דיאטת הכסאח של יונה אליאן וציפי שביט, שאיפות ההתפשטות של מירי אלוני

(דודו פז)

מי עמד בשער השבוע?

מקבץ שערי להיטון בשבוע האחרון של ספטמבר: חווה אלברשטיין (1973), הצמד שוקי ואביבה (1975), הגשש החיוור, לרגל יציאת סרטם "גבעת חלפון אינה עונה" לאקרנים (1976), אורי זוהר, לרגל יציאת סרטו "הצילו את המציל" לאקרנים (1977), ניצה שאול (1978) וגלי עטרי (1979)

שערי השבוע

כוכבת הילדים בעירום מלא

גם הזמרת-בדרנית ציפי שביט עושה מסלול דומה. היא משתחררת משירות צבאי בצוות הווי פיקוד דרום, עם 'מענק שיחרור' של משקל עודף (85 ק"ג). היא משתלבת בהצגות בידור ובסרטים, ובכולם היא מגלמת את הצעירה העגלגלה והצחקקנית. בהדרגה היא הופכת לכוכבת ילדים מבוקשת, אבל מטען הקילוגרמים החורג מציק לה.

ב-1977, אחרי סידרה ארוכה של דיאטות כסאח, כולל צומות, מגשימה שביט את החלום, כאשר מחוג המשקל נעצר על 49 ק"ג. נרגשת מגודל ההישג, מחליטה ציפי לעשות צעד נועז: היא מצטלמת בעירום מלא, אומנם בפוזה שמכסה על החלקים היותר מוצנעים, אבל עדיין צילום שהיכה גלים, בעיקר בקרב הורי הילדים המעריצים (ספטמבר 1977).

אל תראוני שאני שמנמונת. ציפי שביט לא מסתירה את תוצאות הדיאטה

אמני ישראל מבקשים: תנו צ'אנס לשלום

הרבה לפני הסכמי השלום עם מצרים וירדן, ולהבדיל מהסכמי אוסלו עם הפלסטינים, הכמיהה לשלום עם שכנותינו הדירה שינה מעיניהם של אמני ישראל. לפני 42 שנה התכנסו כמה עשרות מהם באולפן ההקלטות של חברת "ישראקול" בתל-אביב, כדי להקליט גירסה עברית ללהיט של ג'ון לנון, "תנו צ'אנס לשלום".

אורי זוהר ניצח על המקהלה העליזה, שכללה את אריק איינשטיין, שלום חנוך, אילן ואילנית, רבקה מיכאלי, אבי טולדנו, גבי ברלין, בומבה צור, דן בן-אמוץ, יוסי בנאי, שייקה לוי, אבנר רוזנבלום (עורך המצעד של גלי צה"ל), ישראל גוריון, חיים סבן, להקת האריות ולהקת הצ'רצ'ילים.

כשהתפוגגו אדי האלכוהול והזיעה, נותר סרט הקלטה כבן שעה, ממנו ערכו מאוחר יותר שיר באורך של כ-14 דקות (ספטמבר 1969).

נותנים צ'אנס. איינשטיין (מימין), בנאי, שייקה לוי, צור, רוזנבלום, גוריון, סבן וזוהר

"רחל אימנו" עשתה דיאטת כסאח

יעקב אבינו ורחל אימנו שבו ונפגשו השבוע על אדמת ארץ כנען (ליתר דיוק, תל-אביב), אחרי "נתק" של כמה אלפי שנים. בגילגולם הנוכחי אלה הם יונה אליאן שלנו והשחקן האנגלי הנודע קית מיטשל. האחרון אינו פנים חדשות לישראלים. הוא התפרסם כאן בדמותו של המלך הנרי השמיני, בסידרת טלוויזיה שהוקרנה בערוץ הממלכתי לפני מספר שנים.

יעקב ורחל בבאר שבע. הבמאי קאקויאניס נותן הוראות ליונה אליאן וקית מיטשל

איך אומרים שוקי ואביבה ביפנית?

סיפור ההצלחה המטאורי של שוקי ואביבה, נפתח בלהיט "סיניורינה קונצרטינה" (1972) שכבש את מצעדי אירופה, ונמשך כעבור שנה כשהצמד הישראלי נשלח לייצג את אנגליה בפסטיבל הזמר הבינלאומי של ענקית כלי הנגינה "ימאהה" בטוקיו (1973). הם זוכים באחד המקומות הראשונים ולא פחות חשוב - בחוזה הקלטה ובמכירה של מאות אלפי תקליטים ביפן. להיטם Love is like נחטף כמו לחמניות ומזכה אותם בתקליט זהב יפני.

אהבה נוסח יפן. מעריצים מקומיים מקדמים את שוקי ואביבה בנמל-התעופה בטוקיו

טוקיו ויוהנסבורג עושות כבוד לילד-הפלא הישראלי

אחרי שוקי ואביבה, מגיע גם תורו של ילד-הפלא נועם קניאל לכבוש את יפן. הוא נוחת בטוקיו בליווי הוריו, כאורח חברות התקליטים RCA ו"וואטאנובה" היפנית, אחרי קריירה לגמרי לא רעה שעשה בצרפת (המלצה אישית של מייק ברנט), כולל כמה להיטים במצעדים. בטוקיו הוא מתקבל בשטיח אדום, לכבוד העובדה ששנה קודם לכן הוציא אלבום עם 12 שירים ביפנית, כולם בביצועו.

למסיבת העיתונאים במלון "הילטון" נוהרים כ-60 כתבים וצלמים מהתקשורת המקומית והבינלאומית, כדי לראיין את הכישרון הישראלי בן ה-13, שהתגלה לראשונה בגיל שמונה בפסטיבל שירי הילדים (בשיר "גלי"). ההספק של קניאל בעשרים ואחד ימי שהותו ביפן מרשים בהחלט: 16 הופעות בטלוויזיה, 5 הופעות בתוכניות רדיו ו-45 ראיונות לתקשורת.

מטוקיו ממריאה משפחת קניאל לדרום אפריקה, ואחרי לא פחות מ-35 שעות טיסה (כולל עצירות ביניים והחלפת מטוסים) הם נוחתים ביוהנסבורג.

גם כאן מסיבת עיתונאים רבת משתתפים, ראיונות לתקשורת ו-12 הופעות באולם "הקולוסיאום" הענק בעיר. על תזמורת הליווי בת 16 הנגנים מנצח אביו הפסנתרן, אלי קניאל. הכל נשאר במשפחה, כבר אמרנו? (ספטמבר 1976)

בדרכי נועם. קניאל בתוכנית טלוויזיה ביפן, ובחזית "הקולוסיאום" ביוהנסבורג

מהחגיגה בפאב לחזית הדרום

אלוף (מיל.) אריאל שרון אולי מזכיר במימדיו את המלך הנרי השמיני, אבל לא בטוח שזו היתה הסיבה להזמנתו לפתיחה הרשמית של פאב "הנרי השמיני" בהרצליה פיתוח. גנרלים בשירות סדיר ובמיל. היו בשנות ה-70 קישוט חובה בכל פרמיירה או פתיחה.

פרט לשרון התייצבו בפאב גם קצין חי"ר וצנחנים ראשי, תא"ל עמנואל שקד, ועוד כמה בעלי דרגות. לא נפקד מקומם של סלבס כמו פנינה רוזנבלום, עודד קוטלר, גילה אלמגור, אילנה רובינא וגם יוסי שריד, איש צמרת המערך ויד ימינו של שר האוצר פנחס ספיר.

היריבות הפוליטית בין שרון (מיוזמי הקמת הליכוד באותה שנה) ושריד, לא הפריעה לשניים לנהל שיחה ממושכת.

אגב, החגיגה הסתיימה כעבור פחות מחודש, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים וצו הגיוס שקיבל שרון, כמפקד אוגדת מילואים בחזית הדרום (ספטמבר 1973).

מגעים פוליטיים. יוסי שריד, אריאל שרון, לילי שרון וגילה אלמגור ב"הנרי השמיני"

מירי אלוני למבוגרים בלבד

"אני לא רוצה להיות יותר זמרת, לא רוצה לשיר! כמעט כל מה שעשיתי עד היום היה חסר ערך. כמעט כל השירים שהקלטתי עד היום, נתפרו במיוחד למצעדי הפיזמונים.

רק עכשיו אני עושה את הדבר הנכון - משלבת משחק עם שירה". הווידוי הנוקב הזה שייך לזמרת מירי אלוני, לשעבר סולנית להקת הנח"ל, שכבשה את המצעדים בלהיטים "קרנבל בנח"ל", "הבן יקיר לי" ו"שיר לשלום".

כדי להשלים את המהפך היא משחררת סידרת צילומים נועזים (במושגי התקופה, כמובן) בחלוק משי מינימלי. לרוע מזלה, באותה שנה עדיין לא הומצא הפוטושופ, שהיה עשוי להעלים אי-אלו בליטות מיותרות (ספטמבר 1974).

מצעדים כבר לא בשבילה. מירי אלוני מפגינה שאיפות התפשטות

אמני ישראל מסתערים על בסיסי צה"ל

ערב ראש השנה תשל"ח. אלפי חיילים שלא קיבלו חופשת חג, נותרו מרותקים לבסיסיהם ברמת הגולן, בקעת הירדן וחצי האי סיני. רס"ן עודד פלדמן, ראש ענף הווי ובידור בצה"ל, מחליט להמתיק להם את תחילת השנה החדשה. הוא משגר צווי גיוס מילואים למאות אמנים, ואלה נענים ברצון.

"שלחנו צווים ל-400 אמנים וכולם התייצבו, בהם כאלה שיכלו להוציא גימלים", מספר פלדמן בגאווה. למען הדיוק, מהרשימה נעדרו שני שמות, יהורם גאון (קיבל פטור עקב צרידות קשה) ויפה ירקוני, יוזמת המבצע, שדפקה נפקדות עקב סיכסוך עם קצין חינוך ראשי.

לבסיסים בצפון הארץ נשלחים שלמה ארצי, מוטי גלעדי, גדי יגיל, גדעון שמר, אלכס פלג, הדודאים, דודו טופז, סדנת שכונת תיאטרון התקווה, האריות, רוחמה רז ועוד. לדרום יורדים שלום חנוך, הכל עובר חביבי, יהודה ברקן, צביקה פיק, דודו דותן, אורי זוהר, אסתר ואפרים שמיר, עוזי חיטמן, מתי כספי, אריאל זילבר, אבי טולדנו, אושיק לוי, הפרברים ורבים נוספים.

כתבת להיטון מתלווה לטיסה לסיני, במטוס בואינג צבאי. אחרי חצי שעה נוחתים בשדה-התעופה הצבאי של רפידים (ביר גפגפה). ציוד ההגברה נפרק ומועמס על משאיות צבאיות הממתינות בשדה. האמנים מתפצלים לחוליות בידור שנקבעו מראש ויוצאים לדרך. בבסיסים מצפה להם קבלת פנים חמה, כמו שרק חיילים רעבים לבידור יודעים לתת, והאמנים נותנים את מה שהם יודעים בלי לדפוק חשבון (ספטמבר 1977).

בדרך לרפידים. הכל עובר חביבי (למעלה), צביקה פיק ומעריצה במדים, אסתר ואפרים שמיר

גלי עטרי ויגאל בשן מוכרים רשמקול קסטות

כוח המשיכה והמכירה של אמנים פופולאריים זו לא המצאה של המאה ה-21. כבר בשנות ה-70 תפסו חברות מסחריות לא מעטות טרמפ על זמרים מובילים, והשתמשו בהם לקידום מכירות לקהל הצרכנים הצעיר.

בנוסף לקוקה קולה, שהפיקה סדרת מודעות עם מיטב האמנים של העשור, גייסה גם חברת מוצרי האלקטרוניקה National זמרים "חמים", ובהם גלי עטרי ויגאל בשן, לפרסם את רשמקול הקסטות החדיש שלה. "אם ברצונך לשיר, שיר איתו", מציעה המודעה. "מיקרופון רגיש המותקן בתוך המכשיר מאפשר לך קליטת קולות מכל כיוון". כן, טייפ-קאסט (קלטות סלילים) היתה המילה האחרונה בהשמעות מוזיקה לפני 35 שנה, הרבה לפני עידן הדיסקים וההורדות מהאינטרנט. פריט ארכיאולוגי, אבל נעים להיזכר, תודו (ספטמבר 1976).

צלילים וסלילים. גלי עטרי ויגאל בשן במודעות לרשמקול הקסטות

הגיליון הראשון נחטף מהדוכנים

26 בספטמבר 1969. בדוכני העיתונים צץ מגזין חדש בעל שם יוצא-דופן, "להיטון" (שילוב של המילים "להיט" ו"עיתון") עם שער בעיצוב פסיכדלי יוצא-דופן לא פחות.

מגזין בכותרות. שער הגיליון הראשון של להיטון

יומולדת שנה בהיכל

להיטון חוגג שנה להיווסדו, ועושה את זה בגדול. לאירוע החגיגי המתקיים בהיכל התרבות בתל-אביב, בשעתו אולם המופעים הגדול והיוקרתי בישראל, מרכיבים סוללה של אמנים מובילים, ובראשם הגשש החיוור, רבקה זוהר, אורי זוהר, אילי גורליצקי ויונה עטרי (כוכבי "שלמה המלך ושלמי הסנדלר"), בומבה צור (כוכב "כנר על הגג"), לצד אמנים עולים, כמו אדי כוגן, עמי שביט, מרצדס ואווה פרנסיס. את המופע מלווה תזמורת הקריבושיות בניצוחו של דוד קריבושי.

ההרכב הפותח. עומדים מימין: גברי לוי, רבקה זוהר, פולי, יונה עטרי ושייקה לוי. באמצע: אדי כוגן, בומבה צור ואילי גורליצקי. כורעים מימין: שניים מחברי תזמורת הליווי, דוד קריבושי ואורי זוהר