(דודו פז)
מי עמד בשער השבוע?
מקבץ שערים מהשבוע השני של נובמבר: כוכבת הקולנוע האיטלקיה סופיה לורן, לרגל הקרנת סרטה "איש למאנשה" בישראל (1973); דודו טופז, בדרן וסלב בעלייה (1974); ניסים סרוסי, בדרך לעזוב את ישראל לקריירה בצרפת (1975); להקת "אבבא", מכונת הלהיטים השוודית (1976); הזמרת הבריטית טינה צ'ארלס, מלכת שירי הדיסקו של סוף העשור, ערב הגעתה להופעות בישראל (1977); השחקנית-במאית מיכל בת-אדם, לרגל הקרנת סרטה הארוטי "רגעים" (1979).
מקבץ שערי השבוע
כשגריפין פגש את רבין
מרב גריפין, מראיין הטלוויזיה הפופולארי ביותר בארצות-הברית (תוכנית אירוח יומית, עשרים מיליון צופים), מגיע לישראל לצלם כאן שלוש תוכניות ספיישל עם סלבס מקומיים. אחת מהן מצולמת סביב בריכת השחייה של מלון "השרון" בהרצליה, וכוללת ראיון קצר עם השחקן מייק בורשטיין, תצוגת בגדי-ים של "גוטקס" והדובדבן - ראיון עם ראש הממשלה יצחק רבין.
רבין מגיע למלון בליווי אשתו לאה, לבושים בבגדי ספורט, למשחק טניס עם המראיין, בעצמו טניסאי לגמרי לא רע. אחרי המשחק הקצר הם מתיישבים לראיון לא פורמלי, חלקו אישי וחלקו פוליטי.
ובלי הנקודה היהודית אי-אפשר. בסיום הראיון מציג גריפין לרבין את מוריי שוורץ, מנהלו האישי ונשיא חברת ההפקות שלו. מוריי, יהודי-אמריקני, היה אחד מנוסעי מטוס אייר פראנס שנחטף לאנטבה, חודשים ספורים קודם לכן ושוחרר במבצע צבאי נועז. בעקבות זאת החליט שהוא מוכרח לעשות משהו למען ישראל, והדביק בהתלהבות את גריפין, אירי-קתולי במוצאו (1977).
חבטת פתיחה. מרב גריפין ויצחק רבין בראיון
קרבות קונג פו באמפי של בית שאן
שחקן הקולנוע והטלוויזיה האמריקני דיוויד קראדין, שקנה את עולמו בסידרת הטלוויזיה "קונג פו" (1975-1972), בתפקיד אומן אמנויות לחימה, כמובן, רוכב על גל ההצלחה ומגיע לישראל, לצלם כאן את "חליל הקסם". התסריט עתיר קרבות הקונג פו והקראטה, נכתב במקור על-ידי ברוס לי, מאסטר אומנויות הלחימה האגדי, שנפטר במפתיע ב-1973.
קראדין מגלם בסרט ארבע דמויות שונות - איש הקצב, העיוור, איש הקוף ומלאך המוות. לצידו מופיע ג'ף קופר, שחקן אמריקני שהתאמן במשך שנה לתפקיד לוחם קונג פו. רודי מקדואל, כוכב קולנוע מבוקש בשנות ה-70, מוקפץ לישראל לשלושה ימי צילומים בתפקיד השופט בקרב קונג פו.
הצילומים מתקיימים באתרים עתיקים-ארכיאולוגיים ברחבי הארץ, בהם ראש העין, האמפי בבית שאן, קיסריה, עכו וים המלח (1977).
קינג קונג. דיוויד קראדין (ימין) וג'ק קופר בהפסקת צילומים בראש העין
קולן הנוצץ - זהב
ב-1979 חונך להיטון מסורת חדשה בעולם הבידור: "קולן הזהב", פרס הוקרה לאמנים ולמופעים המצטיינים של השנה. בטקס הראשון, המתקיים בהיכל התרבות בתל-אביב, עולים בזה אחר זה לבמה הזוכים המאושרים: צביקה פיק, גלי עטרי (שמקבלת את הפרס מידי אחותה, שוש עטרי), השחקנית חנה מרון, שושנה דמארי (קולן כבוד), אבי אתגר (איש השנה ברדיו, שמקבל את הפרס מידי משה חובב האגדי), דניאל פאר (איש השנה בטלוויזיה), המפיק אלכס גלעדי והבמאי יוסי צמח (על הפקת תחרות הארו-ויזיון בירושלים), קובי אושרת ושמרית אור (יוצרי שיר השנה "הללויה"), חנה לסלאו (על הצגת הבידור "החיים הם לא ירח דבש"), מוטי גלעדי (שחקן השנה בבידור, שאף מנחה את הטקס ביחד עם רותי הולצמן מ"שוקולד מנטה מסטיק").
מספר זוכים נוספים נעדרים מהטקס בשל התחייבות קודמת, ובהם השחקנים גידי גוב ואיבון מיכאלי (הסרט "יוצאים קבוע"), הבמאי בועז דוידזון ולהקת "גזוז".
בתוכנית האמנותית: ארבעה זוגות רקדני דיסקו מארצות-הברית, שלישיית הבנות "אפרו דיסקו" ולהקת "ג'ינגיס חאן" הגרמנית, זוכת הארו-ויזיון בלהיט שעל שמו נקראה (1979)
שווים זהב. צביקה פיק מקבל קולן זהב מידי עורך להיטון, דוד פז; גלי עטרי מקבלת אותו מאחותה שוש
השועלה בלול התרנגולים
השחקנית ניצה שאול עושה קריירה. אחרי שנחרטה בתודעת הצופים בישראל בסרטים "השוטר אזולאי" ו"חגיגה בסנוקר", היא עוברת להתגורר בלונדון עם בעלה, שם היא מקבלת תפקיד ראשי בתיאטרון לונדוני, במחזה של טנסי וויליאמס, ותפקיד אורח בסדרת הטלוויזיה הבריטית "המקצוענים".
בין לבין היא קופצת לישראל, לתפקיד בסרט "גבעת חלפון אינה עונה" (1976) ושנה לאחר מכן, לסרט "השועל בלול התרנגולות" של אפרים קישון, לצידם של שייקה אופיר וספי ריבלין. שני האחרונים חוגגים יומולדת כמעט באותו יום, ומפיק הסרט מפתיע אותם במסיבת שמפניה על הסט (1977).
שמפניה בלול. ספי ריבלין, ניצה שאול ושייקה אופיר חוגגים
קול השלום – כל השידורים
תחנת הרדיו הצפה "קול השלום" של אייבי נתן, המשייטת מול חופי ישראל, ממשיכה לשדר זו השנה הרביעית ברציפות, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. לוח השידורים של התחנה, המתפרסם בלהיטון, כולל בעיקר תוכניות מוסיקה לסוגיהן (פופ, ג'ז, מוסיקה קלאסית, קאנטרי, שירי נשמה), מצעדי פיזמונים, קצת חדשות ומונולוגים של אייבי.
במודעה, המגדירה את קול השלום כ"תחנת השידור הפופולארית ביותר במזרח התיכון", מתפרסמים תצלומיהם של כל המגישים, רובם המכריע בריטים ואמריקנים, עם ייצוג סמלי של שני שדרים ישראלים - הדי ג'יי גד ביטון ובחור שעונה לשם בועז (1977).
הפנים שמאחורי הקולות. כל מגישי "קול השלום"
לילה עם הרבה 'כוכבים' בסימטה
שימי תבורי, שהתפרסם בלהיט "לילה בלי כוכב", מורגל במעריצות מסוגים שונים שמתנפלות עליו אחרי כל הופעה. בדרך כלל זה נגמר בחיבוק, צילום משותף ואוטוגרף. לא כך קרה עם מעריצה צעירה, יפהפיה בלונדית ממוצא רוסי העונה לשם רושקה. החיפאית בת ה-17, תושבת חיפה, ביקשה וקיבלה את כתובתו הפרטית של הזמר והחלה להציף אותו במכתבי הערצה. היחסים בין השניים התהדקו וגלשו מהר מאוד למפגשים.
מה ששימי לא ידע זה שלאותה רושקה יש חבר קנאי, שלא ראה בעין יפה את מערכת היחסים. כשהגיע שימי להופעה בחיפה, הוא התפתה לצאת עם החבר הגברתן ושניים מחבריו ל"שיחת עסקים" בסימטה מחוץ לאולם. "אני דורש שתנתק את הקשר עם רושקה!" תבע ממנו החבר בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים, וכדי לתת תוקף לדבריו חבט בראשו של הזמר עם קרש וקינח במספר אגרופים לבטנו. שימי, בפרפראזה על להיטו הגדול, דווקא ראה הרבה 'כוכבים' באותו לילה בסימטה.
רק אחרי שבועיים של התאוששות הסכים תבורי לחשוף את הפרשה. "היא בחורה יפה ונחמדה, אבל הקשר איתה מסוכן מדי בשבילי", סיכם את החוויה הכואבת (1977).
מעריצה קטלנית. שימי עם תחבושת על הראש
כשגולדה רקדה אל תוך הלילה
גולדה מאיר, ראש ממשלת ישראל בתקופת מלחמת יום הכיפורים, שנאלצה להתפטר בעקבות מחדלי המלחמה, היא עדיין אישיות רצויה, לפחות בטלוויזיה. בנובמבר 1974, חצי שנה לאחר שפרשה, היא מוזמנת לתוכנית הטלוויזיה "שרתי לך ארצי" בערוץ הראשון, בהגשתו של דן אלמגור. גולדה מספרת בערגה של עלומיה בקיבוץ מרחביה שבעמק יזרעאל, על הסעודות הליליות בחברת השומרים והריקודים אל תוך הלילה ("כל עוד הרגליים היו צעירות"). לצד גולדה יושבים שומר-הראש שלה ואישה חזקה אחרת, מרגוט קלאוזנר, נשיאת אולפני הסרטה הרצליה, שם צולמה התוכנית (1974)
שירים וריקודים. מרגוט קלאוזנר (שמאל), דן אלמגור, גולדה ושומר-הראש שלה באולפן
בנות "ברזיל טרופיקל" חושפות הכל
להקת הפולקלור הברזילאית "ברזיל טרופיקל" מגיעה לסיבוב הופעות בישראל ומחוללת מהומה בביצה המקומית - ולא רק בגלל החיבה שרוחשים המקומיים למקצבים של ארץ הקפה, הכדורגל והסאמבה. הסיבה: בנות הלהקה מופיעות בחלק נכבד מהמופע בחזה חשוף.
הלהקה, המונה 38 רקדנים ורקדניות, זמרים ונגנים, מעלה בהיכל התרבות בתל-אביב את תוכניתה "קרנבל בריו". הודות לפירסום המוקדם, לא מפתיע שהאולם מלא מפה לפה בצופים המקבלים טעימה מהדבר האמיתי - הקרנבל השנתי בריו.
בשיחה איתן מאחורי הקלעים, הבנות שחומות-העור ממש לא מבינות "למה עושים עניין" מהעירום שלהן. "מנהגים וטקסים ברזילאיים רבים מקורם באפריקה", מתנדבת אחת מהן להסביר, "ושם, כפי שכולם יודעים, לא שמעו על חזיות" (1976)
בחזה מורם. בנות להקת "ברזיל טרופיקל" בהופעה
יורם ארבל - שדר, זמר ומנהל אישי
יורם ארבל התחיל את הקריירה הארוכה שלו בשנות ה-60', כקריין חדשות ומגיש ב"קול ישראל". בתחילת שנות ה-70 ניהל רומן קצר עם עולם המוסיקה, כשהגיח למצעדי הפיזמונים עם שני להיטים - "אני אצבע את השלכת בירוק" ו"נערה ושמה שוקולי" - אבל כעבור שנה הוא עבר לטלוויזיה והחל לבסס את מעמדו כמגיש ספורט.
הפרק המוסיקלי בחייו של ארבל כולל גם ניסיון לפתח קריירה כמנהל אישי. את הטסט הוא עושה על הזמר הצעיר אריה מוסקונה, יוצא להקת פיקוד צפון, הפורץ למצעדים בלהיט "לבוא הביתה". בסוף 1971 מתכנסים ארבל ומוסקונה, יחד עם המעבד המוסיקלי בני נגרי והגיטריסט יגאל חרד, להקלטת שני שירים חדשים - "אגוז קשה" ו"קם לי, נם לי" (1971).
שקט מקליטים: יורם ארבל, יגאל חרד, בני נגרי ואריה מוסקונה באולפן
פופיק מוכר קוקה קולה? ממש לא איכפת להם
גלריית האמנים המעטרים את מודעת השער האחורי של "קוקה קולה" לחודש נובמבר, כוללת את הזמר מרדכי (פופיק) ארנון, צלע בשלישיית "התאומים" עם אושיק לוי וחנן גולדבלט, שלימים יחזור בתשובה ויהפוך רב בישראל. שבוע אחריו מככבת במודעת השער האחורי שלישיית "לא איכפת להם", עם גדי אורון, יענקלה נוי ודני עמיהוד. האחרון תפס את מקומו של מתי כספי, חבר ההרכב המקורי, שפרש לקריירת סולו (1971).
קולה כבוד. טעם החיים של פופיק ו"לא איכפת להם"
הרי את מקודשת לי (וגם לי)
נובמבר 1971 עומד בסימן חתונות של דמויות ידועות מעולם הבידור המקומי.
הזמר-שחקן קובי רכט נושא לאישה את איריס יוטבת. השניים הכירו במסגרת שירותם הצבאי בלהקת פיקוד המרכז, ובהמשך הופיעו יחד בסרט "הוא הלך בשדות". אורח הכבוד בחתונה הוא הרמטכ"ל, רב-אלוף חיים בר-לב, שבא לעשות כבוד לאבי הכלה, המכהן כנספח הצבאי שלנו ביפן.
לחתונתו של גדי ליבנה, עורך ומגיש מצעד הפיזמונים העברי של גלי צה"ל, שהקריירה הרדיופונית שלו נמשכת עד היום, מתייצבים כמעט כל הקריינים הבכירים של התחנה הצבאית ואחותה האזרחית, "קול ישראל". בין הבולטים: דליה מזור, אריה גולן, גדעון גרייף ואורי לוטן.
השחקן-זמר דודו אלהרר נושא לאישה, בקיבוץ עינת, את ידידתו רחל גורן, בת הקיבוץ. השניים הכירו והתאהבו כאשר צוות הצגת הבידור "הלוך הלכה החבריה", עליו נמנה דודו, ערך את החזרות בקיבוץ.
השחקן-זמר פיני בן-ארי, כוכב הצגות הבידור "אמי הגנרלית" ו"פישקה", נושא לאישה את בחירת ליבו צילה שטיינר. השושבינים בטקס הם השחקן גבי עמרני והבדרן דודו דותן (1971).
פותחים חופה. אריה גולן (ימין) עם גדי ליבנה ובח"ל; איריס יוטבת וקובי רכט
