הפיקסל הוא המסר: איזו רוח מייצג בניין צ'ק פוינט באוניברסיטת ת''א

ענקית אבטחת המידע השתתפה במימון בניין ביה''ס למדעי המחשב ו''אוניברסיטת ת''א לנוער''. ביקור ראשון בו מעורר שאלה: זה יהיה אייקון אדריכלי או אופנה חולפת?

מיכאל יעקובסון

|

20.05.19 | 09:10

צפו בצילום רחפן של הבניין החדש באוניברסיטת תל אביב
משרד האדריכלים קימל-אשכולות זכה בתחרות מוזמנים לתכנון הבניין, שנמצא בלב הקמפוס ברמת אביב (צילום: גדעון לוין)
משרד האדריכלים קימל-אשכולות זכה בתחרות מוזמנים לתכנון הבניין, שנמצא בלב הקמפוס ברמת אביב (צילום: גדעון לוין)
משמאל נמצא בית הכנסת ע''ש צימבליסטה, בתכנון האדריכל מריו בוטה. האדריכלית קימל-אשכולות מוצאת גם בו פיקסלים (צילום: גדעון לוין)
משמאל נמצא בית הכנסת ע''ש צימבליסטה, בתכנון האדריכל מריו בוטה. האדריכלית קימל-אשכולות מוצאת גם בו פיקסלים (צילום: גדעון לוין)
החזית מורכבת מ-21 אלף פיקסלים. ב-365 מהם הורכב גוף תאורה לבן, כדי להפוך את הבניין לגוף תאורה לילי (צילום: גדעון לוין)
החזית מורכבת מ-21 אלף פיקסלים. ב-365 מהם הורכב גוף תאורה לבן, כדי להפוך את הבניין לגוף תאורה לילי (צילום: גדעון לוין)
פנים החיפוי של המבנה. כל פתיחה וסגירה משנה את מראה הבניין (צילום: גדעון לוין)
פנים החיפוי של המבנה. כל פתיחה וסגירה משנה את מראה הבניין (צילום: גדעון לוין)
אחת הכיתות, ימים ספורים לפני הפתיחה. הבניין מחולק בין ''אוניברסיטת תל אביב לנוער'' לבין בית הספר למדעי המחשב (צילום: גדעון לוין)
אחת הכיתות, ימים ספורים לפני הפתיחה. הבניין מחולק בין ''אוניברסיטת תל אביב לנוער'' לבין בית הספר למדעי המחשב (צילום: גדעון לוין)
''חיפשנו מעטפת ייחודית'', אומרת קימל-אשכולות. מסמך ההנחיות נוסח בפשטנות: ''להשרות התלהבות והתפעמות לנוכח הישגי המדע והאקדמיה'' (צילום: גדעון לוין)
''חיפשנו מעטפת ייחודית'', אומרת קימל-אשכולות. מסמך ההנחיות נוסח בפשטנות: ''להשרות התלהבות והתפעמות לנוכח הישגי המדע והאקדמיה'' (צילום: גדעון לוין)
מבט על שכן ותיק אחר בקמפוס. החזיתות הסולידיות של הבניינים הוותיקים הצליחה לחקוק אותם בתולדות האדריכלות הישראלית, ללא פעלולים מיותרים (צילום: גדעון לוין)
מבט על שכן ותיק אחר בקמפוס. החזיתות הסולידיות של הבניינים הוותיקים הצליחה לחקוק אותם בתולדות האדריכלות הישראלית, ללא פעלולים מיותרים (צילום: גדעון לוין)

"חיפשנו מעטפת ייחודית והלכנו לכיוון של פיקסלים", מספרת האדריכלית מיכל קימל-אשכולות כיצד נולד עיצובו החיצוני של בניין "צ'ק פוינט", שנחנך בימים אלה בלבו של קמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב. יחד עם בן זוגה, האדריכל איתן קימל, היא חיפשה מענה לדרישה שהוגדרה במסמך ההנחיות לתחרות האדריכלים, מסמך שהוכן בסיוע קרן רש"י ושנוסח באופן ילדותי ופשטני: "על המבנה להשרות התלהבות והתפעמות לנוכח הישגי המדע והאקדמיה".

 

מבית היוצר של קימל-אשכולות אדריכלים (תוכנית: קימל אשכולות אדריכלים)
    מבית היוצר של קימל-אשכולות אדריכלים(תוכנית: קימל אשכולות אדריכלים)

     

    גם לענקית אבטחת המידע "צ'ק פוינט", שהשתתפה במימון ההקמה - עלותה הכוללת היא כ-80 מיליון שקלים - הייתה הנחיה למתמודדים: "על המבנה להיות אטרקטיבי ולייצג באופן הולם הן את האופי היצירתי-חדשני של חברת צ'ק פוינט והן את 'רוח' אוניברסיטת תל אביב והערכים שהיא מייצגת".

     

    בימים אלה יתחיל המבנה להתאכלס בתלמידים, בסטודנטים, במנחים, במרצים ובאנשי מינהלה, וכמובן במבקרים שירצו לגלות מה מסתתר מאחורי החזית הבולטת. צוות ערוץ האדריכלות של Xnet קיבל הצצה ראשונה למבנה החדש. נדמה שהצורך ליצור מופע ססגוני מותיר את הבניין הרחק מההישגים החזותיים של הבניינים השכנים, כגון ספריית סוראסקי, בניין גילמן, בניין רקנטי וגם בנייני הפקולטה למדעים מדויקים. לכולם חזות סולידית ופשוטה, שנחקקה בתולדות האדריכלות הישראלית ללא פעלולים.

     

    איזו אמירה או דיון מעוררת, אפוא, החזית המפוקסלת? נדמה שהתשובה מתחבאת בשני הגופים שבשבילם הוא תוכנן: בית הספר למדעי המחשב ו"אוניברסיטת תל אביב לנוער" – זירת המחשבים לגוף הראשון, והממשק שבין מדע למשחקים לגוף השני.

     

    מה מקבלים פה בני הנוער

     

    המבנה נולד, הודות לקשרים שמתקיימים בין "אוניברסיטת תל אביב לנוער" לבין "צ'ק פוינט" בראשותו של גיל שויד, שמכהן גם כיו"ר הוועד המנהל של המוסד. אוניברסיטה זו היא מרכז מצוינות לנוער, המשרת מדי שנה כמעט 25 אלף תלמידים בכיתות ט' עד י"ב, מאילת ועד קרית שמונה. הפעילות פתוחה לכל, בחלקה יומית ובחלקה שנתית. לתוכניות האקדמיות נערך מיון, ושכר הלימוד מסובסד בחלקו או במלואו.

     

    האדריכלים מיכל קימל-אשכולות ועמרי רון באחד האולמות בבניין החדש. ''חיפשנו מעטפת ייחודית'' (צילום: גדעון לוין)
      האדריכלים מיכל קימל-אשכולות ועמרי רון באחד האולמות בבניין החדש. ''חיפשנו מעטפת ייחודית''(צילום: גדעון לוין)

       

      מסלול לדוגמה מציגה דורית ססמן, מנהלת האוניברסיטה לנוער: "תוכנית בין-תחומית חדשה שפתחנו במדעי הרוח מתקיימת פעמיים בשבוע אחר הצהריים,

      במשך ארבע שעות כל פעם. מתחילים במכינה עם סמינר העוסק בתחנות בתרבות המערב, כשהוא מבוסס על טקסטים מרכזיים. לאחר מכן משתלבים בקורסים אקדמיים רגילים עם סטודנטים, ומקבלים נקודות קרדיט אקדמיות. בנוסף, אנחנו נותנים מעטפת פדגוגית מלווה, שנועדה לעבד לתלמידים את הקורס, כשהמטרה היא להעניק מיומנויות אקדמיות וכישורי חיים". גם קורס אדריכלות אפשר לעבור כאן, בהוראתם של תלמידי ובוגרי בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב.

       

      "מחשבים ומדעי המחשב הפכו לליבה של הרבה תחומים, והם יהיו עוד יותר מרכזיים", מכריז פרופ' בני שור, ראש בית הספר למדעי המחשב, שבו לומדים כיום כ-1,500 סטודנטים ומלמדים בו 45 אנשי סגל. שור מגלה כי לא כל הפונקציות של בית הספר ישולבו בבניין, בעיקר עקב חוסר מקום: "הבניין לא מספיק גדול, אז חלק יישארו מחוץ לבניין". הוא מסביר שאחרי 20 שנות המתנה, מוטב היה להיכנס לבניין חדש שכבר נמצא לו תורם, מאשר להמשיך ולהמתין לתרומה שתתן את המענה המלא לבית הספר.

       

      מנין הגיע רעיון הפיקסלים

       

      משרד האדריכלים קימל-אשכולות, שזהו המבנה הראשון שלו בקמפוס, זכה בפרויקט בתחרות אדריכלים מוזמנים שנערכה ב-2013. התמודדו מולו משרדי האדריכלים מושלי-אלדר ושוורץ-בסנוסוף, על רקע ביקורת קשה מצד מתמודדים שהעדיפו לפרוש – ולא להגיש הצעה בסופו של דבר.

       

      לאחר הזכייה, מספרת קימל-אשכולות, "התלבטנו איך מקשרים בין עולם הבנייה - שהוא הכי מחובר אל הקרקע - ובין עולם המחשוב שהוא הכי וירטואלי. חשבנו על פתרון של פיקסלים שמשתנים. יש בהם קלילות, השמיים משתקפים בהם במהלך היום והאורות מאירים בלילות". אגב, שני בניינים שכנים בקמפוס מזכירים לקימל-אשכולות פיקסלים: בניין גילמן, שבו הונחו לפני 60 שנה בלוקים; ובית הכנסת ע"ש צימבליסטה, שבו הונחו לפני 20 שנה הלבנים האדמדמות שמזוהות איתו.

       

      כדי לממש את רעיון הפיקסלים, נעזרו האדריכלים ביועץ האלומיניום מוטי לנדמן ובחברת "אלומאיר", ליצירת דגם של מסגרת אלומיניום בגודל של 40 על 40 ס"מ ובחמישה גוונים של לבן-אפור, הסוגרת על לוחות זכוכית ברמות שקיפות שונה. התוצאה הסופית היא חזית שמורכבת מ-21 אלף פיקסלים, שב-365 מהם הורכב גוף תאורת לד לבן. כך, בלילות, יהפוך הבניין לגוף תאורה בולט לעין בלב הקמפוס (הרכבת התאורה תושלם רק בעוד כמה שבועות).

       

      מעטפת כפולה: פנימית סטנדרטית וחיצונית מזכוכית (צילום: גדעון לוין)
        מעטפת כפולה: פנימית סטנדרטית וחיצונית מזכוכית(צילום: גדעון לוין)

        ניסיון ליצור חזית אמורפית, שמשתנה כמו ענן (צילום: גדעון לוין)
          ניסיון ליצור חזית אמורפית, שמשתנה כמו ענן(צילום: גדעון לוין)

           דגמים דיגיטליים סייעו בעיצוב המעטפת, כדי שלא תהיה קופסתית אלא תזכיר ענן אמורפי שמשתנה תדיר. למעשה, המעטפת מורכבת משתי חזיתות: פנימית, שהיא סטנדרטית מבטון; וחיצונית, מאותה מערכת פיקסלים, המתרחקת ומתקרבת לחזית הפנימית. מרבית החלונות הם חלק מהחזית החיצונית, ולכן עם כל פתיחת חלון, משתנה במשהו מראה הבניין.

           

          לא במקרה מזכיר הבניין החדש בחזותו הצורנית את בניין מוזיאון הטבע, שנחנך בשנה שעברה מעבר לכביש. את שניהם תכננו אותם האדריכלים, אורכם של שני הבניינים כ-60 מטר, גובהם חמש קומות ואת שניהם חוצה מעבר הולכי רגל שדרכו נכנסים פנימה. קימל-אשכולות מסבירה ששורש הדמיון הוא בכך שמדובר במידות ובממדים טיפוסיים למבני אקדמיה.

           

          המבט פתוח עד הגג

           

          נכנסים מהצד הצפוני אל אולם מבואה שעטוף בלוחות זכוכית. יש בו 30 עמדות לימוד ועבודה, המיועדות בעיקר לסטודנטים לתואר ראשון, וכן שני אולמות הרצאה. הנכנסים למבואה ירימו מבטם ויוכלו להשקיף אל מלוא גובה הבניין, בזכות חדר המדרגות הפתוח שמתנשא עד הגג ויוצר אטריום, שבו התנועה היא אופקית ואנכית גם יחד.

           

          המדרגות נשקפות מכל הקומות, מבעד למסדרונות ולחדרי ההתכנסות, המפגש והעבודה – שחלקם פתוחים וחלקם סגורים. חדרי המפגש נצבעו בצבעים עזים ומובחנים (כתום, ירוק, כחול), במטרה לסייע ביכולת ההתמצאות וגם כדי לגוון את הצבע הלבן השולט בבניין. כתמים נוספים של צבע יגיעו מיצירות האמנות שייתלו על חלק מהקירות באטריום. מדובר ביצירות שיושאלו מהאוסף של עו"ד חנינא ברנדס, המלווה את "צ'ק פוינט".

           

          מדרגות תלויות בכבלי פלדה צרים (צילום: גדעון לוין)
            מדרגות תלויות בכבלי פלדה צרים(צילום: גדעון לוין)

            מבט מהמבואה, דרך האטריום, עד הגג (צילום: גדעון לוין)
              מבט מהמבואה, דרך האטריום, עד הגג(צילום: גדעון לוין)

              אמורה להיות כאן תנועה ערה בזמן הלימודים והפעילויות אחה''צ (צילום: גדעון לוין)
                אמורה להיות כאן תנועה ערה בזמן הלימודים והפעילויות אחה''צ(צילום: גדעון לוין)

                 

                המדרגות המקשרות בין חמש הקומות תלויות מהתקרה בכבלי פלדה צרים. קרני שמש לא ישירות חודרות מבעד לפתחים אופקיים בתקרה, ומאירות את האולם עד למבואת הכניסה. המדרגות הפתוחות עוצבו באופן קליל ופשוט, שמזכיר "מבנה חצר" שבו האירוע האמיתי מתרחש במרכז, במקום סואן שבו עולים ויורדים, יוצאים ובאים.

                 

                בלי להרגיש כמעט, הבניין המשתרע על פני 6,500 מ"ר שטח בנוי, מחולק בין בית הספר למדעי המחשב הממוקם בחלקו הצפוני לבין "אוניברסיטת תל אביב לנוער" התופסת את החלק הדרומי. המסדרונות בקומות השונות המשכיים בין שני האגפים וכמעט לא מורגשים, ורק בקומת הקרקע יש התפצלות בין שני האגפים, באמצעות מעבר רחב המקשר אל חצר אחורית. אלמנט דומה קיים גם במוזיאון הטבע.

                 

                בארבע הקומות העליונות, לאורכם של שני מסדרונות, מאורגנים באגף של בית הספר למדעי המחשב משרדי סגל מינהלי, ובהם גם חדרו של נשיא האוניברסיטה, פרופ' יוסף קלפטר, שיפרוש בקרוב מתפקידו. קלפטר בא אמנם מתחום הכימיה, אך חיבתו לבניין - שאותו ליווה לאורך הדרך - הביאה אותו למקם בו את חדרו.

                 

                בשאר הקומות ממוקמים, מלבד חדרי המפגש הפונים למדרגות, גם חדרים לחברי סגל ומעבדות שונות ומשתנות בהתאם לצורך, למשל מעבדה של מדפסות תלת-ממד ורובוטיקה. חלק מהחדרים נפתחים למרפסות, שמהן נשקפים גופי המזגנים הקרובים ונוף העיר הרחוק.

                 

                אחת המרפסות (צילום: גדעון לוין)
                  אחת המרפסות(צילום: גדעון לוין)

                  הפיקסלים העליונים במבט מהגג (צילום: גדעון לוין)
                    הפיקסלים העליונים במבט מהגג(צילום: גדעון לוין)

                     

                    החלק של הנוער מגוון יותר, וכולל חדרים בגדלים שונים. חלקם מעוצבים כמו כיתות, אחרים מיועדים למעבדות (כימיה, ביולוגיה, פיזיקה ורובוטיקה), ויש כאלה שמאפשרים גמישות לשימושים שונים. יש גם חדר אחד עם תקרה כיפתית, מעין-"פלנטריום" להקרנת מפת כוכבים או סרטים. כדי לעודד ניסויים של בני הנוער, הותקנה מרפסת שממנה יוכלו לערוך ניסויים. קפיטריה או ספרייה אין פה, גם בגלל מצוקת המקום וגם במטרה להפנות את התלמידים לספריות אחרות בקמפוס, שם יוכלו להתערות עם שאר הסטודנטים.

                     

                    יש גם כיכר חדשה

                     

                    עד לפני שלוש שנים היו כאן מגרש חניה ומדשאה. על המדשאה הוקם הבניין הטרי, ואילו עצי הצאלון הוותיקים הועתקו אל כיכר חדשה, שמחליפה את מגרש החניה. הכיכר מדגישה את נוכחותו של בית הכנסת ע"ש צימבליסטה, שתכנן האדריכל השווייצרי מריו בוטה. שתי שורות של עצי תות דולבני מאורגנות משני צדי הכיכר, ומלוות את שבילי ההליכה שנכללים ברשת השבילים המרשתת את הקמפוס. את הכיכר, כמו את כל עיצוב הנוף בסביבה הקרובה, תכנן אדריכל הנוף ליאור וולף. הוא ממשיך את מסורת משרדם המשותף של אדריכלי הנוף וחתני פרס ישראל המנוחים ליפא יהלום ודן צור, שתכננו את נוף הקמפוס מימיו הראשונים.

                     

                    "כל הכיכר היא תולדה של צימבליסטה", מסביר וולף את מהלך התכנון הנופי. לדבריו, לנורברט צימבליסטה (הנדבן שתרם להקמת בית הכנסת שנחנך ב-1998, ושמתגורר בשווייץ) יש הסכם עם הנהלת האוניברסיטה: חובתה לשמור על שטח פתוח ברדיוס של כ-25 מטרים מבית הכנסת.

                     

                    הבניין החדש על רקע הקמפוס, והכיכר החדשה ממערב לו (תוכנית: קימל אשכולות אדריכלים)
                      הבניין החדש על רקע הקמפוס, והכיכר החדשה ממערב לו(תוכנית: קימל אשכולות אדריכלים)

                        (תוכנית: קימל אשכולות אדריכלים)
                        (תוכנית: קימל אשכולות אדריכלים)

                          (תוכנית: קימל אשכולות אדריכלים)
                          (תוכנית: קימל אשכולות אדריכלים)

                            (תוכנית: קימל אשכולות אדריכלים)
                            (תוכנית: קימל אשכולות אדריכלים)

                              (תוכנית: קימל אשכולות אדריכלים)
                              (תוכנית: קימל אשכולות אדריכלים)

                               

                              "נפגשתי עם צימבליסטה כשהיה בביקור במלון אלמא בזכרון יעקב", מספר וולף, "והוא הציג לי סקיצה של הכיכר שמריו בוטה עשה לו. בסקיצה ראו רחבה מרוצפת עם שדרות עצים, כדי ליצור מבט לבית הכנסת. לקחנו את הבסיס ועבדנו עליו. בעיקר ניסינו להכניס יותר ירוק, כי הוא עשה כיכר אירופאית מרוצפת, ובלי צל לא ישתמשו בכיכר". שינוי נוסף ומשמעותי היה שיקוע חלק משטח הכיכר, כדי שהיא תשרה אינטימיות על באיה, ובהיקף נקבע דק של עץ שנועד לישיבה. וולף מגלה שהייתה התלבטות אם לשלב בריכת מים לנוי, אך מגבלת תקציב והחשש מקשיי תחזוקה ביטלו את הרעיון.

                               

                              כמו בבניין בית הכנסת, גם בכיכר לא התפשר צימבליסטה ודאג לחומרים ולביצוע הטוב ביותר: האבן הובאה ממחצבות בסמוך לאגם גארדה שבצפון איטליה, ואיתה הגיע גם צוות רצפים מומחה. "צוות כזה של איטלקים ראיתי בפעם הראשונה כשעשינו את הנוף במגדלי YOO", נזכר וולף. "יש להם מקצוענות וסבלנות. הם יושבים על כיסא קטן, ומסדרים אבן-אבן ובלי 'פוגות', כמו שיש באבנים המשתלבות שאנחנו רגילים אליהן. הם ניסו לעבוד עם קבוצה של רצפים ישראלים, אבל זה לא הצליח. האיטלקים לא הבינו מלה בעברית או אנגלית, לישראלים הייתה פחות סבלנות והם עזבו באמצע".

                               

                              "קימל אשכולות" זכה בינתיים בתחרות סגורה נוספת, לתכנון בניין נוסף בקמפוס אוניברסיטת תל אביב: מכון מחקר למצוינות בספורט. בשנים האחרונות רשם המשרד כמה הישגים בולטים: זכייה בפרס רכטר על תכנון בית הלוחם בבאר שבע, תכנון קריית הלאום בכניסה לירושלים (הנמצאת כעת בשלבי ביצוע), ושני פרסים על היכל הזיכרון הלאומי בהר הרצל בירושלים - פרס ראשון בקטגוריית אדריכלות דיגיטלית בתחרות Idea Tops שייסד משרד התרבות הסיני, ומדליית כסף ב-SDA Shenzen Global Design Award.

                               

                              בנוגע להנהלת האוניברסיטה, נדמה שהיא מסרבת ללמוד מטעויות בתכנון מבנים בקמפוס. גם התחרות שהוכרזה לאחרונה לתכנון בניין חדש לבית הספר לאדריכלות – אף שהוחלט כי היא תהיה פתוחה לכולם – סובלת מפגמים שמרחיקים משרדי אדריכלים שונים מהשתתפות בה.

                               

                              • תכנון: קימל אשכולות אדריכלים; אדריכלים אחראים: לימור עמרני, עמרי רון 

                               

                               
                              הצג:
                              אזהרה:
                              פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד