לא שחסר משהו בצפייה ב"אפיזודס", הסדרה הכי טובה החדשה על המסך שלי – ובכל זאת, הייתי שמחה לשדרג את החוויה ולצפות בה יחד עם יוצרי "רמזור", אחרי שנודע כי הגרסה האמריקאית נמצאת בסכנת מוות. זה בטח יהיה מצחיק לעקוב אחר הבעות הפנים של ידידינו ולקבל את הפרשנות שלהם לסיפור הזה: תסריטאים בריטים מצליחים עוברים להוליווד לעבד את הסדרה שלהם, ורואים כיצד היא הופכת ליציר השטן.

שום דבר ממה שהובטח לגיבורי "אפיזודס" לא מתממש – המפיק המלוקק כלל לא צפה בתוכנית שרצה כל כך, אנשי הרשת הם צנונים רובוטיים נטולי חוש הומור ואם זה לא מספיק גרוע - מכריחים אותם ללהק לתפקיד הראשי את מאט לבלאנק מ"חברים" (כן, בתפקיד עצמו). הסדרה הזו לא מוותרת לגיבוריה בשום שלב, גם בדברים הטריוויאליים ביותר - מהשער אל הבית המפואר שהם לא מצליחים להיכנס דרכו מבלי לריב בכל יום עם השומר, דרך האמבטיה העצומה שלעולם לא מתמלאת ומשאירה אותם קפואים עם חלוקים, וכלה בזוגיות שלהם שנראית להם נטולת סקסיות וריגושים, לעומת מה שקורה בחוץ.

כל פרק של "אפיזודס" הוא כרוניקה של אסונות ידועים מראש, כאלה שלא נעים לראות, אבל אי אפשר להפסיד. לא מעט בזכות המשחק המצוין של לבלאנק, שמתחיל להיכנס לליבם של בני הזוג, המצוינים לא פחות - סטיבן מנגן וטאמיש גרג, מסוג השחקנים שנותנים לצופה את התחושה הממכרת שעוד רגע יתמוטטו והוא חייב להישאר לראות את זה. לעומת הבריטיות המאופקת שלהם, אמריקה של אנשי הרשתות והשחקנים היא מקום מטופש, מזויף ושטוח ומעלה כל הזמן את השאלה, אם ככה נראית ההצלחה - מי בכלל רוצה להצליח?

ואוי, כמה שזה מדבר אלינו כאן, ולא רק בהקשר לתעשיית הבידור. השאלות שמוצגות ב"אפיזודס" משותפות לכל מי שחש שהוא דג גדול בבריכה קטנה ותוהה מה באמת מחכה לו שם בחוץ. מה קורה כאשר ההיבריס משתלט, הרעב מקרקר והאוזניים מאמינות לכל המחמאות שהן שומעות? הבריטים אולי שונים מאיתנו בהרבה דברים, אבל על פי "אפיזודס" - אנחנו דומים בהתבטלות האוטומטית שלנו אל מול הדוד סם כוכב עליון. וכמו שחנוך לוין ידע מזמן, הנפילה מהאשליה אל המציאות הנצלנית היא חומר שממנו עשויה הקומדיה הטראגית הגדולה מכולן.

מצד שני, אם הוליווד הצליחה להשתתף בקופרודוקציה עם אנגליה כדי לעשות את הסדרה הנהדרת הזו, אולי היא לא כל כך גרועה. יאללה, כמה נראה לכם ישלמו על "סימני שאלה"?

ציון: 5 כוכבים

"אפיזודס", שלישי, 21:55, yes Comedy

פרומו הסדרה "אפיזודס"