ארזנו תיק קטן, כובע ונעליים נוחות להליכה, הזמנו מונית, נסענו 13 דקות, חצינו את הגבול הטריטוריאלי בין עיר השינה לעיר הגדולה, נרשמנו בדה רוטשילד והפכנו לתיירים לרגע בלבה של הבולוואר הכי טרנדית של תל אביב, שדרות רוטשילד. כן, כדי להרגיש את הלב הפועם של השדרה וליהנות מהאווירה המדליקה העוטפת אותה בכל שעה של היום, היינו חייבים לעבור ללון בה (ולא, לא באוהל הפעם), גם אם מדובר ב־24 שעות בלבד.

איפה מטיילים?

התנחלנו במרכז השדרה, כשאת אחר הצהריים הקדשנו לצד המערבי, שבו ממוקמים הבתים שהפכו להיסטוריה של אחוזת בית, ובבוקר שלמחרת שכרנו אופניים ודיוושנו לחלקה המזרחי, עד לכיכר התרבות והמתחם המתחדש של הבימה והיכל התרבות. בין לבין הצצנו בסקרנות לחצרות הבתים הראשונים, לבתים שעוצבו בסגנון האר נובו ולבתי הבאוהאוס היפים של העיר הלבנה, כאילו היה זה מוזיאון אדריכלות פתוח.

תחילתה של השדרה, בהצטלבות עם רח' הרצל, בסמוך לקיוסק הראשון שהוקם ב־1910 בלב החולות ומכר רק גזוז. שנים אחרי הפך הקיוסק לאספרסו בר המגיש קפה, נשנושים קלים, אלכוהול וגזוז, אבל בטעמים.

הלאה במשעול ההיסטורי לבית מס' 16 - ביתו של מאיר דיזנגוף, ראש העירייה הראשון של תל אביב, שנידב את ביתו ב־14.5.1948 כדי שבן גוריון יכריז לעולם על הקמת המדינה. עם השנים הפך הבית להיכל העצמאות המאכלס גם את מוזיאון הקמת המדינה ואת מוזיאון התנ"ך ובחזית הוצב פסלו של דיזנגוף רכוב על סוסו.

ממול, בבית מס' 26, התגורר משה שרת שהיה ראש הממשלה השני. אחותו, עדה, נישאה לאליהו גולומב, מפקד ההגנה ושנים אחרי הפך ביתם למוזיאון הנשק וההגנה. בסמוך, בתוך השדרה, הקימו את אנדרטת מייסדי העיר הצמודה לבריכה עם מזרקות.

הלאה, חוצים את רחוב נחלת בנימין וממשיכים עד להצטלבות עם רחוב אלנבי, שם, על הפינה, ממוקם בית קשתות יפהפה שנבנה ב־1921 ובמרכזו מגדל עגול. בעבר תפקד כמלון גינוסר והיום התמקמו בו סטודיו לריקוד ובר גדול בשם Shampina. מבנים מיוחדים נוספים הם האחוזה שנבנתה על ידי משפחת לווין העשירה, שלימים שימשה את שגרירות רוסיה, ואת בית המכירות סותביס. ובבניין מספר 96, הציבה באחת ממרפסותיו הפסלת עפרה צימבליסטה דמויות מזמרות.

בדרך עצרנו לקפה ובירה מרעננת בקיוסק מתחת לעץ, שנפתח במרכז השדרה, והלכנו לראות את החבר'ה שמשחקים פטנק (משחק צרפתי עם כדורי מתכת) ואת דגי הזהב השמנמנים ששוחים בבריכה העירונית שבמרכז השדרה. סיימנו את הטיול בין ערוגות הפרחים הצבעוניים, ארגז החול והבריכה הענקית שהקימו בכיכר הבימה המחודשת לשמחת זאטוטי לב העיר.

 דיפ פרפל. בית הקשתות (צילום: אריאלה אפללו)
דיפ פרפל. בית הקשתות (צילום: אריאלה אפללו)

איפה אוכלים?

100 שנה לאחר ימי הגזוז בקיוסק בקצה השדרה הפכה השדרה למעצמת קולינאריה המציעה שפע של מסעדות בכל הסגנונות והרמות, החל בקיוסקים־קפה קטנטנים במרכזה, גלידריות, המבורגריות ועד מסעדות שף מהוללות. הטרייה שבהן היא שולחן של השף עומר מילר (מהבעלים של חדר האוכל), שנפתחה לפני כחודשים והפכה מיד לתפוח אדמה לוהט שקשה להשיג בו שולחן פנוי משעות הצהריים ועד הלילה. המקום משדר קלילות בלתי פורמלית, בעיקר עם אתם יושבים על הבר בצמוד לטבחים שמכינים את המנות מול עיניכם. "בערב", מספר לנו ינון השף, "האווירה יותר פתוחה ושמחה".

דגמנו את העסקיות ואנחנו ממליצים בחום כי יש תמורה מלאה פלוס לאגרה של ה־62 שקל. האוכל יצירתי, קליל, טרי, מוכן בו במקום וגם אם תקנחו בסוף בקרם גבינת עיזים עם הדבש, פיסטוקים ותימין או עם קציפת מסקרפונה ותותים, עדיין תרגישו קלילים להמשיך את יום העבודה. במומלצות שלנו – סלט קלאמרי נהדר עם טחינה וגרגרי חומוס, טרטר טונה עם ביצי סלמון כתומות ומבריקות וסיגרים עדינים שעוטפים דג קצוץ שמעליהם הזליפו דבש והניחו על קרם פרש. שוס. בעיקריות: מאפה בשר טלה עסיסי ופוקצ'ה שעליה הונחו רצועות פרגית מעושנת וירקות צלויים.

  • שולחן, שדרות רוטשילד 73. 03-5257171

גם אם תעברו בשדרה כמה פעמים, אין מצב שתגלו את ה־Social Club כי היא מסתתרת בחצר פנימית, אך שמה עובר מפה לאוזן ותמיד, תמיד היא עמוסה ושובל ארוך של ממתינים בחוץ. מה הסוד? השעטנז המוצלח בין העיצוב, האווירה המדליקה, האנשים הכי יפים בעיר, הבר הגדול והמקצועי (נסו את קוקטייל הברבן בפטל אדום, ליים ונענע שמוגש בכוס מוכספת) ובעיקר האוכל, שמשלב סוג של ביסטרו ישראלי־ניו יורקי של קצת מכל דבר בתפריט שרקח השף מיכאל גרטופסקי. הסושיאל היא בר־מסעדה סקסי, ומוצלח לבילוי ערב רומנטי בחלל הפנימי, או באווירה מסיבתית בפיאצה החיצונית. אהבנו גם את הפוקצ'ה עם המוצרלה והארטישוקים הצלויים, את הטונה הצרובה קלות ואת הרוסט סינטה המעושנת. בעיקריות את השרימפס המוקפצים ובעיקר את הפסטה המשוגעת עם הפילה בקר והירקות הצלויים. קינוח מנצח: קרמבל תותים ומסקרפונה.
  • סושיאל קלאב, שד' רוטשילד 45. 03-5601114

איפה לנים?

בשנות ה־20 היו בשדרה שני מלונות משפחתיים, האחד, גנוסר, השני מלון ניו יורק שנבנה בהשראה ערבית־יפואית. כשאלה נסגרו תם עידן בתי המלון בשדרה, אלא שלפני כחודשים נפתח הדה רוטשילד בבית המגורים של משפחת קריגר, אותו תכנן ב־1934 האדריכל זאב רכטר בסגנון הבאוהאוס. בבית התגוררו זוג הרופאים קריגר שפתחו בביתם את המרפאה הראשונה בעיר. שנים אחרי הוסיף הנכד, אודי קריגר, 3 קומות והפך אותו לבית דירות להשכרה ובשנה האחרונה עבר הבניין מקצה שיפוצים והוסב למלון בוטיק מקסים.

מיקומו בלב השדרה ועיצובו על ידי האדריכלים שאלתיאל־קסטיאל מנהל דיאלוג עם סביבתו ורוכש כבוד לסגנון העיצוב של אז עם רהיטי רטרו יפים, בהם כורסאות עץ עם ריפוד כתום ושולחנות קפה עם ציפוי פורמאיקה. במלון 25 סוויטות בגדלים 35־90 מטר ושתי סוויטות גג, שרוהטו באיפוק אלגנטי ומשדרות הרבה חום ונינוחות ביתית. הסוויטות אובזרו במטבחון ופינת עבודה עם פקס ועמדת מחשב, המאפשרים שהייה ארוכה יותר לאנשי עסקים. אהבנו את המדרגות הנושנות שנשארו כבתחילה, את הלאונג' החם והמזמין, את הפאטיו בגינה העורפית, שם אפשר למצוא מנוחה שקטה, את האווירה הסולידית ואת האירוח האינטימי, הכולל גם שירותי קונסיירז'. בבוקר תוכלו לבחור בין ארוחה קונטיננטלית עם מאפים, מטבלים וריבות המוגשת בלאונג' או ארוחת בוקר גדולה המוגשת בתוספת תשלום במסעדת הקנטינה הצמודה.

  • The Rothchild, רוטשילד 71. 03-6290555. 300־1,000 דולר לזוג ללילה.

צילום: Mikela Burstow Uziel
דה רוטשילד. חמים וסולידי צילום: Mikela Burstow Uziel

ועד הבית, רוטשילד 64 – בר הממוקם בתוך דירת קרקע באחד מבנייני הבאוהאוס היפים בשדרה. האווירה היא של בר שכונתי ולוקיישן שווה לפיק־אפ אך לא מהסוג הזימתי. אפשר להידחס בחלל הפנימי כמו במסיבת כיתה, לשחק סנוקר או להתנחל בחצר ולפזול על האטרקטיביים שעוברים בשדרה. 077-3452494.

בר רוטשילד 12 – עוד אתר בילוי ממפעלותיהם של בעלי הבראסרי, הקופי בר והוטל מונטיפיורי, וככזה תסמכו עליו שהוא מוצלח כאחיו, אך בניגוד אליהם לוקה באין עיצוב וזה אולי סוד קסמו, הפשטות. הרהיטים הם אוסף אקלקטי של שולחנות, כיסאות וספסלים ארוכים כשבימים חמים מוצאים שולחנות לחניה האחורית. בסופשבוע מתקיימות הופעות שוות ואז בכלל הבר הופך למקום בילוי מדליק ושמח. 03-5106430.

  • קליק אחד ויש לכם מנוי לפנאי פלוס