כדי לדון בהצעה העדכנית, ואישור הוועדה יהיה תנאי להיתר בנייה מבחינתם של 150 בעלי הקרקעות (המיוצגים מטעם ועד בעלי המגרשים בכיכר). הדיון יתמקד בעיצוב שונה של שלושת המגדלים שעומדים להתרומם בכיכר, פיתוח השטח למען הציבור ומבנה ציבור גדול שעומד לקום בה.
העירייה, שעודדה את הקמת המגדלים כדי לפנות קרקעות ו"לפתוח את רצפת העיר", לא פועלת באופן אחיד כאשר דיני השטחים והקרקעות שלה מונחים על הכף. כפי שמתברר, היא מגדילה את השטחים המיועדים למבני ציבור בכיכר המדינה על חשבון השטחים הציבוריים שיישארו לציבור; התושבים, מצדם, מוזמנים למצוא נחמה בצל המגדלים והעצים, שיינטעו סביב אגם מרכזי (3.5 דונם) שיעמוד להנאתם.
מעטפת המגדלים מפותלת, הגובה נשאר 40 קומות
השינוי המהותי בתוכנית הבינוי העכשווית הוא שלושת המגדלים המרכזיים, שהמעטפת של כל אחד מהם תתפתל סביב צירה. 453 יחידות דיור יהיו בשלושת המגדלים (בתכנון משרד האדריכלים יסקי-מור-סיון), שנסקו מגובה ראשוני של 25 קומות (ועוד ארבע קומות שהתאפשרו להם במעמד הגשת ההיתר) לכדי 40 קומות בתוכנית שאושרה כבר לפני שנתיים, תוך ניוד של כ-10,000 מטרים רבועים של זכויות בנייה - מייעוד של מסחר לייעוד של מגורים.
שלושת המגדלים ימוקמו מול הרחובות המרכזיים שמובילים אל הכיכר בחלקה הצפוני, הדרומי והמזרחי – ז'בוטינסקי ושני חלקי רחוב ויצמן, בהתאמה. לצדו של כל מגדל תהיה רמפת כניסה לחניון הבניין, באופן שיהיה כמעט המשך ישיר לרחובות העירוניים. זהו פתרון תחבורתי נוח למשתמשי המכוניות הפרטיות, שממשיכים – למרות מצוקת הפקקים והצורך בתחבורה ציבורית יעילה – להיות שיקול מהותי בתכנון העיר, ובתכנון המגדלים שלה בפרט. וכך, ארבעה מרתפי חניה ייחפרו מתחת לכיכר, כששלושת החניונים העליונים ישמשו בעיקר את הדיירים והמרתף התחתון את הציבור כולו.
שטח פתוח לציבור: 26 דונם
קווי הבניין של המגדלים, כפי שהם מוגדרים בתוכנית, צמודים לשטחי הבסיס של המגדלים (בסיס כל מגדל - כאלף מטר רבוע). לפיכך, כל שאר השטח של הכיכר – 26 דונם (בניכוי כבישים, מבנה ציבור וכדומה) – ייחשב כזיקת הנאה לציבור, כלומר שטח פתוח וחופשי לציבור הרחב. אם תאושר תוכנית העיצוב הנוכחית, הרי שהעמדת המגדלים על המגרש תהיה מחייבת, וכל השטחים הפתוחים יתוכננו באופן רציף, ללא גדרות או מחסומים. כפי שנכתב בערוץ האדריכלות של Xnet לא אחת, במגדלים שונים בתל אביב התכנון נעשה כך שהתושבים יודרו מהשטחים שמקיפים אותם.
טרם הדיון בוועדה, ניסחו אדריכלי הפרויקט, מתכנני פיתוח הנוף והיועצים לבנייה ירוקה, בשיתוף צוות התכנון בעירייה, את טיוטת הוראות העיצוב האדריכלי והפיתוח הסביבתי. במתכונתה הנוכחית, תוכנית העיצוב אינה ממלאת את ייעודה לאפשר לעירייה לפקח על התכנון ובו בזמן לאפשר לאדריכלים חופש עיצובי. בפועל, האדריכלים נאבקים על עקרונות התכנון ויצירותיהם מוגבלות לתבניות עיצוביות. בו בזמן, המסמך דן בסוגיות כלליות בלבד ונוגע בהן באופן שטחי למדי שאינו מאפשר בקרה מעמיקה. ההשקעה הרבה של כל הגורמים המעורבים במילוי הטיוטה מסתכמת במסמך שמכתיב היטב את רגולציות הבנייה, אך מחטיא את הבקרה על ההחלטות העיצוביות. המסמך מלא בדרישות ברורות מאליהן כלפי המתכננים, כגון חיפוי של קירות מסך מזכוכית במגדלים, צבע האלומיניום ומעטפת שמסתירה את המערכות הטכניות על הגג – אלמנטים מובנים מאליהם.
מבנה ציבור עצום ינגוס בשטח הפתוח
במקביל לאישור תוכנית העיצוב, העירייה מקדמת במועצה המחוזית עדכון של תוכנית בניין עיר (תב"ע) של כיכר המדינה ורחוב ז'בוטינסקי. אם תאושר התוכנית הזו בעוד כחודש, תכפיל העירייה – שמחזיקה בשטחים ניכרים מהמתחם - את השטחים המיועדים למבני ציבור בכיכר פי ארבעה. לאחר שבשנות ה-80 מכרה העירייה רבים מנכסיה, היא קלעה עצמה למצוקה מול מוסדות התרבות והחינוך שנזקקו לאכסניות ראויות בעיר.
כיום, העירייה מנסה לאזן את המחסור בשטחים, והעיגול המפורסם בעיר נמצא בעיניה כהולם להכיל מבנה עצום (25 אלף מ"ר) בפאה המערבית של הכיכר, בשטח מוערך של עד כ-8.5 דונם. עד שיוקם מבנה הציבור המרכזי הזה, ש-Xnet טרם הצליח לברר את ייעודו, ייעשה במגרש המיועד לו פיתוח זמני התואם את פיתוח הכיכר כולה. לשם השוואה, היכל התרבות משתרע על פני כ-10,000 מ"ר מעל הקרקע; דיזנגוף סנטר - 60 אלף מ''ר.
מבנה ציבור גדול הוא תמיד צורך ראוי ונדרש; השאלה היא אם זהו המיקום הראוי לו. במקום למקם את מבני הציבור בלב שכונות קיימות, או לפזר את השטחים בין שכונות שסובלות ממחסור במבני ציבור, בוחרת העירייה למלא בבינוי את הריאה הירוקה הכי גדולה שנותרה בעיר הישנה. במלים אחרות, מבנה הציבור יבוא על חשבון השטח הפתוח של כיכר המדינה.
וגם: הוועדה המחוזית תתבקש לבטל את המנהרה המתוכננת מתחת לכיכר (לאורך רחוב ז'בוטינסקי), בהוספת קיוסקים לאורך השדרה ההיקפית, ובהוספת כ-5,000 מ"ר למרפסות פינתיות שנוגסות בנפח המגדלים.
כיסים ירוקים, אגם ועצים למיתון הרוחות
בניגוד להתייחסות המצומצמת לעיצוב המגדלים, פיתוח הנוף (משרד ת.מ.א) זוכה לפירוט רב. את המעגל ההיקפי של הכיכר (לא כיכר החנויות אלא המעגל עצמו) תקיף שדרה עירונית, ובה נתיבי אופניים ושביל הליכה-ריצה מוצל. מהטבעת החיצונית יוכלו הולכי הרגל ורוכבי האופניים לפרוש אל כיסים ירוקים ושונים בצורתם, שמותאמים הן לחציית הכיכר והן לשהייה, עד לאגם "טבעי" בצורתו (אמורפי) שיהיה לב הכיכר כולה.
וגם: בשונה מכיכרות אחרות בעיר, ובראשן כיכר הבימה החשופה לשמש,
כאן הקפידו המתכננים לשמור על עומק אדמה של כמטר וחצי מעל תקרת החניון - הגובה הנדרש לשורשיו של עץ בוגר לצמוח. בכל רחבי הכיכר יינטעו עצים, גם להצללה וגם כדי למתן את משטר הרוחות שהמגדלים עומדים לייצר על ההולכים בכיכר. ככל הנראה, העצים הוותיקים בכיכר יועתקו למגרש סמוך ויוחזרו לכיכר בתום הבנייה.
כל אגף יעלה את הטענות הנוגעות לתחום אחריותו (חניה, שיפור פני העיר, תחבורה וכדומה), אך בהעדר קריטריונים לדיון אדריכלי ועיצובי, לא יהיה דיון רציני כזה. צוותי התכנון ייאלצו להסתפק בערכים מספריים יבשים של גובה קומות, מספר חניות ושטחי מבואות. כף היד האדריכלית שתריץ בפניהם את המצגת בישיבה מוגבלת למשטח יצירתי צר למדי.
האם המגדלים של תל אביב מרחיקים בכוונה את הולכי הרגל?
