"אני לא יודעת מתי היה הרגע המכונן שבו הבנתי שאני לא רוצה יותר להיות דתיה. אני רק יודעת שהספק כרסם בי ולא נתן לי מנוח. למדתי בתיכון 'בית יעקב' ולאחר מכן המשכתי בסמינר לבנות חרדיות, אבל כל הזמן הרגשתי שמשהו חסר לי. וכשחסר משהו, את מתחילה לחפש אותו.

>> לעוד כתבות בערוץ אנשים, לחצו כאן

"סבלתי מאוד במערכת החינוך החרדית, הנוקשה והקפדנית, שמעולם לא נתנה ביטוי לתחושותיי ומענה לשאלותיי. עולם המושגים שלי התחלק לאסור ומותר, חטא ועונש, מצווה ועבירה, גן עדן וגיהינום.

"המחנכים לימדו אותנו שהעולם החילוני הוא עולם חומרי וריק מתוכן, שמחפש תמיד להשביע את תשוקותיו הגשמיות. עולם שאנחנו צריכים להתרחק ממנו. אף אחד לא סיפר לנו שהעולם הזה כולל גם מדע, אמנות, כבוד לרוח האדם וחופש בחירה.

"מעולם לא הבנתי מדוע הגשמיות מפחידה כל כך את האנשים סביבי. הרי אנחנו בני אדם, לא מלאכים. לכולנו יש תשוקות ויצרים, אז למה צריך לדכא אותם? והכי אירוני הוא, שהעולם הדתי, שכביכול שם דגש על פנימיות וערכים, מתעסק כל היום בחיצוניות ובגשמיות, ממש באופן אובססיבי: איך את נראית, מה את לובשת ומה יגידו. כפתור לא רכוס בחולצה חשוב יותר ממך.

"הרגשתי חנוקה וכבולה בעולם שאני לא רוצה להיות בו. עשיתי דברים בעל כורחי, רק מתוך פחד. לאכול לחם בלי נטילת ידיים? לא להתפלל? לא לשמור שש שעות בין בשר וחלב? ללבוש מכנסיים? ללכת לקולנוע? רק מהמחשבות האלה את מתחילה להריח את הריח החרוך של להבות הגיהינום המחכות לך.

"הפסקתי לספור את הפעמים בהן הועפתי מהתיכון או קיבלתי איומים שלא יגישו אותי לבחינות הבגרות רק משום שמישהו ראה אותי מדברת עם בחור ברחוב, או משום שהחצאית שלי לא הייתה מספיק ארוכה, או משום שהשרוול לא כיסה את המרפק. לקח לי זמן להבין שבמסווה של הלכה מפורשת שולטים באישה במובן הכי שוביניסטי שיש. מעמדה של האישה ביהדות הוא נחות, ואף אחד לא ישכנע אותי אחרת. אני יודעת, הייתי שם.

"כשהגיע גיל השידוכים, הגיע גם איסור האיסורים: איסור נגיעה. חבר בגיל הנעורים? לא יעלה על הדעת. את אמורה לחכות שיכירו לך מישהו בשידוך. מושגים כמו בן זוג או שותף פשוט לא קיימים.

"בגיל 18, הגיל שבו רוב הצעירים החילונים מתחילים לחוות את החיים כבני אדם עצמאים, משרתים בצבא, מטיילים בעולם, לומדים באוניברסיטה - את מוצאת את עצמך מתכוננת לחיי נישואים ולגידול ילדים. האישה בחברה החרדית נושאת בעול המשפחה. היא גם יולדת, גם מגדלת את הילדים וגם מפרנסת את כולם. הגבר לומד בישיבה. הוא אינו עובד, כמובן.

"יום אחד פשוט עצרתי ושאלתי את עצמי האם כך באמת אני רוצה לחיות את חיי. התשובה חיכתה לי. זה היה מפחיד, אבל הרצון לשנות את חיי היה חזק יותר מכל. תקופה ארוכה חייתי חיים כפולים. גיליתי ששום דבר לא קרה כששמעתי מוזיקה בשבת. להפך, זה הפך אותי לאדם הרבה יותר שמח. גם כשהדלקתי אור, או חתכתי נייר טואלט בשבת, או כשיצאתי מהבית והחלפתי את החצאית במכנסיים - הרגשתי חופשייה.

"חופשייה, אבל תמיד מפוחדת. דתייה כלפי חוץ וחילונית בפנים - ולא יכולתי לספר על כך לאיש. זה התיש אותי.

"לאחר המון לבטים, מחשבות, התחבטויות וסערות נפש, החלטתי שאני לא מסוגלת יותר להיות קרועה בין שני העולמות. לפני שנתיים עזבתי את בית ההורים ועברתי לדירה שכורה. עזבתי את העולם הדתי, אבל עד לרגע זה לא הצלחתי 'לצאת מהארון' בפומבי. אף אחד, אפילו האחים שלי, עדיין אינו יודע שאני מנהלת אורח חיים חילוני.

"גם היום יש לי חששות ממה שיקרה לאחר שאספר את הסיפור שלי, איך אכאיב לאנשים שאני אוהבת, איך אסתדר עם הסטטוס החדש, אבל הנפש כמהה לחיות את החיים. ליהנות מהדברים הקטנים שלחילונים נראים כל כך מובנים מאליהם, כמו לנסוע לים בשבת, לראות סרט בליל שבת, לרקוד במועדון, להסתובב עם גופיות וג'ינס, להתנשק עם בן זוג ברחוב. להיות חופשייה. להפסיק לפחד‭.

השורה התחתונה:

"כי בפעם הראשונה בחיים יש לי אומץ להגיד לכולם: הורים, אחים, משפחה, חברים וידידים יקרים שלי, אני פונה אליכם מתוך אהבה עמוקה ואמיתית. קיבלתי החלטה אמיצה כיצד לחיות את החיים שלי. אני לא דתייה יותר.

"לעולם לא אנסה להשפיע על הקרובים אליי ללכת בדרך שבה אני בחרתי, אך כמו שאני מעריכה ומכבדת כל אדם בדרכו, כך אני מקווה שתבינו ותקבלו אותי ואת הדרך שבה בחרתי לחיות את חיי.

"אני רוצה לחיות כאדם חופשי. זו לא בקשה גדולה. אני רוצה ליהנות מהעולם המופלא ומכל השפע שהוא מציע לנו. אני לובשת מכנסיים וגופיות ולא שומרת שבת ואני עדיין אדם טוב ומוסרי וישר ואמיתי, רק שונה מכם. את האמונה שלי תשאירו לי, היא ביני לבין האלוהים. ולגלות לכם משהו? אנחנו מסתדרים מצוין".

___________________________________________________________________________________________________________

ומה הסיפור שלכם?

אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו- צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: farkash33@gmail.com

____________________________________________________________________________________________________________

לכל אדם יש סיפור:

  • חסין אש: רן כרמי הציל חייל ממסוק בוער