מגדל התמרים שי אלקן מספר על גידול תמרים אורגניים, על הדרכים הביולוגיות לטפל בעשבייה (רמז: כולל חמורים) ועל הזנים השונים של התמרים. מטעי התמרים הגיעו לשדה אליהו עם הטמפלרים בסביבות 1925, והשימוש בריסוס כימי במקום הופסק כבר בשנות השבעים, עוד לפני שזה פופולרי כל כך. שי מספר על הדרך הפתלתלה להשגת זני הפרי המבוקשים, ומדגים איך עוזרים לפרח להיפתח ואיך מאביקים פרחי עץ נקבה באבקנים של עץ זכר.
בהמשך פוגשת יעל את פנינה מס, חלוצת עשבי התיבול בארץ שאפילו פתחה מסעדה בגלבוע כדי לקדם את השימוש בעשבי תיבול באוכל. יעל מרחרחת זוטא לבנה ואזוב (זעתר), ולומדת שגם לתה של עלי עץ הזית יש סגולות רפואיות שונות. היא פוגשת את השף קלוד בן איטח, וביחד מעבירים סדנה להכנת ניוקי ברוטב פטריות, בצלי שאלוט ויין לבן.
בבריכות הדגים של כפר רופין היא פוגשת את דוד גלזנר, מנהל מרכז צפרות בכפר רופין, ומספר על העבודה שעושה הצפר כדי להגן על הציפורים ועל בריכות הדגים מפני הציפורים. יעל מגלה שבמשך שנה אחת עוברים בעמק בית שאן 350 מינים של ציפורים, ושרוב הציפורים בכלל לא אוכלות את הדגים. דוד מספר שמגיעים אנשים מכל רחבי העולם כדי לצפות בציפורים שעוברות במקום, בין היתר בחסידות השחורות הנדירות, בדיות ובשקנאים, ומפרט את הדרכים להברחת ציפורים כדי שיעברו למקום אחר במקרה הצורך.
יעל מגיעה להירגע בעין שוקק, ופוגשת את יורם קרין, ראש המועצה האזורית עמק המעיינות. יורם לוקח את יעל לסיבוב ומספר שבעמק בית שאן יש למעלה מארבעים מעיינות, כשפארק המעיינות החדש משלב חוויה של טבע, נוף, סביבה וחקלאות. בהמשך הם מבקרים בנחל הקיבוצים המשוקם ויעל אף מוצאת בריכה סודית, או כך לפחות נראה לה.
