את הבית הזה תכננו 20 מיליון אנשים בשוודיה. בעלי אתר התיווך השוודי Hemnet הבינו, שבעזרת בדיקה פשוטה אפשר לברר ממה מורכב בית החלומות שהשוודים רוצים לגור בו, ולתכנן אותו - באופן וירטואלי, בתור התחלה. וזה לא הכל: אפשר לברר גם את המחיר שהם מוכנים לשלם, את השטח הממוצע ומספר החדרים, וגם את אופי הריהוט, הגימור והצבעים.

כך התנהל הליך הבחירה: בכל חודש, ובמשך 10 חודשים לאורך 2014, נותחו ההקלקות של גולשי האתר: איזה בית מושך אותם מבין 86 אלף הבתים שהוצעו למכירה באתר במהלך השנה שעברה, ובסך הכל נותחו 200 מיליון הקלקות של שני מיליון גולשים. מספר הדפים הנצפים שוקלל עם מספר הימים שהנכס עמד למכירה באתר, כך שגם אם הנכס נמכר מהר אך זכה לפני כן לתשומת לב הגולשים – הוא התקדם במעלה הדירוג. הנתונים הוגשו למשרד האדריכלים Tham & Videgard, שניסה להפוך את הסטטיסטיקה לתוכניות עבודה שיצמיחו את "בית הקליקים". במלים אחרות, לענות על השאלה מהו הבית שעליו חולמים השוודים.

התוצאה היא בית של 120 מטרים רבועים עם מרפסת, שיכיל ארבעה חדרים והוא דו-קומתי בחלקו. יש בו מטבח פתוח, קמין, קירות לבנים ודלתות ארונות לבנות, ספות אפורות, חיפוי מלא של קירות חדר הרחצה, רצפת פרקט מקיר לקיר – ויש גם תג מחיר: 2.77 מיליון כתר שוודי (כ-1.27 מיליון שקל בלבד).

עיצוב המעטפת הוא שילוב של מבנה קופסתי, המזכיר מכולה, עם הקוטג' השוודי המתאפיין בצבעו האדום-כהה. בקומה הראשונה יש מטבח וסלון נפרדים וגדולים, וחדר שיכול לשמש לעבודה או לשינה. בקומה העליונה שני חדרי שינה, חדר רחצה ומרפסת.

האדריכלים בחרו שלא לקבל את הנתונים כפי שהם, אלא להמשיך ולנתח אותם על פי ניסיונם. לטענתם, הגולשים לא חיפשו מטבח פתוח לסלון, אלא מטבח שהוא סלון בעצמו - מקום חברתי שהופך למרכז הבית. הגולשים רוצים בממוצע 1.6 חדרי רחצה, לכן יש כאן חדר רחצה מרכזי וחדר קטן נוסף עם מקלחת. החדר מחופה במוזאיקה לבנה, שבשילוב הסקיי-לייט העגול במרכז התקרה יוצר סביבה בהירה, שמשלימה את רצפת הטרקוטה האדמדמה. המרפסת בקומה העליונה יכולה להיסגר בקלות יחסית (צריך רק להוסיף גג) ולהפוך לחדר נוסף בעת הצורך. אפשרות נוספת להרחבת הבית, מבלי לצאת מגבולותיו, היא לבנות רצפה מעל המטבח המתנשא לגובה קומתיים.

עד כמה זה מקורי?

מה שטוב לשוודים אינו טוב בהכרח לאחרים. זלילת הקרקע שהבית הזה מייצר אינה צריכה להפריע לאחת המדינות הבלתי-צפופות ביותר בעולם (21 נפש לקמ"ר), אך כן למדינה צפופה כמו ישראל (354 נפש לקמ"ר); גם ההשקעה האנרגטית בבית צמוד-קרקע גבוהה משמעותית מדירה בבית משותף, כך שהחלום יקר ולא ידידותי לסביבה. מצד שני, עם חלומות לא צריך להתווכח וגם בישראל זהו חלום נפוץ.

ללא הגימיק של התבססות התכנון על נתוני גולשים, סביר להניח ש"בית הקליקים" לא היה זוכה לתשומת לב. אין בו חדשנות עיצובית או טכנולוגית. ניכר שהציבור השוודי מחפש את הבית שהוא מכיר כבר, מה שמייתר את תרומת האדריכל, והתוצאה צפויה בהתאם. מבין הבתים שתכנן משרד האדריכלים Tham & Videgard זה הפרויקט הכי פחות מרתק וחדשני, ומדובר במשרד שכבר הצליח להתבלט בחשיבה מקורית ובעיצוב חדשני המשלב בין עולם ישן וחדש: הצימר בלב יער בצפון שוודיה, שמעוצב כקוביית מראה המתמזגת ונעלמת בסביבה, או גן הילדים הצהוב בשטוקהולם המתוכנן בצורת אמבה שמזכירה צעצוע גדול.

האם היה צורך בכל אותן מיליוני הקלקות כדי לגלות מהו הבית אליו משתוקקים השוודים? כל איש שיווק בתחום הנדל"ן יכול היה להציע בית דומה, על בסיס ניסיונו מול לקוחות. במיוחד בישראל, הקבלנים חוששים לפתח את הדירה הטיפוסית, ורוב האדריכלים הפועלים בתחום נעדרים חוש יצירתיות, אומץ או כישרון לגעת במקובל ולזוז קדימה. התוצאה היא תוכניות משוכפלות ומיושנות של בתים ודירות, עם דמיון מפתיע זו לזו. "בית ההקלקות" מוכיח שזו לא רק תופעה ישראלית.