(דודו פז)
מי עמד בשער השבוע?
מקבץ שערים מהשבוע האחרון של אוקטובר: אריק קלפטון, מנהיג להקת "דרק והדומינוס", שמכניס למצעדים את "בלוז המכנסיים המתרחבים" (1971); רותי נבון, לרגל הופעת אלבום הסולו הראשון שלה (1974); שלמה ארצי, לקראת המופע החדש שלו, "משחקי 26", מטייל על פסי הרכבת עם בתו הבכורה שירי בת השלוש, כיום תסריטאית, סופרת ומבקרת ספרות (1975); להקת "אבבא" השוודית, שמאז זכייתה בארוויזיון 1974 עם "ווטרלו", מייצרת להיטים בקצב מסחרר (1977); ג'ק לורד, כוכב סדרת הפעולה "הוואי חמש אפס", המוקרנת בישראל (1978); להקת הדיסקו הגרמנית "ג'ינגיס חאן", שהשתתפה בארוויזיון 1979 בירושלים עם הלהיט "ג'ינגיס חאן" והגיעה למקום הרביעי
(1979)
שערי השבוע.
"אלוהים" מגיע להופעות בישראל
הזמר-גיטריסט הענק אריק קלפטון מגיע להופעת בכורה בישראל, עם להקת הליווי שלו, הכוללת ארבעה נגנים. כצפוי, "היכל התרבות" בתל-אביב מלא עד אפס מקום במעריצים נלהבים של אגדת הבלוז, צלע בשלישיית "הקצפת" המיתולוגית, חבר בכיר בהרכבים מוסיקליים נוספים ויצרן להיטים דוגמת "ליילה", "יריתי בשריף", "בלוז המכנסיים המתרחבים" ועוד.
למחרת הוא מקיים מסיבת עיתונאים במלון "שרתון" בתל-אביב, כשלצידו אשתו הטרייה פטי בויד, גרושתו של החיפושית ג'ורג' הריסון, אחריה חיזר בלהט מספר שנים.
לשאלה מה הביא אותו להופעות בישראל עונה קלפטון: "סקרנות. רציתי לראות את ישראל, לבדר את תושביה ולגלות אם היא באמת יפה כמו שסיפרו לי". איך התרשם מהקהל הישראלי? "הוא פנטסטי. ממש פנטסטי!" איך הרגיש כאשר כינו אותו 'אלוהים'? "כיום כבר לא מכנים אותי כך, אבל בשעתו קיבלתי את זה כמחמאה. הרבה יותר טוב להיות 'אלוהים' מאשר 'שטן', לא?" (1979)
אריק מלך ישראל. קלפטון בהיכל התרבות ובמסיבת העיתונאים עם אשתו פטי בויד
הפרמיירות של מתפטרי מלחמת יום הכיפורים
בשנות ה-70, פרמיירה של סרט או הצגה שלא הצליחה למשוך אישיות רמת דרג, משר ועד ראש ממשלה ועד אלוף בצה"ל, כמעט ולא זכתה לכיסוי תקשורתי. מי ששיחק אותה בשלהי 1974 היו שתי בכורות עתירות שמות שווים. הראשונה: הקרנת הבכורה העולמית של הסרט "קורצ'אק" בקולנוע "תל-אביב", אליה התייצבו ראש ממשלת ישראל הטרי, יצחק רבין ואשתו לאה, ראש הממשלה לשעבר, גולדה מאיר (שהתפטרה באפריל אותה שנה בעקבות מסקנות ועדת אגרנט על מחדלי מלחמת יום הכיפורים), השרים אברהם עופר, גד יעקובי, אהרן ידלין וגדעון האוזנר, ראש העיר תל-אביב שלמה להט ועוד.
בפרמיירה השנייה, "ערב שירי רחל" באולם "בת דור" בתל-אביב, בלט בנוכחותו רב-אלוף (מיל.) דוד אלעזר ("דדו"), רמטכ"ל מלחמת יום הכיפורים, שהתפטר אף הוא באפריל, ימים ספורים לפני מאיר. לצידו נראו (שוב) ראש העיר להט, מפקד גלי צה"ל מרדכי נאור, ח"כ אריה לובה אליאב והאמנים דודו טופז, ציפי שביט, טוביה צפיר ואילי גורליצקי (1974).
מכת בכורות: דדו ואשתו עם חנן יובל בערב שירי רחל; גולדה ורבין בבכורת "קורצ'אק"
סצנת העירום שתפסה את צה"ל "עם המכנסיים למטה"
האישור שנתן הצבא לשחקנית תיאטרון צה"ל, ענת עצמון, להופיע בסרט "אסקימו לימון", בעודה חיילת בשירות חובה, הוא כנראה תקדים חד-פעמי ששילטונות הצבא לא ימהרו לחזור עליו בעתיד. לפני הצילומים סוכם עם מפיקי הסרט שענת לא תופיע בסצנות עירום, או שהעירום יהיה מרומז בלבד. לאחר צפייה בסרט המוגמר הופתעו בצה"ל מסצנת ההתעלסות בעירום שלה עם יפתח קצור (הנאהבים הצעירים נילי ובנצי), כעסו מהפרת ההסכם ושקלו להפעיל את הצנזורה הצבאית, אבל לבסוף הוחלט לבלוע את 'הלימון' ולהותיר את הסצנה על כנה – למשוש ליבם של רבבות הצופים (1978).
הפתעה צבאית. ענת עצמון ויפתח קצור בסצנה המדוברת מ"אסקימו לימון"
גאון כובש את קארנגי הול
שלושת אלפים צופים, רובם המכריע ישראלים, הממלאים את אולם קארנגי הול היוקרתי בניו-יורק, מקבלים בהתלהבות ובתשואות את יהורם גאון, בתוכנית ממיטב להיטיו.
מלווה אותו תזמורת בת שמונה נגנים, בניצוחו של דובי זלצר, מי שהלחין את להיטי המחזמר "קזבלן" בכיכובו של גאון. השמועה על המופע המוצלח מגיעה גם לידיעת המעריצים בישראל, ואלה מכינים לגאון קבלת-פנים חמה עד לוהטת בנמל-התעופה לוד, עם השלט המתבקש "כל הכבוד!" (1971).
למי יש יותר כבוד. קבלת-הפנים ליהורם גאון בנמל-התעופה לוד
הזוכים המאושרים לא באו לקבל את הפרסים
כתב להיטון שנשלח לכסות את טקס חלוקת פרסי רשות השידור וגלי צה"ל, המתקיים באודיטוריום של מוזיאון ישראל בירושלים, מגדיר אותו כ"טקס העלוב ביותר שניתן להעלות על הדעת". הסיבה: חלק ניכר מהזוכים בפרסים ומהעובדים הבכירים ברדיו ובטלוויזיה, כלל לא טרחו להגיע לאירוע. לטענתם, מדובר במשחק מכור, שבו נקבעים הזוכים על-ידי ועדות הנגועות באינטרסים פוליטיים ואחרים. חלקם, כמו אלכס גלעדי, מנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה, ועימו כל עובדי המחלקה, כלל לא ידעו מראש על קיומו של האירוע וקיבלו את ההזמנות שעות ספורות בלבד לפני תחילתו.
בטקס עצמו, שנפתח בנאומים מייגעים של מנהלי הרדיו והטלוויזיה, ניסה המנחה, דניאל פאר, ליצור מתח וציפיה לקראת הכרזת הזוכים, אבל מצא עצמו מתנצל שוב ושוב על כך ש"הזוכה המאושר אינו כאן הערב". אלה חלק מהזוכים: אורי זוהר, על תוכנית הבידור של השנה בטלוויזיה, השעשועון "זה הסוד שלי" (זוהר לא הגיע. את הפרס קיבל בשמו יגאל שילון); החידונאי שמוליק רוזן, על תוכנית הבידור של השנה ברדיו; סמל ראשון יואב קוטנר, עורך מוסיקלי בגלי צה"ל, על תוכניתו "פול מקרטני חי או מת?" (קוטנר, לבוש מדים, הגיע לטקס עם אימו); ודן שילון, מנהל מחלקת החדשות בטלוויזיה, שהתכבד בפרס מנכ"ל רשות השידור (1977).
זכייה בשידור ישיר. סמ"ר יואב קוטנר ואימו בטקס חלוקת פרסי רשות השידור
"הקשר הישראלי" של מנחם גולן
המפיק-במאי מנחם גולן מצלם באירופה את סרט הפעולה שלו "קשר האורניום", בכיכובם של פאביו טסטי האיטלקי, אסי דיין, עודד קוטלר, אשר צרפתי, שמעון עדן ונוספים. ההפקה היא קופרודוקציה ישראלית-איטלקית, כאשר החצי הישראלי היא "קנון גרופ", החברה של גולן ויורם גלובוס. העלילה בשני משפטים: חברה מסתורית רוכשת מטען אורניום גדול ממדינה באפריקה ומנסה להבריח אותו בספינה למדינת אויב. סוכני 'המוסד' עוקבים אחר מסלול הפלגתה ולבסוף משתלטים עליה ומובילים אותה לנמל חיפה.
הסרט מצולם במספר אתרים באירופה, בהם ונציה, זלצבורג, אמסטרדם, אנטוורפן וגיברלטר. באחת מהפסקות הצילומים עושים גולן ודיין סיבוב על גונדולה בוונציה (1977).
מספינת האורניום לסירת משוטים. מנחם גולן ואסי דיין על גונדולה בוונציה
גבר הולך לאיבוד בפרסומת לג'ינס
שלמה ארצי מתרגם את הפופולאריות הגואה שלו כאליל-נוער, לקמפיין פירסום לג'ינס Levi's. במודעה, המשמשת גם כפוסטר לעת מצוא לעדת מעריציו, נראה ארצי שרוע בנינוחות על שטיח, לבוש חולצת וחליפת ג'ינס, כשסביבו פזורים תקליטי ויניל אריכי-נגן. התקליטים השחורים הגדולים (קוטר 30 ס"מ) נעלמו מאז והפכו פריט אספנים, ארצי עדיין לא (1974).
פוסטר גזעי: שלמה ארצי בפירסומת לג'ינס
הו יוליה, הו יגאל
יגאל בשן חוזר מביקור בזק מגרמניה, הכולל ראיונות לרדיו ולטלוויזיה, במסגרת קידום הקריירה הבינלאומית שלו. באולפן הטלוויזיה בהמבורג מצפה לו מפגש מרגש עם אריק לביא ושושיק שני, שם הם מצלמים את הצגתם המצליחה "הו יוליה" עבור הטלוויזיה. למפגש ולפוטו-אופ מצטרף גם המחזאי אפרים קישון, מי שכתב את ההצגה ואף מביים את הגירסה הטלוויזיונית שלה (1975).
פסגת המבורג. אריק לביא, שושיק שני, יגאל בשן ואפרים קישון באולפן הטלוויזיה
הג'ינג'ית שרצתה להיות אולסי פרי
ילדת הפלא לילך גליסקמן פרצה לתודעה הציבורית בגיל חמש, בפסטיבל שירי הילדים 1977, שם שרה את "מר אפצ'י" בדואט עם ציפי שביט. בפסטיבל הילדים שנה לאחר מכן כבר שרה סולו את "הבובה פסטי", שהפך להימנון הפסטיבל. בגיל שבע היא מוזמנת לאולפן תוכנית האירוח של ירון לונדון "עלי כותרת", לרגל הקלטת שירה "לו הייתי אולסי פרי". באולפן נוכח, כמובן, נשוא השיר, כוכב מכבי תל-אביב בכדורסל, שהתרגש מהביצוע והעיר בסיפוק: "באמריקה אף פעם לא כתבו עלי שיר". פרי גם לקח את מספר הטלפון של גליקסמן ומבטיח לשלוח לה ולהוריה הזמנות למשחקי מכבי במסגרת גביע אירופה (1979).
שולחן עגול. ירון לונדון, אולסי פרי ולילך גליקסמן באולפן "עלי כותרת" (1979)
הזוג השווה מיליונים בצבעים טבעיים
פארה פוסט ובעלה לי מייג'ורס הם שניים מכוכבי-העל של הטלוויזיה האמריקנית - היא בסידרה "המלאכים של צ'ארלי", הוא בסדרה "האיש השווה מיליונים". שתי הסדרות מוקרנות בטלוויזיה הישראלית וזוכות, לרייטינג שיא. עקב החלטת ממשלה, כל הסדרות הצבעוניות במקור משודרות בשחור-לבן, באמצעות התקן מיוחד שנקרא מחיקון, וזאת במטרה לצמצם את גל הקניות של טלוויזיות צבעוניות (אם כי צופים שהתעקשו לראות את התוכניות בצבע, יכלו לרכוש שלט מיוחד, אנטי-מחיקון, שביצע את ההמרה). להיטון, מצידו, מפצה את קוראיו בפוסטר אמצע צבעוני של הזוג השווה מיליונים (1977).
המלאכית והאיש הביוני. פארה פוסט ולי מייג'ורס בפוסטר
בועז שרעבי ומשה הלל מאחורי הסורגים
כלא רמלה מאכלס מאחורי החומות את האסירים הקשים ביותר. סדר היום שלהם מלחיץ ואפרורי גם יחד. הזמר משה הלל ("הצנחן המזמר") מחליט להכניס קצת שמחה לחייהם ומארגן להם מופע בידור, בהתנדבות כמובן. האסירים מקימים במה גדולה בחצר הכלא, הלל מגייס את בועז שרעבי, הבדרן אבי בהט, הפנטומימאי רולו והרקדן-זמר צדוק צוברי מלהקת ענבל. גם מערכת להיטון תורמת את חלקה ושולחת לכלא עשרות פוסטרים צבעוניים, שיעטרו את קירות תאי המאסר עוד זמן רב. אגב, שרעבי חוזר לכלא כעבור שמונה שנים, בתפקיד אסיר בסרט "מאחורי הסורגים" (1976).
אסירי תודה. בועז שרעבי ומשה הלל בהופעה בכלא רמלה
טעם החיים של המפורסמים
חברת המשקאות הקלים "קוקה קולה" ממשיכה בקמפיין המפורסמים הממליצים על "טעם החיים". מודעות הצבע מתפרסמות בלעדית בשער האחורי של להיטון. בין האמנים המופיעים במודעות חודש אוקטובר 1971: הזמרת אילנה רובינא וצמד הדודאים, ישראל גוריון ובני אמדורסקי (1971).
מצעד השותים. אילנה רובינא וצמד הדודאים מפרסמים קוקה קולה
