מה המזג: החורף מתדפק
מה נשמע: אני דיפרנקו, כי ככה מרגיש לי
כמה מילים: 1600 ביום
אם הבת שלי לא פוחדת, מה לי כי אלין?
אז היו לנו אורחים. את יעל ורועי (אילנה ולואי, בשבילכם) לקחנו לסיורים ברחבי העיר השווה ביותר בלב היבשת, והם התאהבו בה ממש כמונו, מה שאומר שהם מבינים עניין. היינו במילניום פארק (וי), מוזיאון המדע והטכנולוגיה (וי), האאוטלט בוויסקונסין (וי) ושאר מקומות הכרחיים וסיורים חיוניים ללמידת העיר, הקצב שלה והייחוד שלה. מקום אחד שהם לקחו אותנו אליו במקום שאנחנו ניקח אותם, הוא הסירס טאוור (SEARS TOWER), הנקרא היום למעשה הוויליס טאוור (WILLIS) אבל זה בטח לא מזיז למישהי שעדיין קובעת להיפגש עם אנשים בכיכר מלכי ישראל.
מבט ממעוף הציפור. מגדל סירס. או וויליס. לשיקולכם
על כל פנים, מעולם לא היינו במגדל שהתהדר בתואר המגדל הגבוה ביותר בעולם, בעיקר בגלל שזה לא הסתייע. התורים (ארוכים בדרך כלל), העלות (17 דולר למבוגר - אנחנו סתם קמצנים) והעובדה שאנחנו גרים בקומה ה-30 וחושבים שאנחנו במילא רואים הכל מלמעלה, גרמו לנו לא להגיע למבוך התיירותי הזה, אבל לואי התעקש והתייצבנו במגדל עם רגע פתיחת הדלתות ביום שבת בבוקר, וטוב עשינו.
תלויים בין שמיים לארץ
התור היה קצר, העלות סבירה והמעלית מהירה מקליע, ואחרי סרט של 5 דקות ונסיעה של 60 שניות במעלית לקומה ה-103, זכינו לראות את העיר היפה ממעוף הציפור. הפנורמה מקסימה ומאפשרת להביט על העיר מכל הכיוונים, והשוס הוא כמובן ארבעת חלונות הזכוכית הבולטים מחוץ למבנה ומאפשרים עמידה על רצפת הזכוכית - חוויה משעשעת ומבהילה בו זמנית. שווה, פעם אחת. או במלים אחרות, וי.
עגבניות יפות, למשל, בשוק האיכרים
שוק האיכרים
ובכן, אורחים זה כיף, אבל ביומיום אני כותבת, עושה קניות, מבשלת, מטפלת, מכבסת תולה. אבל גם את החוויה הזו אפשר לשדרג ואת הפגישה האחרונה שלי עם פיטר החלטנו לעשות בשוק האיכרים בלינקולן סקוור, שכונה חמודה וצפונית בעיר.
מאפים טעימים, למשל, בשוק האיכרים
ומה בשוק האיכרים? כל מה שהייתם מצפים למצוא בו. מבחר שווקי איכרים מוקמים מדי שבוע בעיר ואילו שוק איכרים זה אינו שונה מהם. מדי יום שלישי עד פרוץ החורף בסוף אוקטובר תוכלו לטייל בשוק ולרכוש עגבניות סמוקות ופטריות הזויות, מאפים וממרחים, גבינות וחיוכים.
ממרחים וכבושים, למשל, בשוק האיכרים
חטפתי מיני קרואסון שוקולד וצנצנץ כבושים ווישבנו לדבר על הספרים שלנו, כשהעלים המצהיבים נושרים על ראשינו ומבטיחים לנו את השלג הקרוב. טעים בשוק האיכרים.
.
אני ואני
זה כבר לא יעזור לכם עכשיו, ההופעה היתה וחלפה לה, אבל יום הולדתי לא היה נראה אותו הדבר ללא ההופעה המצוינת של אני דיפרנקו,
קטנה, ממזרה ומוזיקאית פולק אמריקאית מצוינת (הזדמנות פז להודות לרני, על שהכיר לי את הגברת השרוטה הזו לפני 15 שנה. תודה.) כך שביום הולדתי המפורסם דגמנו את ההופעה שלה בתאטרון הוויק (VIC)
והיה שווה עד מאוד.
יום הולדת שמח לי
הוויק הוא אחד מהאולמות הנחמדים באזור, מאוד מיושן, עם יציעים ותאים, אך מתנהלות בו הופעות אדג'יות ומפתיעות. היינו הוא ואני ואלפיים בחורות שאוהבות בחורות ושמענו את האישה הקטנטנה עושה מוזיקה גדולדולה. אני לא יודעת אם אני דיפרנקו תגיע לכאן שוב בקרוב (כמובן שאני ממליצה לכל שועי מוזיקת הפולק האדג'ית) אבל את הוויק שווה לכם לנסות. שמעו את הגרסה החדשה שלה להמנון הפועלים המוכר מ-1931, עם כמה בתים חדשים וכמה ישנים – הוא נשמע כאילו נכתב היום. לידיעת יושבי האוהלים.
