(דודו פז)

מי עמד בשער השבוע?

מקבץ שערים מהשבוע השני של דצמבר: הזמרת דורית ראובני, לרגל צאת אלבומה הראשון, "ציפור בגשם" (1973); ג'ק לורד, כוכב סידרת הטלוויזיה הפופולארית "הוואי חמש אפס" (1973); כוכב הפופ הבריטי רוד סטיוארט (1975); פול-מייקל גלייזר, אחד משני כוכבי סידרת האקשן המשטרתית "סטארסקי והאטש" (1977); ג'ין סיימור, נערת בונד בסרט "חיה ותן למות" (1978); דבי הארי, סולנית להקת "בלונדי" (1979).

מקבץ שערי השבוע

מעל פסגת הר הצופים בהוליווד

הטקס החגיגי הזה מתקיים בלוס אנג'לס, הרחק מישראל, אבל יש לו נגיעה ישירה אלינו. המקום: אחד ממלונות הפאר של הוליווד. האירוע: הענקת Award Mount Scopus (עיטור הר הצופים), עיטור כבוד שנתי המוענק על-ידי "אירגון ידידי האוניברסיטה העברית בירושלים" לסלבס ידידי ישראל, שגם עושים לה יחסי ציבור.

אולם הנשפים מלא מפה לפה בשחקנים, מפיקים ובמאים וסתם ידוענים, ששילמו 700 דולר לכרטיס. מנחה האירוע הוא מגיש הטלוויזיה הנודע מרב גריפין. שיא האירוע הוא רגע ההכרזה על זוכי השנה: פרנק סינטרה, זוכה השנה שעברה, עולה לבמה ומעניק את העיטור לכוכבת הטלוויזיה דיינה שור ולכוכב הקולנוע גרגורי פק (1978).

תנועת הצופים. דיינה שור (מימין), פרנק סינטרה, גרגורי פק ואשתו ורוניק

המסע האפריקני של בועז, אילן ואילנית

הצמד אילן ואילנית והזמר העולה בועז שרעבי, יוצאים בסוף 1971 למסע הופעות של רצון טוב במספר מדינות ביבשת אפריקה. באותו עשור, יחסינו עם מדינות היבשת השחורה פורחים, ונציגים מישראל מתקבלים שם בכבוד מלכים (או נשיאים).

בליבריה, אחת התחינות במסע, עורך להם השגריר פנחס רודן קבלת-פנים רשמית במעונו, ולאירוע מתייצב לא פחות מאשר נשיא ליבריה, ד"ר וויליאם טולברט. הנשיא לוחץ את ידה של אילנית ומחליף איתה מספר מילות נימוסים. בועז ואילן (שלמה צח) צופים בשניים בהתרגשות (1971).

אפריקה מחכה להם. שלמה צח, בועז שרעבי ואילנית עם נשיא ליבריה

סינטרה כבש אותם בדרכו שלו

"אני מטורף על המדינה שלכם. יש לכם מין חיות מופלאה שכזו. אני מאחל לכם שהשלום עם שכנותיכם יבוא במהרה, וחבל שאינכם יכולים לעלות לבמה ולהצטרף אלי לשתייה". כך, כשהוא מתבל את דבריו במילים בעברית שאותן למד בביקוריו הקודמים בישראל, מרים פרנק סינטרה כוסית וויסקי לחיי המדינה ולוגם אותה, לקול תשואות הצופים הנלהבים באולם בנייני האומה בירושלים. "הבטחתי לטדי קולק לבוא להופעות צדקה, והנה אני כאן", הוא מוסיף.

הביקור הנוכחי, השלישי במספר של הכוכב האמריקני, הוא אכן יוזמה של ראש העיר ירושלים, קולק: שני קונצרטים חגיגיים שכל הכנסותיהם קודש ל"קרן ירושלים". סינטרה, מקצוען אמיתי, מתקרב אומנם לגיל 60, אך הדבר לא ניכר כלל בקולו ובכושר ההופעה שלו. אפילו התזמורת הענקית שמאחוריו, המונה 35 נגנים, אינה מצליחה להאפיל עליו (1975).

לחיי העם הזה. פרנק סינטרה בהופעה בבנייני האומה

"חמשת המופלאים" מתל-אביב

חמישה זמרים-מוסיקאים צעירים מתלכדים יחד להריץ את "סיפור החיפושיות", מופע מוסיקלי המוקדש ללהיטיהם הגדולים של ג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו, ארבעת המופלאים מליברפול.

המקבילה הישראלית כוללת את אילן גלבוע, מלחין ומעבד מוסיקלי ללהקות צבאיות; מוטי דיכנה, יוצא להקות קצב וצוות הווי גייסות השיריון; גיורא קנת, משוחרר טרי מצוות הווי נח"ל; הסולן ג'קי טל, בוגר להקות-הקצב של רמלה והמתופף אבי רוזנבאום.

"שלא יהיו טעויות", מבהיר גלבוע. "אנחנו לא מנסים להשתוות לחיפושיות או לחקות אותם. המופע שלנו הוא בסך-הכל מחווה לארבעת המופלאים".

גם דיכנה מנמיך ציפיות. "שאלו אותנו איך זה להיכנס לנעליים הגדולות עלינו בכמה מספרים. התשובה שלנו שאין לנו שום כוונה להיכנס לנעליים האלה, אלא להתמודד עם החומר הנפלא של החיפושית בדרך שלנו". והוא מוסיף: "יש לנו במופע מחרוזת של שירי החיפושיות בעברית, שכל המטרה שלהם להראות עד כמה עלובים נשמעים הביצועים בעברית בהשוואה למקור".

אבל לפחות במופע אחד בחיפה, הצופים חשבו אחרת. "הקהל התחיל לצעוק בהיסטריה ולרגע לא ידענו אם אנחנו בחיפה או בליברפול", נזכר גלבוע (1975).

חיפושיות כחול-לבן. מימין: קנת, רוזנבאום, טל, גלבוע ודיכנה

פסטיבל ללא מתח והפתעות

פסטיבל הזמר המזרחי השנתי תשמ"ה הרבה פחות מלהיב מקודמו, לפחות אם לשפוט על-פי התגובות המאופקות של הקהל באולם בנייני האומה בירושלים. יודעי-דבר טוענים ששיטת הבחירה של הפסטיבל היא זו שניטרלה את המתח וההתרגשות. 'ההפתעה' היחידה, אם אפשר להגדיר זאת כך, היא החלטת מארגני הפסטיבל שלא לשתף השנה את אורי שבח, הזוכה הסדרתי, במסגרת התחרות, אלא לשבצו בחלק האמנותי.

כך או אחרת, לילית נגר קוטפת את המקום הראשון בשיר "זמר בודד הוא הלב", בהפרש קולות ניכר מהמקום השני, בו זוכה יזהר כהן בשיר "ערוגות הבושם" והשלישי - שנופל בחיקן של בנות "שוקולד מנטה מסטיק", ב"שיר היין". על המקום הרביעי מתחרים שלושה שירים שהוזמנו במיוחד לפסטיבל ממחברים מקצועיים. הזוכה במקצה זה הוא בועז שרעבי, בשיר "הללויה".

פרט מעניין: לפחות ארבעה ממשתפי הפסטיבל (שוקולד מנטה מסטיק, דודו זכאי, גבי שדה ותיקי דיין) הם ממש-ממש לא זמרים מזרחיים (1975).

נשיקות לזוכה. לילית נגר, זוכת הפסטיבל המזרחי, עם אורי שבח (ימין) ובעלה, יעקב חזמה

סופו של מילטון-אושיק לוי

צילומי הסרט הישראלי "סופו של מילטון לוי" מתנהלים בתל-אביב, במזג אוויר קודר וסגרירי, המשתלב להפליא באווירה הדיכאונית של העלילה. מילטון לוי (בגילומו של אושיק לוי) הוא צעיר קשה-יום משכונת מצוקה, שמצליח בקושי לפרנס את אשתו ושני ילדיהם. בצר לו, הוא נאחז כטובע בחבר-ילדות, דני (דב גליקמן) שלפי השמועה עשה חיל בארצות-הברית, אבל מתגלה עד מהרה כמשענת קנה רצוץ. הצלע השלישית במשולש הטראגי היא חברת ילדות משותפת (השחקנית רחל דיין), שממשיכה לחלום על קריירה כזמרת במועדוני-לילה. בניסיון נואש להיחלץ מהמצוקה הכלכלית, נגרר מילטון לסחר בסמים ומקרב במו ידיו את קיצו (1979).

מה יהיה הסוף, מילטון? אושיק לוי, רחל דיין ודב גליקמן בהפסקת צילומים

גשש אוהב כדורים?

במערכונים שלהם הם מלגלגים לא אחת על דמויות ותופעות שונות בספורט הישראלי, אבל כשהדבר נוגע לעסקים, מפגינים חברי שלישיית "הגשש החיוור", גישה רצינית ביותר. בדצמבר 1977 הם חונכים בלב רחוב דיזנגוף חנות למוצרי ספורט, בשותפות עם אמרגנם פשנל. החנות נושאת את השם "ספורט גשש" ולרגל הפתיחה החגיגית מצטלמים שייקה, פולי וגברי עם הסחורה (1977).

גישושים עסקיים. שייקה, גברי ופולי בפתיחת חנות "ספורט גשש"

חתן עשיר, כלה ענייה

סידרת הטלוויזיה האמריקנית "עשיר ועני" המוקרנת בערוץ הראשון (והיחיד), נהנית כצפוי מרייטינג של 100%. בישראל יש לסידרה 'מועדון מעריצים', הקוראים בשקיקה כל פרט על כוכביה.

לשניים מכוכביה הצעירים של הסידרה, ג'יימס קרול ג'ורדאן (בילי העשיר) ופני פייסר (רמונה הענייה), המגלמים זוג נאהבים, יש סיפור אישי מרתק. ג'ודי סולומון, כתבת להיטון עולם הקולנוע בהוליווד, נפגשת עם השניים לראיון בלעדי במסעדה הוליוודית, ושומעת את הפרטים.

ג'יימס, יפיוף מבוקש, שם עין על פני פייסר, שותפתו לסידרה, ותיכנן להוסיף גם אותה לרשימת הכיבושים שלו. להפתעתו, הוא נתקל בסירוב מוחלט, מה שהגביר אצלו את המוטיבציה. פני השמרנית גרמה לו לחזר אחריה במשך חצי שנה, קודם שהסכימה לדייט ראשון. האהבה ניצתה וכעבור חודשיים כבר הציע לה ג'יימס נישואין.

"עברנו להתגורר ביחד לתקופת ניסיון, למרות שאינני חסידה של חיים ללא נישואין", מספרת פני לכתבתנו ומוסיפה בחיוך. "בסידרה 'עשיר ועני' ג'יימס הכניס אותי להריון ואילץ אותי לעשות הפלה. זה בטוח לא יקרה במציאות! בעוד שבועיים אנחנו מתחתנים" (1977).

נאהבים סידרתיים. ג'ורדן ופייסר בראיון עם ג'ודי סולומון

הכל נשאר במשפחה

אריאל זילבר מצלם במועדון "צוותא" בתל-אביב, תוכנית לטלוויזיה עם להקת "ברוש". בהפסקת צילומים הוא זוכה לביקור משפחתי מרגש מאחורי הקלעים: אמו, ברכה צפירה, זמרת פופולארית בשנות ה-40 וה-50 ואביו, בן-ציון זילבר, כנר בתזמורת הפילהרמונית. התפוח, מתברר, לא נפל רחוק מהעץ (1978)

ברוש טוב. אריאל זילבר עם הוריו ברכה ובן-ציון מאחורי הקלעים

היושב-ראש לא נעלבה מ"ניקוי ראש"

כאשר הופיעה בתוכנית הסאטירית "ניקוי ראש", הפליאה רבקה מיכאלי בחיקויים של חבר-הכנסת ישראל ישעיהו, מי שכיהן בשעתו כיושב-ראש הכנסת.

ישעיהו, מתברר, קיבל את החיקויים ברוח טובה ולא נטר לה טינה. עובדה: כשנפגשו במקרה בהקלטת תוכנית הרדיו "ערב של עמרנים" (לציון 15 שנות פעילות של צמד "העמרנים"), ניאות היו"ר לשעבר ללחוץ את ידה של הבדרנית ואף להצטלם איתה למזכרת (1978)

תפסו ראש. ישראל ישעיהו ורבקה מיכאלי במפגש

הלו, זה פסטיבל מזרחי?

אם פסטיבל הזמר המזרחי השנתי, המאורגן על-ידי רשות השידור, נועד לתת פיתחון-פה וחשיפה לזמרים מזרחיים - זה בהחלט לא משתקף בהרכב המשתתפים, ולבטח לא בתוצאות ההצבעה. הקהל, מתברר, מצביע בעד הזמר או הזמרת החביבים עליו, ולא משנה מאיזה מוצא.

עובדה: הזוכים במקומות הראשון והשני בפסטיבל הזמר המזרחי תשמ"א, בשירים נטולי סילסולים ורבעי טונים, הם אשכרה 'אשכנזים'. ששי קשת גורף את המקום הראשון בשיר "בואו ונשיר אחים", עדנה לב שנייה בשיר "שתי אחיות לי". את 'הכבוד האבוד' של העדה מציל משה הלל התימני, שמדורג שלישי בשיר "יעקב התמים".

מזרח ומערב. ששי קשת, עדנה לב ומשה הלל על במת הפסטיבל