כשכנסיית הזיכרון בבסיס הצבא האוסטרלי פקאפאניאל, במדינת ויקטוריה, זכתה בפרס על קידום הקיימות (Sustainability) במסגרת פרסי עיצוב הפנים האוסטרליים לשנת 2011, שיבחו השופטים את הדרך שבה המבנה מדגיש ''כיצד קיימות יכולה לבוא לידי ביטוי ללא אסתטיקה אקולוגית מובהקת". זהו סימן ברור לערך הניתן כיום לעיצוב, המשלב קיימות מבלי להתפשר על הנעימות. גישתה המודרניסטית והמתוחכמת של הכנסייה לעיצוב בר-קיימא עוררה התעניינות רבה, באותה מידה שעורר קונספט העיצוב הרב-דתי שלה. זוהי עבודה של משרד האדריכלים האוסטרלי BVN.
בבסיס הצבאי פקאפאניאל, שהיה בעבר הגדול ביותר באוסטרליה, הוקמה מחדש כנסייה קטנה ומוזנחת שנבנתה בשנות השבעים, ומיועדת לבני כל הדתות. עם תקציע צנוע, היא הפכה לחלל מעורר השראה המצטיין ברגישות חברתית וסביבתית עם שילוב מודרני, אך מאופק, של מרכיבי עיצוב אקולוגיים. בבנייה נעשה שימוש באבץ, בעץ ובאבן, בזכות מחזור החיים והמיחזור שלהם; נעשה שימוש באיסוף מי גשמים בחדרי השירותים; זיגוג משובח מספק הגנה מפני השמש; מערכות בקרת תאורה עם יכולת זיהוי-נוכחות מקטינות את השימוש באנרגיה; וכ-70% מפסולת הבנייה וההריסה לא מצאו את דרכן למטמנה, אלא הופנו למיחזור.
סדרת חצרות פנימיות נפרדות בתוך חזית הבניין, העשויה אבץ ומעניקה פרטיות לבני אמונות שונות, נותנת מענה לדרישה: שהמבנה יותאם לבני דתות רבות. לוחות מתכת מנוקבים בצלליות של פרחי פרג יוצרים מסך של אורות מגוונים סביב חדר תפילה בצורת ביתן מזוגג, בעוד ששלושה פירי אור מעגליים בתקרת חצר הכניסה מסננים את אור השמש על שירו המפורסם של ג'ון מק'קרי ממלחמת העולם הראשונה, "בשדות פלנדריה", החקוק על הקירות.
- עוד על הפרויקט, באתר של משרד האדריכלים
בעבור ג'יין ויליאמס, אדריכלית ראשית במשרד BVN, קיימות היא חלק בלתי נפרד מעבודתה, אבל לא מדובר דווקא בעניין אסתטי. "אני חושבת שעלינו לשאול את עצמנו 'למה אנו מתכוונים כשאנו אומרים עיצוב אקולוגי מובהק?' היא אומרת. "האם אלה הן תמונות של גגות ירוקים, טורבינות רוח על הגג, ארובות תרמיות - אסתטיקת חומרים ספציפית? או שזהו משהו נרחב יותר? לדעתי, לכל פרויקט יש את יסודות הקיימות שלו".
