"כשחציתי את גיל 40 חשתי מעין אכזבה. הרגשתי שאני יודעת כבר הכל, ואין חדש תחת השמש. הכי איכזבה אותי התחושה הזו שרומיתי. כשהייתי צעירה, נחתו עלי שני ילדים בלי שום הכנה, ואני כמו שחיינית חסרת גפיים נלחמתי לשחות, לצוף, לגדל אותם כמו שצריך.
"השתדלתי לבשל, אבל נשרף לי. חשתי אשמה. הלכתי ללמוד במכון אדלר ארבע שנים כדי להבין איך ילדה כמוני תשרוד את גיל ההתבגרות שלהם. הכי רציתי שיגדלו כבר. ואז, דווקא אחרי שהתרגלתי לטפל ולהאכיל, דווקא כשהתרגלתי לתלות הנעימה שלהם בי, הם גדלו, והם לא ממש צריכים אותי. פתאום כל-כך רציתי תינוק שיהיה תלוי בי, שיסתכל לי בעיניים ולא באייפון, שימצוץ את כתפי ולא את ארנקי. אבל אין. זה מה שיש.
"ואז, כשהייתי הכי מאוכזבת, חלמתי חלום. דודי שנפטר לא מזמן נראה לפניי אמיתי וכל-כך חי ואמר כלאחר יד: 'את? ב2013- את ממילא מתה.''" ממה'? נחרדתי. 'חולשה במערכת העיכול,' הוא ענה. התעוררתי נוטפת זיעה קרה. מה זה היה? זה היה כל-כך חי, כל-כך אמיתי, כאילו נשמתו ממש הייתה פה. ואם מה שאמר נכון? זהו, נותרו לי שנים מעטות לחיות? בטוח שיש משהו בדבריו, הרי הרפלקסולוג אמר לי שמערכת העיכול שלי חלשה.
"אני כבר קישרתי את זה להרגל שלי זה 20 שנה ללכת לארוחת בוקר משותפת עם בעלי במסעדה לחיזוק הזוגיות, ומיד משם לפילאטיס כדי לחזק את הגזרה. אולי ההרגל הזה, שאני כל-כך אוהבת, בעצם לא בריא? אולי כל החיזוק הזה מחליש לי משהו אחר?
"שיתפתי במצוקתי חברה, ששם החיבה שלה הוא 'יוסף פותר החלומות,' והיא אמרה לי: 'פירוש החלום הוא כזה – דבר נפלא עומד לקרות לך ב.'2013- תהיתי אם הדבר הנפלא זה שהנשמה שלי תעלה לגן עדן למסיבה של החיים או שזה סתם משהו טוב, כמו פרס נובל או משהו כזה.
"החלטתי להתחיל להאמין רק במה שמועיל לי, לסלק מדרכי אמונות תוקעות או מדכאות ולהאמין במה שמקדם אותי. אני מאמינה שחלומות מתגשמים, אבל רק לפעמים, ואני משתדלת לחיות כאילו החלום עומד להתגשם. שותה כל יום בצמא, לומדת, חוקרת, משנה, משתנה, מעריכה כל רגע ואומרת תודה. אני גם משתדלת לעשות מעשים טובים, לשמח אנשים וגם את עצמי. מנסה להאמין שיקרה דבר נפלא.
"וכל-כך נחמד לי להיות בגיל ,48 כי זה גיל שבו אפשר להגיד שכל האמונות זה עניין של אמונה. וכן, אפשר להגיד שהכל יהיה נפלא. מישהו רוצה להתווכח איתי? הוא מפסיד מראש, כי אין אמת ואין צודק ולא צודק. כל אחד והאמת שלו, ואצלי היא נפלאה".
מה למדתי?
"אמונה מוטבעת בנו מילדות, אבל מי אמר שהיא נכונה? אם היא לא מועילה לנו, אפשר לשנות אותה".
רוצים לספר על רגע משמעותי בחייכם? כתבו למייל .
