כשהתחלנו לחשוב על קניית דירה כזוג צעיר, לפני כחמש שנים, היה לי ברור שנחפש דירה לשיפוץ בבניין ישן. כחיפאים (בנזוגי אבי עובד בעסק המשפחתי ואני אדריכלית ושותפה במשרד "מרובעים אדריכלים'', יחד עם אופיר כץ) העדיפות הייתה אזור הכרמל הישן, אך בגלל מחירי הדיור שם התפשרנו על שכונת הדר עליון, שקרובה מאוד למרכז הכרמל אך נחשבת "אזור ב'". ב-2011 מצאנו את מבוקשנו וקנינו דירה של 90 מ''ר ב-690 אלף שקל. באותה עת עמדו לרשותנו 20 אלף שקל לשיפוץ.

>> האם תושבי שכונת הדר יצליחו להציל את רחובותיה היפהפיים והמוזנחים?

הדירה היא עורפית ומוארת, בקומה השלישית של הבניין, ולמרות שהייתה מחולקת לחמישה וחצי חדרים (ארבעה וחצי חדרי שינה קטנטנים) ראיתי את הפוטנציאל שבה. את תקציב השיפוץ הקטן ניצלנו לכיסוי הריצוף הקיים בפרקט ולהורדת שני קירות שהפרידו בין חדרים, כך שחדר וחצי הפך למשרד האדריכלים שבו אני שותפה, ושניים אחרים לחדר שינה מרווח (ראו תוכניות לפני ואחרי בסוף הכתבה). גם את הקיר הנמוך שהפריד בין המטבח לסלון הורדנו (דמיינתי במקומו דלפק, שהגיע מאוחר יותר), וניקינו תוספות כמו הנמכות, חיפויים שונים וקשתות.

הדלפק הוא השלב האחרון (בינתיים) בשיפוץ (צילום: נועם דוד-סטודיו גלימפס)
הדלפק הוא השלב האחרון (בינתיים) בשיפוץ (צילום: נועם דוד-סטודיו גלימפס)
את רוב הרהיטים הבאנו איתנו. כמה רהיטים (כמו כיסא הנדנדה) נמצאו ברחוב ושופצו, ואת היתר השלמנו באיקאה. עיצוב הפנים מתאפיין בצבעוניות ובאוספים: אני חובבת אנימציה, אוספת פוסטרים מקוריים וחתומים של חברת "פיקסאר", ובובות של דמויות משנה מסרטים של דיסני ופיקסאר, כמו הגמדים מ"שלגייה", לואי האורנג-אוטן מ"ספר הג'ונגל", השף השבדי מ"חבובות", וכמובן החביב מכולם - רמי מ"רטטוי".
אוסף של פוסטרים חתומים של סרטי ''פיקסאר'', גם בחדר השינה (צילום: נועם דוד-סטודיו גלימפס)
אוסף של פוסטרים חתומים של סרטי ''פיקסאר'', גם בחדר השינה (צילום: נועם דוד-סטודיו גלימפס)
עוד תלויות ברחבי הדירה יצירות של האמן ליאב מזרחי ושל סבתי, רות בורקו. לסבתא יש עשרות אם לא מאות יצירות מתקופות שונות, ואין כיף גדול יותר מללכת אליה ולבחור תמונות הביתה (לפעמים אני מחליפה..). בשלב הבא תכננתי לשפץ את חדר הרחצה ולהחליף מטבח, אבל עם הזמן גילינו שהוא משתלב לא רע עם הדברים שלנו והתחלנו לחבב אותו. ב-2012, שנה אחרי שנכנסנו לדירה, שיפצנו את חדר הרחצה ב-15 אלף שקל.
חדר הרחצה, לפני השיפוץ. זה היה השלב השני, בהקדם האפשרי
חדר הרחצה, לפני השיפוץ. זה היה השלב השני, בהקדם האפשרי
ואחרי - שנה לאחר הכניסה לדירה (צילום: נועם דוד-סטודיו גלימפס)
ואחרי - שנה לאחר הכניסה לדירה (צילום: נועם דוד-סטודיו גלימפס)
ב-2014 השקענו 6,000 שקל בבנייתה של יחידת אחסון דו כיוונית, בין הסלון למסדרון. לתוספת הזו היו שתי סיבות: מחסור במקום אחסון בדירה, ובמקום הולם לארגז החול של פהיטה, החתולה שלנו. בעבר היה הארגז שלה ממוקם במרפסת הכביסה שיוצאת מחדר ילדים, אך לאחר שהצטרפה למשפחה אביגיל שלנו (היום בת שנה), לא רצינו שחדרה יהיה מעבר לחתולה. הוצאנו מהמרפסת את ארגז החול, והאופציה היחידה שהתקבלה על הדעת היה הפרוזדור. לכן הרחבנו אותו על חשבון הסלון, ותכננו ארון עם תא לפי מידות הארגז.
פהיטה החתולה בביתה החדש (צילום: נועם דוד-סטודיו גלימפס)
פהיטה החתולה בביתה החדש (צילום: נועם דוד-סטודיו גלימפס)
השנה הגיע תורו של הדלפק שעליו חלמתי מתחילת הדרך – יחידת נגרות שעלתה 9,000 שקל. כשתכננו אותה התלבטנו לגבי הצבע: רצינו לבחור גוון שיתאים גם במקרה שבסופו של דבר כן נחליף מטבח. הפור נפל על הצהוב, שבעיני מנוגד לכחול ומשתלב יפה עם צבעים רבים. מצד המטבח הוספנו לדלפק שני מקומות ישיבה, מה שהתגלה כרעיון מצוין: רוב הזמן אנחנו אוכלים שם. זה השלב שבו אנחנו נמצאים היום, אך כמובן שזה לא הסוף: בעתיד אנחנו מתכננים להוסיף מרפסת, ואולי ממ"ד.

>> 5 נפשות ב-75 מ''ר? שיפוץ של דירה משפחתית קטנה