הזמרת האמריקנית שסירבה להופיע ב"שטח כבוש" והזמר הישראלי שכבש את סיציליה

(דודו פז)

מי עמד בשער השבוע?

מקבץ שערי להיטון בשבוע השלישי של ספטמבר: אריק איינשטיין עם כדורסל ביד, זכר לעברו כשחקן כדורסל מצטיין בקבוצת הנוער של הפועל תל-אביב (1970); בועז שרעבי, שבתוך חודשים ספורים כבש בסערה את המצעדים בלהיטו "פמלה" וזכה בתואר איש-השנה בפופ (1971); ששי קשת ויונה אליאן, זוג נשוי טרי ופעיל בעולם הבידור, הוא כאליל-זמר, היא כשחקנית תיאטרון וקולנוע (1973); אלטון ג'ון, כוכב הפופ האנגלי (1974); הצמד הישראלי שוקי ואביבה, שעושה קריירה בינלאומית

(1975); כוכבי סדרת הטלוויזיה "קוג'אק", טלי סבלאס, הבלש הקרח עם הסוכריה על המקל ואחיו ג'ורג', המגלם את הבלש סטאברוס (1977).

שערי השבוע

ג'ואן באאז לא ידעה שהוזמנה להופיע ב"שטח כבוש"

היום מזוהה השם נביעות עם יצרנית מים מינרליים. בשנות ה-70', הרבה לפני ששיגעון מי המעיינות הציף את המרכולים, נביעות היה שמה העברי של נואיבה, פנינת תיירות נחשקת בחצי האי סיני. לאחר כיבוש סיני במלחמת ששת הימים, הוקם בנואיבה יישוב קטן שנקרא נביעות, אבן שואבת לכל הזרוקים ממרכז הארץ.

ב-1977 החליט האמרגן איתן גפני לנצל את כוח המשיכה של המקום, והפיק פסטיבל פופ בסיגנון וודסטוק, אבל בהיקף קטן בהרבה, כמובן. שנה לאחר מכן כבר הלך גפני בגדול וגייס לפסטיבל את מיטב אמני הפופ והרוק של ישראל - שלום חנוך, צביקה פיק, אריאל זילבר, יגאל בשן, יהודית רביץ, דיוויד ברוזה, אפרים ואסתר שמיר, רותי נבון, יוני רכטר ואחרים. בניסיון לתת לפסטיבל חותם בינלאומי, הוא ייבא גם את זמר-הנשמה האמריקני ריצ'י הייוונס וזמרת-העם האמריקנית ג'ואן באאז, שניהם בוגרי וודסטוק.

הצרה שהיא גילתה את העובדה הטופוגראפית הזו רק לאחר הגעתה לישראל, מה שאילץ אותה לקיים מסיבת עיתונאים ולנמק את החלטתה המפתיעה ("אולי זו היתה טיפשות מצידי שלא הסתכלתי במפה לראות היכן נביעות"). לצידה במסיבת העיתונאים יש איירה סנדפרל, יהודי טוב ושותפה לניהול "המרכז האמריקני לחקר אי-אלימות".

זה לא הפריע לעיתונאים הרבים שהוזמנו ל"הילטון" ירושלים, לפתוח במתקפת שאלות נוקבות ומביכות, שבמקרים רבים הותירו את הזמרת נבוכה ומתפתלת בתשובות מגומגמות ולעיתים לא מדויקות. מקור יודע-דבר טוען, כי באאז היתה מופיעה בשמחה בנביעות, אלמלא הקמפיין ההסברתי שניהלו אנשי "שלום עכשיו" נגד הופעתה בשטחים שמעבר לקו הירוק (ספטמבר 1978).

לא קראה את המפה. ג'ואן באאז ואיירה סנדפרל במסיבת העיתונים

"הקשר הסיציליאני" של יגאל בשן

בשנות ה-70' היו זמרים ישראלים 'סחורה חמה' בפסטיבלי זמר בינלאומיים. חדווה ודוד, אילנית, שוקי ואביבה, מייק ברנט, צמד העופרים, נועם קניאל וגלי עטרי הם חלק מהשמות הבולטים.

ב-1970 מצטרף לרשימה יגאל בשן, משוחרר טרי מלהקת פיקוד צפון ואליל-נוער בהתהוות, המוזמן להופיע בפסטיבל הזמר הבינלאומי של פאלרמו, סיציליה. המארגנים מרוצים מההופעה, ומזמינים אותו גם לפסטיבל הבא, בספטמבר 1971. הפעם, בשל הביקוש הנרחב לכרטיסים, מועבר האירוע מאיצטדיון הכדורגל המקומי לשטח פתוח ורחב-ידיים, אותו גדש קהל של כ-30 אלף איש.

"האווירה היתה נהדרת והזכירה לכולם את פסטיבל וודסטוק", מספר בשן לכתב להיטון. "הפסטיבל נמשך שלושה ימים ואני הופעתי בערב האחרון, אחרי שמות ידועים בעולם הפופ-רוק כמו מנפרד מאן וג'ולי דריסקול. ליוותה אותי להקה של 15 איש, עשרה נגנים וחמש זמרות, וזו היתה הרגשה נהדרת לשיר בגיבוי ההרמוניות הקוליות המדהימות שלהם". הביקורות, אגב, גמרו את ההלל על הופעתו של הזמר הישראלי (ספטמבר 1971).

מפיקוד צפון לסיציליה. יגאל בשן בפסטיבל פאלרמו

הסקס הפרוע של ד"ר שמוליק קראוס

יום אחד קם איש-עסקים ללא כל רקע או ניסיון קולנועי קודם, ומחליט להפיק סרט קולנוע ייחודי. האיש הוא יונה דאי, בין היתר הבעלים של קפה האמנים "נוגה" בתל-אביב, ולצורך האקספרימנט הוא מחתים לתפקיד הראשי את הזמר-מלחין שמוליק קראוס, טיפוס מסוקס ומשפריץ גבריות.

אדם וחווה. שמוליק קראוס ואנג'ליק פטי-ג'ון בסצנה הנועזת

חתונה צנועה למיליארדר שבדרך

היום זה בטוח היה נראה אחרת, עם חתונה נוצצת וסוללת סלבס מפה עד לוס אנג'לס. אבל בספטמבר 1975, כשחיים סבן שבר את הכוס תחת החופה לראשונה בחייו, הטקס הצנוע התקיים במלון "מגדל שלום" בתל-אביב, בנוכחות נציגות מצומצמת של אמנים, רובם אלה שסבן שימש ומשמש אמרגנם.

היו שם הזמרת אסתר עופרים (שסבן מארגן את סיבוב ההופעות שלה בישראל) וידידה רוני ברגר, נער-הפלא המזמר נועם קניאל, הצמד הנשוי-מזמר מירי וחיימון אלגרנטי וחברי להקת "האריות", כור מחצבתו של החתן.

כמעט שכחנו את הכלה: שמה מיקה לייבוביץ, והיא אמרה כן לחיים אחרי תקופת חיזור של למעלה משנה. הם הכירו בתיווכו של הגיטריסט חיים רומנו מלהקת "הצ'רצ'ילים" (שבעצמו נשא לאישה את קארין, ידידתה הטובה של הכלה). את ליל הכלולות בילה הזוג הטרי במלון "שרתון", משם המשיכו לכפר הנופש הצרפתי באכזיב. בקרוב יטוסו לפאריז, שם יש לסבן משרד אמרגנות.

הסיבוב הראשון. מיקה וחיים סבן בחתונתם עם אסתר עופרים ורוני ברגר

סטארסקי, האץ' והיפהפיות

בשנות ה-70' אירגן השבועון להיטון את תחרות "נערת היופי של ישראל". הזוכה בתואר נשלחה לייצג את ישראל בתחרות-היופי הבינלאומית לצעירות, Miss Teenage International, שהתקיימה באי הקאריבי ארובה. לכל תחרות הוזמן אורח פופולארי מחו"ל, כוכב קולנוע או סידרת טלוויזיה שהוקרנה או מוקרנת בישראל. אורח התחרות של 1979 היה דיוויד סול, הוא הבלש האץ' מסידרת הטלוויזיה "סטארסקי והאץ'".

כאשר עלה סול להכתיר את המאושרת, אורלי ברכה הטבריינית, הזדעזעו קירות היכל הספורט בתל-אביב משאגות ההערצה של רבבת הצופים. "אני המום מקבלת-הפנים ומהיחס שאני זוכה לו כאן", הצליח להשחיל משפט למיקרופון, בטרם ענד לאורלי את הסרט והכתר. "סטארסקי (פול-מייקל גלייזר, שותפו היהודי לסדרה) אומנם 'הזהיר' אותי שזה מה שצפוי, אבל חשבתי שהוא קצת מגזים".

וכשהוא מוקף ב-18 יפהפיות, לא שכח הכוכב החתיך להחמיא למין היפה בכלל. "הבנות שלכם הן נושא 'כאוב' לכל גבר שבא מהעולם הגדול", ציין. "ריכוז כזה של יופי שנראה כאן הערב, ממש מסחרר" (ספטמבר 1979).

כבש את ההיכל. דיוויד סול ונערת היופי אורלי ברכה

אורנה ועודד בן-עמי התחתנו בפקודה.

באמצע שנות ה-70' היה עודד בן-עמי מגיש התוכנית "מבט ספורט" בערוץ הראשון (והיחיד). הוא לא הגיע לתחום במקרה. אביו שמואל, מזכיר סניף הפועל רחובות בכדורגל, היה גורר את עודד הקטן למשחקים בשבתות. הוא גם היה ספורטאי לא רע, אבל התגלגל במקרה לקריירה רדיופונית (תחילה גלי צה"ל ואחר-כך קול ישראל) ובהמשך טלוויזיונית, כמגיש מגזין הנוער "עלם ועל-מה".

"המגיש הקבוע של 'מבט ספורט', יורם ארבל, נסע בתחילת 1976 לארצות-הברית ובטלוויזיה חיפשו לי מחליף", מספר בן-עמי לכתבת להיטון. "אלכס גלעדי, מנהל מחלקת הספורט, הציע לי את הג'וב ואני ראיתי בכך הצבעת אמון".

הראיון מתקיים בבית המשפחה, ושותפים לו אשתו אורנה (אותה הכיר בגלי צה"ל) ובנם הפעוט יובל בן השלושה חודשים. "אורנה הגיעה לגלי צה"ל ככתבת, שנה אחרי. זו היתה אהבה ממבט ראשון", משחזר עודד. "התחלנו לצאת ולפני כשנתיים התחתנו. טוב, מה הפלא, היא פשוט מילאה פקודה, כי הייתי גבוה ממנה בדרגה", הוא מוסיף בחיוך (ספטמבר 1976).

זה לא רק ספורט. עודד בן-עמי, אשתו אורנה ובנם הפעוט יובל

אייבי רצה לדבר אל המצרים בפרחים

ספן השלום אייבי נתן מודיע על כוונתו לחצות את תעלת סואץ ביום כיפור של אוקטובר 1975, שנתיים לאחר פרוץ מלחמת יום הכיפורים, ולחלק פרחים מהעם הישראלי לעם המצרי. זה הניסיון הרביעי שלו, אחרי טיסת השלום המפורסמת ב-1966 לפורט סעיד, במטוסו הפרטי, ועוד שתי נחיתות בקהיר, שכולן הסתיימו בגירושו.

למרות המחאות של מספר משפחות שכולות וביקורת מצד גורמים נוספים, נתן עדיין סבור שהוא עושה מעשה טוב. "אני יודע שהצעד שלי עלול לפגוע ברגשות של משפחות ששכלו את יקיריהן במלחמה, אבל צריך פעם אחת ולתמיד לשבור את השנאה, את זוועות המלחמה".

כהכנה ל"מבצע השלום" הפרחוני, קרא נתן למאזיני תחנת "קול השלום" שלו לתמוך במהלך ולהתייצב עם זרי פרחים במעגן המרינה בתל-אביב. לקריאה נענו למעלה מאלפיים עמוסי פרחים. "ההיענות הזו מעודדת אותי להמשיך במבצע השלום שלי", הצהיר (ספטמבר 1975).

ילדי הפרחים. אייבי נתן וחלק מהאלפים שנענו לקריאה

"נבחרת החסידים" של ישראל בדרך לחו"ל

"נבחרת החסידים" של ישראל משלימה את הכנותיה לסיבוב הופעות באירופה (גרמניה, הולנד, בלגיה ושווייץ), בארצות-הברית וקנדה, שיימשך כשלושה חודשים. ברפרטואר ייכללו שירים מכל פסטיבל הזמר החסידי של השנים האחרונות, בתוספת קטעי קישור של סיפורים מהווי החסידות.

הרכב חסידי היה. מימין: בריק, בן-חור, גלוסקא, חיטמן, בן-אברהם, שדה, כהן וגלרון

הגאונים נפגשו מאחורי הקלעים

בהיכל התרבות בתל-אביב מתקיים כנס של יוצאי בולגריה. האמן האורח הוא יהורם גאון. בין האח"מים באירוע נמצא גם שר האוצר המיתולוגי, פנחס ספיר.

צלם "להיטון", שהבחין בשניים מאחורי הקלעים, שאל את השר אם יסכים לצילום משותף עם יהורם. ספיר מרים גבה ושואל בחיוך: "יהורם? איזה יהורם?" מישהו מאנשי פמלייתו לוחש על אוזנו: "יהורם גאון". ספיר, במבטא האידישאי הכבד שלו, מגיב מייד: "איתו אני מוכן להצטלם בכל הכבוד!" קליק מהיר והמפגש בין שני הגאונים נכנס להיסטוריה. בחודש הבא מתעתד גאון לטוס לארצות-הברית, למסע-פירסום נרחב לסרטו "קזבלן", ביוזמתה של חברת MGM, מפיצת הסרט מעבר לים. (ספטמבר 1973).

זה השר וזה ששר. יהורם גאון ופנחס ספיר מאחורי הקלעים

קואליציה בעיתונות הבידור: להיטון ועולם הקולנוע מתמזגים

בספטמבר 1976 נופל דבר בתחום עיתונות הבידור בישראל: שבועון הקולנוע הוותיק "עולם הקולנוע" (נוסד 1951) ושבועון הבידור והמוסיקה המצליח "להיטון" (נוסד 1969) מתמזגים לשבועון אחד תחת השם "להיטון עולם הקולנוע".

מאז יציאתו לשוק זינב להיטון בקוראיו של "עולם הקולנוע", עד לרמה כזו שהמיזוג עם להיטון הייתה אופציית ההישרדות הכלכלית הכמעט יחידה שלו. שער גיליון האיחוד הראשון מוקדש לנציגים מובילים משני התחומים - הזמרת אילנית וכוכב הקולנוע רוברט רדפורד (ספטמבר 1976).

גיליון האיחוד. אילנית ורדפורד על שער להיטון עולם הקולנוע הראשון

שימי פותח קופה בחתונות - וגם בוטיק

כל זמר מזרחי המכבד את עצמו יודע באיזה צד של הפרוסה מרוחה החמאה- הופעה בחתונות. את זה מגלה ומיישם גם הזמר הצעיר שימי תבורי (25), שהתחיל את הקריירה המקצועית כזמר מועדונים ודיסקוטקים. "מהופעות במועדונים בלבד קשה להתקיים, ולכן אני מופיע הרבה גם בחתונות, כי שם מרוויחים את הכסף הכי טוב", הוא מתוודה באוזני כתבנו, ומרגיש צורך להבהיר: "בחתונות יש קהל מגוון, ילדים, נוער ומבוגרים. כשהם מוחאים כפיים ונהנים, גם אני נהנה".

אבל כל הכסף שהוא עושה בחתונות, עדיין לא מספיק לממן הוצאת תקליט חדש לשוק בתדירות גבוהה. הפיתרון: שימי הולך ופותח בוטיק בגדים בנס ציונה, עיר הולדתו ומגוריו. החנות נקראת "בוטיק הלנה", כשם הסינגל הראשון שהקליט (ספטמבר 1977).

הלנה? עלינא! שימי תבורי ומעריצות בפתח הבוטיק בנס ציונה

פיק ממריא על נעלי קנון

צביקה פיק מנצל את הצלחת להיטו "הָמְרָאָה", ויוצא בסיבוב הופעות בשם זה (אותו מביים צדי צרפתי, לימים עמיתו בחבר השופטים של "כוכב נולד"). ואם אפשר לעשות עוד כמה לירות על הדרך, מה רע?. הולך פיק וחותם על קמפיין פירסום לנעלי "קנון", תחת הסלוגן "ההמראה שלי ושלך בנעלי קנון". בוכטות של כסף כמו שמשלמים היום לפרזנטורים אולי הוא לא קיבל, אבל גם מודעת צבע בלהיטון זה משהו, לא? (ספטמבר 1979)

ממריא כל הדרך אל הבנק. צביקה פיק בקמפיין הנעליים