"הרומן" בין מייק ומיריי מאתיה, הדואט של דמארי והרמטכ"ל והפנטזיה של ברקן

(דודו פז)

מקבץ עולמי, סוף אוגוסט 1971: ■ תביעת פיצויים בסך מיליון דולר הוגשה השבוע לבית-משפט בניו-יורק נגד פול ולינדה מקרטני, על-ידי חברות המו"לות המוסיקלית "שירי הצפון" ו"מקלאן מיוזיק". עילת התביעה: פול ולינדה הפרו הסכם זכויות בלעדי שחתמו איתן, בנוגע להקלטת השיר "עוד יום" ■ תביעה נוספת הגישו השבוע חברי להקת "האבנים המתגלגלות" נגד שני מנהלים לשעבר של הלהקה. האחד מואשם כי חתם על הסכם סודי עם חברת התקליטים "דקא", לקבלת אחוזים שמנים מהכנסות הלהקה. השני מואשם כי הונה את הלהקה בכל הנוגע למכירת תקליטיה בארצות-הברית ■ מיק ג'אגר, סולן "האבנים", חגג יומולדת 27, יחד עם חבריו ללהקה, באולפן הנייד שלהם בצרפת ■ לפי תקנון הארוויזיון, המדינה הזוכה בתחרות בשנה מסוימת, היא זו שתארח את התחרות של השנה שאחריה. אבל מונקו, שזכתה השנה בשיר "ספסל, עץ, רחוב" בביצועה של סברין, הודיעה למארגנים כי לא תוכל לארח את ארוויזיון 1972, הן בשל חוסר אולם מתאים והן בשל מגבלות שידור.

ספרד וגרמניה, הזוכות במקומות השני והשלישי, דחו אף הן את ההצעה לארח את התחרות, והמארגנים כבר החלו לשקול את התחרות. את המצב הצילה סקוטלנד, שהרימה את הכפפה ■ התיאטרון הלאומי של גרמניה יפיק מחזמר, המבוסס על יצירותיו של משורר גרמני בן המאה ה-11. את השירים ילחינו ויבצעו חברי להקת הקצב הגרמנית "שמחה בערבון בלתי-מוגבל" ■ בראש מצעד אריכי-הנגן בארצות-הברית מדורג השבוע "טאפטים" של קרול קינג. בראש המצעד המקביל בבריטניה - "כל נער טוב ראוי לחסד" של המודי בלוז

אמברגו על "הרומן הסודי" של מייק בראנט ומיריי מאתיה

מייק בראנט הוא תפוח-אדמה לוהט לא רק כאן, אלא גם בצרפת, מהסוג שמפרנס את כותרות הצהובונים. אחד מהם, "פראנס דימאנש", עמד לפרסם בשבוע שעבר סקופ על "הרומן הסודי של בראנט ומיריי מאתיה" ומתחתיו השאלה: "האם היא בהריון ממנו?"

הזמרת, לידע כללי, הייתה באותן שנים כוכבת-על בצרפת ובאירופה, וכותרת סנסציונית כזו היתה בעלת אפקט של צונאמי בעולם הבידור.

מיריי, שאומנם הייתה בקשרי ידידות אמיצים עם מייק, לא אהבה את הסקופ, וביחד עם הזמר ואמרגנה הוציאו צו איסור פירסום.

אחרי שנרגעו הרוחות, יכלו שני הכוכבים לעלות לבמה ולתת שואו משותף באירוע השיא של פסטיבל יין, שהתקיים בעיר-הגבול הצרפתית קולמאר.

ובינתיים, בישראל: מייק פתח השבוע את סידרת ההופעות ברחבי הארץ לציון שנתיים ללהיטון.

ההופעה הראשונה התקיימה באולם אלהמברה ביפו, שהיה מלא עד אפס מקום במעריצים קולניים.

בעשרת הימים הקרובים מצפות לו עוד שבע הופעות ברחבי הארץ.

הרומן שלא היה? מיריי מאתיה ומייק בראנט

"ככה פתאום" מגיע שיר ישראלי לפסטיבל מאלטה

"ככה פתאום", שירה של הפיזמונאית-מלחינה דפנה אילת, שנשלח ביוזמת להיטון לפסטיבל שירי הילדים הבינלאומי של מאלטה, זכה במקום השמיני מתוך 20 שירים שהשתתפו בתחרות.

השיר, שעלה לשלב הגמר, בוצע בשתי גירסאות, עברית ואנגלית, על-ידי שתי זמרות תאומות בנות 11, ילידות מלטה.

במקומות הראשונים זכו שירים שייצגו את מלטה.

במקור ביצע את השיר הזמר דני גרנות.

הסולן שהפך לשגריר ישראל בוותיקן

להקת חיל הים משלימה בימים אלה את החזרות לקראת תוכניתה החדשה, הרביעית במספר, "שירת הים". ההרכב הנוכחי מבוסס כולו על פנים חדשות. מרבית כוכבי ההרכב הקודם, ובראשם שלמה ארצי, השתחררו, ואת הנותרים העדיף הבמאי דני ליטאי שלא לגייס, ובכך לתת צ'אנס לצעירים חסרי הניסיון.

אלמוניים או לא, מהתוכנית הזו יצאו כמה להיטים קלאסיים כמו "שרק יהיה הים שקט", "בוא לים" ו"חסקה". סולנית הלהקה, חיה ארד, המשיכה לשיר גם אחרי השיחרור ואילו הסולן הגברי, עודד בן-חור, הלך דווקא על קריירה דיפלומטית, שבשיאה כיהן כשגריר ישראל בוותיקן.

חרדל על הקרחת

מישה סגל, זמר, מלחין ומעבד שהטביע את חותמו היצירתי על מספר הפקות מוסיקליות ואלבומים מובילים בסוף שנות ה-60 (השלושרים, אריק איינשטיין, המחזמר "קרחת"), מחליט שהגיע הזמן להקים להקה משלו. הוא מצרף אליו את הבסיסט איתן גדרון והמתופף דוד שנן, וביחד הם מכניסים למצעדים את "שיר החרדל". מה זה בדיוק? "שיר המטפל בבעיה כאובה של זיהום הים", כך סגל.

השלישיה לא האריכה ימים וסגל, למרות התפוקה המוסיקלית המרשימה שלו בביצה המקומית, יצא לרעות בשדות זרים, חי ופעל במשך למעלה מעשור בניו-יורק.

להיט בתוספת חרדל. מישה סגל (עומד) וחבריו לשלישיה באולפן ההקלטות

חגיגת האליפות של שושנה דמארי

מסיבת יום-ההולדת ה-48 של שושנה דמארי, שנערכה במועדון "טיראן" בהרצליה, הפכה כמעט לכנס אלופים. שני אורחי הכבוד בערב היו רב-אלוף (מיל.) חיים לסקוב, הרמטכ"ל החמישי, והאלוף רחבעם(גנדי) זאבי, אלוף פיקוד המרכז. לסקוב, בחולצת טריקו פשוטה, נענה ברצון להזמנה של דמארי להצטרף אליה באחד משיריה.

דודו אורן, כתב הרכילות של להיטון, מדווח שמלבד שני הבכירים היו שם גם סתם טוראים מן השורה, ובהם שייקה אופיר, עדנה לב, יהודה ברקן, דודו דותן ז"ל, דובי גל, אריה אליאס ועוד.

ראש המטה הקולי. חיים לסקוב ושושנה דמארי בדואט

מיקה, אפרים ויאיר סוגרים מעגל

תחזית של כתבנו הנ"ל שהתממשה: "חירתו בזיכרונכם את השם שלמה בראבא. הוא יוצא להקת פיקוד מרכז, ומהווה איום רציני לכל המנחים בישראל.

בשבוע שעבר הוא הינחה את תוכנית הבידור לחיילים 'תיבת נח', והצליח מעל המשוער. לתשואות סוערות במיוחד זכה שלמה כשעלה לבמה רכוב על אופניים".

באותה תוכנית ישבה בקהל עוד יוצאת להקה צבאית, מיקה מרידור. כאשר עלה לבמה אפרים שמיר וביצע את להיטו "מיקה", השיר הנושא את שמה, אובחנה דמעה בזווית עיניה. המעגל נסגר בימים אלה, כשאפרים ומיקה הקליטו, כל אחד בנפרד, שיר חדש. מיקה הקליטה את "סוף כל פרפר" וזה של אפרים נקרא "מים גנובים ימתקו". את הלחן והמילים לשני השירים כתב לא אחר מאשר יאיר רוזנבלום, שאף כתב והלחין את "מיקה" והקדיש אותו לזמרת היפהפיה.

מיקה אהובתי. יאיר רוזנבלום, אפרים שמיר ומיקה מרידור באולפן

סמי, סוסו ופופאי ערבי-ישראלי

הטלוויזיה הממלכתית משדרת את עלילותיהם של פופאי, המלח חובב התרד, אוליב אויל ובלוטו הרשע - וילדי ישראל מתמכרים לסידרה המצוירת.

האמרגן הצעיר מיקי פלד (לימים מפיק הפסטיגל) תופס טרמפ ומרים הצגת ילדים בשם "פופאי". את התפקיד הראשי הוא מפקיד בידיו של ג'ורג' איברהים,

שחקן ערבי-ישראלי אליל-נוער בהתהוות, בזכות סידרת הטלוויזיה לילדים בשפה הערבית "סמי וסוּסוּ" בכיכובו.

ובלי פעילות קד"ם אי-אפשר. השבוע התכנסו השחקנים והמפיקים במסעדה תל-אביבית, לתחרות זלילת תרד. הזוכה המאושר: האמרגן יאשה כץ, שחיסל לא פחות משני קילו עלים ירוקים.

תרד במשקל. משתתפי ומפיקי "פופאי" בתחרות הזלילה

מצ'פרים את ששי קשת

אפרופו קד"ם. יבואנית השעונים "טיסו" ורשת חנויות הכל-בו "המשביר לצרכן" מחליטות לצ'פר את ששי קשת, ובהזדמנות זו גם לגזור קופון מהפופולאריות שלו.

כל אחת מהן בנפרד מזמינה את הזמר לחנות הדגל שלה, וכמובן דואגת לגייס קהל מעריצים, שלא יהיה משעמם.

תחנה ראשונה, אולם התצוגה הראשי של "טיסו" בתל-אביב. ששי מודד כמה שעוני יוקרה ויוצא עם שעון איכותי, שמראה לו שהגיע הזמן לקפוץ לתחנה השנייה – חנות "המשביר לצרכן" ברחוב אלנבי בתל-אביב.

המעריצים דולקים אחריו במדרגות הנעות הפנימיות (אטרקציה בשנת 1971!) אל קומת ההלבשה. מנהל הסניף מאפשר לו לבחור מלתחה לפי טעמו, על חשבון הרשת. "הפעם, במקום לחתום על הצ'ק, אולי תחתום למעריצים?" מציע המנהל. הצעה שקשת לא יכול לסרב לה, כמובן.

מתלבש עליו בול. ששי קשת מודד שעון ובגדים

לילות הכסף של ברקן רובינזון

הסרט "מלכת הכביש" פתח בפני יהודה ברקן דלת לקריירה בינלאומית. המפיק היהודי-גרמני ארתור בראונר ראה את ברקן בסרט, התרשם והמליץ עליו לתפקיד הראשי בסרטו "לילות הכסף של רובינזון".

ברקן מגלם רוקח צעיר ומתוסכל, שחולם להיכנס לנעליו של רובינזון קרוזו. יום אחד הוא מחליט להפוך את החלום למציאות, עוזב את אשתו, נוטש את הציוויליזציה ונמלט לאי בודד. כאן מסתיים הדימיון בין עלילת הסרט והיצירה הספרותית. ברקן-רובינזון מוצא את עצמו על האי מוקף חתיכות מעורטלות, בלונדית יפהפיה בתפקיד יד ימינו ששת, גנגסטרים ומה לא.

הסרט, קופרודוקציה גרמנית-ספרדית-צרפתית, צולם במשך שמונה שבועות בספרד, פורטוגל וגרמניה. מה הוא הכי זוכר מההסרטה? "הנערות על האי היו חשופות חזה לצורך התפקיד. ביום הצילומים הראשון לקח לי לפחות שעה להוציא את המילים הראשונות מהפה..."

אי המטמון. יהודה ברקן ושתיים מצוות ההפקה של "לילות הכסף של רובינזון"

עם שובו לארץ, ואחרי יום-יומיים של התאוששות, התייצב יהודה'לה על במת הצילומים של סרט הרבה פחות פרובוקטיבי, "כץ וקראסו". העלילה בשני משפטים: כץ האשכנזי (שמואל רודנסקי) וקראסו הספרדי (יוסף שילוח) הם שני סוכני ביטוח יריבים, המתחרים על אותו לקוח שמן. הילדים שלהם, לעומת זאת, דווקא מנהלים ביניהם פרשיות אהבים. יהודה ברקן, הבן של קראסו, מנהל רומן סוער עם ניצה שאול, הבת של כץ, והשמחה רבה.

השד העדתי. כץ (שמואל רודנסקי) מול קראסו (יוסף שילוח)

שודד כמו מקסיקני, עקשן כמו תימני

עוד ישראלי שעושה צעד ראשון לעבר קריירה בינלאומית בסרטים, הוא גבי עמרני. אחרי למעלה מתריסר סרטים ישראליים בהשתתפותו ("הוא הלך בשדות", "ארבינקא", "תעלת בלאומילך", "השוטר אזולאי" ועוד), הוא מלוהק לתפקיד מרכזי ב"מאדרון", מערבון אמריקני המצולם בישראל.

גבי התימני מגלם שודד מקסיקני נוכל, התפקיד השלישי בחשיבותו אחרי שני הכוכבים, לסלי קארון וריצ'ארד בון. למרות שליטתו באנגלית הודיע לו הבמאי כי בכוונתו לגייס קריין בעל מבטא מכסיקני מקורי שידבב אותו. גבי לא ויתר, התאמן על מבטא מקסיקני, ובסופו של דבר נשאר קולו המקורי בפסקול.

"הבמאי גם התכוון להשתמש בכפיל לסצנות הרכיבה על הסוס", משחזר עמרני. "אבל גם כאן התעקשתי, והוכחתי לו שאני מסוגל לרכוב לא פחות טוב מהכפיל".

שדד את ההצגה. גבי עמרני וריצ'ארד בון ב"מאדרון"

ההרפתקן משכונת רסקו

"ההרפתקן של הטלוויזיה", כך מוגדר רון בן-ישי, הכתב הצבאי של הערוץ הראשון. לכתבת להיטון המוזמנת לבית המשפחה בשכונת רסקו בירושלים, מספר בן-ישי שאת הקריירה הצבאית שלו החל בגיל 14, בפנימיה הצבאית בחיפה. משם התגייס ושירת כקצין בצנחנים. אחרי ארבע שנים עתירות אקשן ככתב הצבאי של קול ישראל, התמנה לכתב הצבאי של הטלוויזיה.

הראיון מתקיים על הספה בסלון המשפחתי, כשלצידו של רון יושבות אשתו ליאורה ובנותיו אפרת ואיילת. לאישה שאיתו, שאותה הכיר במהלך שירותו הצבאי, יש לא מעט תלונות על כך שהבעל ההרפתקן נעדר ימים ארוכים מהבית, לרגל משימות עיתונאיות שונות ומשונות, חלקן עלומות. "כאשר הוענק לרון פרס מנכ"ל רשות השידור, שלוש שנים קודם לכן, נאלצתי לקבל את הפרס בשמו, כי הוא היה באותה שעה בעיצומו של מבצע צבאי..."

מתלוננת על נפקדות. רון בן-ישי, ליאורה ובנות אפרת ואילת