ביורן אולבאוס תמיד התעניין בכסף ובאופן שבו הוא מגלגל את העולם. באחד מהלהיטים הגדולים שכתב (ביחד עם שותפו בני אנדרסון), הוא הביע כמיהה עזה לכסף גדול שיהפוך את החיים לקלים יותר, כי "זה עולם של אנשים עשירים". לשיר הזה קראו, איך לא, "Money Money Money", והוא הפך לאחד הלהיטים הגדולים והמוכרים של הלהקה שהקים אולבאוס בשבדיה בסוף שנות ה-60 – "אבבא".
אבבא מעולם לא הכריזה על פירוקה הרשמי, אבל באופן מעשי הפסיקה מכונת הלהיטים השבדית לעבוד בתחילת שנות ה-80. אולבאוס היה אז כבר רחוק מאוד מהשיר שכתב ב-1976 על השאיפה להתעשר. הסיבה לכך פשוטה: הוא הפך את החלום למציאות. כמו שלושת חבריו ללהקה, אולבאוס הפך למיליונר, והוא ממשיך גם היום לקצור את פירות הצלחתו במכירות תקליטים, בתמלוגים ובמרצ'נדייז. אולי לכך התכוון כשכתב ב-1977 את "Thank You for The Music". הרי היא שהגשימה את חלומותיו מ"Money Money Money".
אולבאוס עדיין מתעסק במוזיקה – בשנה שעברה כתב, ביחד עם אנדרסון ועם הדי.ג'יי. השבדי אביצ'י, את שיר האירוויזיון הרשמי – אבל גם בכסף. זה קרה אחרי שהוא חווה את מה שקורה לפעמים לאנשים עם כסף – מישהו אחר חושק בכספם. כן, מסתבר שלא הכל שטוף שמש בעולמם של העשירים כפי שכתב בשעתו אולבאוס. מי שנשדד, למעשה, היה בנו של אולבאוס. הוא נשדד פעם ופעמיים, ובפעם השלישית החליט אולבאוס לעשות מעשה. כדי להילחם בפשיעה, הגה אולבאוס פתרון פשוט – אם לא נחזיק בכסף מזומן, לא יהיה מה לשדוד.
"בני נשדד לפני שנים אחדות, מה שהעלה בי את הרעיון", סיפר אולבאוס לצהובון השבדי "Aftonbladet". "אין בעולם חברה אנושית שמתאימה להפוך לחברה ללא מזומן יותר משבדיה. יש לנו מטבע קטן שנעשה בו שימוש רק בגבולות המדינה. בלי מזומן, נוכל למנוע את גניבת האופניים ואת גניבת הטלוויזיה, ומי יקנה מתכת גנובה אם הוא לא יוכל למכור אותה תמורת מזומן?".
אולבאוס מחויב לחלוטין לרעיון החדשני שהולך וקונה אחיזה בשבדיה. לדבריו, הוא עצמו לא משתמש במזומן מאז 2012 ("פעם אחת הייתי צריך מטבע של חמש קרונות בשביל עגלת הקניות בסופרמרקט, אבל לאשתי היה אחד"). מוזיאון אבבא בשטוקהולם, שנפתח בשנה שעברה, לא מקבל תשלום שאינו בכרטיס אשראי. אולבאוס הפך לאחד מדובריו הבולטים של רעיון האשראי-בלבד במדינה שכבר היום נמנית עם המדינות המובילות בעולם בתשלום שלא באמצעות כסף מזומן.
רק 3% מהכלכלה השבדית עושה שימוש בשטרות ובמטבעות (לעומת 9% בגוש היורו ו-7% בארה"ב), וארבע מכל חמש רכישות נעשות באמצעים אלקטרוניים. לתיאוריה של אולבאוס גם ניתן כבר אישוש במחקרים: עם הירידה בשימוש בכסף מזומן, חלה ירידה גם בשיעור הפשיעה. בין 2008 ל-2012 ירד מספר מקרי השוד המזוין בבנקים בשבדיה ב-95% לשפל חסר תקדים של חמישה מקרים בלבד. מומחה לאבטחה באיגוד הבנקאים השבדי הסביר בפשטות כי "ירידה בכמות המזומן במחזור פירושה עלייה בביטחון".
אולבאוס מבין משהו בעסקים. בצעירותו למד משפטים ומנהל עסקים באוניברסיטת לונד, אחת האוניברסיטאות הוותיקות והגדולות בסקנדינביה. אולם באותה תקופה המוזיקה קרצה לו – ואולי הוא באמת ראה בה את הדרך שלו להיכנס לאותו "עולם של עשירים". בתחילת שנות ה-60 הוא היה חבר בלהקה השבדית המצליחה "הוטנאני סינגרס", אבל מפגש מקרי עם להקה אחרת – ה"הפ סטארס" – שינה את חייו. אולבאוס הכיר באותו מפגש את קלידן הלהקה, בני אנדרסון, שהפך לשותפו המוזיקלי מאז ועד היום. ב-1966 הם חיברו יחד את שירם הראשון, "Isn't it Easy to Say", ובמהלך השנים הבאות כתבו מספר להיטים זה ללהקתו של זה.
נקודת המפנה המשמעותית הבאה בקריירה המשותפת של השניים אירעה כשב-1969, במהלך מופע ספיישל טלוויזיוני, פגש אולבאוס בזמרת יפהפייה בת 18 בשם אנייטה פלטסקוג. שבועות קודם לכן פגש אנדרסון זמרת ג'אז בת 23 בשם אנני פריד לינגסטד. שנים אחדות מאוחר יותר נישאו שני הזוגות, אבל את העבודה המשותפת הם התחילו עוד קודם לכן.
ב-1970 הוציאו אולבאוס ואנדרסון את שירם המשותף הראשון, "She's My Kind of Girl", שזכה להצלחה סולידית במולדתם (וכעבור שנתיים הפך ללהיט גדול ביפן). באותה שנה יצא אלבומם הראשון, "Lycka" (מזל). בסינגל "Hej Gamle Man!" ("הי אדם זקן!") השתתפו לינגסטד ופלטסקוג בקולות רקע. שנה מאוחר יותר הוחתם ההרכב בחברת ההקלטות "Polar", בה עבדו אולבאוס ואנדרסון כמפיקים. הבנות תפסו את המיקרופונים של הבנים, והסינגל הראשון, "People Need Love", שוחרר לרדיו.
הם עדיין נקראו אז "אנייטה, ביורן, בני ואנני פריד". אמנם, שם קליט, ובכל זאת הציע להם האמרגן סטיג אנדרסון להחליפו. החברים החליטו פשוט ליטול את האות הראשונה משמו של כל אחד מהם. בתחילה נוצרה בעיה קלה מול "אבבא" המקורית – חברה שבדית לשימורי דגים – אבל המחלוקת נפתרה לשביעות רצון כל הצדדים, ואבבא המוזיקלית נולדה.
אבבא לא פרצה מיד. הצלחתה הגדולה הגיע ב-1974, כשהופיעה באירוויזיון עם "ווטרלו" – לימים שיר היובל של התחרות. בעקבות ההופעה הצליחה אבבא לפרוץ לשוק הבריטי, להופיע בחתונתו של קרל גוסטב מלך שבדיה, לכבוש את אוסטרליה ולהשתלט על מצעדי פזמונים ברחבי העולם כולו, מארה"ב ועד יפן. אבל חברי אבבא לא נאחזו בהצלחתם הקולוסאלית למשך זמן רב; ב-1981 יצא אלבומה האחרון של הלהקה, "The Visitors", ומאז 1982 לא עבדו עוד חברי אבבא יחד. בתווך הספיקו שני הזוגות להתגרש – ביורן ואנייטה ב-1978 (דווקא בשיא הצלחתה של הלהקה), ובני ואנני פריד ב-1981. הבנות ניסו קריירות סולו, בעוד הבנים המשיכו לעבוד יחד. הם כתבו, בין השאר, מחזות זמר שזכו להצלחה וסינגל שהפך ללהיט - "One Night in Bangkok".
אבבא לא התאחדה מאז פירוקה, אך חברי הלהקה התאחדו לפגישות פומביות פעמיים במהלך העשור האחרון, לרגל הבכורות של "מאמא מיה!" המחזמר והסרט. ב-2000 הם דחו הצעה בגובה מיליארד דולר להתאחד למסע הופעות. קשה לסרב להצעה של מיליארד דולר, אבל זה בטח קל יותר כשאתה כבר מולטימיליונר וכמו שכתב אולבאוס, "אתה לא חי לעבוד כלל". זה עולם של עשירים.
____________________________________________________________________________________________________________________________________________
עוד באנשים:
- הבלונדינית הסודית: מרילין מונרו שלא הכרתם
- ד"ר סוס: סופר הילדים המצליח שלא ממש אהב ילדים
