(דודו פז)
מי עמד בשער השבוע?
מקבץ שערים מהשבוע השני של אוקטובר: צביקה פיק (1974), גדי יגיל, בדרן וחובב צלילה (1975), פיטר גילמור, כוכב סידרת ההרפתקאות הימית "קו אונידין" (1976), פיטר שטראוס וסוזאן סליבאן, כוכבי סידרת הטלוויזיה "עשיר ועני", שריתקה את עם ישראל למסך הקטן (1977), מישל פיליפס, יוצאת להקת "האמהות והאבות" שהפכה שחקנית קולנוע וטלוויזיה בשער לרגל הקרנת הסידרה "אָספֶּן" בישראל (1978), וברברה סטרייסנד וריאן אוניל, לרגל הקרנת סרטם "כפפה לאוהבים" (1979).
שערי השבוע
אמנים בחזיתות מלחמת יום הכיפורים
מלחמת יום הכיפורים נכנסת לשבוע הלחימה השני, ובחזיתות הצפון והדרום מתחוללים קרבות בלימה קשים. כל העם צבא וגם אמני ישראל מגויסים להרים את המוראל ללוחמים בחזית. הם מגיעים, יחידים וחוליות בידור, לכל מוצב, מעוז או מתחם שהגישה אליו מתאפשרת. בלי ציוד הגברה, בלי תפאורה או במה. תוקעים מיקרופון מאולתר בחול, שולפים גיטרה ומתחילים להפגיז שירים או מערכונים. החיילים, משרתי סדיר ומילואימניקים, אומנם מותשים מהקרבות, אבל לא מוותרים על 'הפסקת האש' הבידורית (אוקטובר 1973).
חזית הבידור במלחמת יום הכיפורים. למעלה: שלמה ניצן, גדי יגיל ואריק לביא (גבו למצלמה). למטה: דני גולן
הניסיון שנכשל. כותרת הסקופ של להיטון. פניו של הבדרן הידוע טושטשו
מי חיסל את הקריירה של בועז שרעבי?
"אני בורח, לא יכול להישאר כאן יותר! נראה כאילו יד מכוונת דאגה לחסל את הקריירה שלי". כך, בקול חנוק מדמעות, מנמק בועז שרעבי את החלטתו לעזוב את הארץ ולנסוע לארצות-הברית ולתקופה בלתי-מוגבלת.
למסיבת הפרידה העצובה ערב נסיעתו, מגיעים הוריו וקומץ חברים טובים. הם שומעים ממנו על התחושה הקשה של נפילה מפסגת ההצלחה אל תהום האלמוניות והשיכחה, על הירידה החדה בהזמנות להופעות, החיים הקשים והייאוש.
"בטלוויזיה וברדיו כמעט ולא התייחסו אלי", הוא מספר. "ביקשתי מחנוך חסון (מפיק תוכניות בידור בטלוויזיה - ד.פ.) שיערכו תוכנית של 'שירים בצוותא' איתי, והוא ענה לי במכתב שאני לא עונה על הקריטריונים. גלעד בן-שך (ראש מדור המוסיקה הקלה ברדיו) אמר ששיער יצמח על כף ידו לפני שהוא ישדר שירים שלי.
מאריך, הנגן החדש שלי התעלמו לגמרי. שיר שלי בביצוע נאווה ברוכין, שזכה במקום הראשון בפסטיבל בינלאומי בצ'ילה, כלל לא הושמע. בקיצור, אמצעי התקשורת חיסלו אותי!" שרעבי מכר את מכוניתו ואת תכולת ביתו בשכונת נאות אפקה. את הבית השאיר לאחיו הצעיר, עמוס. בתקופה הראשונה לשהותו בניו-יורק, הוא יתגורר בדירת אחיו, יואל, ולפרנסתו יופיע במועדון-הלילה הישראלי "פינג'אן". סוף דבר: בועז שהה בחו"ל כארבע שנים, חזר הביתה ב-1983, הקליט את האלבום "אצלי הכל בסדר", והחל את הטיפוס האיטי בחזרה לצמרת (אוקטובר 1979).
נשבר לו. בועז שרעבי מספר על הסיבות להחלטתו לעזוב את ישראל
שימי התימני נשאר מחוץ ל"מצעד האשכנזי"
הזמר הים-תיכוני שולט כיום ללא עוררין בכל ערוצי התקשורת. אבל בשנות ה-70' אפילו לא העזו לחלום על שבירת חומות 'הגטו המזרחי'. זמר מזרחי אותנטי שהצליח להכניס שיר שלו למצעד, נחשב נס מהלך.
לשימי תבורי, זמר עולה בז'אנר המזרחי, היו ב-1978 לפחות שני להיטי זהב - "שחורה אני ונאווה" ו"אין לי אהבה", אבל עורכי מצעד הפיזמונים השנתי של רשת ג' לא דירגו אותם בין 30 הראשונים.
אשר ראובני, אמרגנו של תבורי, החליט שלא לעבור לסדר היום ויצא במתקפה חריפה. "אני חושב שהמצעד השנתי היה גזעני, משוחד ומכור", הגיב בזעם. "זהו מצעד אשכנזי שלא משקף את מה שהולך בארץ באמת. שלא יספרו לי שהיו במצעד שירים של זמרים תימנים כמו יגאל בשן, גלי עטרי ויזהר כהן. לגבי, הם לא זמרים תימנים. הם לא שרים בסיגנון שלנו. אני אדרוש לברר איך נערך המצעד, והאם לא נזרקו לפח גלויות של מאזינים" (אוקטובר 1978).
מצעד גזעני, משוחד ומכור. שימי תבורי ואמרגנו אשר ראובני
כאן קול התקווה מדרום לבנון החופשית
ב-1977, כחמש שנים לאחר פרוץ מלחמת שלום הגליל והפלישה ללבנון, מוקמת ביוזמת צה"ל מיליציה חמושה, שתיקרא צבא דרום לבנון (צד"ל). מפקד הכוח הוא מייג'ור סעאד חדאד, הנהנה מגיבוי מלא של הממסד הביטחוני והמדיני הישראלי.
באותן שנים פיעמה עדיין התקווה שלבנון תשוב להיות מדינה חופשית, נקייה מאירגוני טרור וממפקדות מחבלים. לתקווה הזו ניתן גם ביטוי רדיופוני: תחנת הרדיו The Voice of Hope ("קול התקווה"), פרי יוזמה משותפת של מייג'ור חדאד וכת נוצרית הנקראת High Adventure.
התחנה ממוקמת בכפר הנוצרי קלֵעָה. האולפן והמשדרים נרכשים מכספי תרומות של נוצרים בארצות-הברית. לוח השידורים כולל מוסיקה וחדשות בשלוש שפות. שלושה שבועות לאחר תחילת השידורים, מתלווים כתב וצלם להיטון אל צוות הטלוויזיה הישראלית, היוצא להכין כתבת צבע על התחנה.
בחזית בניין התחנה, מבנה נטוש בלב שדה קוצים, שלט מאולתר: "קול התקווה - תחנת השידור של לבנון החופשית". פרנסיס ריזאק, דובר אזור לבנון החופשית, מקדם את האורחים מישראל בלבביות מופגנת, ומלווה אותם פנימה להיכרות עם ג'רי הול, די ג'יי מדאלס, טקסס, שגויס כדי לעודד את רוחם של תושבי דרום לבנון למודי הקרבות. "אני נמצא כאן בשליחות האל", אומר השדר המאמין וחובב מוסיקת הקאנטרי. מלבדו יש בתחנה עוד שלושה-ארבעה שדרנים אמריקנים וצעיר לבנוני בן 19, יוסף שהין, המגיש את כל התוכניות בערבית (אוקטובר 1979).
התקווה שנגוזה. פרנסיס ריזאק באולפן "קול התקווה" בדרום לבנון
הצנחנים קיבלו "גזוז" בפארק
להקת "גזוז", עם הכוכבים דני סנדרסון, גידי גוב ומזי כהן, היא מסמר התוכנית האמנותית בעצרת המרכזית של "יום הצנחן", המתקיימת באמפי של הפארק הלאומי ברמת גן. אלפי הצנחנים שנדחקו למקום מריעים בהתלהבות ללהיטי הלהקה ("אמא ודני", "תשע בכיכר", "רוני" ועוד). שר הביטחון עזר וייצמן והרמטכ"ל רפאל (רפול) איתן, טורחים לבוא אל מאחורי הקלעים ולהחמיא ללהקה על הביצועים. זו תהיה אחת ההופעות האחרונות של הלהקה לפני פירוקה (אוקטובר 1979).
פעמיים גזוז. עזר וייצמן ורפול מחמיאים לגידי גוב (ימין) ולדני סנדרסון
סיבוב הופעות ארצי ל'כבש' של יהונתן גפן
תחילה היה ספר שירים, "הכבש השישה-עשר" פרי עטו של יהונתן גפן. הצלחת הספר הולידה תקליט. אחר כך התקבצו מבצעי התקליט למופע חד-פעמי. כעת הם שבים ולוקחים את "הכבש השישה-עשר" לסיבוב הופעות ארצי, בהשתתפות ההרכב המקורי שהקליט את האלבום: גפן, יוני רכטר, גידי גוב, יהודית רביץ ודיוויד ברוזה. ההופעות הראשונות נוחלות הצלחה בקופות ובביקורות, ול'כבש' של גפן צפוי לוח הופעות עמוס (אוקטובר 1979).
סופרים כבשים. רכטר, רביץ, גוב וברוזה בחזרות למופע "הכבש השישה-עשר"
נחמן שי עושה סטאז' פרלמנטרי
נחמן שי מכהן כחבר כנסת מטעם סיעת "קדימה" רק משנת 2008, אבל את הסטאז' הפרלמנטרי שלו החל הרבה קודם לכן, עוד בסוף שנות ה-70', במסגרת תפקידו ככתב הטלוויזיה בכנסת.
בראיון ללהיטון הוא מספר על הדרכים שמצא, במטרה להפיח רוח חיים בפעילות המשמימה יחסית של בית הנבחרים. "אני מנסה ככל האפשר להתמקד בפעילות מאחורי הקלעים", הוא מספר, "באנשים ובמקומות שאינם חשופים בדרך כלל לעין הציבור. אני רוצה להראות כנסת רוחשת ופעילה, לא רק באולם המליאה".
והוא מוסיף: "כתב פרלמנטרי חייב לפתח חושים מיוחדים, ועם זאת לדעת לעמוד בלחצים. חברי כנסת מעוניינים להופיע על המסך הקטן, ולא אחת צריך לסרב בנימוס, כאשר השיקול העיתונאי איננו מצדיק ראיון".
האם חולפת במוחו המחשבה לעבור לצד השני של המתרס? בשלהי 1978, חלומו הגדול הוא לשמש כתב רשות השידור בארצות-הברית. הוא מגלה כי הוצע לו להיות דובר של משרד ממשלתי מסוים, אך הוא סירב משום שאיננו מעוניין להיות מזוהה עם גוף פוליטי כזה או אחר. ב-2008, כאמור, התמונה השתנתה כליל (אוקטובר 1978).
צריך לדעת לסרב בנימוס לח"כים מסוימים. נחמן שי בראיון
שוקולד מנטה מסטיק עלית
שלישיית "שוקולד מנטה מסטיק", שכללה את ירדנה ארזי, לאה לופטין ורותי הולצמן, היתה הרכב מוזיקלי מצליח שהתקיים במשך שש שנים (1978-1972) והנפיק שורה של להיטים זכורים לטוב. במהלך תקופה זו הן הופיעו במספר פסטיבלי זמר, בחו"ל והקליטו מספר אלבומים מצליחים. אחד השיאים היה ייצוג ישראל בארוויזיון 1976, בשיר "אמור שלום", שהגיע למקום השישי.
כשחברת הממתקים "עלית" תיכננה לצאת בקמפיין פירסום לבונבוניירות שלה לקראת השנה החדשה, הבחירה הטבעית נפלה על שלוש הבונבוניות הלאומיות, ששם הלהקה לבדו היווה פירסומת חינם למוצרי החברה (אוקטובר 1977).
הבונבוניות והבונבוניירות. לופטין (ימין), הולצמן וארזי במודעת "עלית"
תפסו פיקוד בדיזנגוף
בשנת 1969 עלתה על מפת הבידור להקת פיקוד דיזנגוף, להקה שהורכבה מיוצאי להקות צבאיות, אימצה את המודל הצבאי של שירים ומערכונים, אבל בלבוש אזרחי. חברי הלהקה היו: ששי קשת, יהודה ברקן, אריה מוסקונה, צילה דגן, שלומית נתיב, שרה לפיד, דני קוליש, יוסף סוויה ורוויטל שפינדלר.
על-מנת לרכוב על גל ההצלחה של הלהקות הצבאיות, גויסו לתוכנית הראשונה הבמאי דני ליטאי והמנהל המוזיקלי יאיר רוזנבלום, צמד עם קבלות.
השירים הוזמנו משלום חנוך, קובי אושרת, יענקלה רוטבליט, דן אלמגור ויורם טהר-לב. בין הידועים: "העולם כולו נגדנו" ו"טרזן על העצים".
להקת פיקוד דיזנגוף נהנתה אומנם מהצלחה מסחרית, אבל אחרי תוכנית אחת ושני תקליטים החלו כמה מחבריה לבנות לעצמם קריירת סולו, והחבילה התפרקה כעבור שנה אחת בלבד (אוקטובר 1969).
להקת פיקוד דיזנגוף. מימין למעלה: שלומית נתיב, רוויטל שפינדלר, שרה לפיד, יהודה ברקן, צילה דגן ויוסי סוויה.
בחזית: דני קוליש (כורע), אריה מוסקונה וששי קשת
זוכה הפסטיבל החסידי צבר 1502 תרנגולות...
פסטיבל הזמר החסידי השישי במספר לשנת תשל"ה, המתקיים בהיכל התרבות, מזמן הפתעה למהמרים: עוזי מאירי, בן מושב רם-און שבמועצה האזורית גלבוע, קטף את המקום הראשון בשירו "אני מאמין", בפער נקודות ניכר לפני 'כוכבים' כמו צביקה פיק, רותי נבון, גלי עטרי ושלישיית שוקולד מנטה מסטיק. הישג גדול לנוכח העובדה שמדובר בזמר אלמוני, שזו לו הופעת הסולו הראשונה שלו. מאירי מקבל 1502 נקודות, ושעה קלה אחרי הזכייה הוא מודיע בהתרגשות: "זה בדיוק מספר התרנגולות במשק שלי!"
במקום השני זוכה אסתי כץ, יוצאת להקת הנח"ל, בשיר "לכו נרננה" ובשלישי זוכה חיה ארד, יוצאת להקת הנח"ל, בשיר "שלום רב". צביקה פיק, בשיר "האל המושיע", הסתפק במקום השביעי (אוקטובר 1974)
חסידים וזוכים. מימין: אסתי כץ, עוזי מאירי, חייה ארד, רותי נבון, צביקה פיק וגלי עטרי
