אחד מכל שמונה אדריכלים יאבד את עבודתו עד סוף השנה, וחלק ניכר מהמשרדים יתקשו להחזיר את כל העובדים שהוצאו לחל"ת ערב המשבר - זו חלק מהתחזית הקודרת של חברת "דן אנד ברדסטריט", בהסתמך על המגמות השליליות הכלליות במשק בעקבות מגפת הקורונה.
בפורום אינטרנטי בשבוע שעבר שאותו ערכה החברה, המתמחה בסקרי מחקר עסקי וניהול סיכוני אשראי, הוצגו נתונים הקושרים בין שיבוש הפעילות העסקית במשק, שיעור האבטלה הגבוה והפגיעה העתידית בענף הנדל"ן, ובתוכו ענף האדריכלות המספק לו שירותים.
המחקר, שבו השתתפו משרדי אדריכלות שונים (ולא רק הגדולים ביותר שמתפרסמים בדירוג החברה), מצא כי חלה עלייה ברמת הסיכון, כלומר היציבות הכלכלית, של משרדי האדריכלות. אם בפרוץ המגפה הייתה תחושה שהמשבר יהיה זמני, ואולי אף יפסח על תחום התכנון, הרי שבשבועות האחרונים הוא כבר התחיל לתת את אותותיו: דיווחים על ירידה חדה בביקושים לעבודות חדשות לנוכח חוסר הוודאות שבה שרוי ענף הנדל"ן, לצד דיווח של כשליש ממשרדי האדריכלות על עיכוב בתשלומים מצד מזמיני העבודה.
בשיחה קרה דבר מוזר: לאחר הסקירה הענפית של אפרת שגב, סמנכ"ל אגף כלכלה מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט, התבקשו כמה מהאדריכלים העומדים בראש המשרדים הגדולים בישראל להגיב ולשתף במתרחש אצלם - ואז התברר שהם לא ממש יודעים על איזה משבר מדובר.
האדריכלית אורנה צור, שותפתו של משה צור במשרד המתמחה במגדלים, הגיבה: "חלק מבשורות האיוב שאפרת סיפרה עליהן, אני מקווה שלא יתגשמו, אבל אנחנו לא הרגשנו אותן בינתיים. היו ארבעה פרויקטים שהודיעו לנו שהוקפאו, מתוכם שלושה הופשרו חזרה, והיו עוד כמה לקוחות שבאמת סתם לקחו טרמפ על המצב וחילקו את התשלומים (...) אבל זה באמת בטל בשישים".
אחריה עלו עוד קולגות בכירים בזה אחר זה, ולצד שלל ספקולציות שהם ירו לאוויר בביטחון - אדריכליות, כלכליות, סוציולוגיות ואפילו רפואיות - תיארו גם הם תמונה ורודה של העסקים שלהם. חלקם אף סיפרו כי הם מגייסים עובדים.
כיצד מתיישבת הסקירה עם תגובות האדריכלים במפגש? "הפערים נובעים משני דברים", טוענת שגב בשיחה עם Xnet. "הראשון הוא שלא כולם נפגעו באותה צורה. זה הגיוני וקורה גם בכל אחד מהענפים במשק, בטח כשדיברנו באותה שיחה עם המשרדים הגדולים והמצליחים. עם זאת, חשוב להגיד שענף האדריכלות הישראלי הוא ריכוזי מלכתחילה, אותם משרדים זוכים ברוב העבודות והפרויקטים, ויש את כל השאר. אלו משרדים שמלכתחילה נכנסו לזה במצב יותר טוב. הדבר השני הוא שאני לא יודעת עד כמה כל משרד משקף באמת את מה שקורה אצלו, אבל אנחנו יודעים בוודאות שיש משרדים שנאלצו להוציא חלק גדול מכוח האדם שלהם לחל"ת".
אפשר להניח, כי בפורום כלכלי שחשוף ללקוחות, לעמיתים ולעובדים, כל מלה נשקלת ואף אדריכל בכיר אינו רוצה להיתפס בחולשתו. ואולם, שגב מעריכה שגם במשרדים הגדולים חשים במשבר: ״חברות, ואני עובדת עם חברות לא רק בענף האדריכלות, לא ששות לספר שהן מוציאות עובדים לחל"ת, ושאם אנחנו ביולי וחלק מהעובדים עוד לא חזרו - זה כבר לא טוב".
בתי חולים ובתי ספר יספקו עבודה
בניסיון לברר את הפער שבין ההערכות הפסימיות למציאות האופטימית שהוצגה, פנינו לאדריכלים נוספים מתחומים שונים. לשאלה אחת, איש מהם לא מצא תשובה מניחה את הדעת: איך נערכים להתמשכות המשבר.
"אני לא מרגיש שום האטה", מספר ל-Xnet האדריכל הוותיק עמי שנער, מבעלי משרד "מן-שנער". לדבריו, "לא צמצמנו בכלום ולא הוצאנו עובדים לחל"ת. הלקוחות שלנו הם בעיקר ציבוריים, ואף אחד מהם לא ביטל או הקפיא שום פרויקט". שנער, שמשרדו אחראי בין היתר לפרויקטי תשתית ומבני ציבור גדולים כמו הספרייה הלאומית ונמל התעופה רמון, מספר כי פרויקטים חדשים נכנסו גם בתקופת הקורונה וכי אין שינוי לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
גופים ציבוריים בישראל ידועים במוסר התשלומים הירוד שלהם. אתה חש שינוי לרעה בתקופה זו?
"תתפלא. בתחילת הקורונה, כשהתחילו להבין שיש מצוקה, משרדי הממשלה שיחררו כספים ותשלומים שהיו תקועים חודשים קודם לכן. התקשרו אלי ואמרו 'תגיש חשבון וננקה את השולחן'".
ובכל זאת, אתם לא חוששים שכתוצאה מהמשבר ומהקיצוצים ייעצרו פרויקטים ציבוריים ותשתיתיים, והכספים יופנו למקומות אחרים?
"יש בי תקווה שהממשלה תשכיל לקדם פרויקטי תשתית של תחנות רכבת, רכבת קלה ותחבורה. אם היא תעשה את זה, זה המון עבודה לאדריכלים ולמהנדסים, והתחום לא ייפגע. גם בתחומים אחרים, כמו בתי ספר ומגורים, פתאום מבינים שהצפיפות בבני ברק ובמוסדות החינוך בעייתית. יצטרכו לבנות אלפי כיתות חדשות".
"הקורונה חשפה שהתשתיות בישראל לא כל כך מפותחות כמו שלפעמים כל מיני פוליטיקאים אוהבים להתגאות בהן. תשתיות נורמליות זה חלק מהחוסן הלאומי, ופה נחשפנו כמה אנחנו חלשים. המערכות שלנו לא מתאימות למגפה ולא מתאימות גם למאה ה-21. תשתיות זה ים של כסף להשקעה - בניית בתי חולים, מעבדות וכו'. אמרת כל זה - אמרת מלא עבודה של תכנון ובנייה".
המשרדים חטפו
שנער כן מסייג ואומר: "אני יודע שאצל חברים שלי, משרדים שמתמקצעים בתחום צר דוגמת מלונאות וכדומה, יש האטה". אחד מהם הוא האדריכל מיכי סתר, בעלי משרד "סתר אדריכלים", שנהנה מהשגשוג העצום של ענף ההיי-טק והתמחה בתכנון משרדים לחברות הטרנדיות ביותר שפועלות בארץ - וברגע אחד של נטישת המשרדים אל העבודה מהבית, כל הנישה שלו קרסה.
"כל החיים ידעתי שזה לא טוב ש- 80%-90% מהעבודה שלי היא בתחום אחד", מספר סתר בגילוי לב. "מאוד נהניתי ממנו, אבל ידעתי שזה לא טוב. לא ידעתי איך ומתי המכה תגיע. בכל משבר כלכלי שוק המשרדים נפגע, זה שוק מאוד רגיש". לדבריו, המשרד עדיין שוקד על כמה פרויקטים גדולים שנמצאים בתכנון ובביצוע, מה שיספק לו ולעובדיו עבודה בחודשים הקרובים, אך הוא מגדיר זאת כאדי-דלק שנותרו באוויר מהעידן שלפני הקורונה.
"יש לי 12 עובדים, לא הוצאתי בשום שלב מי מהם לחל"ת", מדגיש סתר. "נכון לעכשיו יש לנו נפח עבודה ל- 12 עובדים, אבל אני לא מאמין שלעוד הרבה זמן. לקחתי עכשיו שני פרויקטים, שאם לא היינו בתקופת קורונה לא הייתי לוקח אותם. כרגע כולם נלחמים על כל טיפת פרויקט כמו משוגעים, גם מנהלי פרויקטים מתקשרים אלי כדי שאנסה להשיג להם עבודה".
חברות ההייטק סגרו את הכיסים?
"עכשיו כולם חושבים. רוב החברות, חוץ מאלו שנמצאות כבר באמצע התהליך, לא התחילו פרויקטים חדשים. כרגע על פניו אני לא מרגיש משבר, אבל אני יכול לראות את הפרויקטים שאנחנו עובדים עליהם עכשיו כל כך קשה, מתקדמים ולאט לאט נגמרים. אלו שיבואו אחריהם כבר לא יהיו באותה רמה. יש עצירה. אף אחד לא יודע מה קורה ויקרה בתחום המשרדים".
"יש לי לקוח שבבעלותו חברה ששכרה 20 אלף מ"ר, והוא אמר לי 'תן לי פאוזה של חודשיים ואנחנו נחשוב על הפרוגרמה מחדש, אולי נקטין ונחסוך כסף'. הוא יודע שלא כולם יכולים לעבוד מהבית, אבל מספיק שזה כמה פעמים בשבוע והוא חוסך 3,000 מ"ר. אם אתה מכפיל את זה בהוצאות בשכר דירה, בארנונה ובעלויות נוספות, זה יכול להצטבר לכ- 20 מיליון שקל חיסכון בשנה לחברה וזה משמעותי".
אחד מחמישה פרויקטים נעצרו לו
"היזמים לא אומרים את המלה 'ביטול', אלא מעדיפים להגיד שהפרויקט נכנס להולד", מספר האדריכל בני פרי, שותף ב-V5 אדריכלים שמעסיקים 35 עובדים. בניגוד לסתר, ל- V5 אדריכלים מגוון רחב בהרבה של פרויקטים: בנייני מגורים, מתחמי מסחר ותעסוקה, מתקני ספורט, נופש ופנאי וגם מבני ציבור.
היופיזם של היזמים לא משפרת את המציאות של פרי, משום שגם הקפאת פרויקט מכניסה את משרדו לבעיה. "עצרו לנו 20% מהפרויקטים", הוא מספר, "וגם האחרים שעוד ממשיכים להתנהל מתנהגים אחרת". גם הוא מזהה את עיקר הבעיה במשרדים ובתעסוקה, אך בניגוד למה שנאמר פומבית בכנס בשבוע שעבר, הוא חש היחלשות גם במגורים.
ומה בדבר פרויקטים ציבוריים?
"רשות שדות התעופה עצרו הכל, וזה מובן, אבל בשאר המגזר הציבורי יש זרם יחסית קבוע של עבודות ללא האטה. אנחנו ממתינים לגל כלכלי נוסף, שיגיע עם התקציבים לשנה הבאה של אותם גופים ציבוריים".
אתה חש בעיכובי תשלומים או בבקשות לפריסתם?
"אני לא מרגיש שינוי. לקוחות לא מנצלים את הסיטואציה, לפחות לא באופן ישיר. מי שלא אוהב לשלם - לא עושה את זה עם הקורונה וגם ללא קשר לקורונה".
אם לא ייכנסו לקוחות חדשים - יפוטרו עובדים
אדריכלים אוהבים להתהדר בהצלחות. על בעיות - רובם פחות שמחים לדבר. עדות לסדקים שניבעים בענף היא העובדה שדיברנו עם אדריכליות ואדריכלים נוספים, שהסכימו לחלוק איתנו את מצבם העסקי בתנאי שלא ייחשפו בשמם.
כך, למשל, בעלי משרד ותיק וגדול מספר ל-Xnet על האטה משמעותית בכניסת פרויקטים חדשים בהשוואה לשנים האחרונות. המשרד שלו מעסיק כ-45 עובדים, והוציא רבים מהם לחל"ת בגל הקורונה הראשון. אם לא יהיה שינוי חיובי בקרוב, יהיה גל חל"ת נוסף ולא מן הנמנע שגם פיטורים.
אדריכלית שמנהלת משרד ובו 18 עובדים מספרת, כי מאז פברואר ועד מאי לא נכנסו פרויקטים חדשים למשרד, ולכן נאלצה להוציא את העובדים לחל"ת ארוך - ובסופו של דבר לפטר כרבע מהם.
במשרד ידוע נוסף, שבעליו העדיף להישאר בעילום שם, חל שיפור רק בחודש שעבר, אחרי צניחה משמעותית וגל ביטולי והקפאות פרויקטים מאז פרוץ המגפה. במטרה לשמור על כוח האדם האיכותי של המשרד, סיפר הבעלים כי הסתייע בכל המענקים וההלוואות שסיפקה המדינה, כדי לצלוח את התקופה. במקרה שלו, הוא בהחלט נתקל ביזמים ובחברות שביטלו פרויקטים ומנסים להתחמק מתשלום על עבודה שבוצעה בעבורם.
וילה בג'ונגל
אדריכל הווילות יואב אנדרמן מדווח על עסקים כרגיל, עם אותם שבעה עובדים שאיש מהם לא הוצא לחל"ת. מי שלקוחותיו הם בעיקר אנשי העשירון והמאיון העליון, מספר כי נפח העבודה לא נפגע - מה שתואם, על פניו, את הדיווחים השונים על עלייה ברכישות מותגי יוקרה. זה קהל שלא מרגיש בהכרח פגיעה בכיסו.
"מאז שהסתיים הסגר התחילה תנועה", אומר אנדרמן. "יש תנופה גדולה בתחום הבנייה הפרטית. אנשים הבינו שהם לא רוצים להיות סגורים בדירת 100 או 200 מ"ר, הם רוצים גינה. אני גם שומע ממתווכים, שפתאום יש שוב תנועה גם בהרצליה פיתוח - מקום שהיה מדבר נדל"ני בשלוש השנים האחרונות".
אתם מנצלים את התקופה כדי להיערך לזמנים מורכבים יותר שעלולים להגיע, ואולי להרחיב את העבודה לפרויקטים ציבוריים?
"כרגע אני לא נערך, כי המצב אצלנו אחלה, לשמחתי אני לא שם. לגבי המגזר הציבורי, התשובה היא לא. זה שוק בלתי רווחי, עמוס בבירוקרטיה, שגורמת לך לא לרצות לקום בבוקר".
גלישה לשנה הבאה כבר תהיה בעייתית
במשרד "קיסלוב קיי", חלק הארי בעבודה הוא פרויקטים ציבוריים. האדריכל איתי בן חיים, שותף במשרד, מספר שאף פרויקט לא הופסק: "היו ביטולים של הצעות מחיר ודברים שהיו ממש בהתחלה, אבל שום מבנה שנמצא בתכנון או בנייה לא הופסק". ואולם, הוא מזהה האטה בתחום המגורים וההתחדשות העירונית, ולדעתו הדבר נובע מ"הוועדות שמתכנסות פחות, אי הוודאות וחוסר יציבות פיננסית שמקשה על דיירים לקחת החלטות".
בן חיים מספר כי המשרד החל לעבוד על כמה מבני ציבור ותעשייה, אך הוא מודה שהדיאלוג עליהם החל לפני הקורונה, וטרם נכנסו לקוחות לפגישה ראשונה עם הצעה מאז החל המשבר.
זה לא מדליק אצלכם נורות אדומות?
"זה טיפה מפחיד, אבל כרגע אנחנו בסדר. אם זה יגלוש לתוך 2021-2022 זה כבר יתחיל להיות בעייתי. רוב מה שאנחנו עובדים עליו עכשיו זה מבני ציבור וחינוך - עדיין צריך בתי ספר וגני ילדים, עכשיו כנראה אפילו הרבה יותר. יש לנו 12 אדריכלים במשרד, לא יצאנו לחל"ת ואפילו גייסנו עוד בתקופה האחרונה".
הוא סבור שהמשרד יקטין "הרפתקאות" כמו השתתפות בתחרויות ועבודות שאין בצידן שכר מובטח מצד המזמין.
כשעיריות מתחילות לבטל פרויקטים
נהוג לחשוב שתחום מבני הציבור יציב יותר מפרויקטים יזמיים, אך גם כאן דברים לא מתרחשים בהכרח לפי הציפיות. עיריית תל אביב-יפו היא אחת הלקוחות המרכזיים של משרד "גריל-אופנהיים" שמתמקד בפרויקטים ציבוריים. בעקבות הקורונה, הודיעה העירייה על הקפאה וביטול של כמה פרויקטים עירוניים, בהם כאלה שמתוכננים במשרד: המרכז הגאה בגן מאיר ואשכול הגנים ברחוב העבודה.
"נכון לעכשיו בוטלו לנו ארבעה פרויקטים בשלבי תכנון מוקדמים או התחלות, רובם היו ציבוריים, אבל עכשיו יש תחושה שהכל לאט לאט חוזר", מספר האדריכל אדר אופנהיים. "בהחלט יש ירידה, אבל זה לא קטסטרופה. יש אי-ודאות, וקשה לקחת ככה החלטות. אתה לא יודע למה לצפות, ואנחנו מנסים להישאר עם כוח האדם שיש לנו ולדאוג לכך שהם בסדר".
ענף האדריכלות המקומי נכנס למשבר הכלכלי, כשרובו מתבסס על עצמאיים ומשרדים זעירים של עובדים ספורים, מול מובילי הענף שמעסיקים כמאה עובדים בממוצע. "יכול להיות שנגלה שבשוק אין מקום לאלפי משרדים של שלושה עד חמישה עובדים", אמר בשבוע שעבר האדריכל גיל שנהב ("כנען שנהב"). "אלו משרדים בלי יכולת שרידות בתקופות דינמיות, אלא רק בתקופות ביניים שקטות".
ודווקא עכשיו: שכירים שהפכו לעצמאים
האדריכל אוהד עצמוני לא מתרגש, וסבור שזו התקופה הנכונה לאזור אומץ ולצאת לעצמאות. ההחלטה הבשילה אצלו במהלך הסגר: במקום לחזור ליציבות היחסית של אדריכל שכיר במשרד, הוא התפטר ופתח משרד משלו. " קוראים למשרד שלי אוהד עצמוני אדריכלים, אבל כרגע אין אדריכלים - זה רק אני".
איך הגעת להחלטה?
"אני לא עוזב עבודה בהיי-טק עם 30 אלף שקל ורכב, אין פה איזו הרמת גבה יוצאת דופן של הסביבה. מקסימום נחזור להיות שכיר. יש לי רצון להצליח והשכר במשרדים הוא גם ככה נמוך מאוד. אני אופטימי שחושב קדימה, ובסוף הגל הראשון הבנתי שזה משהו שילווה אותנו עוד זמן רב. ראיתי שהייתה התעוררות של אנשים ופרויקטים. חבר פנה אלי ואמרנו שנעשה כמה פרויקטים פרטיים יחד, כשיתוף פעולה שיבטיח את ההתחלה שלי". בינתיים הוא התחיל לתכנן של בתים פרטיים בשלושה יישובים, וממתין לתשובה לפרויקטים נוספים.
האדריכלית יוליה אוריה שלומנזון סיימה לפני ארבע שנים לימודים באוניברסיטת אריאל. לאחר שהועסקה במשרדים כשכירה, החליטה גם היא לפנות לדרך עצמאית ולפני כשנה פתחה את "JOY", כדי להתמקד בהתחדשות עירונית, בבנייה פרטית ובהרחבות.
"בזמן הסגר נפגשתי בשיחות זום עם הרבה לקוחות פוטנציאלים", היא מספרת. "גם התפנה לי זמן לעבוד בשיווק האתר והתכנים. ממש זרעתי זרעים, ומיד אחרי הסגר היה בום של טלפונים ושל פרויקטים. נכנסו לי בתקופה הזו שבעה פרויקטים חדשים ועכשיו אני בטירוף של עבודה. אנשים בלחץ ששוב ייסגרו בבתים, והם רוצים לקדם דברים מול הרשויות".
עם מנעד כזה בין אופטימיות לפסימיות, ומגפה שאיש אינו יודע כמה זמן תימשך וכיצד ייראו החיים אחריה, ממליצה אפרת שגב לבעלי משרדים קטנים ובינוניים להתנהל בזהירות כלכלית, ולצמצם סיכונים ככל שניתן עד שהתמונה תתבהר.
הציבור כבר מחפש: בית שמותאם לשהות ארוכה, לעבודה ולמפגשי שכנים
