הקוקוס ותוצריו הם מהמרכיבים העיקריים המאפיינים את המטבח התאילנדי. הילה אלפרט מתחילה בסיור במטעים, בבתי חרושת קטנים ומסורתיים המפיקים חלק מהמוצרים של עץ הקוקוס: מי קוקוס, חלב קוקוס, סוכר דקלים, וגם כלים העשויים מקליפת קוקוס. משם היא ממשיכה לשוק, ורואה איך סוחטים ומפיקים חלב קוקוס. את חלב הקוקוס הטרי חשוב לצרוך מיד, כיוון שהוא מחמיץ תוך רגעים. יש להבחין בין קרם קוקוס – המתקבל מסחיטת האגוז בלבד; לחלב קוקוס – הנוצר מסחיטה של הקוקוס ומהילה במי קוקוס.
במפעל הגדול בתאילנד לייצור חלב וקרם קוקוס, TCC, היא פוגשת את עודד כליף, מנכ"ל מזרח ומערב - ייבוא ושיווק, המספר על הביקוש ההולך וגובר בארץ לחלב קוקוס, בין היתר בשל עניין הכשרות – הוא אידיאלי להכנת קינוחי פרווה. כליף מספר כי גם קרם הקוקוס וגם נוזל הקוקוס מתאימים לבישול; הקרם עשיר וכבד יותר מנוזל הקוקוס; ולקינוחים – מומלץ יותר להשתמש בקרם. בכל מפעל יש שף – במקרה הזה השפית קלייה נאלינקארן, שמדגימה איך היא מכינה "קאנום קרוק" – קינוח המבוסס על פודינג אורז.
בהמשך מתקשרת אלפרט לנועם רון, מנהל שיווק איסתא, שמציע לה רעיונות לבילוי. הפעם: סיור לילי תוסס בשוק הפרחים הסיטונאי פק קלונג טאלאט, המציע פרחים, ירקות, תבלינים ומתוקים, ופועל רק בלילה. בשוק היא פוגשת את השף יריב מלילי ממסעדת בית תאילנדי, מומחה באוכל תאילנדי, שאחר כך גם מכין לה מנה מתובלת היטב בדוכן רחוב.
בבוקר היא מתייעצת שוב עם נועם רון, והוא ממליץ לה ללכת לרחוב הקאוסאן אם היא רוצה לפגוש תרמילאים מכל רחבי העולם ולקנח בגלידת קוקוס ומסז' תאילנדי משובח.
