הכניסה הראשית לקמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב תיראה אחרת, כאשר יוקם בה בעוד כמה שנים המבנה החדש של בית הספר לאדריכלות. שש הצעות שעלו לקו הגמר של תחרות רבת-משתתפים ממתינות להכרעת צוות השופטים, אחרי פרזנטציה שנערכה בפניהם אתמול (יום שני), לקראת החלטה סופית בשבוע הבא. כעת הן נחשפות לראשונה.
המבנה לא רק ישרת את מאות הסטודנטים והמרצים, אלא יפתח צוהר לקמפוס בעבור הציבור הרחב. החזית של קומת הקרקע שפונה לדרך חיים לבנון (כיום זו גדר של הקמפוס, מול מעונות הסטודנטים) תהיה פתוחה וחופשית לכניסה, ותציע בית קפה, קולנוע ושימושים נוספים שיהפכו את הרחוב הסואן לעירוני יותר, ותצמצם במשהו את התחושה המנוכרת של הקמפוס ביחס לשכונה ולעיר.
תחרות פתוחה
זה שנים שבית הספר לאדריכלות של אוניברסיטת תל אביב פועל מבניין דה בוטון, שאותו תכנן האדריכל נחום זולוטוב ב-1966 כחדר אוכל. במאי 2017 חשפנו כאן את כוונתה של קרן עזריאלי להשקיע כמה מיליוני שקלים בהקמת מבנה חדש, שייקרא גם הוא על שמו של איל הקניונים.
תחילה התכוונו באוניברסיטה ובקרן לערוך תחרות אדריכלים למוזמנים בלבד, אך בפברואר אשתקד הכריזו על תחרות אדריכלים פתוחה. האתר שנבחר נמצא בפאה הדרומית של כיכר אנטין, בסמוך לשער פרנקל ולרחוב חיים לבנון, בצמוד לתחנה העתידית של הרכבת הקלה.
בשונה מהבניינים השונים בקמפוס המבוצר והמגודר, חזית הבניין תהיה פתוחה לרחוב הראשי (לבנון) ללא גדר, כך שהכניסה אליו תהיה ישירה מבלי לעבור בשער הכניסה של האוניברסיטה. העוברים והשבים ייהנו מבתי קולנוע, חנויות ובתי קפה. הכניסה לבית הספר עצמו תהיה נפרדת, בתוךהקמפוס, אחרי המעבר המקובל בביתן השומרים.
האדריכלים התבקשו לתכנן מבנה ששטחו הוא כ-7,500 מטרים רבועים (ברוטו) בעבור 600 סטודנטים ואנשי צוות, עם חדרי סטודיו ואזורי תצוגה, חדרי מינהלה וספרייה, מעבדות, סדנאות וארכיון האדריכלות של האוניברסיטה. המתחרים התבקשו להסביר כיצד יתייחס הבניין לגובה הבינוי הקיים בסביבה ולכיכר אנטין (המהווה רחבת כניסה לקמפוס), וכיצד הוא מבטא את ייעודו ותפקודו כמבנה ייצוגי המשלב אקדמיה, תרבות ומסחר, ומחבר בין האוניברסיטה לעיר. המגישים גם התבקשו להכין אופציה להרחבה עתידית של שתי קומות נוספות.
בעלת המאה
בית הספר הוא ע"ש דוד עזריאלי. ובתו, דנה עזריאלי, תורמת לפרויקט 60 מיליון שקלים (רוב תקציב ההקמה) דרך קרן עזריאלי שהיא עומדת בראשה. אפשר להניח שדעתה תהיה משמעותית בקרב חבר השופטים, שבראשו עומד סמנכ"ל ההנדסה של האוניברסיטה, עופר לוגסי.
אתמול אחר הצהריים עלו בזה אחר זה ששת המתמודדים, שנחשפו לראשונה בפני השופטים (עד אז נערכה התחרות באופן אנונימי, וכך עלו ההצעות לגמר מתוך 43 שהוגשו). לשופטים נותר כשבוע לגבש את דעתם, עד שתוכרז ביום שני הקרוב (29 ביוני) ותהפוך בתוך שנים ספורות לפנים החדשות של האוניברסיטה. היא גם תביע את דמותו של בית ספר ישראלי לאדריכלות במאה ה-21: שמרני ומקובע או מקום שמעודד חדשנות ופריצות דרך.
קרן עזריאלי והאוניברסיטה העבירו ל-Xnet הדמיה אחת של כל פרויקט, כך שמלבד האדריכלים המתוחים שאיתם שוחחנו, קשה להתעמק בהצעות - ובוודאי שלא לחוות דעה על איכותן. מדובר בהדמיה מחמיאה אחת בלבד, ללא סכימות, תוכניות וחתכים, והקושי מתחדד משום שחלק מההדמיות מציגות את המבנה מזוויות שונות ומשונות, שמגלות טפח ומכסות טפחיים, או לנוכח סגנון ובחירת רינדור שלא מאפשר להבין את בחירת החומרים ולהבחין בין חלל פתוח לסגור. השופטים ראו את ההצעות המלאות, כפי שיוסבר בהמשך.
שש ההדמיות מציגות אדריכלות מעודכנת, גם אם ברוב המקרים ראינו דומות לה, גם בזירה המקומית. דבר אחד בטוח: לא משנה איזו הצעה תיבחר - הפנים החדשות של האוניברסיטה יהיו חזיתות רשת או לוברים (שוברי שמש, בריסוליי), ואולי שניהם יחד.
שש ההצעות שמתמודדות בגמר הן:
1. "עם הפנים לעיר" | ציונוב ויתקון אדריכלים
"בתוך המבנה יש חללי פטיו ירוקים, חללי שהייה לא פורמליים", מספר האדריכל ליאור ציונוב לערוץ האדריכלות של Xnet. "ניסינו להכניס את החוויה הלימודית ולתת גמישות מרבית בבניין. הוא מכיל פטיואים ירוקים בקומות. פיצלנו את החללים הירוקים בתוך מכלול הסטודיואים וחללי ההגשה, כחלק ממכלול הפרוגרמה״.
בהסבר ששלחו האוניברסיטה וקרן עזריאלי, נכתב כי גם הגג העליון אמור להיות פתוח ו"ירוק", לשימוש פעילויות בית הספר והאוניברסיטה כולה. ״הבניין כולו עטוף ברפרפות (הטעות במקור, מ״ב) המצלות את החללים הפנימיים ומעניקות לבניין דימוי אלגנטי״.
2. "הכוורת" | מייזליץ כסיף אדריכלים
ההצעה מחלקת את פונקציות הבניין לשלושה חלקים אנכיים (ורטיקליים). החלל המרכזי אמור לשמש כחלל הלא פורמלי של בית הספר ובו יש אודיטוריום פתוח. שאר השימושים יאורגנו סביבו.
לדברי האדריכלית גנית מייזליץ-כסיף, שמשרדה חתום על פרויקטים עירוניים גדולים בתל אביב-יפו (נמל תל אביב, שיפוץ הטיילת וקאנטרי רמז), "ניסינו ליצור חלל שיש בו אינטראקציה מרבית בין המבנה למה שסובב אותו, לייצר חלל חדש דווקא בדפנות של המבנה, כדי שבית הספר לאדריכלות לא יהיה מגדל שן".
החזית עטופה ברשת אלומיניום לבנה, וחושפת כלפי חוץ את מה שמתרחש בבית הספר פנימה. "החזית היא הכוורת", מסבירה האדריכלית. "כל החזיתות בנויות כתיבות שממשיכות לתוך החלל המרכזי, ומגיעים אליהן דרך גשר. אלו לא כיתות סטודיו רגילות. מה שמייחד את הכוורת בחזית, זה שהיא פונה לחלל המרכזי כשיש הגשה, ומצד שני שלה היא צופה על העיר - מושא האדריכלות".
שותפה ובן זוגה, האדריכל אודי כסיף, מוסיף: "כשסטודנטים יתכננו וילמדו, הם יראו מולם מהי עיר".
3. "המרבד" | סקורקא אדריכלים
בהצעה הזו, המבנה מרחף מעל הקרקע ויוצר מעין טופוגרפיה עילית, המשמשת בסיס לפקולטה ולעיר. "המבנה מציע מרחב ציבורי משמעותי בכניסה לקמפוס", מסביר האדריכל רועי סקר בשיחה עם Xnet. "המבנה מתרומם, ומפנה מקום לעיר ולקמפוס להיפגש בבטן שלו".
לדבריו, "המורפולוגיה הייחודית מייצגת עקרונות אדריכליים על-זמניים. טייק-אוף על מודרניזם, שילוב של מערכת מורפולוגית פיסולית שמתכתבת יפה עם הסביבה שלה. הבניין הוא חדש לגמרי, אבל מתחבר לסביבה. החזית המזרחית (שלא בהדמיה, מ"ב) תוכננה כמקום מפגש עם בית הספר למוזיקה, שם תוכננו טופוגרפיה ודשא שיוצר אזור שמאחד את המבנים".
בהצעה של סקורקא, השימושים השונים של בית הספר מאורגנים סביב היקף הבניין בצורת האות ר'. "חזות הבניין מכובדת ומשדרת רצינות אקדמית", נכתב בהסבר של האוניברסיטה וקרן עזריאלי.
4. Box of dynamic architecture | קיסלוב קיי אדריכלים
"בית ספר לאדריכלות צריך להיות אייקון דינמי, מקום מאפשר, מעבדה לשינויים ולניסויים. הסטודנטים צריכים להרגיש שהמקום פתוח עבורם, כזה שלא יחזיק להם את הידיים מאחורי הגב. שנותן תחושה שאפשר ללמוד, לנסות ולטעות, וזו הפלטפורמה שאנחנו חושבים שהבניין נותן", מנמקת האדריכלית תאה קיסלוב את הצעת משרדה.
"תכננו מבנה שמבטן את כיכר אנטין מדרום וחיים לבנון ממערב, אבל זה גבול נושם", ממשיכה קיסלוב. "התושבים יכולים להיכנס לקומת הקרקע ולבית הספר עצמו. תכננו כיכר עליונה בתוך הבניין - זה חלק חשוף ופתוח שצופה לתוך כיכר אנטין, וגם העיר יכולה לראות אותו. מאותה כיכר עליונה יצרנו את כיכר האמנויות וגשר האמנויות, שממנו ממשיכים במפלס אופקי לדשא האוניברסיטה. זה נותן חיבור מפרה ומאפשר שיתופי פעולה בין הפקולטות. זה בניין אלגנטי ופשוט, ומרגישים שהוא סוער מבפנים ורואים הרבה".
בהדמיה, לא ברור מאיזה חומר עשויה מעטפת החזית. קיסלוב מסבירה כי מדובר בזכוכית U או בלוחות פוליקרבונט.
5. האוקטבה | רני זיס אדריכלים בשיתוף פינקלשטיין קלוגהפט אדריכליות
מבין שש ההצעות שעלו לגמר, זו אחת האיקוניות ביותר. בהסבר להצעה נכתב: "מבנה המתאים את עצמו להקשר הסביבתי, בנוסף על נוכחותו האייקונית בעיר תל אביב כולה. לדברי אדריכלי הפרויקט, סטודנט לאדריכלות צריך סביבה מפרה ויצירתית, המשקפת עקרונות אדריכלים שהיו קיימים מאז ומעולם של יחסים וסדרים. הפרויקט מחלק את הפרוגרמה של הבניין לשלוש שכבות. השכבה התחתונה, זו שבמפלס הרחוב, מיועדת למסחר ותרבות. קומת הבניין, אליה ניתן להגיע דרך גרם מדרגות המשמש גם כאמפיתיאטרון קטן, היא הקומה הציבורית של בית הספר עם הספרייה והארכיון. הקומות העליונות מציעות מודול לארגון יעיל של פונקציות בית הספר".
6. ההר | AN+ (נתנאל אלפסי ואביטל גורארי)
הצעה זו העפילה לשלב הגמר במסלול האדריכל הצעיר (מתחת לגיל 45). בהסבר להצעה נכתב: ״הבניין מושתת על סדרה של קופסאות הנערמות זו על זו, ליצירת מבנה דמוי תל. הפונקציות השונות של בית הספר מאורגנות בתוך הבניין באופן היררכי, כך שהפונקציות הציבוריות ממוקמות בקומות התחתונות ואילו הפרטיות בקומות העליונות יותר. את הבניין כולו עוטפת רשת ברזל המחברת את הקופסאות השונות למופע אחד״.
"היה מרגש מאוד. אני שופט בעשרות תחרויות אדריכליות ופה האדריכלים עשו עבודה יוצא דופן", אמר אמש עופר לוגסי, יו"ר ועדת השיפוט. "הם הרחיבו את ההצעות מהשלב הקודם וירדו לפרטים. ראינו היום שש הצעות מאוד ראויות".
אז למה בעצם לדחות את ההחלטה?
"הצוותים נתנו את הנשמה. הם השקיעו ופירטו את הבניין ב-150 שקפים. אתה חייב לתת לדברים לשקוע. בשבוע הקרוב חברי הוועדה ילמדו את התוכניות ויעשו סוג של שיעורי בית, לקרוא והסתכל שוב. אני הייתי מסוגל לתת תשובה היום, אבל אני מקווה שזו תהיה אותה תשובה גם ב-29 לחודש. לפעמים אנחנו מתלהבים ממשהו בתוכנית ואז הוא מקבל אצלנו משקל מאוד גבוה, אבל אם אנחנו ניקח את הזמן, נקבל פתאום פרופורציה אחרת".
שבעה ימים נותרו לרושם הראשוני לשקוע בקרב השופטים, להתבונן בתגובות הקוראים בכתבה הזו, לשמוע פידבקים מעמיתים, וכמובן לספוג לחצים מעסקנים בוחשים - ולא מדובר רק באדריכלים. בכל זאת מדובר בתחרות על מבנה באחת הפינות האסטרטגיות ביותר של תל אביב.
"צמצמנו את זה למינימום האפשרי", עונה לוגסי. "נתנו שלב גלוי של ארבעה ימים, ומי שרצה לעשות פוליטיקה יכול לעשות את זה כבר. אתה לא יכול להגיע לסיטואציה שאתה חוסם את האדריכלים. אליי אף אחד לא פנה".
האם ההצעה הזוכה תתממש? לא בהכרח
ששת המעפילים לגמר יקבלו שכר טרחה בסך 58,500 שקלים, גם אם הצעתם לא תיבחר בוועדה ותאושר על ידי שני בעלי הבית הראשיים - דנה עזריאלי ונשיא האוניברסיטה, פרופ' אריאל פורת. ואולם, ייתכן מצב שבו ההצעה הזוכה אינה מתממשת. לפי תנאי התחרות, "לא יהיה בעצם פרסום התחרות, או בקבלת הצעות, או בבחינתן, התחייבות כלשהי כלפי מציע כלשהו, כל עוד לא ייחתם התקשרות עם המציע". לכאורה, יוכל בסופו של דבר גם אדריכל שלא השתתף בתחרות - לזכות בפרויקט.
קרן עזריאלי מממנת כאמור 60 מיליון מתוך 75 מיליון שקלים שמוגדרים כתקציב הפרויקט - תקציב שעשוי לזנק מכאן ועד קו הגמר, כדרכם של מיזמים גדולים. אין זה המקרה היחיד שבו אוניברסיטת תל אביב נשענת על חברות פרטיות במימון ההקמה של מבנים חדשים בקמפוס, שנושאים את שמותיהן. כך קרה לא מזמן עם בניין צ'ק פוינט (בתכנון קימל-אשכולות אדריכלים).
מנשיא האוניברסיטה פרופ' פורת נמסר, כי "אני מודה לקרן עזריאלי על התרומה הנדיבה. הבניין החדש של בית הספר לאדריכלות יקדם את החינוך למצוינות אדריכלית, יתרום לפיתוח העירוני והסביבתי בישראל ויעניק לסטודנטים חווית לימודים אקדמית בסטנדרטים בינלאומיים".
מדנה עזריאלי נמסר, כי "בניין חדש לבית הספר לאדריכלות היה אחד מחלומותיו של דוד עזריאלי, מייסד קרן עזריאלי. הידיעה שחלום זה עומד להתגשם מחממת את הלב. בחזוננו יהיה המבנה החדש בית לסטודנטים לאדריכלות, יארח סטודנטים וחוקרים מרחבי העולם ויהווה נקודת מפגש עם הקהילה. אנו גאים לתמוך ביצירה החדשה ומאחלים בהצלחה לששת האדריכלים המוכשרים שעלו לגמר".
לפני חודשים ספורים התחוללה סערה בבית הספר לאדריכלות, כאשר באמצע השנה התפטרה ראש בית הספר, ד''ר אפרת בלומנפלד-ליברטל, אחרי יחסים מתוחים עם קודמה בתפקיד, ד"ר ערן נוימן שהפך בינתיים לדקאן הפקולטה. המרצים והסטודנטים לא קיבלו הסבר על המהלך.
מה חשבנו על בניין צ'ק פוינט, שנחנך אשתקד בקמפוס?
