>> הצטרפו ל-xnet בפייסבוק

לא לעיתים קרובות מזדמן לנו לצפות מגובה רב על המתרחש, לא בעיר ובוודאי לא ביער. מגדל התצפית החדש בליבו של פארק רגאקפה (Ragakapa) בלטביה מציע חוויה יוצאת דופן לאמיצי לב ומיטיבי לכת.

המגדל מתנשא לגובה של 38 מטרים (כולל אנטנה) - כגובה בניין בן 12 קומות. אבל בשונה ממגדל מגורים עם מעלית, כאן המבקרים נדרשים לטפס במדרגות. כדי להמתיק את הגלולה תוכנן גרם המדרגות באופן מזמין, כך שהטיפוס המעייף ייהפך לחוויה. 203 המדרגות הן רחבות ופתוחות אל הנוף, כשבמהלך הטיפוס יכולים המבקרים לעצור באחת מ-12 המרפסות הפזורות בדרך ולהשקיף בנחת על הנוף המרהיב של הפארק. המגדל אינו מיועד למי שסובל מפחד גבהים: משטחי הדריכה עשויים רשתות ברזל, כך שהמבקרים יכולים לא רק לצפות לצדדים, אלא גם היישר למטה.

עיצוב נקי בקווים ישרים (צילום: ARHIS Architectures)
עיצוב נקי בקווים ישרים (צילום: ARHIS Architectures)

המגדל בנוי מפלדה ועץ, תוך שימוש בקווים ישרים ונקיים. העיצוב העדכני - פשוט ובלתי מתחכם לכאורה - בתוספת תאורה מרהיבה הנדלקת עם רדת החשיכה, הופכים אותו ליצירה אדריכלית של ממש. מאז פתיחתו הפך מגדל התצפית בפארק לאטרקציה אדירה המושכת אליה מדי יום מאות מבקרים. הנוף המרהיב הוא כמובן הסיבה העיקרית לכך, אך העיצוב האדריכלי הייחודי מעניק למבנה את מיתוגו ומעמדו.

עוד פרויקטים מעניינים בטבע:

>> צימרים על עצים, רואים ואינם נראים

>> כן לציפור: מעצבים ואדריכלים נרתמים להצלת ציפורים

הפרויקט, בתכנונו של משרד האדריכלים הלטבי ARHIS, מייצג היטב את העבודות של המשרד הוותיק, הפועל כבר שלושים שנה. בין הפרויקטים שעליהם הוא חתום ניתן למצוא את שדה התעופה של ריגה, מרכז ספורט לצבא הלטבי, וכן פרויקטים לחידוש סביבות עירוניות היסטוריות, כשאת כולם מאפיינת רגישותם של המתכננים לסביבה הקיימת, בשילוב אמירה עיצובית חדשה.

מגדלי תצפית בישראל

בישראל קיימת מסורת ארוכת שנים של בניית מגדלי תצפית, עוד מתקופת "חומה ומגדל". ביערות קק"ל קיימים מגדלי תצפית רבים, אך מטרתם העיקרית היתה לשרת את שומרי היערות. אלה מגדלים שלא תוכננו בידי אדריכלים ולא הושקעו בהם מאמצים עיצוביים. המגדלים ביער אחיהוד, עופר וברעם מהווים דוגמה למגדלי תצפית צנועים ופשוטים מדי, שלא הצליחו להפוך למוקדי משיכה ואטרקציה תיירותית של ממש. עוד דוגמאות:

  • האדריכלים אריה ואלדר שרון תיכננו מגדל תצפית בגובה 16 מטרים בפסגת הר אדר. זה משמש כחלק מאתר הנצחה לחטיבת הראל, ומעוצב ברוח התקופה בה נבנה.
  • מגדל התצפית שתיכנן בעשור הקודם האדריכל יונתן שילוני על רכס ארמון הנציב היה אמור להיות הגבוה והמרהיב בישראל. המגדל תוכנן להתנשא לגובה של 137 מטרים (לא כולל אנטנות בגובה 20 מטרים נוספים). בנייתו בוטלה לאחר שלפרויקט הוגשו 4,400 (!) התנגדויות.
  • במגדלים גבוהים בישראל - כמו מגדל שלום, המגדל העגול במרכז עזריאלי ומגדל אשכול שבאוניברסיטת חיפה - יש תצפיות פתוחות לציבור. גם בפסגת הר הצופים שבירושלים תכננו האדריכלים בנימין אידלסון וגרשון צפור מגדל תצפית שהפך לסמלה של האוניברסיטה העברית. במקרה הזה, עם תחילת התכנון התערב הצבא ודרש לקבל לידיו את התצפית שבפסגת המגדל. זה נותר עד היום סגור לציבור.