הבת של צ'רצ'יל חוגגת בישראל, שימי תבורי פותח מועדון לילה

(דודו פז)

מקבץ שערים מהשבוע הרביעי של נובמבר: שלמה גרוניך הצעיר, לרגל הופעת אלבומו "למה לי אמרת לי?" ובו הלהיטים "רוזה מרציפן" ו"אל נא תלך" (1971); מייק ברנט; שולה חן, יזהר כהן ונירה רבינוביץ, לרגל הצגת הילדים שלהם "משלוש יוצא אחד" (1975); סטפאני פאוארס וקליף רוברטסון, כוכבי סידרת הטלוויזיה "וושינגטון מאחורי הקלעים" המשודרת בערוץ הראשון (1977); אוליביה ניוטון-ג'ון, כוכבת הסרט "גריז", המוקרן בישראל (1978); סיגורני וויבר, כוכבת סרט האימה "הנוסע השמיני" המוקרן בישראל (1979).

שערי השבוע

הסניף הישראלי של אירגון "וראייטי" העולמי חוגג עשור להיווסדו, באירוע נוצץ במלון "הילטון" ירושלים. רשימת האורחים מעוררת קנאה: נשיא המדינה אפרים קציר, ראש הממשלה מנחם בגין, סגן ראש הממשלה יגאל ידין, השחקנית הבריטית שרה צ'רצ'יל (בתו של סר וינסטון), הבמאי הצרפתי קלוד לאלוש, הזמר אנריקו מסיאס, המפיק ארנון מילצ'ן, השחקן חיים טופול (שאף מנחה את הנשף), נשיא "וראייטי" העולמי אריק מורלי, אייבי נתן ועוד כמאה נציגים מתעשיית הבידור בארצות-הברית ובבריטניה, לצד כ-500 מוזמנים מקומיים.

כל אורח משלם 500 לירות עבור הזמנה זוגית, ומקבל בתמורה לא רק התחככות בסלבס, אלא גם ארוחה עשירה שכוללת סטייק בנוסח וולינגטון, מילון עם דובדבנים וקציפת גלידה.

"וראייטי" הינו אירגון של מתנדבים, בעיקר מעולם הבידור, הפועלים ואוספים תרומות למען ילדים נזקקים. בשני ימי חגיגת העשור לסניף הישראלי נאספו תרומות בסך למעלה ממיליון דולר ועוד כמה מאות אלפי לירות ישראליות (1977).

בידור ופוליטיקה. טופול (ימין), מסיאס, מורלי, ידין ובגין בנשף "וראייטי" בירושלים

ג'וני קש בארץ הקודש

כוכב הקאנטרי האמריקני ג'וני קש, נוצרי מאמין, מגיע לביקור שלישי בישראל, כדי לצלם סרט באורך מלא על חייו של ישו והמקומות בהם פעל וחולל ניסים. נלווים אליו צוות הסרטה ושחקנים מארצות-הברית, שיגלמו חלק מהדמויות. קש עצמו (שהתפרסם בלהיט "נער ושמו סו") ילווה את עלילת הסרט בקריינות ובמספר שירים חדשים.

ישו היה, כידוע, יהודי במקור, אבל לא רק הוא. גם אמרגנו האישי של קש הוא יהודי. שמו סול אוליף, והוא שמח להצטרף לנסיעה לארץ הקודש. גם ג'וּן קארטר, אשתו של קש, וזמרת קאנטרי בזכות עצמה, נמצאת כאן לצידו.

למי מיועד הסרט, הוא נשאל ועונה: "לבני כל הדתות. בעיקר לאלה שאינם מאמינים בישו, ולאלה שמסלפים, ביודעין או שלא ביודעין, את תורתו".

בישראל נמצאת באותה עת ממש זמרת שירי-העם האמריקנית היפהפיה ג'ודי קולינס, לסיבוב הופעות. הזוג קש לא מחמיץ את ההזדמנות ומצפין לאמפי של עין גב, נהנה מההופעה וקופץ אל מאחורי הקלעים להגיד תודה (1971).

כוכבים מאחורי הקלעים: ג'ון קארטר, ג'וני קש וג'ודי קולינס בעין גב

למעלה מ-200 אמנים מכל תחומי הבידור - קולנוע, תיאטרון, טלוויזיה, רדיו - גודשים את אולם "צוותא" בתל-אביב בצהרי יום שישי, נרגשים ליטול חלק במהלך שישנה את חיי רבים מהם: הקמת איגוד אמנים ארצי, אשר ידאג לשמור על זכויותיהם ותנאי העסקתם.

בין הנוכחים: יוסי בנאי, גילה אלמגור, מתי כספי, מני פאר, גלי עטרי ולהקת חלב ודבש, אילנית, חנן יובל, גבי עמרני, ג'וזי כץ, מוטי גלעדי, לילית נגר, הכל עובר חביבי, יונה עטרי וטוביה צפיר.

היוזמה היא של ששי קשת, אילי גורליצקי ושלמה ארצי. לפני תחילת האסיפה מתבקשים כתבי הבידור לפנות את האולם. "מצטערים,האמנים לא יוכלו להתבטא בחופשיות בנוכחות עיתונאים. נדווח לכם מאוחר יותר", מבהירים המארגנים.

בדיווח המאוחר מתברר, שחבלי הלידה של האיגוד (הידוע היום בשמו איגוד אמני ישראל, או בקיצור אמ"י) לא היו קלים. קשת סיפר על ניסיונות לטרפד את המהלך, כמו לחצים על אמנים שלא להגיע לכינוס והודעות טלפוניות אנונימיות לאמנים אחרים שהכינוס בוטל.

בהסתדרות הכללית פועל אירגון שחקנים, שכנראה אינו מספק את הסחורה. "המטרה שלנו היא לסייע לאמנים, שאין להם הגנה מקצועית או קרן פנסיה", מבהיר גורליצקי. "בסופו של דבר לא יהיה מנוס מאיחוד שני האיגודים תחת אירגון-גג אחד" (1979).

מתבטאים בחופשיות. יוסי בנאי, גילה אלמגור, ששי קשת ויונה עטרי באירוע הקמת אמ"י

הבמאי-מפיק מנחם גולן מודע לעובדה, כי בהוליווד נמצאים בעיצומם צילומי שני סרטים, המנציחים את "מבצע יונתן" לשיחרור חטופי מטוס אייר פראנס לאנטבה. הוא גם יודע כי בסרטים הללו מככבים שמות בינלאומיים, וששניהם ייצאו לאקרנים בתוך כחודשיים.

כל זה לא מרתיע אותו מלצאת ב'מבצע בזק' קולנועי משלו - הפקת "אנטבה מבצע יונתן" כחול-לבן, עם צוות הסרטה ושחקנים ישראלים בתפקידים הראשיים: יהורם גאון בתפקיד יוני נתניהו, אריק לביא בתפקיד הרמטכ"ל דן שומרון, אורי לוי (מפקד חיל האוויר), אסי דיין (שוקי, סגנו של יוני) ועודד תאומי (דובר הממשלה). ישראלים נוספים בתפקיד נוסעי המטוס החטוף: שייקה אופיר, גבי עמרני, חלי גולדנברג, יהודה אפרוני, שושיק שני, שלמה וישינסקי, אריה מוסקונה ושמואל רודנסקי.

הזרים היחידים על הסט: קלאוס קינסקי הגרמני וסיביל דאנינג האוסטרית (ראש חוליית הטרור שחטפה את המטוס וסגניתו).

גולן, מומחה לסרטים דלי תקציב, אילתורים ולו"ז הדוק, עומד בכבוד במשימה ומבטיח פרמיירה חגיגית בתוך פחות משלושה חודשים (1976).

אנטבה כחול-לבן: חלי גולדנברג (שמאל), שייקה אופיר, מנחם גולן ונערת התסריט ז'אנט

הסאטיריקן-במאי-מחזאי אפרים קישון עושה קריירה מרשימה בתיאטרון ובקולנוע, עם סרטים כמו "סלאח שבתי" ו"השוטר אזולאי", שאף זוכים להכרה בינלאומית. בתחילת שנות ה-70 הוא מרחיב את פעילותו לכתיבת ספרים, שהופכים רבי-מכר בארצות דוברות הגרמנית באירופה (גרמניה, אוסטריה ושוויץ). ב-1976 יוצא ספרו "הביטי לאחור, אשת לוט" ושובר שיא מכירות: למעלה ממיליון עותקים באירופה.

על הישג כזה אי-אפשר לעבור סתם כך לסדר היום. ואכן, ראש העיר תל-אביב, שלמה להט ואשתו זיווה, עורכים לשכן קישון מסיבה בביתם בשכונת נאות אפקה.

מגיעים לחגוג ולהתחכך: שר הביטחון שמעון פרס, שר החינוך אהרן ידלין, שגרירי אוסטריה וגרמניה, שושיק שני ואריק לביא (המצליחים בגרמניה במחזה "הו יוליה" שכתב קישון), הבמאי יואל זילברג, השחקנית מונה זילברשטיין ורבים אחרים.

חתן השמחה השנון מסכם את האירוע: "מסתבר שאין אמת באימרה 'אין נביא בעירו' - כמובן בתנאי שראש העיר הוא במקרה גם שכן וידיד שלך" (1976).

הבן יקיר לי אפרים. אהרן ידלין (ימין), אריק לביא, אפרים קישון ושמעון פרס בחגיגה

שימי תבורי לא סומך רק על קיום בכבוד מהופעות וממכירת תקליטים, ומרחיב את פעילותו העסקית לניהול מועדון. הוא רוכש מהזמר מתי כספי את מועדון "מוג" ביפו העתיקה, מחליף את שמו ל"סהרה" ומזמין את החבר'ה לחגוג את הפתיחה בחאפלה מזרחית כיד המלך.

בין המסלסלים: אהובה עוזרי, מיכאל סינואני (יוצא סדנת תיאטרון שכונת התקווה), אבנר גדסי וחופני כהן. סהרה, מעידים אלה שנכחו שם, מעולם לא היתה תוססת ורעשנית יותר (1976).

חוגגים בסהרה. שימי תבורי (ימין), אהובה עוזרי, מיכאל סינואני ואבנר גדסי

בן הרמטכ"ל גנב את ההצגה

הסצנות הראשונות של הסרט הישראלי החדש "טרנזיט", מצולמות בדירה קטנה בבית ישן שברחוב אחד העם בתל-אביב. גיבור הסרט (השחקן גדליה בסר) הוא ניצול שואה שעלה לארץ לפני עשרים וחי כאן בגפו. הוא גרוש מאשתו (השחקנית ליאורה ריבלין, זוגתו במציאות) ואם בנם היחיד (יאיר אלעזר), ונקרע בין הניסיון לשרוד את החיים הקשים בישראל לבין הדחף לחזור לאירופה.

את ההצגה גונב יאיר בן ה-12 וחצי, ולא רק בגלל שהוא ילד, אלא בעיקר בגלל ייחוסו המשפחתי: אביו הוא רמטכ"ל מלחמת יום הכיפורים, דוד (דדו) אלעזר ז"ל, שנפטר שנתיים וחצי קודם לכן מהתקף-לב. ממש לפני תחילת הצילומים פורצת שביתה במערכת החינוך, מה שמאפשר ליאיר להגיע לצילומים בלי לחץ של שיעורי בית שצריך להכין.

הרומן החד-פעמי עם המצלמות מוליד, שלושים שנה לאחר מכן, סרט תעודה מרגש, "געגועים לאבא", שאותו מפיק ומביים יאיר. הסרט משודר בערוץ 2 והביקורת גומרת עליו את ההלל (1978).

טרנזיט באחד העם. גדליה בסר, יאיר אלעזר וליאורה ריבלין בהפסקת צילומים

גלי עטרי מפרסמת בננות, הללויה!

פסטיבל הזמר והפיזמון הישראלי 1978 הוא הראשון, שהזוכה בו נבחר לייצג את ישראל בתחרות הארוויזיון. יזהר כהן לוקח בהליכה עם "אבניבי", אבל גם השיר המדורג במקום השלישי, "נסיך החלומות" (ולנטינו), בביצועה של גלי עטרי, אינו קוטל קנים. השיר זוכה להשמעות רבות ומהר מאוד כובש את פסגות המצעדים.

ההצלחה לא נעלמת מעיניהם של אנשי מועצת הפירות, והם מגייסים את גלי ושני המלווים שלה בשיר, אודי שפילמן וצבי בומס, לקמפיין עידוד לצריכת בננות. "בננה גם לי, בננה גם לך - בננה פרי מצוין לגדול ולקטן", זועקת כותרת המודעה. לא בטוח שקובי אושרת היה מצליח להלחין מזה להיט ארוויזיוני, כפי שעשה שנה לאחר מכן לעטרי עם "הללויה" (1978)

פצצת אנרגיה צהובה. שפילמן (ימין), עטרי ובומס בקמפיין הבננות

תקופה ארוכה אחרי גירושיו מאשתו מאירה היה הזמר אריאל זילבר רווק פנוי, עד שמצא לפני כשנה אהבה חדשה. שמה רחל הייווארד, יפהפיה בלונדית ילידת ארצות-הברית, בעצמה גרושה (מזמר-פופ אמריקני) ואם לילדה בת שש, גילה. רחל עובדת כמזכירה במפעל, ובשעות הפנאי מחלטרת כדוגמנית.

את אריאל היא הכירה בדרך מקרית לחלוטין. "נתקלתי בו בכיכר דיזנגוף ובירכתי אותו לשלום, כי הוא נראה לי מאוד דומה לאחד ממכרי", היא משחזרת בחיוך. אריאל ניצל את הטעות, הזמין אותה לקפה, החל לחזר אחריה במרץ וכעבור זמן לא רב עברו להתגורר בבית בנס ציונה, יחד עם בתה גילה. שיהיה לבנו רועי בן החמש עם מי לשחק (1978).