תיאטרון הבימה החדש, תל אביב

קרוב למאה שנים לאחר שהחל לפעול במוסקבה, עתיד להיחנך בחודשים הקרובים בניין תיאטרון הבימה המחודש, בלב תל אביב (לגלריית תמונות מרשימה - לחצו כאן ). הפרויקט, בתכנונו של האדריכל זוכה פרס ישראל רם כרמי, ספג ביקורת קשה מצד תושבים ואדריכלים שלא אהבו את מה שכינו "קופסה לבנה ואטומה". אך ככל שהזמן עובר והבניין מתקרב לחנוכתו, מתחילים להישמע גם קולות חיוביים.

>> איך נראה ביתו הפרטי של כרמי?

  (צילום:  טל ניסים )

מגדל הגן (פיבקו), רמת גן

מגדל המגורים הזה הפך את האדריכל אילן פיבקו למותג, בין היתר בסיועה של כרזת הענק שהוצמדה במשך חודשים רבים לחזית הבניין ונשאה את הכתובת "החיים על פי פיבקו". הבניין, שמיקומו הבולט (בצמוד למפגש בין נתיבי איילון ונחל הירקון) הזמין השוואות לטיל ולאיבר מין, הוא הראשון שהפך את שמו של יוצרו למוכר לכל ישראלי.

  (צילום: Sambach ,cc)

''הבית המשוגע'', תל אביב

שנים רבות היה הבית המשוגע ברחוב הירקון לאחד מסמליה של תל אביב. מאז נבנו מבנים יוצאי דופן אף יותר, אך המבנה עדיין מתנשא לגובה כמעט כפול מהבתים שבסביבתו הקרובה, ונחשב לאטרקציה המזכירה את הבניינים שיצר הגאון הספרדי אנטוני גאודי. במחווה להולכי הרגל הציב האדריכל השוויצרי ליאון גניבה מצידו השני של הרחוב גם ספסל ישיבה, המעוצב ברוח הבניין.

  (צילום: )

מגדלי צמרת (אקירוב), תל אביב

מגדלי צמרת, בתכנונם של האדריכלים אברהם יסקי ויוסי סיון, סימלו יותר מכל את הפיכתה של תל אביב מעיר של בתים בקנה מידה קטן יחסית, המשדרים אנושיות ונגישות, לעיר של מגדלי יוקרה המנותקים מסביבתם העירונית. אבל מעבר למשמעות הסמלית שקיבלו, האם הם יפים?

>> איך נראה ביתו הפרטי של יסקי, שתיכנן גם את מגדל האופרה ואת מגדלי YOO?

  (צילום: מיכאל קרמר)

גבעת אנדרומדה, יפו

שכונת הפאר שתיכנן האדריכל ישראל ברלב ביפו זכתה מרגע תחילת העבודות באתר לביקורת קשה מצד תושבי העיר הערבים, שטענו שהשכונה מתוכננת ללא כל רגישות סביבתית, מתבדלת ויוצרת נתק בין רחוב יפת לנמל. היום, 15 שנה לאחר חנוכת הפרויקט (שנראה כמו ארמון מתקופת הורדוס), נראה שהטענות הוכחו כמוצדקות. למרות שבית המשפט הורה להתיר את הכניסה למתחם לכל אזרח - החומות, הגדרות, המצלמות והשומר מותירים את המתחם סגור ולא מזמין.

  (צילום: מיכאל שטינדל )

מוזיאון העיצוב, חולון

העיר חולון כבר מזמן אינה עיר פרוורית מבוגרת ומאובקת. אחרי הצלחת המדיטק הקימה העירייה את מוזיאון העיצוב, בתכנון רון ארד. הבניין כולל שתי גלריות לאמנות, חדר הרצאות ובית קפה, וכבר הפך לפסל בפני עצמו - בולט בחריגותו על רקע בנייני המגורים הקבלניים המקיפים אותו ממזרח, ומהשיכונים המתפוררים שממערב.

  (צילום: יעל פינקוס )

מתחם התחנה, תל אביב

מוקד הבילוי החדש של תל אביב הוקם על שרידיה של תחנת הרכבת התורכית של יפו. התחנה שעמדה עזובה במשך שנים רבות, עברה תהליך של שיחזור ושיקום והפכה לאחד ממוקדי המשיכה של תל אביב, למרות הביקורת על הצטעצעות יתר.

  (צילום: דורון סהר)

תחנת הרכבת וולפסון, חולון

תחנת הרכבת על קו ראשון לציון מערב טרם נפתחה לקהל, אך ניתן להתרשם ממנה מצומת וולפסון הסואנת. התחנה, בתכנונו של האדריכל אלי ארמון, מתאפיינת בעיצוב עתידני הבא לידי ביטוי בקיר מסך נטוי המעניק מבט פנורמי מרהיב על מסילת הברזל ותנועת הרכבות מתחת לבניין התחנה (לתמונות נוספות של התחנה הזו ואחרות לאורך קו הרכבת החדש של גוש דן - לחצו כאן ).

  (צילום: קובי קוואנקס)

רובע לב העיר, תל אביב

האדריכלית זוכת פרס ישראל עדה כרמי-מלמד תיכננה את המתחם המכונה "רובע לב העיר". הפרויקט, שמאכלס דיירים עשירים, רבים מהם תושבי חוץ שנעדרים ממנו רוב ימות השנה, משלב בתוכו גם את בית התאומים ההיסטורי בתכנון יוסף ברלין. זה עבר תהליך שימור קפדני בתכנונו של אמנון בר אור, ונפתח לאחרונה לציבור.

  (צילום: מיכאל שטינדל )

בית הפגודה, תל אביב

בשנות ה-20 של המאה הקודמת, עשר שנים לפני שהסגנון הבינלאומי שינה את פני תל אביב, שלט בעיר הסגנון האקלקטי, ששילב סגנונות עיצוביים רבים. בבית הפגודה משנת 1925, בתכנון אלכסנדר לוי, בולטת השפעת האדריכלות היפנית. מיקומו במפגש הרחובות נחמני-מונטיפיורי חיזק את ייחודו של הבניין, שכיום משמש כבית מגורים למליארדר יהודי-שוודי.

>> עוד על אלכסנדר לוי, שהתייאש מתל אביב, חזר לארץ מולדתו גרמניה ונרצח במלחמת העולם השנייה - כאן.

  (צילום: מאיר פרטוש)

איצטדיון נתניה

פרויקט הדגל של עיריית נתניה הוא האצטדיון החדש, בתכנון משרד "גולדשמידט ארדיטי בן נעים אדריכלים". האיצטדיון מתאפיין בשתי קשתות ענק, שמצליחות כבר היום למשוך את מבטם של הנהגים על כביש החוף. הוא עתיד להיחנך בעוד שנה, בעלות כוללת של 190 מיליון שקלים (רוצים להתרשם מתמונות נוספות? לחצו כאן ).

  (צילום: עידו ארז)

מגדלי עזריאלי, תל אביב

הפרויקט, שהפך לאחד מסמליה של תל אביב ולנקודת הציון הבולטת ביותר על נתיבי איילון, מורכב לבד מהמרכז מסחרי משלושה מגדלים פשוטים בתכלית: עגול, משולש ומרובע. הפרויקט, שאותו תיכנן במקור האדריכל אלי עטיה, תרם לכביש החוצה את המטרופולין יצירה קינטית המשתנה עם הנסיעה לאורך הכביש, ומשמשת כנקודת תצפית מרהיבה על כל גוש דן.

  (צילום: תומריקו)

קניון הזהב, ראשון לציון

לאחרונה נחנך השלב השלישי בקניון הגדול בישראל, הכולל למעלה מ-100,000 מ"ר וממוקם באזור התעשיה שבמערב ראשון לציון. הקניון, שנראה היה כטלאי על טלאי, מתהדר כעת בעיצוב חדשני, תוך שהוא שומר על כללי המשחק של קניון: חניון צמוד עצום, חזיתות אטומות ושדרת חנויות שמובילה לעוד חנויות.

  (צילום: חיים זיו)

רוצים עוד?

>> הורס או להרוס - חיפה והצפון

>> הורס או להרוס - ירושלים והדרום

>> ומה דעתכם על הבתים היפים שפירסמנו כאן השנה?