הדירה שחוברה לה יחדיו

איך מחברים שתי דירות שונות לחלוטין באופי ובמבנה, לכדי דירה אחת הרמונית? בעלת הבית הזה - שייפתח למבקרים במסגרת אירועי "בתים מבפנים" שיתקיימו בסוף השבוע בירושלים - קנתה שתי דירות ישנות בבניין ותיק במושבה הגרמנית.

דירה אחת תפסה את קומת הקרקע של הבניין ומחצית מהקומה הראשונה, כשהכניסה לחלק העליון התאפשרה רק באמצעות גרם המדרגות החיצוני של הבניין. הדירה השנייה תפסה את המחצית השנייה של הקומה, ואת הקומה השנייה.

"זה היה בלגן אדיר", מודה האדריכל מתי רוזנשטיין, שבידיו הופקדה המשימה לחבר ביניהן ולהעניק להן שפה חזותית משותפת. "שתי דירות נפרדות ובעלות אופי שונה ומובחן". באחת בלט הגעגוע לעבר והניסיון לשמר את אופיה ההיסטורי, בשנייה ניכר חוסר ארגון אדריכלי. "התבקשנו ליצור קוהרנטיות, לאחד סגנונות וחללים ולגרום לשלם החדש להרגיש אחיד, גדול ומואר. כמו ניתוח".

עוד ב"בתים מבפנים בירושלים 2011":

>> הווילה הנסתרת במוזיאון ישראל

>> החניון האוטומטי של פרויקט היוקרה ההיסטורי

>> נחלה בנחלאות: 4 קומות על מגרש ברוחב 5 מטרים

>> דירת השיכון בקטמונים, שהפכה לבית עם גג פורח

נקודת המוצא של רוזנשטיין היתה ארגון התנועה והמעברים בין שני החללים הנפרדים. מחשבה רבה הוקדשה למיקומו של גרם המדרגות הפנימי שיחבר בין שלוש הקומות, מיקום שהושפע גם מהצורך ליצור כניסה חדשה ופרטית לבית. הוחלט שהכניסה החדשה תיבנה סביב עץ גדול וישן שניצב בחצר. רוזנשטיין תיכנן מדרגות עגולות שמתפתלות סביב העץ ויוצרות מבואת כניסה, שנפתחת לחלל המדרגות החדש.

לאחר שנמצא פתרון למדרגות ולכניסה החדשה, התפנה רוזנשטיין לטפל בבעיית האור והאוויר בקומת הקרקע, שמחציתה היתה שקועה מתחת לאדמה. רוזנשטיין הנמיך את מפלס הגינה וחיבר בינה לקומת הקרקע. זכוכית החליפה קירות אטומים, במטרה להגדיל את תחושת המרחב וליהנות מיופיה של הגינה גם בתוך הבית. חדר המשפחה נפתח לגינה באמצעות קיר זכוכית שעוצב בצורת קשת, והחליף קיר עם חלון אחד קטן. בחדר הוצבה ספה אדומה, ולצידה שתי כורסאות רטאן (לחיבור עם החוץ) והדום לבן.

בקומת הקרקע מוקמו חדר המשפחה, מטבח שמשרת את יושבי הגינה, חדרי שינה ורחצה. בקומת הביניים מוקמו חדרי השינה הראשיים, ובקומה העליונה הסלון, המטבח וחדר האוכל.

רוזנשטיין הקפיד על שמירת השפה העיצובית של הבניין המקורי. רצפת בטון שחולקה לריבועים בגודל 20 על 20 סנטימטרים שולבה ברצפת אבן במראה ישן. ריצוף הבטון סודר בדוגמת שח, בלבן ואפור כהה.

שימוש רב נעשה בטיח חלק ומחוספס. אחת האמבטיות, לדוגמה, טויחה בטיח שחור מחוספס. "ניסיתי לתת מראה ראשוני, לא גמור ומקורי. הדירה מרובת אלמנטים ברוח זו, כדי לתת הרגשה שלא הכל מתוכנן עד הפרט האחרון", מסביר רוזנשטיין.

טיח שחור מחוספס בחדר הרחצה, כדי לתת ''מראה ראשוני, לא גמור'' (צילום: אילן נחום)

הדירה משופעת גם בקשתות לא סימטריות, חלקן מקוריות וחלקן חדשות. גם כמה מקמרונות התקרה נוצרו במיוחד כדי להדגיש את האווירה הישנה.

הריהוט מפתיע: כדי לשמור על מסגרת התקציב נקנו רוב הרהיטים באיקאה, אך החלל יוצא הדופן "מסווה" את מוצאן הגנרי. שתי ספות כתומות והדום חרדלי הוצבו בסלון, יחד עם מנורה תלויה משוק הפשפשים. המנורות העגולות שצמודות לתקרה נקנו בשוק בשני דולר לאחת. הכתום והצהוב שולטים גם בארונות הכיור, ותורמים לחיות הדירה.