את הדירה – שלושה חדרים שמסתכמים ב-60 מטרים רבועים, בבניין בן כעשר שנים באחד הרחובות השקטים בלב העיר – רכש עם חזרתו לארץ לאחר לימודי תואר ראשון ושני באדריכלות ותכנון ערים בניו יורק. במשך שמונה שנים ניסה להתאים אותה לטעמו האישי באמצעות שינויים מינוריים שלא צלחו, עד שלבסוף, לאחר שאפילו שקל מכירה, הבין את האיכויות הטמונות בדירה – השקט (למרות המיקום המרכזי), האור והאוויר – והחליט על שיפוץ כולל.
בתור אדריכל באגף לתכנון אסטרטגי במשרד הפנים, העוסק בתכנון ברמה הארצית, כאן עמדה בפניו משימה שונה לחלוטין, שכולה ירידה לפרטים ולקנה המידה של עיצוב פנים. את השינוי שעשה הוא מתאר במונח שנלקח מעולמו המקצועי: "שינויי ייעודי קרקע", הוא מסביר: כלומר שינוי השימושים השונים בדירה כך שהתוצאה תהיה אופטימלית.
דלת הכניסה נפתחת לספק מבואה ספק מסדרון מרווח, שלאורכו נמצאים שני חדרי השינה וחדר הרחצה, ובסופו הוא נפתח אל חלל הסלון, פינת האוכל והמטבח. המבנה הבסיסי לא השתנה: החדרים נשארו במקומם. החלונות בסלון ובחדר השינה הורחבו כלפי מטה ונוספה אדנית בנויה לאורך החזית, כך שמכל חדר בבית, גם מהמיטה, ניתן לצפות בנוף הגגות ולטבול בצמרות העצים.
עיקר השינוי התכנוני נעשה בחלל הציבורי. המטבח היה במקור צמוד לחזית הדרומית, צופה על המגדלים של רוטשילד. זה היה בזבוז של נוף בעיני וכסלר, שלא מבלה זמן רב בבישול. לכן העביר אותו לפינה פחות אטרקטיבית בפנים הדירה, וקיר החלונות עם הנוף שוחרר לטובת הסלון. באופן זה המטבח גם אינו מרכז הבית ולא רואים אותו כשיושבים בסלון.
בהמשך למטבח נמצאת פינת האוכל, שכמו מקשרת בינו לבין הסלון ומרחיבה את אזור האירוח. החלל המרכזי נהנה משתי חזיתות פתוחות – מערבית ודרומית – המכניסות פנימה משב רוח נעים (גם בקיץ) ונוף עירוני. אדניות בגובה החלונות בשתי החזיתות עוטפות את חדר המגורים בירוק ומרככות את המעבר בין פנים לחוץ.
תקציב השיפוץ הכולל הסתכם ב-350 אלף שקל. אמנם השינויים נעשו ללא הריסה של קירות פנים, אך הדגש הושם על פרטים איכותיים, על גימורים חדשים בכל חלקי הדירה, על נגרות, טקסטיל ורהיטים. רצפת הפורצלן הקבלנית הוחלפה בפרקט אלון טבעי, אריחי השיש בחדר הרחצה הוחלפו באריחים לבנים ופשוטים, שסודרו בדוגמה שמזכירה ריצוף של מדרכה. אותם אריחים לבנים חוזרים גם על קירות המטבח, אך בגרסה שונה. שם הם מטפסים עד לתקרה, מקיפים ארון עץ קטן עם דלתות זכוכית וקולט אדים תעשייתי בעל ארובה גלויה. כל פרט חושב וכל פריט נבחר בקפידה.
גם הרהיטים תופסים מקום נכבד בעיצוב ובאופיו של הבית. זהו אוסף מעניין שמערבב רהיטי וינטג', איקאה, מיחדוש (שימוש מחדש), ועיצוב מקומי. תהליך החיפוש אחר הפריטים המדויקים היה ממושך, ולחלקם עשה וכסלר התאמות אישיות.
לסלון, למטבח ולפינת האוכל יוצרה בהזמנה מיוחדת סדרה של מנורות ברזל וזכוכית. כל אחת מהן שונה, מסמנת את האזור שהיא מאירה ונותנת טוויסט אוריינטלי לפשטות שמאפיינת את פלטת החומרים והצבעים בבית. מסגרות עץ ישנות שעברו בירושה שופצו ומשמשות כמראות גדולות במבואה ובחדר הרחצה ולשרפרף ברזל מבית ההורים צוותה פלטת זכוכית והוא הפך לשולחן קפה עגול. ארון רופא משנות ה-30, שנמצא בשוק הפשפשים, נוקה, הושאר בצבעו המקורי והוא משמש כארון ויטרינה לכלי שולחן לצד המקרר.
שולחן האוכל ("קסטיאל as is"), הוקף בכיסאות של חברת ERCOL האנגלית, שנמצאו בשוק הפשפשים. מאותה סדרה מגיע גם כיסא הנדנדה בסלון, גם הוא פריט מקורי של החברה, שעובר בירושה במשפחה. בסלון ספה פינתית גדולה אך קלילה ("מטרו"), ושולחנות ברזל וזכוכית בגדלים שונים המשמשים כשולחנות צד (שניים מאותה סדרה מתפקדים כשידות לצד המיטה).
את כל אלה משלימות עבודות האמנות, שגם הן מעידות על טעם אישי ובחירות מנומקות: על קירות החלל הציבורי כמה ציורים ענקיים של האמנית דניאלה וכסלר, אמו של אריאל. במטבח תלויה סדרת ציורים של האמן יזהר כהן, של העיר תל אביב. בחדרים הפרטיים תלויות מפות גדולות וממוסגרות של פריז וניו יורק, תזכורת למקצועו ולמקורות ההשראה של בעל הבית.
- נגרות: נגריית קרול
- כלים סניטריים וחיפויים: מודי, נגב קרמיקה וגולדשטיין
- פרקט: שטיחי טקסטורה
- קבלן: שלום אביקזר - צוות לעניין
- תאורה: אורל תאורה
