"לפני שנים רבות הלכנו כל המשפחה לחוף סידני עלי בהרצליה כדי לבלות יחד יום חופש נעים. הייתה לי אז סובארו חדשה ויפה, וכשהגענו, החניתי אותה בראש הצוק, כדי שאוכל לצפות עליה מלמטה. שלושת ילדיי שיחקו והשתובבו, הייתי עסוק איתם, וכעבור זמן מה, כשנזכרתי להרים את הראש, גיליתי שהמכונית שלי נעלמה. מישהו גנב אותה. ידעתי שאם אספר זאת לאשתי זה יהיה סוף היום ומיד נרוץ למשטרה, אז שתקתי. לא רציתי להשבית את השמחה.

>> בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק

"כך המשכנו לבלות כל היום, כשאיש מבני משפחתי אינו יודע מה קרה, ורק כשעלינו למעלה, עם כל המטלטלים והציוד, בישרתי לכולם את הבשורה. כיוון שהבגדים נשארו ברכב, נותרנו שם כולנו בבגדי ים, צרובים משמש ועייפים, מחפשים לשווא מונית שתיקח אותנו הביתה. לאחר שהבנו כי לא נשיג מונית, החלטנו לנסוע באוטובוס, אבל הנהג סירב להעלות אותנו. 'לא עולים לאוטובוס בבגד ים, אני מבקש שתרדו' הוא הודיע לנו. הסברנו לו שגנבו לנו את האוטו, אבל הוא לא ממש האמין.

"לאחר דין ודברים סוכם שנעלה וניסע, אבל רק בעמידה, וכך עמדנו באמצע האוטובוס, משפחה שלמה בבגדי ים, כשהנוסעים נועצים בנו עיניים ואשתי מסתכלת עליי במבט מסוכן. רק הילדים היו מבסוטים והיה להם כיף. אחרי שירדנו עוד היינו צריכים ללכת יחפים עד הבית. את הסובארו, אגב, מצאו מפורקת לחלוטין באיזה כפר ערבי.

"זו לא הייתה הפעם היחידה שמצאתי את עצמי ברחוב בתחתונים. כשבתי הבכורה הייתה בת חצי שנה, קניתי בגאווה גדולה מכשיר וידיאו חדש שעלה הון תועפות. באותן שנים וידאו היה עניין נדיר, ואני הזמנתי אותו במיוחד מחו"ל כדי שהתינוקת תוכל לצפות בסרטי מיקי מאוס ובקלטות ילדים ביום כיפור המתקרב. ידעתי שאם יהיה לנו וידאו לא אצטרך להתענות מהבוקר עד הערב בהקראת סיפורי ילדים. לכן השקעתי את מיטב ממוני במכשיר.

"גרנו אז בבית פרטי בתל ברוך. חדרי השינה היו למעלה, והסלון למטה. בסביבות השעה שלוש לפנות בוקר, בערב שלפני יום כיפור, התעוררתי לפתע מרעש מוזר בקומה התחתונה, שהגיע מכיוון הסלון. יצאתי מהחדר, לבוש בתחתונים בלבד, הצצתי למטה וגיליתי שני גברים מגלגלים את השטיח שלנו לאט לאט ובשלוות נפש ומניחים אותו בצד. לוקחים עוד שטיח, מגלגלים גם אותו ומניחים בצד.

"נתתי צרחה אדירה, אבל השניים הסתכלו עליי באדישות, הסתובבו ויצאו מן הבית. בדרך החוצה עוד לקח הצעיר מביניהם את הווידיאו החדש שלי. זה כבר היה יותר מדי. לא היה אכפת לי מכלום, אבל את הווידיאו לא יקחו לי. לא הייתי מוכן לעבור את יום כיפור בהקראת סיפורים. הרגשתי שגורלי נחרץ, וככה, כמו שאני, רצתי אחריהם לרחוב וצרחתי 'גנבים, גנבים'.

"כל השכנים בווילות מסביב התעוררו והתחילו לצאת החוצה, ומה הם ראו? אותי, רץ בתחתונים ברחוב, ותוך כדי כך צועק אל הגנב: 'תעזוב את הווידיאו, אני מבקש ממך, תעזוב את הווידיאו'. מעט לפני שהגעתי אליהם נעצר הצעיר עם הווידיאו לרגע אחד, הרים אותו ואז השליך אותו על הכביש, אל מול עיניי. הווידיאו כמובן נשבר לרסיסים'.

"חמתי בערה בי. על זה מגיע לו עונש! אני לא אוותר! צעקתי לשכנים שיצטרפו אליי, שכן אחד הוציא את המכונית שלו וקרא לי לבוא איתו, וכך התחיל מרדף לילי כשאנחנו יושבים באוטו, אני בתחתונים כמובן, ושני הגנבים בורחים לנו ונעלמים.

"כשהבנתי שאיבדנו אותם, הצעתי שנסתובב בשכונה. אמרתי לשכני שאם נראה מכונית יוצאת פתאום מאיזה מקום, זה בטוח לא יהיה מישהו מקומי. כך המשכנו להסתובב עוד זמן מה, כשלפתע יצאה טרנטה מאיזה רחוב. היה ברור לנו שלאף אחד בתל ברוך אין מכונית כזו והחלטנו שזו המכונית של הגנבים.

"התחלנו שוב לרדוף אחריהם, ממש כמו בסרטים, אלא שאחרי כמה דקות נעצרה הטרנטה בחריקה, הבחור הצעיר פתח את דלת המכונית, וכיוון אלינו אקדח.

"באותו רגע הייתי בטוח שהוא הורג אותי. ומהרבה בחינות זה דווקא היה רצוי, משום שכבר לא היה לי וידיאו, אבל לשכן שלי זה היה יותר מדי. הוא לא הסכים להסתכן ולכן רק רשמנו את מספר המכונית וחזרנו הביתה. רק אז קלטתי שאני לבוש בתחתונים בלבד. אשתי עוד העזה לשאול: 'ככה יצאת?'.

"אחרי כן הגשנו תלונה במשטרה ושני הבחורים נתפסו. התברר שהצעיר מביניהם היה עבריין מתלמד וזו הייתה הפריצה הראשונה שלו. אני, לעומת זאת, נשארתי בלי וידיאו באותו יום כיפור ונאלצתי לספר סיפורים מהבוקר עד הערב".

השורה התחתונה:

"יש לי מוטו בחיים: כשאני מגיע למצבים שאין לי עליהם שום שליטה, אני משתדל להפיק מהם את המקסימום שאפשר. הסיפורים שקורים לי בחיים אכן מוכיחים זאת".

_________________________________________________________________________________________________________________________________________

ומה הסיפור שלכם?

אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו - צלצלו אלינו ל- 03-6386951

או שלחו מייל: farkash33@gmail.com

___________________________________________________________________________________________________________

לכל אדם יש סיפור: